גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
203 יחסים: מאיר הכהן מרוטנבורג, מנחם מנדל כשר, מסכת פסחים, מצה, מצווה, מרק עוף, מרור, מרורים, משמר העמק, משנה, משפחה, משה, משה הררי, מלח בישול, מזרחים, מבצע חומת מגן, מה נשתנה, מהר"ם מרוטנברג, מהר"י וייל, מהרי"ל, מכון משנת הרמב"ם, אמוראים, אנטישמיות, אפיקומן, ארתור שיק, ארבע כוסות, ארבעה טורים, ארבעה בנים, אשכנזים, אל-רום, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליעזר בן יואל, אליהו, אחד מי יודע, אורז, אורי שרקי, אכילת מצה, אינטימיות, נאמני תורה ועבודה, נס, נען, נפאל, נקמה, נשמת כל חי, נתניה, נטילת ידיים, נחמיה וילהלם, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, ..., סעודה (הלכה), ספק ברכות להקל, ספר מלכים, ספרי הגר"א, סלרי, סדר ליל ראש השנה, סדר ט"ו בשבט, סיפור יציאת מצרים, עלילת דם, עבודה זרה, פניני הלכה, פסח, פיגוע התאבדות, צנון, ציונות, קמץ, קמח מצה, קנה הנשימה, קניידלאך, קערת ליל הסדר, קרבן חגיגה, קריאת ההלל, קטמנדו, קטניות, קומוניזם, קורבן פסח, קיבוץ, קידוש, רמ"א, רמב"ם, ראשונים, ראובן מרגליות, רס"ג, רש"י, רשב"ם, רב יהודה, רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי יוחנן, שמואל מפלייזא, שמות, שד"ל, שולחן, שולחן ערוך, תאילנד, תנאים, תפוח אדמה, תפילה (יהדות), תלמוד, תהלים, תהילים, תוספות, תורה, לשנה הבאה בירושלים, לוג (יחידת מידה), ט"ו בניסן, זמן קריאת שמע, זרוע (פסח), חנק (רפואה), חסה, חסידות חב"ד, חרוסת, חריזה, חתימת הברכה, חז"ל, חזקי ליפשיץ, חזרת הגינה, חגי לונדין, חגי ישראל ומועדיו, חד גדיא, חדר אוכל (קיבוץ), חומץ, חוץ לארץ, חירות האדם, בארי (קיבוץ), בנגקוק, בעלי התוספות, ברכת שהחיינו, ברכת בורא פרי הגפן, ברכת המזון, ברכת המוציא, ברכת השיר, ברכה אחרונה, ברכה ראשונה, ברית מילה, בורא פרי האדמה, ביאת המשיח, ביצה (מזון), בית מלון, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הלל ובית שמאי, גן שמואל, געפילטע פיש, גרמניה, גבעת ברנר, גימטריה, דבר שטיבולו במשקה, דוד אבודרהם, דוד הנשקה, המן האגגי, המאה ה-14, המזרח הרחוק, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הא לחמא עניא, הספרייה הלאומית, הסבה, הפרטה, הפיגוע במלון פארק, הלל הזקן, הלל הגדול, הלכה, הלכות ליל הסדר, הבדלה, הגדת מנטובה, הגדת רוטשילד, הגדת דרמשטט, הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, הגהות מיימוניות, הגייה ספרדית, הומניזם, הוצאת מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, וולף היידנהיים, כרפס, כריך, כתב יד (מקור), כזית, כדי אכילת פרס, כוס של אליהו, כוס יין, כופתאות, יציאת מצרים, יקנה"ז, יראת שמים, ירושלים, יגור, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תימן, יהודים, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יוסף תבורי, יוסף טוב עלם, יין, יין אדום, יידיש, 1560, 1935, 2002. להרחיב מדד (153 יותר) »
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומסכת פסחים · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומצה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומצווה · ראה עוד »
מרק עוף
מרק עוף מרק עוף הוא מרק המבוסס על בישול עוף וירקות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומרק עוף · ראה עוד »
מרור
מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומרור · ראה עוד »
מרורים
שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומרורים · ראה עוד »
משמר העמק
מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, הממוקם לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומשמר העמק · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומשנה · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומשפחה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומשה · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומשה הררי · ראה עוד »
מלח בישול
נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומלח בישול · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומזרחים · ראה עוד »
מבצע חומת מגן
מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 – 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות רצף פיגועים קטלניים כמעט מדי יום, ששיאם הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים בעת ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומבצע חומת מגן · ראה עוד »
מה נשתנה
מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935 מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ. מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומה נשתנה · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומהר"ם מרוטנברג · ראה עוד »
מהר"י וייל
#הפניה יעקב וייל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומהר"י וייל · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומהרי"ל · ראה עוד »
מכון משנת הרמב"ם
מכון משנת הרמב"ם – עמותת מכון משנת הרמב"ם (מכון מש"ה בראשי תיבות) היא עמותה המקדמת את חקר משנת הרמב"ם וחקר יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ומכון משנת הרמב"ם · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואמוראים · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואנטישמיות · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואפיקומן · ראה עוד »
ארתור שיק
הציור "דיו ודם" בכרזת פרסומת לתערוכה של ארתור שיק במוזיאון השואה ביוסטון ארתור שִׁיק (לעיתים ארטור; בפולנית: Arthur Szyk; 16 ביוני 1894 – 13 בספטמבר 1951) היה צייר ומאייר יהודי-אמריקאי יליד פולין, שהתפרסם בסגנונו המאופיין באיורים צבעוניים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וארתור שיק · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וארבעה טורים · ראה עוד »
ארבעה בנים
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וארבעה בנים · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואשכנזים · ראה עוד »
אל-רום
מטעי תפוחים (פינק ליידי) של קיבוץ אל-רום, בקלדרת הר אביטל אֶל-רוֹם הוא קיבוץ של התק"ם, בצפון רמת הגולן.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואל-רום · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואליהו · ראה עוד »
אחד מי יודע
אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואחד מי יודע · ראה עוד »
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואורז · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואורי שרקי · ראה עוד »
אכילת מצה
לצאת ידי חובת מצוות אכילת מצה דווקא במצה שמורה שנאפתה בעבודת יד אכילת מצה היא מצוות עשה הנוהגת בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואכילת מצה · ראה עוד »
אינטימיות
במיטה: הנשיקה, מאת אנרי דה טולוז-לוטרק אינטימיות (מהמילה הלטינית intimus שפירושה innermost inmost - בעברית: הכי פנימי) היא קרבה רגשית עמוקה בין בני אדם הנוצרת הן על ידי מגע פיזי והן על ידי דיאלוג מילולי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ואינטימיות · ראה עוד »
נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונס · ראה עוד »
נען
נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם כ-3 קילומטר מזרחית לעיר רחובות במועצה אזורית גזר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונען · ראה עוד »
נפאל
הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של נפאל (בנפאלית: संघीय लोकतान्त्रिक गणतन्त्र नेपाल) היא מדינה הררית בדרום אסיה, הגובלת ברפובליקה העממית של סין מצפון ובהודו ממערב, ממזרח ודרום.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונפאל · ראה עוד »
נקמה
נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוול, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונקמה · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונשמת כל חי · ראה עוד »
נתניה
כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונתניה · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונטילת ידיים · ראה עוד »
נחמיה וילהלם
הרב נחמיה וילהלם (נולד בכ"ז בחשון תשל"ג, 4 בנובמבר 1972) הוא שליח חב"ד בבנגקוק בירת תאילנד.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונחמיה וילהלם · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ונוסח איטליה · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
ספק ברכות להקל
ספק ברכות להקל (לעיתים מכונה בקיצור סָבָּ"ל) הוא כלל הלכתי, לפיו כאשר מתעורר ספק בדיני ברכות יש להקל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וספק ברכות להקל · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וספר מלכים · ראה עוד »
ספרי הגר"א
ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וספרי הגר"א · ראה עוד »
סלרי
סלרי, או כרפס ריחני (שם מדעי: Apium graveolens) אחד המינים של הסוג כרפס ממשפחת הסוככיים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וסלרי · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סדר ט"ו בשבט
שולחן ערוך לסדר ט"ו בשבט בקיבוץ אילות, 2007 סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח ארץ ישראל ופירותיה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וסדר ט"ו בשבט · ראה עוד »
סיפור יציאת מצרים
הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר. אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וסיפור יציאת מצרים · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ועלילת דם · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ועבודה זרה · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ופסח · ראה עוד »
פיגוע התאבדות
פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ופיגוע התאבדות · ראה עוד »
צנון
צרור צנונים הצנון (או צנון הגינה; שם מדעי: Raphanus sativus) הוא ירק ממשפחת המצליבים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וצנון · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וציונות · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקמץ · ראה עוד »
