גנג'ה ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין גנג'ה ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813)

גנג'ה vs. מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813)

גנג'ה היא עיר בצפון-מערב אזרבייג'ן הממוקמת בפאתי הרי הקווקז על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה), כ-300 ק"מ צפון-מערבית לבאקו בירת אזרבייג'ן. מלחמת רוסיה–פרס (1813–1804) - התנהלה על ידי הרוסים במקביל למספר מלחמות אחרות.

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

גנג'ה וממלכת פרס · מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) וממלכת פרס · ראה עוד »

אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה

אלכסנדר הראשון (המנצח) (ברוסית: Александр I Победитель, ובשמו המלא: אלכסנדר פאבלוביץ' רומנוב, 23 בדצמבר 1777 - 1 בדצמבר 1825) היה קיסר רוסיה מ־23 במרץ 1801 עד מותו.

אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה וגנג'ה · אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »

אזרבייג'ן

העיר העתיקה של הבירה באקו, ברקע מגדלי הלהבה מסגד ביביהבייט בבאקו נוף הררי באזרבייג'ן רפובליקת אָזֶרְבַּיְיגָ'ן (באזרית: Azərbaycan Respublikası) היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז הסמוכה לים הכספי.

אזרבייג'ן וגנג'ה · אזרבייג'ן ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »

פאבל ציציאנוב

פאבל דמיטרייביץ' ציציאנוב (ברוסית: Павел Дмитриевич Цицианов) או פאטה ציציאשווילי (בגאורגית) 19 בספטמבר 1754 - 20 בפברואר 1806) היה מפקד צבאי באימפריה הרוסית, גנרל חיל-הרגלים משנת 1804 והנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז משנת 1802 ועד להירצחו בשנת 1806. ציציאנוב נולד במוסקבה והיה בן למשפחת האצולה הגאורגית, ציצישווילי. בשנת 1794 הוא השתתף כמפקד במרד קושצ'ושקו שהתרחש בפולין ובליטא, ובמלחמת רוסיה-פרס, 1804-1813. עקב הצלחתו בדיכוי המרד הפולני, יכולות הניהול שלו, והיותו צאצא למשפחה גאורגית מתבוללת שהתיימר להכיר את המנטליות של תושבי הקווקז, מונה, ב-9 בספטמבר 1802, על ידי אלכסנדר הראשון, לנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, ולמעשה לראש צבא האימפריה הרוסית בגאורגיה. על פי גישתו, הדיפלומטיה הטובה ביותר בקווקז "הוא הכוח". יחד עם זאת נאלץ, בתקופת פעילותו כנציב, לקיים משא ומתן עם השליטים המקומיים, כדי להכפיף אותם למרותה של האימפריה הרוסית. עוד בשנת התמנותו לנציב, 1802, הצליח ציציאנוב להגיע להסכם עם שליטי דרבנט, קייטאך, טאבאסאראן וטארקי (Тарки), בגיאורגייבסק, שעל פיו קיבלו השליטים את חסותה העליונה של האימפריה הרוסית והתחייבו להילחם לצידה במקרה של התקפה מצד הפרסים. כמו כן הסכימו כי סכסוכים פנימיים בין השליטים ייפתרו בדרך של בוררות עם השלטונות הרוסיים והבטחת המסחר בין המדינות תוך כדי קביעת מכסים אחידים. למרות ההסכם שהתגבש פעל ציצאנוב לתכנון מבצעים צבאיים ולכיבוש ערים אסטרטגיות לחופי הים הכספי. הצאר אלכסנדר הראשון לא הטיל מגבלות כלשהן על פעולותיו של ציציאנוב ועמדתו בעניין לא הייתה ברורה ולכן הושאר העניין במידה רבה להכרעתו של ציציאנוב. בפברואר 1803, הגיע ציציאנוב לטביליסי והתפנה מיידית לביצורה של העיר ולתכנון פעולות תגמול כנגד הלזגינים שפשיטות הביזה שלהם בגאורגיה התגברו עם מותו של גיאורגי השנים עשר. בסוף אותה שנה, ב-2 בדצמבר, הוא חתם על הסכם עם נסיכות אודישי (סמגרלו) המעניק לה את הגנתה וחסותה של האימפריה הרוסית, וב-3 ביולי 1804 חתם הסכם דומה עם נסיכות גוריה. ב-25 באפריל 1804, בוועידת אלזנאורי, הכריח ציציאנוב, את סולומון השני, מלך ממלכת אימרתי, להיכנע לשעבוד הרוסי ולהכריז על ממלכת אימרתי כמדינת חסות של האימפריה הרוסית. זאת לאחר שהוביל את צבאו לתוך הממלכה. התחזקותה של רוסיה בקווקז עוררה התנגדות מצד הפרסים והעות'מאנים, שזכו לתמיכה גם של אנגליה וצרפת. דרישתה של פרס מרוסיה להסיג את כוחותיה מהקווקז, בשנת 1804, נתקלו בסירוב והיא הכריזה עליה מלחמה. ב-14 במאי 1805 חתם הח'אן איברהים חליל, מנסיכות קרבאך, על הסכם עם ציציאנוב בו הכריז החאן על עצמו כווסאל של האימפריה הרוסית. החאן התחייב בהסכם גם כי כל שליט שיעלה לשלטון בנסיכותו יצטרך לקבל את אישורם של הרוסים, התחייב לשלם מס עובד שנתי של 8,000 צ'רבונצים, והסכים להצבתם של יחידות הצבא הרוסי בנסיכות. כמו כן הוא נשבע שבועת אמונים לאימפריה הרוסית והתחייב למסור את נכדו, שיוחזק בטביליסי, כבן ערובה למימוש ההסכם. הסכם זה שימש דוגמה להסכמים שבאו אחריו. באותה שנה חתם ציציאנוב גם עם שאקי על הסכם זהה בתוכנו. באותה שנה, לאחר שסיפח את נסיכות קארבאך ונסיכות שאקי, כבש ציציאנוב את נסיכות שירוואן, וזאת לאחר שבמשא ומתן עם השליט מצטפא-ח'אן לא התקבלו התנאים של הרוסים. לאחר כיבוש שירוואן התפנה ציציאנוב לכיבוש הנחלות של סאליאני (Sal'iani). בשנת 1803 קיבל על עצמו נסיך אוואריה (דאגסטן) את חסותה של רוסיה במישרין. באותה שנה הודיע ציציאנוב לחוסיין קולי-ח'אן, שליטה של נסיכות באקו כי שייך עלי-חאן, שליטה של נסיכות דרבנט, מתכנן לכבוש את נסיכותו, והדרך היחידה להמשך קיום נסיכות באקו היא לקבל את חסותה של רוסיה והצבת יחידותיה בעיר. שליט באקו הפר את התנאים שהציבו לו הרוסים ותוך מסירת מבצר העיר נרצח ציציאנוב בהתנקשות ב-8 בספטמבר 1806. רצח זה הוביל את הרוסים לכיבושו של האזור בכוח ללא משא ומתן. מאוחר יותר, בשנת 1811, הועבר אפרו של ציציאנוב לקבורה בקתדרלת סיוני בטביליסי.

גנג'ה ופאבל ציציאנוב · מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) ופאבל ציציאנוב · ראה עוד »

חאנות

חאנות (גם: ח'אנות; טורקית Kağanlık או Hanlık; אזרית Xanlıq; מונגולית Xанлиг) היא ישות פוליטית, בדרך כלל של עמים טורקים או מונגולים, הנשלטת בידי חאן.

גנג'ה וחאנות · חאנות ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »

באקו

מרכז באקו פארק פילרמוניה, בסמוך לחומות העיר העתיקה העיר העתיקה ארמון סאדט באקוּ היא בירת אזרבייג'ן והגדולה שבעריה של הרפובליקה האזרית.

באקו וגנג'ה · באקו ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

גאורגיה וגנג'ה · גאורגיה ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

גנג'ה והאימפריה הרוסית · האימפריה הרוסית ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) · ראה עוד »