גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
130 יחסים: ממצוא חפצך, מקווה, מלווה מלכה, מזמור, מזרח אירופה, מדרש עשרת הדיברות, מכנסיים, ארון קודש, אל אדון על כל המעשים, אלעזר אזכרי, אבא, אבנט (חסידי ירושלמי), אגדה (יהדות), אדמו"ר, אור החיים (ספר), אישה, נישואים, סעודת מצווה, סעודת שבת, סעודת ליל שבת, סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר הזוהר, ספרות חז"ל, ספודיק, סיפורי חסידים, ערב שבת, ערבים, עבודת השם, עונג שבת, פסוק, פרי, פתח אליהו, פטירה, פיוט, צבע, צדיק, קפוטה, קבלה, קדושה (תפילה), קולפיק, קוגל, קיטל, קידוש, רש"י, רב הונא, רגש, רווקות, שמחת תורה, שמואל יעקב קאהן, ..., שמירת שבת, שעה, שליח ציבור, שטריימל, שבת, שבועות, שירת הלויים, שירה, שיריים, תנועת החסידות, תפילת מנחה, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף של שבת, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית של שבת, תפילה (יהדות), תהילים, תולדות אהרן, תולדות אהרון, תיקוני הזוהר, לחם הפנים, לבן, לבוש חרדי ירושלמי, ליטאים (זרם), טריבונה, טלית, טבריה, טבילה (יהדות), טיש, זמירות שבת, זבד הבת, זיץ, חסידות נדבורנא, חסידות סקולען, חסידות סלונים, חסידות פשעווארסק, חסידות קרלין, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרן, חסידות לעלוב, חסידות טשרנוביל, חסידות חב"ד, חסידות ויז'ניץ, חצות, חז"ל, חגורה, חיים מאיר הגר, בר מצווה, ברך, ברית מילה, בחדרי חרדים, בגדי שבת, בוקר, בית מגורים, בית מדרש, בית המקדש, ביגוד, ג'ובה (לבוש), גרביים, גבר, גוף האדם, דרשה, דוד קאהן, ה'תשס"ד, המאה ה-18, האר"י, הלכה, הבעל שם טוב, ודבר דבר, כניסת השבת, כבוד שבת, ירושלים, ישיבת תולדות אהרן, ילדות, ידיד נפש, יהדות אשכנז, יום, יום חול, יום השנה, יום-טוב לוינסקי. להרחיב מדד (80 יותר) »
ממצוא חפצך
האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וממצוא חפצך · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומקווה · ראה עוד »
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומלווה מלכה · ראה עוד »
מזמור
The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומזמור · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומזרח אירופה · ראה עוד »
מדרש עשרת הדיברות
מדרש עשרת הדיברות הוא חיבור ספרותי עברי מימי הביניים, הדורש את עשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומדרש עשרת הדיברות · ראה עוד »
מכנסיים
מכנסי ג'ינס מכנסיים הם בגד, הנלבש על חלקו התחתון של הגוף, כאשר הוא מכסה כל רגל בנפרד (בהבדל מבד המכסה את שתי הרגליים יחד כדוגמת חצאית).
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ומכנסיים · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וארון קודש · ראה עוד »
אל אדון על כל המעשים
"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואל אדון על כל המעשים · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אבא
#הפניה אבהות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואבא · ראה עוד »
אבנט (חסידי ירושלמי)
#הפניה גרטל ירושלמי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואבנט (חסידי ירושלמי) · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואדמו"ר · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ואישה · ראה עוד »
נישואים
נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ונישואים · ראה עוד »
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסעודת מצווה · ראה עוד »
סעודת שבת
#הפניה סעודות שבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסעודת שבת · ראה עוד »
סעודת ליל שבת
חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסעודת ליל שבת · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסעודה שלישית · ראה עוד »
סעודות שבת
שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסעודות שבת · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וספרות חז"ל · ראה עוד »
ספודיק
ספּוֹדיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין, וכן נלבש בעבר בידי רבנים מליטא ולטביה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וספודיק · ראה עוד »
סיפורי חסידים
סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וסיפורי חסידים · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וערב שבת · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וערבים · ראה עוד »
עבודת השם
#הפניה עבודת ה'.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ועבודת השם · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ועונג שבת · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ופסוק · ראה עוד »
פרי
שוק לה בוקריה בברצלונה, ספרד בננות לא בשלות, תפוז וגויאבה פרי הוא חלק מן הצמח בו, בדרך כלל, נמצאים זרעים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ופרי · ראה עוד »
פתח אליהו
#הפניה פתיחת אליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ופתח אליהו · ראה עוד »
פטירה
#הפניה מוות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ופטירה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ופיוט · ראה עוד »
צבע
עפרון בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וצבע · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וצדיק · ראה עוד »
קפוטה
האדמו"ר מחוסט (במרכז) והאדמו"ר מפיטסבורג (מימין) לבושים בעקישע פרחונית. האדמו"ר מפיטסבורג לבוש "סטראקעס בעקישע" – בעקישע עם פסי קטיפה האדמו"ר לובש סטראקעס בעקישע קָפּוֹטָה (מצרפתית: Capote) היא מעיל ארוך מבד משי בצבע שחור (ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן), שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין).
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקפוטה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקבלה · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קולפיק
קוֹלְפִּיק הוא סוג של כובע פרווה חסידי, הנחבש על ידי אדמו"רים שמוצאם מפולין רוסיה גליציה ומהונגריה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקולפיק · ראה עוד »
קוגל
קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקוגל · ראה עוד »
קיטל
קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקיטל · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וקידוש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ורש"י · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ורב הונא · ראה עוד »
רגש
שישה עשר ביטויי פנים לתשוקה האנושית, J. Pass 1981 גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק הצמדים בגלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק רגש הוא מצב פסיכולוגי שמלווה בשינויים נוירופיזיולוגיים,הקשור למחשבות, תחושות, תגובות התנהגותיות ורמה הדונית של הנאה או סבל.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ורגש · ראה עוד »
רווקות
רווקוּת, מבחינה משפטית, מתייחסת לאדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי ואינו מוכר כ"ידוע בציבור".
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ורווקות · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל יעקב קאהן
הרב שמואל יעקב קאהן הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג, 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושמואל יעקב קאהן · ראה עוד »
שמירת שבת
מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושמירת שבת · ראה עוד »
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושעה · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושליח ציבור · ראה עוד »
שטריימל
שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושטריימל · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושבועות · ראה עוד »
שירת הלויים
שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושירת הלויים · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושירה · ראה עוד »
שיריים
#הפניה שאריות#שאריות ביהדות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ושיריים · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת מנחה של שבת
תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »
תפילת מוסף של שבת
תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותהילים · ראה עוד »
תולדות אהרן
#הפניה חסידות תולדות אהרן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותולדות אהרן · ראה עוד »
תולדות אהרון
#הפניה חסידות תולדות אהרן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותולדות אהרון · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ולחם הפנים · ראה עוד »
לבן
ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ולבן · ראה עוד »
לבוש חרדי ירושלמי
#הפניה לבוש מסורתי ביישוב הישן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ולבוש חרדי ירושלמי · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וליטאים (זרם) · ראה עוד »
טריבונה
טריבונה (נקראת גם פָּארַענְצֶ'עס) היא מבנה המורכב ממדרגות גבוהות רבות, המאפשרות ישיבה או עמידה עליהן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וטריבונה · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וטלית · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וטבריה · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וטיש · ראה עוד »
זמירות שבת
#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וזמירות שבת · ראה עוד »
זבד הבת
זבד הבת או בריתה (נפוץ פחות כשמחת הבת או כמסיבת הבת) הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וזבד הבת · ראה עוד »
זיץ
זיץ (תרגום מיידיש: שב) הוא מושג המבטא בעולם החסידות מסיבת אנשים יחד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וזיץ · ראה עוד »
חסידות נדבורנא
#הפניה חסידות נדבורנה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות נדבורנא · ראה עוד »
חסידות סקולען
חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות סקולען · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות פשעווארסק
חסידות פשעווארסק, חסידות בעיר אנטוורפן, המכונה על שם העיירה הגליציאית פשבורסק שממנה הגיע הרבי הראשון, רבי משה יצחק גווירצמן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות פשעווארסק · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות תולדות אברהם יצחק
האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות תולדות אברהם יצחק · ראה עוד »
חסידות תולדות אהרן
הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »
חסידות לעלוב
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות לעלוב · ראה עוד »
חסידות טשרנוביל
#הפניה חסידות צ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות טשרנוביל · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חצות
שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחצות · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחז"ל · ראה עוד »
חגורה
חגורות חגורה, בתחום ההלבשה, היא רצועה עשויה עור או אריג עבה המשמשת להצמדת המכנסיים למותני הלובש.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחגורה · ראה עוד »
חיים מאיר הגר
הרב חיים מאיר הגר (מכונה "האמרי חיים" על-שם ספרו; ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887 – ט' בניסן ה'תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וחיים מאיר הגר · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובר מצווה · ראה עוד »
ברך
ברך ימין במבט קדמי. הפיקה והשוקה הורחקו מעט מעצם הירך כדי להדגים את המבנים הפנימיים של הברך. סרטון המציג את תגובת הברכיים כתוצאה מהגבהת הרגליים. ברך שמאל במבט אחורי הברך (בעברית גם: אַרְכֻּבָּה) (TA: Articulatio genus) היא מפרק ברגל המחבר בין עצם הירך לשוקה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וברך · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וברית מילה · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בגדי שבת
חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובגדי שבת · ראה עוד »
בוקר
"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובוקר · ראה עוד »
בית מגורים
בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובית מגורים · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובית מדרש · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ובית המקדש · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וביגוד · ראה עוד »
ג'ובה (לבוש)
ג'ובה או דזשובע גֻ'בָּה (מקורה בשפה הערבית جبة; גם: ז'ופיצע), היא כיום מילה המתארת מעיל.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וג'ובה (לבוש) · ראה עוד »
גרביים
#הפניה גרב.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וגרביים · ראה עוד »
גבר
דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וגבר · ראה עוד »
גוף האדם
האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וגוף האדם · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ודרשה · ראה עוד »
דוד קאהן
רבי דוד קאהן (נולד בט' בטבת ה'תש"ז - 1 בינואר 1947) הוא האדמו"ר מתולדות אהרן משנת 1996, בנו השני של האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק קאהן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ודוד קאהן · ראה עוד »
ה'תשס"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וה'תשס"ד · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות והמאה ה-18 · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות והאר"י · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות והלכה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות והבעל שם טוב · ראה עוד »
ודבר דבר
האיסור וְדַבֵּר דָּבָר, שגדר - "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול", הוא איסור הלכתי בהלכות שבת שממנו נלמדות הלכות רבות המגדירות את האסור והמותר לדבר ביום השבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וודבר דבר · ראה עוד »
כניסת השבת
#הפניה כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וכניסת השבת · ראה עוד »
כבוד שבת
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וכבוד שבת · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וירושלים · ראה עוד »
ישיבת תולדות אהרן
ישיבת תולדות אהרן היא הישיבה של חסידות תולדות אהרן.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וישיבת תולדות אהרן · ראה עוד »
ילדות
פעוט מתגלגל בדשא שתי ילדות אוכלות ילדה על עץ טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וילדות · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות וידיד נפש · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ויום · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ויום חול · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ויום השנה · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: מנהגי שבת בתנועת החסידות ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנהגי_שבת_בתנועת_החסידות