קמח מצה
קמח מצה עשוי ממצה שרוסקה לפירורים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקמח מצה · ראה עוד »
קנה הנשימה
תרשים של מערכת הנשימה קנה הנשימה הוא צינור אשר תחילתו בגרון, עובר לאורך הצוואר אל בית החזה, ומתפצל לשתי סימפונות שענפיהן מעבירים את האוויר אל הריאות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקנה הנשימה · ראה עוד »
קניידלאך
#הפניה קניידלך.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקניידלאך · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קרבן חגיגה
#הפניה שלמי חגיגה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקרבן חגיגה · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקריאת ההלל · ראה עוד »
קטמנדו
קטמנדו (בנווארית: यें देय् - יֶן דֵיי) היא בירת נפאל והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקטמנדו · ראה עוד »
קטניות
שקי קטניות בשוק באוגנדה קִטְנִיּוֹת (ביחיד: קִטְנִית; שם מדעי: Fabaceae, לעיתים Leguminosae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים הנמנית עם סדרת הקטניתאים (Fabales).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקטניות · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקומוניזם · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקורבן פסח · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקיבוץ · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וקידוש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וראשונים · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וראובן מרגליות · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורשב"ם · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורב יהודה · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורבי טרפון · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ורבי יוחנן · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ושמות · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ושד"ל · ראה עוד »
שולחן
שולחן אוכל ביתי עם ארבעה כיסאות שולחן מיוחד למשחקי שח ודמקה שולחן ביליארד שולחן אוכל סין שולחן (בכתיב חסר: שֻׁלְחָן) הוא רהיט המשמש להנחת חפצים, אכילה ומשחקים שונים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ושולחן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ושולחן ערוך · ראה עוד »
תאילנד
ממלכת תאילנד (בתאית: ประเทศไทย, תעתיק: פּרַאתֶט תַאִי, תרגום: מדינת החופשיים) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותאילנד · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותנאים · ראה עוד »
תפוח אדמה
תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל ולבישול.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותפוח אדמה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותלמוד · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותהלים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותהילים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ותורה · ראה עוד »
לשנה הבאה בירושלים
"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945 לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ולשנה הבאה בירושלים · ראה עוד »
לוג (יחידת מידה)
לוג היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, למדידת השמן למנחת מצורע עני "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ולוג (יחידת מידה) · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וט"ו בניסן · ראה עוד »
זמן קריאת שמע
זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וזמן קריאת שמע · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וזרוע (פסח) · ראה עוד »
חנק (רפואה)
חנק הוא מצב, במערכת חיה, בו לא מגיעה אספקת חמצן, או אספקת החומר הנושא את החמצן, אל המערכת כולה או אל חלקה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחנק (רפואה) · ראה עוד »
חסה
#הפניה חסה תרבותית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחסה · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חרוסת
תאנים, מיץ תפוזים, יין אדום, צנוברים וקינמון חֲרוֹסֶת, הנמצאת בקערת ליל הסדר, היא מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחרוסת · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחריזה · ראה עוד »
חתימת הברכה
#הפניה ברכה#פותח בברוך וחותם בברוך.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחתימת הברכה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחז"ל · ראה עוד »
חזקי ליפשיץ
הרב יחזקאל (חזקי) ליפשיץ (נולד בכ"ט בטבת ה'תשל"ד, 23 בינואר 1974) הוא רב ושליח חב"ד בקטמנדו, בירת נפאל, המנהל בעיר זו ביחד עם אשתו, חני ליפשיץ, את בית חב"ד המקומי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחזקי ליפשיץ · ראה עוד »
חזרת הגינה
