גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
287 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), מנטובה, מנחם עזריה מפאנו, מנחם קיסטר, מנחם בן זרח, מנחם הרן, מנחם כהנא, מנחת נסכים, מנורת המאור (אלנקאווה), מניין השטרות, מסכת ראש השנה, מסכת תענית, מעמדות (יהדות), מצודת אנטוניה, מצודת החקרא, מקבציאל (קובץ תורני), מקבים א, מרד החשמונאים, משנה, משה דוד הר, מלאכי בית-אריה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת היהודים, מחצית השקל, מגדל סטרטון, מגדל שרשן, מגילת אסתר, מגילת תענית בתרא, מדרבנן, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מוכס, מכלול התאולוגיה, מכון ירושלים, א' בניסן, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס השביעי, אפרים מקלעת חמאד, אפרים אלימלך אורבך, ארמון הורדוס (ירושלים), ארמית, ארמית בבלית, ארמית גלילית, ארבעה טורים, אתרוג, אלעזר בן חנניה, אלפא ביתא דבן סירא, אלתר ולנר, אלכסנדר ינאי, ..., אליקים גצל המילזאהגי, אליהו ביקרמן, אחרונים, אברהם אבן דאוד, אברהם ביכלר, אברהם גייגר, אברהם כהנא, אגרת רב שרירא גאון, אגריפס השני, אגדה (יהדות), אדולף נויבאואר, אוניברסיטת תל אביב, אייזיק הירש וייס, נס הלגיון, נחמיה, נדודי בני ישראל במדבר, סנהדרין, ספר מצוות גדול, ספר נחמיה, ספר האשכול, ספר התדיר, ספר הגזרות, סלוניקי, סליחות, סדר עולם רבא, סדר עולם זוטא, סכוליה, סכוליון, סינסינטי, סיני (כתב עת), עמק יזרעאל, עלי ספר, עזרא, עזרא הסופר, עזריאל הילדסהיימר, עונש מוות, עונג שבת (אגודה), עין משפט, עין משפט נר מצווה, פסח שני, פפוס ולוליאנוס, פרושים, פונטיוס פילאטוס, פורים, פולמוס קיטוס, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש האבן עזרא, צבי אבנרי, צבי גרץ, צבי הירש חיות, צדוקים, צום גדליה, צוואת רבי יהודה החסיד, ציון (כתב עת), קנאים (בית שני), קרבן עצים, קרבן העצים, קליגולה, קדמוניות היהודים, קורבן פסח, קורבן התמיד, קולופון, קיסריה, רמב"ן, רא"ש, רס"ג, רע"ד, רש"י, רשימה, רבן שמעון בן גמליאל, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבי מאיר, רבי אלעזר בן חנניה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רבינו יונה, ריטב"א, שמא יהודה פרידמן, שמעון קיירא, שמעון בן שטח, שמעון התרסי, שמונה עשר דבר, שלמה צייטלין, שלמה בובר, שלש רגלים, שלומציון המלכה, שלומית (אחות הורדוס), שטר, שבועות, שומרון (עיר), שושן פורים, שולמית אליצור, שולחן ערוך, תנ"ך, תנאים, תענית, תענית אסתר, תעניות גשמים, תקופת בית שני, תקיעת הכהנים בחצוצרות, תרביץ, תרגום אונקלוס, תשס"ד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחנון, תומאס אקווינס, תוספות, לאון רבינוביץ, לשון חז"ל, לוסיוס קווייטוס, ט"ז באדר, ט"ז בסיוון, ט"ו באב, ט"ו באב (מועד), ט"ו באדר, ט"ו בסיוון, ט' באב, ט' באדר, טראיאנוס, טיבריוס, ז בכסלו, ז' באייר, ז' בכסלו, זונה, ח' באדר, ח' בניסן, חנניה בן חזקיה, חנוך אלבק, חנוכה, חקרא, חשמונאים, חת"ם סופר, חוני המעגל, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש השני, חודש תשרי, חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד), חיים יהושע קוסובסקי, ב בשבט, ב' בשבט, בן-ציון לוריא, בער ראטנער, בעל הלכות גדולות, בצלאל בר כוכבא, ברייתא, בית מקרא, בית צור, בית שאן העתיקה, בית המקדש, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית הלל ובית שמאי, בייתוסים, ג' בתשרי, ג' בכסלו, גמרא, גסיוס פלורוס, גזירות אנטיוכוס, ד' באלול, ד' בתמוז, דמטריוס הראשון, דמטריוס השני, דעת (אתר אינטרנט), דפוס ראם, דב בר רטנר, דברי ימי ישראל, דיהרנפורט, דיוניסוס, המאה ה-3, המאה ה-5 לפני הספירה, המרד הגדול, המשכן, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, הספד, העזרה, הר גריזים, הלוויה, הלכות גדולות, הוצאת מסדה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת דביר, הורדוס, ורד נעם, כ"א בכסלו, כ"ז באייר, כ"ז בחשון, כ"ח באדר, כ"ח בשבט, כ"ח בטבת, כ"ב באלול, כ"ב בשבט, כ"ג באייר, כ"ג בחשון, כ"ד באב, כ"ה בסיוון, כ"ה בחשון, כ"ה בכסלו, כ' באדר, כרוניקה, כלקיס (ממלכה קדומה), י"ז באלול, י"ז באדר, י"ב באדר, י"ג באדר, י"ד באדר, י"ד באייר, י"ד בניסן, י"ד בסיוון, יעקב עמדין, יעקב חזן מלונדון, יפו, יצחק זעקיל פרענקיל, ישראל שציפנסקי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יד יצחק בן-צבי, יהושע בועז, יהודה המכבי, יום ניקנור, יום קורבן עצים, יום-טוב לוינסקי, יום-טוב ליפמן צונץ, יונתן הוופסי, יוסף מייא, יוסף קארו, יוסף קלוזנר, יוסף קולון, יוסף תבורי, יוסף בן מתתיהו, יוסף בן טוביה, יוסף דרנבורג, יוחנן הורקנוס הראשון, יוחנן כהן גדול, יוונית, 1344, 1932. להרחיב מדד (237 יותר) »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מנטובה
מנטובה (באיטלקית:; בלטינית: Mantua) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנטובה · ראה עוד »
מנחם עזריה מפאנו
רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם הרן · ראה עוד »
מנחם כהנא
מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחם כהנא · ראה עוד »
מנחת נסכים
#הפניה נסכים (קורבן).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנחת נסכים · ראה עוד »
מנורת המאור (אלנקאווה)
#הפניה ישראל אנקווה#ספר מנורת המאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומנורת המאור (אלנקאווה) · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומניין השטרות · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומסכת תענית · ראה עוד »
מעמדות (יהדות)
על פי המתואר במשנה, רוב ישראל התחלקו למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומעמדות (יהדות) · ראה עוד »
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומצודת אנטוניה · ראה עוד »
מצודת החקרא
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומצודת החקרא · ראה עוד »
מקבציאל (קובץ תורני)
#הפניה מקבציאל (מאסף תורני).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומקבציאל (קובץ תורני) · ראה עוד »
מקבים א
#הפניה ספר מקבים א'.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומקבים א · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומרד החשמונאים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומשנה · ראה עוד »
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומשה דוד הר · ראה עוד »
מלאכי בית-אריה
מלאכי בית-אריה (20 במאי 1937 – 17 באוקטובר 2023) היה משורר עברי, חוקר קדמוניות הספר, מומחה לקודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומלאכי בית-אריה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומלחמת היהודים · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומחצית השקל · ראה עוד »
מגדל סטרטון
עמ.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומגדל סטרטון · ראה עוד »
מגדל שרשן
#הפניה מגדל סטרטון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומגדל שרשן · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת תענית בתרא
#הפניה מגילת תענית#מגילת תענית בתרא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומגילת תענית בתרא · ראה עוד »
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומדרבנן · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוכס
#הפניה מכס# המוכס בהלכה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומוכס · ראה עוד »
מכלול התאולוגיה
מכלול תאולוגיה מכלול התאולוגיה (בלטינית: summa theologiae, או סומה תאולוגיה) היא יצירה שחוברה במאה ה-13 על ידי התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומכלול התאולוגיה · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ומכון ירושלים · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וא' בניסן · ראה עוד »
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »
אנטיוכוס השביעי
מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואנטיוכוס השביעי · ראה עוד »
אפרים מקלעת חמאד
רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
ארמון הורדוס (ירושלים)
#הפניה ארמון הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וארמון הורדוס (ירושלים) · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וארמית · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וארמית בבלית · ראה עוד »
ארמית גלילית
ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וארמית גלילית · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וארבעה טורים · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואתרוג · ראה עוד »
אלעזר בן חנניה
אלעזר בן חנניה, מנהיג יהודי בימי המרד הגדול ובנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלעזר בן חנניה · ראה עוד »
אלפא ביתא דבן סירא
אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא חיבור ספרותי אגדי ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »
אלתר ולנר
אַלתֶר שמואל צבי וֶלנֶר (1923 – 14 ביולי 2020) היה עורך, סופר ועיתונאי ישראלי, מראשוני עיתון "הצופה", מנהל ועורך ראשי של סוכנות הידיעות עתי"ם ומזכ"ל "ועדת העורכים" של העיתונים היומיים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלתר ולנר · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אליקים גצל המילזאהגי
אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 – 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואליקים גצל המילזאהגי · ראה עוד »
אליהו ביקרמן
אליהו יוסף ביקרמן (Elias Joseph Bickermann; 1 ביוני 1897 - 31 באוגוסט 1981) היה כרונולוג וחוקר תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואליהו ביקרמן · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואחרונים · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואברהם גייגר · ראה עוד »
אברהם כהנא
אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואברהם כהנא · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואגריפס השני · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נס הלגיון
עיט הלגיון (שחזור) נס הלגיון, שכונה גם אקווילה (Aquila, בתרגום לעברית: עיט; התרגום "נשר" נפוץ, אך הוא מוטעה), או העיט של הלגיון היה הסמל החשוב ביותר של הלגיונות בצבא הרומי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונס הלגיון · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונחמיה · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסנהדרין · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר מצוות גדול · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר האשכול · ראה עוד »
ספר התדיר
ספר התדיר הוא חיבור שכתב רבי משה בן יקותיאל מרומה, כפי שעולה מחתימתו בסוף הספר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר התדיר · ראה עוד »
ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וספר הגזרות · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסלוניקי · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסליחות · ראה עוד »
סדר עולם רבא
#הפניה סדר עולם.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסדר עולם רבא · ראה עוד »
סדר עולם זוטא
סדר עולם זוטא הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסדר עולם זוטא · ראה עוד »
סכוליה
"סכוליה" מהמאה ה-2 לספר כ"א של האיליאדה סְכוֹלְיָה (ביחיד: סכוֹליוֹן, מיוונית עתיקה: σχόλιον, scholion.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסכוליה · ראה עוד »
סכוליון
#הפניה סכוליה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסכוליון · ראה עוד »
סינסינטי
סינסינטי (באנגלית: Cincinnati) היא עיר בדרום-מערב מדינת אוהיו שבארצות הברית והיא העיר השלישית בגודלה באוהיו, עם כ-309,317 תושבים (2020).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסינסינטי · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עלי ספר
עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי הוא כתב עת מדעי העוסק בתולדות הדפוס העברי בביבליוגרפיה של הספר העברי בעבר והווה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועלי ספר · ראה עוד »
עזרא
#הפניה עזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועזרא · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עונש מוות
קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועונש מוות · ראה עוד »
עונג שבת (אגודה)
עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »
עין משפט
#הפניה עין משפט נר מצווה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועין משפט · ראה עוד »
עין משפט נר מצווה
העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופסח שני · ראה עוד »
פפוס ולוליאנוס
פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופרושים · ראה עוד »
פונטיוס פילאטוס
פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופורים · ראה עוד »
פולמוס קיטוס
פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופולמוס קיטוס · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
צבי אבנרי
צבי אבנרי (הנס ליכטנשטיין) (1901 גרמניה – 27 במאי 1967 חיפה, ישראל) היה חוקר תולדות עם ישראל ומדעי היהדות, מורה ומדריך טיולים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצבי אבנרי · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצבי הירש חיות · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצדוקים · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצום גדליה · ראה עוד »
צוואת רבי יהודה החסיד
צוואת רבי יהודה החסיד הוא חיבור הכולל רשימת ציוויים והנהגות מאת רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וצוואת רבי יהודה החסיד · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקנאים (בית שני) · ראה עוד »
קרבן עצים
#הפניה יום קורבן עצים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקרבן עצים · ראה עוד »
קרבן העצים
#הפניה יום קורבן עצים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקרבן העצים · ראה עוד »
קליגולה
גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקליגולה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקורבן פסח · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקורבן התמיד · ראה עוד »
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקולופון · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וקיסריה · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורמב"ן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורא"ש · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורס"ג · ראה עוד »
רע"ד
#הפניה ה'רע"ד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורע"ד · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורש"י · ראה עוד »
רשימה
רכבות רשימה היא כלי להצגה שיטתית וברורה של מידע המורכב מפרטים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורשימה · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבא · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי מאיר · ראה עוד »
רבי אלעזר בן חנניה
רבי אלעזר בן חנניה היה תנא שחי בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי אלעזר בן חנניה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבי יוסי · ראה עוד »
רבינו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ורבינו יונה · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וריטב"א · ראה עוד »
שמא יהודה פרידמן
#הפניה שמא פרידמן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמא יהודה פרידמן · ראה עוד »
שמעון קיירא
רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון קיירא · ראה עוד »
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון בן שטח · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמעון התרסי · ראה עוד »
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושמונה עשר דבר · ראה עוד »
שלמה צייטלין
#הפניה שניאור זלמן צייטלין.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלמה צייטלין · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלמה בובר · ראה עוד »
שלש רגלים
#הפניהשלוש רגלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלש רגלים · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שלומית (אחות הורדוס)
שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »
שטר
שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושטר · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושבועות · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושומרון (עיר) · ראה עוד »
שושן פורים
#הפניה פורים#פרזים ומוקפים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושושן פורים · ראה עוד »
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושולמית אליצור · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותנאים · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותענית אסתר · ראה עוד »
תעניות גשמים
תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותעניות גשמים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקיעת הכהנים בחצוצרות
תקיעת הכהנים בחצוצרות היא מצוות עשה מהתורה המחייבת את הכהנים בני אהרן לתקוע בחצוצרות הן בעת הקרבת קרבנות והן כתזכורת לזכות בני ישראל בעת מצוקה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותקיעת הכהנים בחצוצרות · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותרביץ · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תשס"ד
#הפניה ה'תשס"ד.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותשס"ד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותחנון · ראה עוד »
תומאס אקווינס
אחד מהציורים העתיקים ביותר של אקווינס, מסביבות שנת 1323 תומאס אקווינס (באיטלקית: Tommaso d'Aquino'; בלטינית: Thomas Aquinas; איטליה, 1225 – איטליה, 7 במרץ 1274) היה תאולוג ונזיר דומיניקני איטלקי הנחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת פילוסופיית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותומאס אקווינס · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ותוספות · ראה עוד »
לאון רבינוביץ
יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ולאון רבינוביץ · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לוסיוס קווייטוס
לוסיוס קווייטוס (לטינית: Lusius Quietus; ? - 118) היה מצביא רומאי שהצטיין במלחמות הפרתיות של טראיאנוס, מדכא מרד התפוצות, ונציב יהודה לצורך דיכוי המרד היהודי הידוע בשם "פולמוס קיטוס".
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ולוסיוס קווייטוס · ראה עוד »
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ז באדר · ראה עוד »
ט"ז בסיוון
על פי מגילת תענית, ביום זה וביום שלפניו מציינים את יציאתם של הגוים מבית שאן ועמק יזרעאל בתקופת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ז בסיוון · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו באב · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו באדר · ראה עוד »
ט"ו בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט"ו בסיוון · ראה עוד »
ט' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט' באב · ראה עוד »
ט' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וט' באדר · ראה עוד »
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וטראיאנוס · ראה עוד »
טיבריוס
טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וטיבריוס · ראה עוד »
ז בכסלו
#הפניה ז' בכסלו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וז בכסלו · ראה עוד »
ז' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וז' באייר · ראה עוד »
ז' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וז' בכסלו · ראה עוד »
זונה
#הפניהזנות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וזונה · ראה עוד »
ח' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וח' באדר · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וח' בניסן · ראה עוד »
חנניה בן חזקיה
חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנוך אלבק · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחנוכה · ראה עוד »
חקרא
#הפניה מצודת החקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחקרא · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחשמונאים · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחת"ם סופר · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחוני המעגל · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחורבן בית שני · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חודש תשרי
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחודש תשרי · ראה עוד »
חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד)
חיים יוסף מיליקובסקי (נולד ב-1951) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ותורה שבעל פה, שבעבר עמד בראשה, וראש הקתדרה לתלמוד ע"ש גאספר באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
חיים יהושע קוסובסקי
הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »
ב בשבט
#הפניה ב' בשבט.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וב בשבט · ראה עוד »
ב' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וב' בשבט · ראה עוד »
בן-ציון לוריא
בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובן-ציון לוריא · ראה עוד »
בער ראטנער
#הפניה דב בר רטנר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובער ראטנער · ראה עוד »
בעל הלכות גדולות
#הפניה הלכות גדולות.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובעל הלכות גדולות · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וברייתא · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית מקרא · ראה עוד »
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית צור · ראה עוד »
בית שאן העתיקה
#הפניה העיר העתיקה של בית שאן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית שאן העתיקה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית המקדש · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ובייתוסים · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וג' בתשרי · ראה עוד »
ג' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וג' בכסלו · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וגמרא · ראה עוד »
גסיוס פלורוס
גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וגסיוס פלורוס · ראה עוד »
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »
ד' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וד' באלול · ראה עוד »
ד' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וד' בתמוז · ראה עוד »
דמטריוס הראשון
דמטריוס הראשון (ביוונית עתיקה: Δημήτριος, מכונה גם סוטר ("המושיע"), ביוונית: Σωτήρ, 198 לפנה"ס – 150 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין 162 לפנה"ס ל-150 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודמטריוס הראשון · ראה עוד »
דמטריוס השני
במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי דמטריוס השני "ניקטור" ("המנצח") (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס), בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודמטריוס השני · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודפוס ראם · ראה עוד »
דב בר רטנר
דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודב בר רטנר · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודיהרנפורט · ראה עוד »
דיוניסוס
פסל דיוניסוס (עותק רומי של פסל יווני מהמאה ה-4 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה, סביבות 480–490 לפנה"ס, מוזיאון הלובר דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos. למיתולוגיה הרומית נלקח השם היווני בכחוס (Βάκχος) שמשמעותו גם "יין" כשם עצם; השם בכחוס אומץ על ידי בני רומא שבה היה קרוי "ליבר" בקרב הפלבאים), הוא אל כתוני שגילם את מחזור הטבע והפריון בטבע.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ודיוניסוס · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-5 לפני הספירה
#הפניה המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמאה ה-5 לפני הספירה · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמרד הגדול · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמשכן · ראה עוד »
המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »
המילון ההיסטורי ללשון העברית
ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והספד · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והעזרה · ראה עוד »
הר גריזים
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והר גריזים · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והלוויה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והלכות גדולות · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והוצאת דביר · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית והורדוס · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וורד נעם · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ז באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ז באייר · ראה עוד »
כ"ז בחשון
#הפניה כ"ז בחשוון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ז בחשון · ראה עוד »
כ"ח באדר
האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח באדר · ראה עוד »
כ"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח בשבט · ראה עוד »
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ח בטבת · ראה עוד »
כ"ב באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ב באלול · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ג באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ג באייר · ראה עוד »
כ"ג בחשון
#הפניה כ"ג בחשוון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ג בחשון · ראה עוד »
כ"ד באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ד באב · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
כ"ה בחשון
#הפניה כ"ה בחשוון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ה בחשון · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
כ' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכ' באדר · ראה עוד »
כרוניקה
כרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά), או "קורות", היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכרוניקה · ראה עוד »
כלקיס (ממלכה קדומה)
כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »
י"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ז באלול · ראה עוד »
י"ז באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ז באדר · ראה עוד »
י"ב באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ב באדר · ראה עוד »
י"ג באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ג באדר · ראה עוד »
י"ד באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ד באדר · ראה עוד »
י"ד באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ד באייר · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ד בניסן · ראה עוד »
י"ד בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וי"ד בסיוון · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב חזן מלונדון
יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויפו · ראה עוד »
יצחק זעקיל פרענקיל
#הפניה יצחק זעקיל פרנקל.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויצחק זעקיל פרענקיל · ראה עוד »
ישראל שציפנסקי
#הפניה ישראל שבתי שצ'יפנסקי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית וישראל שציפנסקי · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהושע בועז
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויהושע בועז · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויהודה המכבי · ראה עוד »
יום ניקנור
#הפניה מרד החשמונאים#יום ניקנור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויום ניקנור · ראה עוד »
יום קורבן עצים
יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויום קורבן עצים · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויונתן הוופסי · ראה עוד »
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף מייא · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף קולון · ראה עוד »
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף תבורי · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסף בן טוביה
יוסף בן טוביה, מבית טוביה, משפחה עשירה ומיוחסת מעבר הירדן, שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה בזמן השלטון התלמיי בארץ ישראל (המאה ה-3 לפנה"ס) בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף בן טוביה · ראה עוד »
יוסף דרנבורג
יוסף נפתלי דרנבורג (בצרפתית: Joseph Derenbourg; 21 באוגוסט 1811, מיינץ – 29 ביולי 1895, באד אמס) היה מזרחן יהודי צרפתי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוסף דרנבורג · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ויוונית · ראה עוד »
1344
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ו1344 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מגילת תענית ו1932 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_תענית
