גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין מגילת תענית ותלמוד בבלי
מגילת תענית ותלמוד בבלי יש להם 22 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת ראש השנה, מסכת תענית, משנה, ארמית בבלית, ארבעה טורים, אחרונים, אברהם אבן דאוד, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), סלוניקי, פירוש רש"י לתלמוד, קולופון, רמב"ן, רש"י, שולחן ערוך, תנאים, תלמוד ירושלמי, תוספות, ברייתא, דפוס ראם, המאה ה-3, הוצאת דביר.
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
מגילת תענית ומסכת ראש השנה · מסכת ראש השנה ותלמוד בבלי ·
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
מגילת תענית ומסכת תענית · מסכת תענית ותלמוד בבלי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
מגילת תענית ומשנה · משנה ותלמוד בבלי ·
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
ארמית בבלית ומגילת תענית · ארמית בבלית ותלמוד בבלי ·
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
ארבעה טורים ומגילת תענית · ארבעה טורים ותלמוד בבלי ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים ומגילת תענית · אחרונים ותלמוד בבלי ·
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
אברהם אבן דאוד ומגילת תענית · אברהם אבן דאוד ותלמוד בבלי ·
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
אגרת רב שרירא גאון ומגילת תענית · אגרת רב שרירא גאון ותלמוד בבלי ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) ומגילת תענית · אגדה (יהדות) ותלמוד בבלי ·
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
מגילת תענית וסלוניקי · סלוניקי ותלמוד בבלי ·
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
מגילת תענית ופירוש רש"י לתלמוד · פירוש רש"י לתלמוד ותלמוד בבלי ·
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
מגילת תענית וקולופון · קולופון ותלמוד בבלי ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
מגילת תענית ורמב"ן · רמב"ן ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
מגילת תענית ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
מגילת תענית ושולחן ערוך · שולחן ערוך ותלמוד בבלי ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
מגילת תענית ותנאים · תלמוד בבלי ותנאים ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
מגילת תענית ותלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
מגילת תענית ותוספות · תוספות ותלמוד בבלי ·
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
ברייתא ומגילת תענית · ברייתא ותלמוד בבלי ·
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
דפוס ראם ומגילת תענית · דפוס ראם ותלמוד בבלי ·
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
המאה ה-3 ומגילת תענית · המאה ה-3 ותלמוד בבלי ·
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מגילת תענית ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף מגילת תענית ותלמוד בבלי
- דמיון בין מגילת תענית ותלמוד בבלי
השוואה בין מגילת תענית ותלמוד בבלי
יש מגילת תענית 287 יחסים. יש מגילת תענית 281. כפי שיש להם במשותף 22, מדד הדמיון הוא = 22 / (287 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מגילת תענית ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
