סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כוכב לכת

מַדָד כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה. [1]

121 יחסים: מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי), מאדים, מסה, מערכת השמש, מרס (מיתולוגיה), מרקוריוס, מחזור סינודי, מדעי החלל, מדעי כדור הארץ, מדעים פלנטריים, מימן, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה יוונית, אסטרואיד, אסטרונומיה, אפרודיטה, אקלים, ארס (מיתולוגיה), אריס (כוכב לכת ננסי), אטמוספירה, אורנוס, אורנוס (מיתולוגיה), אורקוס, אירופה, נאס"א, ננס חום, נפטון, נפטון (מיתולוגיה), נטיית מסלול, נוגה, ניווט אסטרונומי, סלע, סטורן (מיתולוגיה), סוכנות החלל הישראלית, סיבוב כדור הארץ, ענק קרח, ענק גזים, עונות השנה, פאלאס (אסטרואיד), פלוטו, פלוטואיד, פלוטינו, פחמן דו-חמצני, פוסידון, צדק (כוכב לכת), קנטאור (גוף שמימי), קפלר-10b, קרס (כוכב לכת ננסי), קרונוס, קרינה אלקטרומגנטית, ..., רוח השמש, שמיים, שנה, שבתאי, שביט, תנועה אחורית (אסטרונומיה), תהודה מסלולית, טלסקופ, טלסקופ החלל קפלר, טבעת פלנטרית, זאוס, חמצן, חנקן, חגורת האסטרואידים, גרם שמיים, גז, גוף טרנס-נפטוני, גופים קטנים במערכת השמש, דאוטריום, המאה ה-18, המאה ה-19, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, האומיה (כוכב לכת ננסי), האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, העולם המערבי, הרמס, הרפובליקה הרומית, השמש, השערה (מדע), הליום, הכנסייה הקתולית, היתוך גרעיני, היגיאה (אסטרואיד), ונוס, וסטה (אסטרואיד), כבידה, כדור (גאומטריה), כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת מינורי, כוכב לכת ארצי, כוכב לכת ננסי, כוכב לכת תשיעי (משוער), כוכב לכת חוץ-שמשי, כוכב לכת דמוי ארץ, כוכב חמה, כיוון השעון, יממה, ירח, יחידה אסטרונומית, יונו (אסטרואיד), יופיטר (מיתולוגיה), יוונים, יוונית, 1543, 1781, 18 בינואר, 1807, 1845, 1846, 1851, 1852, 1930, 2003, 2006, 2007, 2009, 2011, 2016, 6 במרץ. להרחיב מדד (71 יותר) »

מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)

136472 מאקֶה-מאקֶה (שם מלא: 136472 מאקה-מאקה; באנגלית: 136472 Makemake; סמל: 🝼) הוא כוכב לכת ננסי השלישי בגודלו במערכת השמש והוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני באזור חגורת קויפר.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומאדים · ראה עוד »

מסה

מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומסה · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומערכת השמש · ראה עוד »

מרס (מיתולוגיה)

מרס (או מארס; מלטינית: Mars) היה אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, ואחד מהאלים החשובים והמכובדים ביותר בפנתאון האלים הרומי.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומרס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

מרקוריוס

מטה והצרור שהוא נושא לצדו. הציור "מרקוריוס" מאת הנדריק גולציוס. מֶרְקוּרְיוּס (בלטינית: Mercurius), היה אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומרקוריוס · ראה עוד »

מחזור סינודי

כוכבי לכת מיקום הירח לאחר חודש סידרי ולאחר חודש סינודי (הסירטוט אינו בקנה מידה) מחזור סינודי הוא פרק הזמן הדרוש לעצם שמימי כדי לחזור לאותו מופע יחסית לשמש, כפי שהוא נראה מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומחזור סינודי · ראה עוד »

מדעי החלל

גלקסיות כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום צביר צעיר פלנטות של מערכת השמש צורות חיים על בסיס צורן 260x260px מערכת לייזר בחלל מדעי החלל הוא שם לכל תחומי המדע העוסקים בחקר החלל החיצון.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומדעי החלל · ראה עוד »

מדעי כדור הארץ

כיוון.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומדעי כדור הארץ · ראה עוד »

מדעים פלנטריים

גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16. מדעים פלנטריים או פלנטולוגיה (מיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומדעים פלנטריים · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומימן · ראה עוד »

מיתולוגיה רומית

יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומיתולוגיה רומית · ראה עוד »

מיתולוגיה יוונית

זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »

אסטרואיד

האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואסטרואיד · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואסטרונומיה · ראה עוד »

אפרודיטה

אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואפרודיטה · ראה עוד »

אקלים

אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואקלים · ראה עוד »

ארס (מיתולוגיה)

אַרֵס (ביוונית) הוא אל המלחמה, הקרב, התשוקה והריקוד, אחד משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וארס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אריס (כוכב לכת ננסי)

אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris; סמל) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פאלומר.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואריס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואטמוספירה · ראה עוד »

אורנוס

אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואורנוס · ראה עוד »

אורנוס (מיתולוגיה)

אורנוס הוא דמות במיתולוגיה היוונית המסמלת את השמיים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואורנוס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אורקוס

אורקוס (שם מלא: 90482 אורקוס; באנגלית: 90482 Orcus) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר (KBO) שהתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב-17 בפברואר 2004.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואורקוס · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ואירופה · ראה עוד »

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ונאס"א · ראה עוד »

ננס חום

מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וננס חום · ראה עוד »

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ונפטון · ראה עוד »

נפטון (מיתולוגיה)

מזרקת נפטון במקסיקו סלצ'יה אלת מי המלח בת זוגו של נפטון בפסל פורצלן בארמון מויקה במיתולוגיה הרומית נפטון (בלטינית: Neptunus) היה אל הים, מקבילו הרומי של האל היווני פוסידון.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ונפטון (מיתולוגיה) · ראה עוד »

נטיית מסלול

תרשים נטיית מסלול של גוף במרחב, הזווית i מסמנת את נטיית המסלול במערכת זו. נטיית מסלול או אינקלינציה היא הזווית שבין מישור יחוס, המכיל את מסלולם של שני גופים זה סביב זה, למישור נוסף, המכיל את מסלולם של אחד הגופים עם גוף שלישי, או את מסלולם של שני גופים שונים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ונטיית מסלול · ראה עוד »

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ונוגה · ראה עוד »

ניווט אסטרונומי

ניווט אסטרונומי משתמש בגרמי השמים על מנת למצוא את המיקום, וזאת בניגוד לשיטות ניווט אחרות כגון ניווט חופי.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וניווט אסטרונומי · ראה עוד »

סלע

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וסלע · ראה עוד »

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וסטורן (מיתולוגיה) · ראה עוד »

סוכנות החלל הישראלית

אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »

סיבוב כדור הארץ

אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »

ענק קרח

אורנוס מוויאג'ר 2. ענק הקרח הראשון במרחקו מהשמש נפטון מוויאג'ר 2. ענק הקרח האחרון במרחקו מהשמש ענק קרח היא תת-קטגוריה של "ענק גזים".

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וענק קרח · ראה עוד »

ענק גזים

צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וענק גזים · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ועונות השנה · ראה עוד »

פאלאס (אסטרואיד)

פאלאס (שם מלא: 2 פאלאס; באנגלית: ‎2 Pallas) הוא האסטרואיד השני שהתגלה, מיד אחרי קרס.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופאלאס (אסטרואיד) · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופלוטו · ראה עוד »

פלוטואיד

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר פְּלוּטוֹאִיד (באנגלית: Plutoid) הוא תת-קטגוריה של כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני ("Trans Neptunian Object") במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופלוטואיד · ראה עוד »

פלוטינו

השוואה בין גופים מסוג פלוטינו מוכרים לפי גודל, אלבדו וצבע פלוטינו היא תת-קטגוריה של גוף טרנס-נפטוני.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופלוטינו · ראה עוד »

פחמן דו-חמצני

דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר), המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופחמן דו-חמצני · ראה עוד »

פוסידון

ים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ופוסידון · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

קנטאור (גוף שמימי)

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעיתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וקנטאור (גוף שמימי) · ראה עוד »

קפלר-10b

הדמיה של קפלר 10B קפלר 10-בי (באנגלית: Kepler-10b) הוא כוכב הלכת הארצי הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש על ידי טלסקופ החלל "קפלר".

