דמיון בין מינות (יהדות) ופיקוח נפש
מינות (יהדות) ופיקוח נפש יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצווה, עבודה זרה, ר"ן, רמב"ם, רבי אליעזר, רבי יוחנן, שולחן ערוך, תלמוד בבלי, חז"ל, ברית מילה.
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
מינות (יהדות) ומצווה · מצווה ופיקוח נפש ·
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
מינות (יהדות) ועבודה זרה · עבודה זרה ופיקוח נפש ·
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
מינות (יהדות) ור"ן · פיקוח נפש ור"ן ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
מינות (יהדות) ורמב"ם · פיקוח נפש ורמב"ם ·
רבי אליעזר
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
מינות (יהדות) ורבי אליעזר · פיקוח נפש ורבי אליעזר ·
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
מינות (יהדות) ורבי יוחנן · פיקוח נפש ורבי יוחנן ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
מינות (יהדות) ושולחן ערוך · פיקוח נפש ושולחן ערוך ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
מינות (יהדות) ותלמוד בבלי · פיקוח נפש ותלמוד בבלי ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ומינות (יהדות) · חז"ל ופיקוח נפש ·
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מינות (יהדות) ופיקוח נפש
- מה יש להם במשותף מינות (יהדות) ופיקוח נפש
- דמיון בין מינות (יהדות) ופיקוח נפש
השוואה בין מינות (יהדות) ופיקוח נפש
יש מינות (יהדות) 80 יחסים. יש מינות (יהדות) 104. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (80 + 104).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מינות (יהדות) ופיקוח נפש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: