גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
70 יחסים: מאיר וונדר, מסכת סוטה, משה פרידמן, משה צינוביץ, משולם ראטה, מלחמת העולם הראשונה, מונקאץ', מועצת גדולי התורה, אפרקסתא דעניא, אב בית דין, אגודת הרבנים, אהרן סורסקי, אוקראינה, אוקטובר, סדר טהרות, סוכה, פסיקת הלכה, פירוש הרמב"ן לתורה, קרולי, קלוז'-נאפוקה, קולומיאה, ראובן מרגליות, רב, שמואל ארנפלד (הנכד), שאלות ותשובות, שאול בראך, שלום מרדכי שבדרון, שולחן ערוך, תר"נ, תרע"ג, תרפ"ו, תרט"ו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לבוב, ט"ו בתשרי, טרנוב, חסידות צ'ורטקוב, חסידות צאנז, ברית מילה, בוצ'אץ', גליציה, דוד משה פרידמן, דוד שפרבר (רב), דוד הלוי סגל, ה'תרנ"ד, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ו, הרדמה מקומית, ..., הרימאיליב, הלכה, הוצאה לאור, וינה, יאזלובייץ, יעקב ווידנפלד, יצחק גליקמן, יקותיאל יהודה הלברשטאם, ישראל מצ'ורטקוב, יששכר דב רוקח (הזקן), יחיאל מיכל הולנדר, יהושע מנחם אהרנברג, יהודה מאיר שפירא, יהודה הורוויץ מדז'יקוב, 1855, 1885, 1912, 1914, 1922, 1925. להרחיב מדד (20 יותר) »
מאיר וונדר
מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומאיר וונדר · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומסכת סוטה · ראה עוד »
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומשה פרידמן · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומשה צינוביץ · ראה עוד »
משולם ראטה
הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומשולם ראטה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מונקאץ'
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומונקאץ' · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
אפרקסתא דעניא
#הפניה דוד שפרבר (רב).
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואפרקסתא דעניא · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואב בית דין · ראה עוד »
אגודת הרבנים
אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis; בראשי תיבות: UOR) היא ארגון אורתודוקסי-חרדי שפעל בצפון אמריקה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואגודת הרבנים · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואוקראינה · ראה עוד »
אוקטובר
אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ואוקטובר · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וסדר טהרות · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וסוכה · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »
קרולי
#הפניה קאריי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וקרולי · ראה עוד »
קלוז'-נאפוקה
קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »
קולומיאה
קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וקולומיאה · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וראובן מרגליות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ורב · ראה עוד »
שמואל ארנפלד (הנכד)
הרב שמואל ארנפלד (ביידיש: עהרענפעלד, "הרב ממטרסדורף"; תרנ"א – ז' בסיוון תש"מ) היה רב העיר מטרסדורף באוסטריה, ראש ישיבת חתן סופר בניו יורק, מקים ורב שכונת קריית מטרסדורף בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ושמואל ארנפלד (הנכד) · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול בראך
הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה – כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 – 5 בפברואר 1940) היה פוסק הונגרי-צ'כוסלובקי, אב בית דין מאגנדורף, קרולי וקאשוי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ושאול בראך · ראה עוד »
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ושולחן ערוך · ראה עוד »
תר"נ
#הפניה ה'תר"ן.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותר"נ · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותרע"ג · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותרפ"ו · ראה עוד »
תרט"ו
#הפניה ה'תרט"ו.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותרט"ו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ולבוב · ראה עוד »
ט"ו בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וט"ו בתשרי · ראה עוד »
טרנוב
טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וטרנוב · ראה עוד »
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »
חסידות צאנז
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וחסידות צאנז · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וברית מילה · ראה עוד »
בוצ'אץ'
בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ובוצ'אץ' · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וגליציה · ראה עוד »
דוד משה פרידמן
קבר הרבי מצ'ורטקוב הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין (נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרון מצ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ודוד משה פרידמן · ראה עוד »
דוד שפרבר (רב)
רבי דוד שפרבר (המכונה הגאון מבראשוב; י"ד באדר ב' תרל"ה, 21 במרץ 1875 - כ"ה באדר ב' תשכ"ב, 31 במרץ 1962) היה מגדולי הפוסקים ביהדות רומניה לפני השואה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב בית דין בקהילת בראשוב, מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ודוד שפרבר (רב) · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
ה'תרנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וה'תרנ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וה'תרפ"ו · ראה עוד »
הרדמה מקומית
#הפניה הרדמה#הרדמה מקומית.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק והרדמה מקומית · ראה עוד »
הרימאיליב
הרימאיליב (באוקראינית: Гримайлiв; בפולנית: Grzymałów; ביידיש: רימאלאוו) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק והרימאיליב · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק והלכה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק והוצאה לאור · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ווינה · ראה עוד »
יאזלובייץ
יאזלובייץ (באוקראינית: Язловець; בפולנית: Jazłowiec) היא עיירה קטנה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, כ-16 ק"מ דרומית לבוצ'אץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויאזלובייץ · ראה עוד »
יעקב ווידנפלד
#הפניה יעקב ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויעקב ווידנפלד · ראה עוד »
יצחק גליקמן
הרב יצחק גליקמן (1903–1995) היה רב, פוסק, מחבר ואב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בית הדין עסק בעיקר בהתרת עגונות. לאחר עלייתו ארצה היה ראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית של העיר חולון ולאחר מכן ראש מחלקת הנישואין וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויצחק גליקמן · ראה עוד »
יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה – ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויקותיאל יהודה הלברשטאם · ראה עוד »
ישראל מצ'ורטקוב
#הפניה ישראל פרידמן (צ'ורטקוב).
חָדָשׁ!!: מאיר אריק וישראל מצ'ורטקוב · ראה עוד »
יששכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויששכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »
יחיאל מיכל הולנדר
הרב יחיאל מיכל הכהן הולנדר (ה'תרס"ח או ה'תר"ע, 1908 / 1910 בערך - כ"ו בסיון ה'תש"ב, 11 ביוני 1942) היה רב בטרנוב שבגליציה, מחבר שו"ת "אמרי כהן".
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויחיאל מיכל הולנדר · ראה עוד »
יהושע מנחם אהרנברג
הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויהושע מנחם אהרנברג · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה הורוויץ מדז'יקוב
#הפניה יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ויהודה הורוויץ מדז'יקוב · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1855 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1885 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1914 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1922 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר אריק ו1925 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_אריק