שורשים של חזרת בדוכן בשוק בווינה חֲזֶרֶת הגינה או חריפית הגינה (שם מדעי: Armoracia rusticana) היא מין צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים (הכוללת בין השאר גם את החרדל, הכרוב, הברוקולי והצנון).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחזרת הגינה · ראה עוד »
חגי לונדין
הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול ה'תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ראש ישיבת ההסדר חולון, ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה במקומות נוספים, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, ומחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וספרים נוספים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחגי לונדין · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חד גדיא
גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחד גדיא · ראה עוד »
חדר אוכל (קיבוץ)
חדר אוכל ערוך ומקושט בראש השנה לאורחים הרבים המגיעים לחוג בקיבוץ אילות (2005) פנים חדר האוכל בקיבוץ מזרע (2010) חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק, תוכנן על ידי האדריכל מוניו גיתאי-ויינרויב, כמבנה באוהאוס חדר האוכל בקיבוץ כפר בלום, תוכנן על ידי האדריכל פרדי כהנא חדר האוכל בקיבוץ גלעד, 2018 חדר אוכל בקיבוץ הוא חדר אוכל מרכזי ושיתופי שבו ניהלה החברה הקיבוצית את חייה החברתיים והתרבותיים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחדר אוכל (קיבוץ) · ראה עוד »
חומץ
סוגי חומץ שונים: חומץ בלסמי, חומץ יין לבן וחומץ יין אדום. סוגי חומץ שונים בחנות. חומץ הוא נוזל חמוץ הנוצר מחמצון של אתנול הנמצא ביין, בירה, שיכר תפוחים, או כמעט כל נוזל אחר המכיל אלכוהול.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחומץ · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחוץ לארץ · ראה עוד »
חירות האדם
פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וחירות האדם · ראה עוד »
בארי (קיבוץ)
קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כארבעה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובארי (קיבוץ) · ראה עוד »
בנגקוק
בַּנְגְּקוֹק (בתאית: กรุงเทพมหานคร) היא בירת תאילנד, אחת הערים הגדולות באסיה ומיעדי התיירות הפופולריים בעולם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובנגקוק · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכת שהחיינו · ראה עוד »
ברכת בורא פרי הגפן
על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת המוציא
#הפניה ברכת המוציא לחם מן הארץ.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכת המוציא · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכת השיר · ראה עוד »
ברכה אחרונה
ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכה אחרונה · ראה עוד »
ברכה ראשונה
בהלכה, ברכה ראשונה היא קבוצת ברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילת כל אוכל, בכל כמות, למעט מאכל שאינו ראוי למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברכה ראשונה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וברית מילה · ראה עוד »
בורא פרי האדמה
#הפניה ברכת בורא פרי האדמה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובורא פרי האדמה · ראה עוד »
ביאת המשיח
#הפניה ימות המשיח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וביאת המשיח · ראה עוד »
ביצה (מזון)
ביצים משווקות בתבנית ביצים המגינה עליהן משבירה ביצים לפני בישול ביצה היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של בעלי חיים מסוימים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וביצה (מזון) · ראה עוד »
בית מלון
חדר במלון בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובית מלון · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
גן שמואל
בית אורי אילן, חדר הנצחה לנופלים בני גן שמואל חגיגות ביכורים בקיבוץ בשנת 1945 חגיגות פורים בגן שמואל. 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית חדר האוכל בקיבוץ גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה, בה הוא מהווה היישוב המערבי ביותר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וגן שמואל · ראה עוד »
געפילטע פיש
קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וגעפילטע פיש · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וגרמניה · ראה עוד »
גבעת ברנר
האסם בגבעת ברנר המשמש כיום כפאב ועליו השעון הגדול במדינה. גִּבְעַת בְּרֶנֶר הוא קיבוץ בישראל השייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וגבעת ברנר · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וגימטריה · ראה עוד »
דבר שטיבולו במשקה
דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ודוד אבודרהם · ראה עוד »
דוד הנשקה
דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ופרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; בתחילת דרכו שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה וכתב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ודוד הנשקה · ראה עוד »
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והמן האגגי · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והמאה ה-14 · ראה עוד »
המזרח הרחוק
המזרח הרחוק על מפת כדור הארץ המזרח הרחוק הוא כינוי בפי העולם המערבי המתאר את מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה, וכן את צפון אסיה ואזורים במערב האוקיינוס השקט.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והמזרח הרחוק · ראה עוד »
המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »
הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והא לחמא עניא · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסבה
שחקן צעיר מצולם בתנוחת הסבה גת בתנוחת הסיבה, צנעא, 2009 אישה בתנוחת הסיבה, ברזיל, 1879 הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והסבה · ראה עוד »
הפרטה
הַפְרָטָה היא הליך בו מועבר או נמכר רכוש הכלל לידיים פרטיות והופך להיות קניין פרטי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והפרטה · ראה עוד »
הפיגוע במלון פארק
הפיגוע במלון פארק, הידוע גם כטבח ליל הסדר, היה פיגוע בשליחות החמאס שבוצע במלון פארק בנתניה בליל הסדר תשס"ב, 27 במרץ 2002.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והפיגוע במלון פארק · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והלל הזקן · ראה עוד »
הלל הגדול
#הפניה תהילים קל"ו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והלל הגדול · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והלכה · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והבדלה · ראה עוד »
הגדת מנטובה
בצאת ישראל, מתוך הגדת מנטובה, 1560 רבי עקיבא באגדת מנטובה הגדת מנטובה היא הגדה של פסח מאוירת שנוצרה בשנת 1560 במנטובה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגדת מנטובה · ראה עוד »
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגדת רוטשילד · ראה עוד »
הגדת דרמשטט
#הפניה הגדת דרמשטאדט.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגדת דרמשטט · ראה עוד »
הגדה קיבוצית לפסח
שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגדה של פסח · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והגייה ספרדית · ראה עוד »
הומניזם
הומניזם (או אֱנוֹשָׁנוּת) היא גישה פילוסופית מוסרית מרכזית ומרובת ענפים, המבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי, המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והומניזם · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ווולף היידנהיים · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכרפס · ראה עוד »
כריך
סנדוויץ' הכריך הפופולרי ביותר בעולם הוא ההמבורגר. כריך (או סנדוויץ'; מאנגלית: Sandwich) הוא שמה של קטגוריה רחבה של מאכלים שהמשותף להם הוא שהם מורכבים משתי פרוסות לחם וביניהן שכבה אחת או יותר של מילוי, שעשוי להכיל בשר, ירקות, גבינה, רטבים ותבלינים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכריך · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכזית · ראה עוד »
כדי אכילת פרס
פרס (.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכדי אכילת פרס · ראה עוד »
כוס של אליהו
כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכוס של אליהו · ראה עוד »
כוס יין
כוסות יין מהמאה ה-18 שיוצרו מזכוכית אטומה כוס יין היא כלי המשמש לשתייה ולטעימת יין.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכוס יין · ראה עוד »
כופתאות
#הפניה כופתה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וכופתאות · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויציאת מצרים · ראה עוד »
יקנה"ז
#הפניה הבדלה#דין יקנה"ז.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויקנה"ז · ראה עוד »
יראת שמים
#הפניה יראת השם.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויראת שמים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר וירושלים · ראה עוד »
יגור
יגור מהכרמל יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו הצפון-מזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויגור · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויהודים · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויוסף תבורי · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויין · ראה עוד »
יין אדום
כוס יין אדוםיין אדום הוא סוג של יין, אשר מופק מענבים שחורים או אדומים.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויין אדום · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ויידיש · ראה עוד »
1560
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ו1560 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ו1935 · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: ליל הסדר ו2002 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ליל_הסדר