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וקפלר-10b · ראה עוד »

קרס (כוכב לכת ננסי)

קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, נהגה סיריז; סמל) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וקרס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

קרונוס

קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים, אדון האסיף והזמן במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וקרונוס · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

רוח השמש

איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ורוח השמש · ראה עוד »

שמיים

שמים בשעת צהריים שמיים בשעת זריחה שמיים מעוננים שמיים סוערים שָׁמַיִם (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ושמיים · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ושנה · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ושבתאי · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ושביט · ראה עוד »

תנועה אחורית (אסטרונומיה)

תנועה אחורית (מכונה גם נסיגה) באסטרונומיה מתייחס לתופעה בה כוכבי הלכת נראים כאילו הם מחליפים את כוון תנועתם יחסית לכוכבי השבת באופן זמני ואז חוזרים שוב לכוון תנועתם המקורי (התנועה "הקדומנית" של כוכבי הלכת).

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ותנועה אחורית (אסטרונומיה) · ראה עוד »

תהודה מסלולית

אנימציה זו מראה תרחיש אפשרי אחד עבור כוכב הלכת הנעול בצורה מסודרת לכוכבו, בדיוק כפי שהירח שלנו הוא לכדור הארץ. כלומר, צד אחד תמיד רוחש תחת החום של הכוכב שלו בעוד הצד השני נשאר בחושך. אם הכוכב היה מכוסה בלבה, אז הצד החם, הפונה לשמש, של הפלנטה, היה זורם זרמי לבה, ואילו הצד הקר והכהה יותר היה הופך לסלע לבה מוצק. תהודה מסלולית (באנגלית: Orbital resonance) או תהודת מסלול-מסלול (אנגלית: Orbit-orbit resonance) היא מונח אסטרונומי המציין מצב שבו שני גרמי שמים או יותר מקיפים גוף אחר, מסיבי יותר, וקיים קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם כתוצאה מפעולה הדדית של כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ותהודה מסלולית · ראה עוד »

טלסקופ

טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וטלסקופ · ראה עוד »

טלסקופ החלל קפלר

טלסקופ החלל קפלר היה טלסקופ המיועד לחיפוש כוכבי לכת חוץ-שמשיים דמויי ארץ.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וטלסקופ החלל קפלר · ראה עוד »

טבעת פלנטרית

החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וטבעת פלנטרית · ראה עוד »

זאוס

במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וזאוס · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וחמצן · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וחנקן · ראה עוד »

חגורת האסטרואידים

מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וחגורת האסטרואידים · ראה עוד »

גרם שמיים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וגרם שמיים · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וגז · ראה עוד »

גוף טרנס-נפטוני

גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וגוף טרנס-נפטוני · ראה עוד »

גופים קטנים במערכת השמש

אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גופים קטנים במערכת השמש (באנגלית: Small solar system bodies או בקיצור SSSB) הוא מונח שנקבע באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כדי לתאר גופים במערכת השמש אשר אינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וגופים קטנים במערכת השמש · ראה עוד »

דאוטריום

דאוטריום, מודגש מתוך טבלת האיזוטופים דֶּאוּטֶרְיוּם (או דיטריום), הידוע גם בשם מימן כבד, הוא איזוטופ יציב (אינו רדיואקטיבי) של מימן.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ודאוטריום · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והמאה ה-19 · ראה עוד »

המודל הגאוצנטרי

סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »

האומיה (כוכב לכת ננסי)

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית:; סמל) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והאומיה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (באנגלית: The International Astronomical Union, בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והעולם המערבי · ראה עוד »

הרמס

הרמס (ביוונית: Ἑρμῆς) הוא אל יווני, שליח האלים, פטרון הרופאים, הסוחרים, הסופרים, הנוודים וגם מגן הגנבים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והרמס · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והשמש · ראה עוד »

השערה (מדע)

הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והשערה (מדע) · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והליום · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והיתוך גרעיני · ראה עוד »

היגיאה (אסטרואיד)

היגיאה (שם מלא: 10 היגיאה; באנגלית: ‎10 Hygiea) הוא האסטרואיד הרביעי בגודלו שבחגורת האסטרואידים העיקרית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת והיגיאה (אסטרואיד) · ראה עוד »

ונוס

"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וונוס · ראה עוד »

וסטה (אסטרואיד)

וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ווסטה (אסטרואיד) · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכבידה · ראה עוד »

כדור (גאומטריה)

פני השטח של כדור כדור הוא גוף גאומטרי המורכב מן הנקודות במרחב שמרחקן מנקודה קבועה הוא לכל היותר מספר קבוע מסוים, הקרוי רדיוס.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכדור (גאומטריה) · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב · ראה עוד »

כוכב לכת מינורי

Euler diagram לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש כוכב לכת מינורי (באנגלית: Minor planet; מכונה גם פלנטואיד) הוא גוף שמימי הנע במסלול סביב כוכב, שאינו מוגדר בלעדית ככוכב לכת או כשביט.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת מינורי · ראה עוד »

כוכב לכת ארצי

'''כוכבי הלכת הארציים''' במערכת השמש ביחס גדלים אמיתי, מימין לשמאל: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. כוכב לכת ארצי (באנגלית: Terrestrial Planet), המכונה גם כוכב לכת סלעי, הוא כוכב לכת מאופיין בדחיסות, הרכב סלעי, ובניגוד לענק גזים יש לו קרקע מוצקה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת ארצי · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב לכת תשיעי (משוער)

גופים טרנס-נפטוניים אחרים כוכב לכת תשיעי הוא שם זמני שהוענק לכוכב לכת היפותטי במערכת השמש, החג במסלול מרוחק יותר ממסלולו של פלוטו.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת תשיעי (משוער) · ראה עוד »

כוכב לכת חוץ-שמשי

ננס החום 2M1207 (בכחול) ומלווהו הפלנטארי 2M1207b (באדום), כפי שנצפו בידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) – זהו כוכב הלכת החוץ־שמשי הראשון שצולם ישירות אסטרומטריה כוכב לכת חוץ־שמשי, או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet), הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת חוץ-שמשי · ראה עוד »

כוכב לכת דמוי ארץ

כוכב־לכת דמוי ארץ (נקרא גם תאום ארצי, אנלוג ארצי, באנגלית: Earth analog, Twin Earth, Earth-like planet) הוא מין כוכב לכת מחוץ למערכת השמש בו תנאי סביבה הדומים לאלו שעל כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב לכת דמוי ארץ · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכוכב חמה · ראה עוד »

כיוון השעון

שרטוט המציג את כיוון השעון ואת הכיוון הנגדי לו ("נגד כיוון השעון") תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וכיוון השעון · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויממה · ראה עוד »

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת וירח · ראה עוד »

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »

יונו (אסטרואיד)

יונו (שם מלא: 3 יונו; באנגלית: ‎3 Juno) הוא האסטרואיד השלישי שהתגלה, מיד אחרי קרס ופאלאס.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויונו (אסטרואיד) · ראה עוד »

יופיטר (מיתולוגיה)

במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויוונים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ויוונית · ראה עוד »

1543

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1543 · ראה עוד »

1781

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1781 · ראה עוד »

18 בינואר

18 בינואר הוא היום ה-18 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו18 בינואר · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1807 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1845 · ראה עוד »

1846

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1846 · ראה עוד »

1851

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1851 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1852 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו1930 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2003 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2006 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2007 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2009 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2011 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו2016 · ראה עוד »

6 במרץ

6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: כוכב לכת ו6 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

כוכב הלכת.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כוכב_לכת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »