גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
97 יחסים: מנחת העומר, מעלה עשן, מגילת תענית, מגילות מדבר יהודה, מוצרי חלב, מכללת הרצוג, מכון מופ"ת, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אמוראים, אחרי מות, אוניברסיטת בר-אילן, איסור חדש, איסיים, נקודת השוויון, נקודת היפוך, נדודי בני ישראל במדבר, ניסן, ספר היובלים, ספר יהושע, ספירת העומר, סיני, עומר התנופה, פסח, פסחא, פרשת מסעי, פרשת אמור, פרשת פינחס, פרשת ראה, פרשת בראשית, פרשת בשלח, פרשת המן, פרושים, צדוקים, קרבן מוסף, קטורת הסמים, קומראן, קורבן פסח, קידוש החודש, רחל אליאור, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי שמעון בן אלעזר, רבי ישמעאל, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי, שרון שלום, שתי הלחם, שלוש הרגלים, שליו, ..., שבועות, שביעי של פסח, שומרונים, תנאים, תקופת בית שני, תרביץ, תרגום השבעים, לוח שנה, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה השומרוני, ט"ז בניסן, ט"ו בסיוון, ז' בסיוון, חנוך אלבק, חז"ל, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חומש שמות, חול המועד פסח, במדבר, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), ביתא ישראל, ביכורים, בייתוסים, גרם שמיים, דעת (אתר אינטרנט), דברים, ה"א הידיעה, ה' בסיוון, ה'תשכ"ג, האוניברסיטה העברית בירושלים, הלל נשיאה, הלוח העברי, הלוח הקראי, ו' בסיוון, ויקרא, כ"ו בניסן, כתבי יד אבודים בתולדות ישראל, כהן, י"ב בסיוון, י"ד בניסן, יעקב זוסמן, ידיעות ספרים, יהדות קראית, יהדות רבנית, יום טוב, יום כיפור. להרחיב מדד (47 יותר) »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומנחת העומר · ראה עוד »
מעלה עשן
מעלה עשן הוא אחד מהעשבים ששימשו בהכנת קטורת הסמים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומעלה עשן · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומגילת תענית · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מוצרי חלב
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כלל מוצרי המזון שמרכיבם העיקרי הוא חלב.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומוצרי חלב · ראה עוד »
מכללת הרצוג
#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומכללת הרצוג · ראה עוד »
מכון מופ"ת
הכניסה למכון מהצד המערבי בניין בו שוכן מכון מופ"ת, יוני 2013 מכון מופ"ת הוא מכון למחקר ולפיתוח מקצועי של סגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומכון מופ"ת · ראה עוד »
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ואמוראים · ראה עוד »
אחרי מות
#הפניה פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ואחרי מות · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ואיסור חדש · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ואיסיים · ראה עוד »
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ונקודת השוויון · ראה עוד »
נקודת היפוך
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך. נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ונקודת היפוך · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וניסן · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וספר היובלים · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וספר יהושע · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וספירת העומר · ראה עוד »
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וסיני · ראה עוד »
עומר התנופה
#הפניה מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ועומר התנופה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופסח · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופסחא · ראה עוד »
פרשת מסעי
ערי הלויים וערי מקלט פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית, המסכמת את חומש במדבר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת מסעי · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת אמור · ראה עוד »
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת פינחס · ראה עוד »
פרשת ראה
| קודם.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת ראה · ראה עוד »
פרשת בראשית
אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת בראשית · ראה עוד »
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת בשלח · ראה עוד »
פרשת המן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. פָּרָשַׁת הַמָּן היא פרשה ב (פרשת בשלח), שבה מסופר על ירידת המן לבני ישראל במהלך נדודיהם במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרשת המן · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ופרושים · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וצדוקים · ראה עוד »
קרבן מוסף
#הפניה קורבן מוסף.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וקרבן מוסף · ראה עוד »
קטורת הסמים
מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וקטורת הסמים · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וקומראן · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וקורבן פסח · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וקידוש החודש · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורחל אליאור · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבא · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבי ישמעאל · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ורבי יוסי · ראה עוד »
שרון שלום
הרב ד"ר שרון (זאודה) שלום (באנגלית: Sharon Z. Shalom; נולד ב-13 באוגוסט 1973) הוא ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, ראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, מרצה סגל פנים בקריה האקדמית אונו, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושרון שלום · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושתי הלחם · ראה עוד »
שלוש הרגלים
#הפניה שלוש רגלים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושלוש הרגלים · ראה עוד »
שליו
שליו נודד צעיר שליו (שם מדעי: Coturnix; בכתיב עם ניקוד: שְׂלָו; בריבוי: שַׂלְוִים) הוא סוג של עוף ממשפחת הפסיוניים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושליו · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושביעי של פסח · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ושומרונים · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ותנאים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ותרביץ · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ותרגום השבעים · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ולוח שנה · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה השומרוני
לוח השנה השומרוני הוא לוח שנה הנוהג בקרב עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ולוח השנה השומרוני · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וט"ז בניסן · ראה עוד »
ט"ו בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וט"ו בסיוון · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וז' בסיוון · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וחנוך אלבק · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וחז"ל · ראה עוד »
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »
חומש שמות
#הפניה שמות.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וחומש שמות · ראה עוד »
חול המועד פסח
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וחול המועד פסח · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ובמדבר · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ובריאת העולם · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וביתא ישראל · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וביכורים · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ובייתוסים · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וגרם שמיים · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ודברים · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וה"א הידיעה · ראה עוד »
ה' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וה' בסיוון · ראה עוד »
ה'תשכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וה'תשכ"ג · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת והלל נשיאה · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת והלוח הקראי · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וו' בסיוון · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וויקרא · ראה עוד »
כ"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וכ"ו בניסן · ראה עוד »
כתבי יד אבודים בתולדות ישראל
בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וכתבי יד אבודים בתולדות ישראל · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וכהן · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וי"ב בסיוון · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וי"ד בניסן · ראה עוד »
יעקב זוסמן
יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ויעקב זוסמן · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות רבנית
רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ויהדות רבנית · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ויום טוב · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: ממחרת השבת ויום כיפור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ממחרת_השבת
