גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
134 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), מפד"ל, משרד החינוך, משרד החינוך והתרבות, משה קרונה, משה בר-אילן, מלחמת העולם הראשונה, מהנדס, מוסד הרב קוק, מועצת המדינה הזמנית, מינסק, אמי"ת, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אנציקלופדיה תלמודית, ארצות הברית, אליעזר גורדון, אברהם הלקין, אברהם יצחק הכהן קוק, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר התיישבות היהודים, אושמינה, אירופה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נריה גוטל, נתן אגמון, נתן גורן, ספרות, ספריית פועלים, סיני (כתב עת), עם הספר (הוצאת ספרים), עורך, עיתונאי, פרופסור, פרוזדור ירושלים, ציונות, ציונות דתית, ציוני, רחוב בר-אילן, רחובות, רב, רוסיה, שמואל זנוויל כהנא, שמות רחובות בישראל, שאול ליברמן, שלמה יוסף זוין, שטעטל, שדה אילן, תנועת המזרחי, תעשיית הפלסטיק בישראל, תר"מ, ..., תש"מ, תש"ט, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לוי אשכול, טוביה בר-אילן, זרח ורהפטיג, זלמן שזר, חזון הגאולה, חיל המדע, חיים סולובייצ'יק, חיים עוזר גרודזנסקי, בנו רותנברג, ברלין, בלארוס, בזל, בית מאיר, בית העם (ירושלים), בית העלמין שייח' באדר, בית הקברות סנהדריה, ביטאון, ביוגרפיה, גצל קרסל, גוברניית מינסק, דב ליפץ, דינה פורת, ה' באייר, ה'תרס"ב, ה'תרע"א, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ו, ה'תש"ט, ה'תש"ה, המנדט הבריטי, האנציקלופדיה התלמודית, האימפריה הרוסית, הספר הלבן (1939), הספרייה הלאומית, העלייה הרביעית, הצופה, הקרן הקיימת לישראל, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני השישי, השבת השחורה, הלל הלקין (סופר), הגליל התחתון, הגירה, הדרום (כתב עת), הוועד הפועל הציוני, היסטוריה של עם ישראל, ועד הישיבות, וולוז'ין, י"ט בניסן, יצחק אריגור, ירושלים, ישראל, ישיבת נתיב מאיר, ישיבת רבי יצחק אלחנן, ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבה תיכונית, ישיבה יוניברסיטי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יד בן צבי, יד ושם, יהושע הוטנר, יהודה ליב מימון, יהודה לייב פישמן מימון, יומני כרמל, 16 באפריל, 17 באפריל, 1880, 1905, 1911, 1912, 1914, 1915, 1926, 1926 בארץ ישראל, 1946 בארץ ישראל, 1949, 1950, 1953, 1955. להרחיב מדד (84 יותר) »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומפד"ל · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשרד החינוך · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה קרונה
משה צבי קְרוֹנֶה (ט"ו באייר תרע"ג, 22 במאי 1913 – ב' בסיוון תשנ"ג, 22 במאי 1993) היה מראשי "השומר הדתי" בפולין, הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית ולאחר מכן ממקימי המפד"ל ב-1956 ואחד ממנהיגיה, ראש מחלקה בסוכנות היהודית, סופר, עיתונאי והוגה דעות שתרגם לעברית חלק מכתביו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חתן פרס שפירא בשנת תשמ"ח למחשבת הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשה קרונה · ראה עוד »
משה בר-אילן
#הפניה משה בר אילן.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשה בר-אילן · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומהנדס · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועצת המדינה הזמנית
טקסט.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומינסק · ראה עוד »
אמי"ת
#הפניה אמית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואמי"ת · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וארצות הברית · ראה עוד »
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואליעזר גורדון · ראה עוד »
אברהם הלקין
אברהם שלמה הלקין (Abraham S. Halkin; 12 ביוני 1903, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 9 במרץ 1990, י"ב באדר תש"ן, ירושלים) היה היסטוריון יהודי אמריקאי וישראלי, חוקר תולדות יהדות ספרד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואברהם הלקין · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
אושמינה
#הפניה אשמיאני.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואושמינה · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואירופה · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נריה גוטל
הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונריה גוטל · ראה עוד »
נתן אגמון
נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – י"ב באדר תש"ם, 29 בפברואר 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונתן אגמון · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונתן גורן · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וספרות · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וספריית פועלים · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועורך · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועיתונאי · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופרופסור · ראה עוד »
פרוזדור ירושלים
פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וציונות · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וציונות דתית · ראה עוד »
ציוני
#הפניה ציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וציוני · ראה עוד »
רחוב בר-אילן
בר-אילן ביום בר-אילן בלילה רחוב ירמיהו רחוב בר-אילן הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, הציר המרכזי לשכונות צפון העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורחוב בר-אילן · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורחובות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורב · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורוסיה · ראה עוד »
שמואל זנוויל כהנא
הרב ד"ר כהנא (1970) הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא (שז"ך; ה'תרס"ו – א' בתמוז ה'תשנ"ח; 1905 – 25 ביוני 1998) היה מנכ"ל משרד הדתות וכותב פורה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושמואל זנוויל כהנא · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושאול ליברמן · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושטעטל · ראה עוד »
שדה אילן
שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושדה אילן · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תעשיית הפלסטיק בישראל
תעשיית הפלסטיק בישראל מבוססת על ייצור ויצוא של חומרי פלסטיק מסורתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותעשיית הפלסטיק בישראל · ראה עוד »
תר"מ
#הפניהה'תר"ם.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותר"מ · ראה עוד »
תש"מ
#הפניה ה'תש"ם.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותש"מ · ראה עוד »
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותש"ט · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותחום המושב · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לוי אשכול
לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ולוי אשכול · ראה עוד »
טוביה בר-אילן
טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וטוביה בר-אילן · ראה עוד »
זרח ורהפטיג
משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וזרח ורהפטיג · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וזלמן שזר · ראה עוד »
חזון הגאולה
חזון הגאולה הוא חיבור מכתבי הראי"ה קוק בן חמישה מדורים, בו מובאים מאמרים, איגרות וכרוזים אודות ארץ ישראל, גאולת עם ישראל, יישוב ארץ ישראל ועוד.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחזון הגאולה · ראה עוד »
חיל המדע
חיל המדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה", ומאוחר יותר בצה"ל, שהורכבה מאנשי מדע והנדסה ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחיל המדע · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
בנו רותנברג
בנו רותנברג, 1949 בנו רותנברג, 2004 עולים מתימן נרשמים במשרד העלייה (1949-1948), צילום: בנו רותנברג בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובנו רותנברג · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וברלין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובלארוס · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובזל · ראה עוד »
בית מאיר
בית מאיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית מאיר · ראה עוד »
בית העם (ירושלים)
המבנה בו שכן בית העם בבית פרלמן, ברחוב יפו 70 בירושלים, 1948 האולם בעת ששימש את משפט אייכמן בשנת 1961 בית העם בשנת 1961, מבט מרחוב בצלאל ציור הקיר האיקוני שמעטר את צד הבניין ברחוב בצלאל היכל התרבות בית העם בירושלים (לשעבר: מרכז ז'ראר בכר) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית העם (ירושלים) · ראה עוד »
בית העלמין שייח' באדר
כניסה לבית העלמין שייח' באדר מכיוון גן סאקר אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות בחלקה שבה נקברו באופן זמני עד להעברתם אל הר הרצל והר המנוחות בגן סאקר בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם", ממוקם במדרון מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית העלמין שייח' באדר · ראה עוד »
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וביטאון · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וביוגרפיה · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וגצל קרסל · ראה עוד »
גוברניית מינסק
#הפניה פלך מינסק.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וגוברניית מינסק · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ודב ליפץ · ראה עוד »
דינה פורת
דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ודינה פורת · ראה עוד »
ה' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה' באייר · ראה עוד »
ה'תרס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרס"ב · ראה עוד »
ה'תרע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרע"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תש"ה · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האנציקלופדיה התלמודית
#הפניה אנציקלופדיה תלמודית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והאנציקלופדיה התלמודית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספר הלבן (1939)
מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והספר הלבן (1939) · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והצופה · ראה עוד »
הקרן הקיימת לישראל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »
השבת השחורה
חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיוון תש"ו, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד), קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והשבת השחורה · ראה עוד »
הלל הלקין (סופר)
הלל דוד הַלְקין (באנגלית: Hillel David Halkin; נולד ב-1939) הוא סופר, חוקר, הוגה דעות, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והלל הלקין (סופר) · ראה עוד »
הגליל התחתון
ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והגליל התחתון · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והגירה · ראה עוד »
הדרום (כתב עת)
הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והדרום (כתב עת) · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
ועד הישיבות
משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וועד הישיבות · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ווולוז'ין · ראה עוד »
י"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וי"ט בניסן · ראה עוד »
יצחק אריגור
יצחק אריגור (י"א תשרי תרס"ג אוקטובר 1902 - י"ח בשבט תשל"ט 15 בפברואר 1979) היה סופר ציוני דתי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויצחק אריגור · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישראל · ראה עוד »
ישיבת נתיב מאיר
#הפניה ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת נתיב מאיר · ראה עוד »
ישיבת רבי יצחק אלחנן
#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת רבי יצחק אלחנן · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבה תיכונית
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבה תיכונית · ראה עוד »
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויד בן צבי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויד ושם · ראה עוד »
יהושע הוטנר
הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א, 18 בדצמבר 1910 - כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויהושע הוטנר · ראה עוד »
יהודה ליב מימון
#הפניה יהודה לייב פישמן מימון.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויהודה ליב מימון · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויומני כרמל · ראה עוד »
16 באפריל
16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו16 באפריל · ראה עוד »
17 באפריל
17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו17 באפריל · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1880 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1905 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1914 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1915 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1926 · ראה עוד »
1926 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1926 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1926 בארץ ישראל · ראה עוד »
1946 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1946 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1946 בארץ ישראל · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1950 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1953 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1955 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_בר-אילן
