סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כביש טבריה-צמח ועין חרוד

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין כביש טבריה-צמח ועין חרוד

כביש טבריה-צמח vs. עין חרוד

שנות העשרים הכנרת מכביש טבריה-צמח. 1938 כביש טבריה-צמח היה כביש שנסלל בישראל בתקופת המנדט הבריטי. גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

דמיון בין כביש טבריה-צמח ועין חרוד

כביש טבריה-צמח ועין חרוד יש להם 8 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אחדות העבודה, עמק יזרעאל, פתח תקווה, שנות ה-20 של המאה ה-20, תל יוסף, גדוד העבודה, העלייה השנייה, העלייה השלישית.

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

אחדות העבודה וכביש טבריה-צמח · אחדות העבודה ועין חרוד · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

כביש טבריה-צמח ועמק יזרעאל · עין חרוד ועמק יזרעאל · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

כביש טבריה-צמח ופתח תקווה · עין חרוד ופתח תקווה · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

כביש טבריה-צמח ושנות ה-20 של המאה ה-20 · עין חרוד ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

תל יוסף

תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.

כביש טבריה-צמח ותל יוסף · עין חרוד ותל יוסף · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

גדוד העבודה וכביש טבריה-צמח · גדוד העבודה ועין חרוד · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

העלייה השנייה וכביש טבריה-צמח · העלייה השנייה ועין חרוד · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

העלייה השלישית וכביש טבריה-צמח · העלייה השלישית ועין חרוד · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין כביש טבריה-צמח ועין חרוד

יש כביש טבריה-צמח 63 יחסים. יש כביש טבריה-צמח 66. כפי שיש להם במשותף 8, מדד הדמיון הוא = 8 / (63 + 66).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין כביש טבריה-צמח ועין חרוד. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »