סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית

מלחמת יום הכיפורים vs. צמיחה כלכלית

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. צמיחה כלכלית היא גידול בייצור של מוצרים ושירותים במשק.

דמיון בין מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית

מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית יש להם 9 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת ששת הימים, ארצות ערב, ארצות הברית, אוניברסיטת תל אביב, ברית המועצות, המזרח התיכון, העולם המערבי, כלי נשק, ישראל.

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ששת הימים · מלחמת ששת הימים וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

ארצות ערב

אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

ארצות ערב ומלחמת יום הכיפורים · ארצות ערב וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

ארצות הברית ומלחמת יום הכיפורים · ארצות הברית וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

אוניברסיטת תל אביב ומלחמת יום הכיפורים · אוניברסיטת תל אביב וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

ברית המועצות ומלחמת יום הכיפורים · ברית המועצות וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

המזרח התיכון ומלחמת יום הכיפורים · המזרח התיכון וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

העולם המערבי ומלחמת יום הכיפורים · העולם המערבי וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

כלי נשק ומלחמת יום הכיפורים · כלי נשק וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

ישראל ומלחמת יום הכיפורים · ישראל וצמיחה כלכלית · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית

יש מלחמת יום הכיפורים 646 יחסים. יש מלחמת יום הכיפורים 101. כפי שיש להם במשותף 9, מדד הדמיון הוא = 9 / (646 + 101).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מלחמת יום הכיפורים וצמיחה כלכלית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »