סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מערכות מספרים

מַדָד מערכות מספרים

דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל. [1]

164 יחסים: ממד (אלגברה ליניארית), מספר, מספר מרוכב, מספר מדומה, מספר אי רציונלי, מספר סוריאליסטי, מספר סודר, מספר רציונלי, מספר שלם, מספר שלילי, מספר טרנסצנדנטי, מספר טבעי, מספר הופכי, מספרים חיוביים ושליליים, מערכת פאנו, מעגל, מרחב מטרי, מרחב מטרי שלם, מרחב וקטורי, משפט פיתגורס, משולש, משולש שווה-שוקיים, משולש ישר-זווית, משוואה ממעלה רביעית, משוואה ממעלה שלישית, מתמטיקאי, מתמטיקה, מתמטיקה ביוון העתיקה, מחלקת שקילות, מוגדר היטב, מודל (לוגיקה מתמטית), מכניקת הקוונטים, מידה משותפת, אמריקאים, אם ורק אם, אנליזה מתמטית, אנגלים, אנכרוניזם, אסוציאטיביות, אקסיומת האינדוקציה, אקסיומה, אקסיומות צרמלו פרנקל, אלגברת הקווטרניונים, אלגברה, אלגברה (מבנה אלגברי), אלגברה מופשטת, אלגברה אלטרנטיבית, אלגברה לא אסוציאטיבית, אלגברות קיילי-דיקסון, אלכסון, ..., אוקטוניונים, אורך, אינסוף, אינוולוציה (תורת החוגים), איחוד (מתמטיקה), נפח, נובלה, סגור אלגברי, סגירות (אלגברה), סדר טוב, סדר חלקי, סדרת קושי, סימון מתמטי, סינוס (טריגונומטריה), סיפור עם, עוצמת הרצף, עוצמה (מתמטיקה), פאי, פעולה אריתמטית, פורמליזם (מתמטיקה), פולינום, פיתגוראים, פיתגורס, פילוסופיה של המתמטיקה, צלע (גאומטריה), קרל פרידריך גאוס, קטע (מתמטיקה), קבוצת המספרים הטבעיים, קבוצה (מתמטיקה), קבוצה סופית, קבוצה חסומה, קבוצה בת מנייה, קומוטטיביות, קוטר, רנה דקארט, ריבוע, ריגורוזי, ריכרד דדקינד, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפה מסדר ראשון, שטח, שבר (מתמטיקה), שבתאי אונגורו, שדה (מבנה אלגברי), שדה מספרים, שדה סגור אלגברית, שדה סדור, שדה סדור ארכימדי, שדה סדור שלם, שדה המספרים ה-p-אדיים, שדה המספרים הממשיים, שדה המספרים המרוכבים, שדה המספרים האלגבריים, שדה המספרים הניתנים לבנייה, שדה המספרים הרציונליים, שורש (של פונקציה), שורש ריבועי, שורש של מספר, תת-קבוצה, תחום שלמות, תורת המספרים, תורת הקבוצות האקסיומטית, לאונרד אוילר, לאופולד קרונקר, לוגיקה מתמטית, זוג סדור, חסם (מתמטיקה), חשמל, חתכי דדקינד, חוק הפילוג, חוג (מבנה אלגברי), חוג אוקלידי, חוג עם חילוק, חוג קומוטטיבי, חוג המספרים השלמים, חישוב, חילוק, חיבור, בנק, ג'ון פון נוימן, ג'ון קונוויי, ג'וזפה פאנו, ג'ירולמו קרדאנו, גאומטריה, גאורג קנטור, גבול (מתמטיקה), דונלד קנות', המאה ה-16, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-6, המאה ה-7, האמנות הגדולה, האסכולה הפיתגוראית, הקבוצה הריקה, הרחבת שדות, השורש הריבועי של 2, הלמה של צורן, ההיסטוריה של המתמטיקה, הוצאת שורש ריבועי, הודו, היפאסוס, היקף, ויליאם רואן המילטון, כפל, יתר, יחס (בין מספרים), יחס סדר צפוף, יחס שקילות, יוון העתיקה, 0 (מספר), 1 (מספר), 1872, 2 (מספר). להרחיב מדד (114 יותר) »

ממד (אלגברה ליניארית)

באלגברה ליניארית, הממד של מרחב וקטורי הוא מספר האיברים בבסיס של המרחב.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וממד (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר · ראה עוד »

מספר מרוכב

מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר מרוכב · ראה עוד »

מספר מדומה

מספר מדומה (לעיתים מכונה "מספר דמיוני") הוא מספר שריבועו הוא מספר ממשי שלילי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר מדומה · ראה עוד »

מספר אי רציונלי

#הפניה מספר אי-רציונלי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר אי רציונלי · ראה עוד »

מספר סוריאליסטי

מספר סוריאליסטי הוא מבנה קומבינטורי המייצג משחק אסטרטגיה, שאותו ניתן לעיתים לפרש כמספר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר סוריאליסטי · ראה עוד »

מספר סודר

בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר סודר · ראה עוד »

מספר רציונלי

דוגמאות למספרים רציונלים בין 0 ל-1 מספר רציונלי הוא מספר, אשר ניתן להצגה כמנה של מספרים שלמים, הנקראים מונה ומכנה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר רציונלי · ראה עוד »

מספר שלם

דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר שלם · ראה עוד »

מספר שלילי

#הפניה מספרים חיוביים ושליליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר שלילי · ראה עוד »

מספר טרנסצנדנטי

במתמטיקה, מספר טרנסצנדנטי הוא מספר שאינו מאפס אף פולינום בעל מקדמים רציונליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר טרנסצנדנטי · ראה עוד »

מספר טבעי

במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר טבעי · ראה עוד »

מספר הופכי

מספר הופכי (לעיתים נקרא הופכי כפלי) למספר נתון הוא מספר שמכפלתו במספר הנתון שווה ל-1 (איבר היחידה ביחס לכפל).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספר הופכי · ראה עוד »

מספרים חיוביים ושליליים

מספר חיובי הוא מספר ממשי הגדול מ-0.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומספרים חיוביים ושליליים · ראה עוד »

מערכת פאנו

מערכת פֵּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומערכת פאנו · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומעגל · ראה עוד »

מרחב מטרי

בטופולוגיה, מרחב מטרי היא קבוצה שמוגדרת עליה פונקציה סימטרית וחיובית, המקיימת את אי-שוויון המשולש.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומרחב מטרי · ראה עוד »

מרחב מטרי שלם

בטופולוגיה, מרחב מטרי שלם הוא מרחב בו לכל סדרת קושי של נקודות מתוכו קיים גבול במרחב.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומרחב מטרי שלם · ראה עוד »

מרחב וקטורי

באלגברה ליניארית, מרחב וקטורי (קרוי גם מרחב ליניארי) הוא מערכת מתמטית מעל שדה, שבה מוגדרות פעולות של חיבור שני איברים, וכפל של איבר בסקלר מן השדה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומרחב וקטורי · ראה עוד »

משפט פיתגורס

350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשפט פיתגורס · ראה עוד »

משולש

משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשולש · ראה עוד »

משולש שווה-שוקיים

משולש שווה-שוקיים בגאומטריה, משולש שְׁוֵה שׁוֹקַיִם (בראשי תיבות: מש"ש, שש משש) הוא משולש ששתיים מצלעותיו שוות זו לזו.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשולש שווה-שוקיים · ראה עוד »

משולש ישר-זווית

משולש ישר-זווית משולש יְשַׁר-זווית הוא משולש בעל זווית ישרה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשולש ישר-זווית · ראה עוד »

משוואה ממעלה רביעית

שורשים, והם מהווים פתרון של המשוואה. משוואה ממעלה רביעית היא משוואה מהצורה הבאה: כאשר a_0,a_1,a_2,a_3,a_4 הם מקדמים בשדה נתון (למשל, המספרים הרציונליים).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשוואה ממעלה רביעית · ראה עוד »

משוואה ממעלה שלישית

גרף הפונקציה f(x).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומשוואה ממעלה שלישית · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומתמטיקאי · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומתמטיקה · ראה עוד »

מתמטיקה ביוון העתיקה

יסודות מאת אוקלידס, על פפירוס שנמצא בחפירות באוקסירינכוס; האיור שייך לטענה החמישית בספר אחת מתרומותיה החשובות לאנושות של יוון העתיקה היא פיתוח המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומתמטיקה ביוון העתיקה · ראה עוד »

מחלקת שקילות

חפיפה היא דוגמה ליחס שקילות. שני המשולשים השמאליים ביותר הם חופפים, בעוד המשולש השלישי והרביעי אינם תואמים לאף משולש אחר המוצג כאן. לפיכך, שני המשולשים הראשונים נמצאים באותה מחלקת שקילות, בעוד שהמשולש השלישי והרביעי נמצאים כל אחד במחלקת השקילות שלו.במתמטיקה, מחלקות שקילות היא דרך לחלק איברים של קבוצה כלשהי שקיים יחס שקילות המוגדר עליה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומחלקת שקילות · ראה עוד »

מוגדר היטב

במתמטיקה, הביטוי מוגדר היטב מתאר את האופן שבו בנויה הגדרה מתמטית – העשויה להיות בנויה כראוי, ולתאר את מה שהיא מתיימרת לתאר, או להיות רק מראית-עין של הגדרה שכתובה על-פי כללי התחביר המתמטיים, אך אינה מגדירה בפועל דבר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומוגדר היטב · ראה עוד »

מודל (לוגיקה מתמטית)

בלוגיקה מתמטית, מודל של תורה הוא מבנה המתאים לשפה, שבו מתקיימות כל האקסיומות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומודל (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מידה משותפת

במתמטיקה, קיומה של מידה משותפת היא תכונה המאפשרת להשוות בין שני קטעים, שני מספרים או שני מבנים מופשטים (כמו חבורות או מודולים).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ומידה משותפת · ראה עוד »

אמריקאים

אמריקאים (באנגלית: Americans) הם האזרחים ובני הלאום של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואמריקאים · ראה עוד »

אם ורק אם

אם ורק אם (ראשי תיבות: אמ"ם) או "אימוּם" (בלשון חז"ל: תנאי כפול, וסימונו בלוגיקה פורמלית: \Leftrightarrow, \leftrightarrow או ≡) בתחום הלוגיקה המתמטית הוא קַשָּׁר לוגי בין שתי טענות השקולות זו לזו במובן שכל אחת אמיתית כשהשנייה אמיתית, אך אם אחת אינה אמיתית גם השנייה שגויה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואם ורק אם · ראה עוד »

אנליזה מתמטית

אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואנליזה מתמטית · ראה עוד »

אנגלים

הממלכות האנגליות בתקופה האנגלו-סקסית אנגלים (באנגלית: English people) הם קבוצה אתנית דוברת אנגלית שמקורה באנגליה, שבה חיים מרביתם ובה הם מהווים את הקבוצה הדומיננטית (מכונים לעיתים גם "אנגלו-סכסים").

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואנגלים · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואנכרוניזם · ראה עוד »

אסוציאטיביות

#הפניה פעולה אסוציאטיבית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואסוציאטיביות · ראה עוד »

אקסיומת האינדוקציה

#הפניהאינדוקציה מתמטית אינדוקציה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואקסיומת האינדוקציה · ראה עוד »

אקסיומה

אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואקסיומה · ראה עוד »

אקסיומות צרמלו פרנקל

#הפניה תורת הקבוצות האקסיומטית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואקסיומות צרמלו פרנקל · ראה עוד »

אלגברת הקווטרניונים

#הפניה אלגברת הקווטרניונים של המילטון.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברת הקווטרניונים · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברה · ראה עוד »

אלגברה (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, אלגברה מעל חוג היא מודול מעל חוג חילופי ופעולה בינארית ("כפל") ביליניארית בין שני איברים שהופכת את המודול לחוג.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »

אלגברה מופשטת

אלגברה מופשטת היא ענף של האלגברה שבמסגרתו מוגדרים ונחקרים מבנים אלגבריים כגון שדות, חבורות וחוגים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברה מופשטת · ראה עוד »

אלגברה אלטרנטיבית

אלגברה אלטרנטיבית היא אלגברה לא אסוציאטיבית (מעל שדה) שאבריה מקיימים את האקסיומות x(xy).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברה אלטרנטיבית · ראה עוד »

אלגברה לא אסוציאטיבית

מחלקות חשובות של אלגבראות לא אסוציאטיביות. בכחול - האלגבראות הקומוטטיביות אלגברה לא אסוציאטיבית היא מבנה אלגברי המכליל אלגבראות אסוציאטיביות, בו לא נדרשת אקסיומת האסוציאטיביות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברה לא אסוציאטיבית · ראה עוד »

אלגברות קיילי-דיקסון

במתמטיקה, אלגברות קיילי-דיקסון הן האלגברות המתקבלות באמצעות בניית קיילי-דיקסון (עם הקבוע 1-) מן השדה של המספרים הממשיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלגברות קיילי-דיקסון · ראה עוד »

אלכסון

הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואלכסון · ראה עוד »

אוקטוניונים

#הפניה אלגברת האוקטוניונים של קיילי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואוקטוניונים · ראה עוד »

אורך

תיבה שבאיור אורכים שונים ביחס להספקטרום האלקטרומגנטי אורך הוא גודל פיזיקלי המתאר ממד של אובייקט.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואורך · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואינסוף · ראה עוד »

אינוולוציה (תורת החוגים)

250px בתורת החוגים, אינוולוציה על חוג R היא אנטי-אוטומורפיזם מסדר 2, כלומר העתקה \ \sigma: R \rightarrow R המקיימת את התכונות הבאות: \ \sigma(x+y).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואינוולוציה (תורת החוגים) · ראה עוד »

איחוד (מתמטיקה)

בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ואיחוד (מתמטיקה) · ראה עוד »

נפח

כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ונפח · ראה עוד »

נובלה

נוֹבֵלָה (באיטלקית: Novella) היא סוגה ספרותית מרכזית, שכוללת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ונובלה · ראה עוד »

סגור אלגברי

באלגברה, הסגור האלגברי (algebraic closure) של שדה F הוא השדה הקטן ביותר המכיל את F, שהוא סגור אלגברית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסגור אלגברי · ראה עוד »

סגירות (אלגברה)

באלגברה, קבוצה נקראת סגורה תחת פעולה מסוימת המוגדרת עליה, כאשר הפעלת הפעולה על איברי הקבוצה נותנת איבר הנכלל אף הוא בקבוצה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסגירות (אלגברה) · ראה עוד »

סדר טוב

במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסדר טוב · ראה עוד »

סדר חלקי

הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסדר חלקי · ראה עוד »

סדרת קושי

באנליזה מתמטית, סדרת קוֹשי, הקרויה על שם המתמטיקאי הצרפתי אוגוסטן לואי קושי, היא סדרה שאבריה הולכים ומצטופפים ככל שמתקדמים בסדרה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסדרת קושי · ראה עוד »

סימון מתמטי

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסימון מתמטי · ראה עוד »

סינוס (טריגונומטריה)

גרף הפונקציה סינוס סינוס (מסומן ב- \sin) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסינוס (טריגונומטריה) · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וסיפור עם · ראה עוד »

עוצמת הרצף

עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ועוצמת הרצף · ראה עוד »

עוצמה (מתמטיקה)

המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופאי · ראה עוד »

פעולה אריתמטית

#הפניה פעולה (מתמטיקה).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופעולה אריתמטית · ראה עוד »

פורמליזם (מתמטיקה)

הפורמליזם (בעברית: הצרנה) הוא מתודה מתמטית, שמהווה מלבד שיטת עבודה גם פילוסופיה ותפיסה כוללת לגבי מהות המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופורמליזם (מתמטיקה) · ראה עוד »

פולינום

במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, 3x^2+7x-5.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופולינום · ראה עוד »

פיתגוראים

#הפניה האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופיתגוראים · ראה עוד »

פיתגורס

פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופיתגורס · ראה עוד »

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ופילוסופיה של המתמטיקה · ראה עוד »

צלע (גאומטריה)

בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »

קטע (מתמטיקה)

בגאומטריה, קטע הוא קבוצת כל הנקודות על ישר אשר נמצאות בין שתי נקודות שונות (הנקראות קצות הקטע או נקודות הקצה של הקטע), לרבות נקודות הקצה, למעט שתי נקודות הקצה (קטע פתוח) או לרבות נקודת קצה אחת ולמעט השנייה 10,20.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקטע (מתמטיקה) · ראה עוד »

קבוצת המספרים הטבעיים

#הפניה מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקבוצת המספרים הטבעיים · ראה עוד »

קבוצה (מתמטיקה)

קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »

קבוצה סופית

בתורת הקבוצות, קבוצה סופית היא קבוצה שיש לה מספר סופי של איברים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקבוצה סופית · ראה עוד »

קבוצה חסומה

בטופולוגיה, תת-קבוצה של מרחב מטרי היא קבוצה חסומה אם היא מוכלת בכדור.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקבוצה חסומה · ראה עוד »

קבוצה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שקיימת פונקציה חד־חד ערכית ממנה לקבוצת המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקבוצה בת מנייה · ראה עוד »

קומוטטיביות

#הפניה פעולה קומוטטיבית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקומוטטיביות · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וקוטר · ראה עוד »

רנה דקארט

פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ורנה דקארט · ראה עוד »

ריבוע

220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וריבוע · ראה עוד »

ריגורוזי

#הפניה ריגורוזיות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וריגורוזי · ראה עוד »

ריכרד דדקינד

יוליוס וילהלם ריכרד דֶדֶקינד (בגרמנית: Julius Wilhelm Richard Dedekind; 6 באוקטובר 1831 – 12 בפברואר 1916) היה מתמטיקאי גרמני, מממשיכיו הבולטים של ארנסט קומר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וריכרד דדקינד · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפה מסדר ראשון

בלוגיקה מתמטית, שפה מסדר ראשון (נקראת גם לוגיקה מסדר ראשון או תחשיב היחסים או תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון, בסימון מקובל FOL) היא מנגנון חישוב לניסוח טענות פורמליות כלליות, כל עוד מסתפקים בכימות על אברים במודל.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושפה מסדר ראשון · ראה עוד »

שטח

שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושטח · ראה עוד »

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

שבתאי אונגורו

שבתאי אונגורו (נולד ב-1 בינואר 1931, בפודול-אילואיי, רומניה) הוא היסטוריון של המתמטיקה והמדעים ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושבתאי אונגורו · ראה עוד »

שדה (מבנה אלגברי)

הרציונליים הם שדות שדה הוא קבוצה שעליה פועלים חיבור, חיסור, כפל, וחילוק המתנהגים כמו הפעולות המתאימות על המספרים הרציונליים והממשיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »

שדה מספרים

בתורת המספרים ויישומיה המתמטיים, שדה מספרים הוא שדה, המהווה הרחבת שדות מממד סופי של שדה המספרים הרציונליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה מספרים · ראה עוד »

שדה סגור אלגברית

במתמטיקה, שדה F הוא סגור אלגברית אם לכל פולינום לא קבוע עם מקדמים מ-F קיים שורש ב-F.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה סגור אלגברית · ראה עוד »

שדה סדור

שדה סדור (נקרא גם "שדה ממשי פורמלית") הוא שדה F, שמוגדר עליו יחס סדר מלא המכבד את פעולות השדה (ראו להלן).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה סדור · ראה עוד »

שדה סדור ארכימדי

#הפניה שדה ארכימדי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה סדור ארכימדי · ראה עוד »

שדה סדור שלם

באנליזה מתמטית, המונח שדה סדור שלם מתאר שדה סדור, שהוא שלם באחד משני מובנים (שונים), שיתוארו בהמשך.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה סדור שלם · ראה עוד »

שדה המספרים ה-p-אדיים

במתמטיקה, שדה המספרים ה-p-אדיים הוא שדה, שאבריו הם המספרים ה-p-אדיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים ה-p-אדיים · ראה עוד »

שדה המספרים הממשיים

שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »

שדה המספרים המרוכבים

במתמטיקה ויישומיה, שדה המספרים המרוכבים הוא השדה שאבריו הם המספרים המרוכבים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים המרוכבים · ראה עוד »

שדה המספרים האלגבריים

במתמטיקה, שדה המספרים האלגבריים הוא השדה הכולל את כל המספרים המרוכבים האלגבריים מעל הרציונליים, כלומר, את כל המספרים שהם שורש לפולינום כלשהו בעל מקדמים רציונליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים האלגבריים · ראה עוד »

שדה המספרים הניתנים לבנייה

שדה המספרים הניתנים לבנייה הוא השדה הכולל את כל המספרים שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים הניתנים לבנייה · ראה עוד »

שדה המספרים הרציונליים

שדה המספרים הרציונליים (או: השדה הרציונלי) הוא האוסף של כל השברים (כגון \ \frac, \frac, \frac), יחד עם פעולות החיבור והכפל הרגילות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושדה המספרים הרציונליים · ראה עוד »

שורש (של פונקציה)

שורש של פונקציה הוא איבר בתחום של פונקציה שעבורו ערך הפונקציה הוא 0.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושורש (של פונקציה) · ראה עוד »

שורש ריבועי

גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושורש ריבועי · ראה עוד »

שורש של מספר

סימון מתמטי לשורש במתמטיקה, השורש ה־n-י של a הוא מספר ממשי או מרוכב, שכאשר מכפילים אותו n פעמים בעצמו, מקבלים את a. את השורש מסמנים \sqrt.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ושורש של מספר · ראה עוד »

תת-קבוצה

דיאגרמת ון של קבוצה עם תת־קבוצה המוכלת בה בתורת הקבוצות, אומרים שהקבוצה הנתונה B היא תת־קבוצה של הקבוצה הנתונה A אם כל איבר של הקבוצה B שייך גם לקבוצה A. (בניסוח פורמלי: לכל x\in B מתקיים x \in A).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ותת-קבוצה · ראה עוד »

תחום שלמות

באלגברה מופשטת, תחום שלמות הוא חוג חילופי עם יחידה כפלית שאין בו מחלקי אפס (כלומר: אם ab.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ותחום שלמות · ראה עוד »

תורת המספרים

תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ותורת המספרים · ראה עוד »

תורת הקבוצות האקסיומטית

תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »

לאונרד אוילר

לאונרד אוֹילֶר (בגרמנית:; 15 באפריל 1707 – 18 בספטמבר 1783) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי, שבילה את רוב חייו ברוסיה ובגרמניה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ולאונרד אוילר · ראה עוד »

לאופולד קרונקר

לאופולד קרוֹנֶקר (בגרמנית: Leopold Kronecker; 7 בדצמבר 1823 – 29 בדצמבר 1891) היה מתמטיקאי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ולאופולד קרונקר · ראה עוד »

לוגיקה מתמטית

לוגיקה מתמטית הוא תחום במתמטיקה, העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון הוכחה או חישוביות.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ולוגיקה מתמטית · ראה עוד »

זוג סדור

זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וזוג סדור · ראה עוד »

חסם (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶסֶם של תת-קבוצה של קבוצה סדורה חלקית הוא איבר של הקבוצה הסדורה שבינו לבין כל אחד מאברי התת-קבוצה מתקיים אי-שוויון חלש.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחסם (מתמטיקה) · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחשמל · ראה עוד »

חתכי דדקינד

שורש הריבועי של 2. A היא קבוצת הרציונלים בתחום האדום ו-B היא קבוצת הרציונליים בתחום הכחול. חתכי דדקינד מהווים אחת משתי השיטות הקלאסיות לבנייה של שדה המספרים הממשיים מתוך שדה המספרים הרציונליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחתכי דדקינד · ראה עוד »

חוק הפילוג

במתמטיקה ובעיקר באלגברה, חוק הפילוג הוא תכונה של פעולות בינאריות, שמכלילה את חוק הפילוג של החיבור והכפל המוכר מאריתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוק הפילוג · ראה עוד »

חוג (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, חוג הוא מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המקיימות מספר אקסיומות (שיפורטו להלן), המכלילות כמה תכונות בסיסיות של חוג המספרים השלמים ושל חוג המטריצות מעל שדה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוג (מבנה אלגברי) · ראה עוד »

חוג אוקלידי

בתורת החוגים, חוג אוקלידי (שנקרא לעיתים גם תחום אוקלידי) הוא חוג שבו אפשר לבצע חילוק עם שארית, וכך לממש את האלגוריתם של אוקלידס לחישוב מחלק משותף מקסימלי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוג אוקלידי · ראה עוד »

חוג עם חילוק

במתמטיקה, חוג עם חילוק הוא חוג (אסוציאטיבי) עם יחידה, שבו כל איבר שונה מאפס הוא הפיך.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוג עם חילוק · ראה עוד »

חוג קומוטטיבי

#הפניה חוג (מבנה אלגברי).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוג קומוטטיבי · ראה עוד »

חוג המספרים השלמים

חוג המספרים השלמים הוא מערכת מספרים הכוללת את המספרים השלמים, חיוביים ושליליים, לרבות אפס (ואותם בלבד), יחד עם פעולות החיבור והכפל.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחוג המספרים השלמים · ראה עוד »

חישוב

חישוב הוא פעולה השייכת לתחום האריתמטיקה הנעשית לצורך קביעת התוצאה של פעולה על מספרים, כגון ארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ופעולות נוספות (העלאה בחזקה, הוצאת שורש, חישוב עצרת ועוד).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחישוב · ראה עוד »

חילוק

באריתמטיקה, חילוק היא פעולה בינארית ההפוכה לכפל.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחילוק · ראה עוד »

חיבור

הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וחיבור · ראה עוד »

בנק

בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ובנק · ראה עוד »

ג'ון פון נוימן

ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 – 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וג'ון פון נוימן · ראה עוד »

ג'ון קונוויי

#הפניה ג'ון הורטון קונוויי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וג'ון קונוויי · ראה עוד »

ג'וזפה פאנו

ג'וּזֶפֶּה פֶּאָנוֹ (באיטלקית: Giuseppe Peano; 27 באוגוסט 1858 – 20 באפריל 1932) היה מתמטיקאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וג'וזפה פאנו · ראה עוד »

ג'ירולמו קרדאנו

ג'ירוֹלָמוֹ קַרדָאנוֹ (באיטלקית: Girolamo Cardano; 24 בספטמבר 1501 - 21 בספטמבר 1576) היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג, וממציא איטלקי, מגדולי אנשי האשכולות בזמנו.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וג'ירולמו קרדאנו · ראה עוד »

גאומטריה

"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וגאומטריה · ראה עוד »

גאורג קנטור

גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וגאורג קנטור · ראה עוד »

גבול (מתמטיקה)

במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »

דונלד קנות'

דונלד ארווין קָנוּת' (באנגלית: Donald Ervin Knuth, נהגה: Ka-Nooth; נולד ב-10 בינואר 1938) הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ודונלד קנות' · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והמאה ה-6 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והמאה ה-7 · ראה עוד »

האמנות הגדולה

#הפניה האומנות הגדולה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והאמנות הגדולה · ראה עוד »

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו, והתקיימה באזור יוון הגדולה (כיום דרום איטליה) בין המאה ה-6 לפנה"ס למאה ה-4 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והאסכולה הפיתגוראית · ראה עוד »

הקבוצה הריקה

סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והקבוצה הריקה · ראה עוד »

הרחבת שדות

באלגברה ובעיקר בתורת השדות, הרחבה של שדות מתארת מצב שבו שדה אחד מכיל שדה אחר, באופן שפעולות החיבור והכפל בשדה הגדול מסכימות עם אלו המוגדרות בשדה הקטן.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והרחבת שדות · ראה עוד »

השורש הריבועי של 2

שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והשורש הריבועי של 2 · ראה עוד »

הלמה של צורן

הלמה של צורן (Zorn's lemma) במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, היא משפט שימושי העוסק בתכונה של קבוצות סדורות חלקית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והלמה של צורן · ראה עוד »

ההיסטוריה של המתמטיקה

#הפניה היסטוריה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וההיסטוריה של המתמטיקה · ראה עוד »

הוצאת שורש ריבועי

במתמטיקה, הוצאת שורש ריבועי היא הפעולה של חישוב שורש ריבועי של מספר או ערך נתון.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והוצאת שורש ריבועי · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והודו · ראה עוד »

היפאסוס

היפאסוס (ביוונית: Ίππασος) היה פילוסוף יווני מהאסכולה הפיתגוראית שחי במאה החמישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והיפאסוס · ראה עוד »

היקף

היקף של צורה סגורה דו-ממדית הוא אורך העקומה שסוגרת אותה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים והיקף · ראה עוד »

ויליאם רואן המילטון

סר ויליאם רואן המילטון (באנגלית: William Rowan Hamilton; 4 באוגוסט 1805 – 2 בספטמבר 1865) היה מתמטיקאי ואסטרונום אירי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וויליאם רואן המילטון · ראה עוד »

כפל

כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים וכפל · ראה עוד »

יתר

#הפניה משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ויתר · ראה עוד »

יחס (בין מספרים)

יחס בין מספרים הוא המנה של חלוקתם זה בזה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ויחס (בין מספרים) · ראה עוד »

יחס סדר צפוף

#הפניה קבוצה סדורה צפופה.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ויחס סדר צפוף · ראה עוד »

יחס שקילות

52 יחסי השקילות האפשריים של קבוצה של 5 איברים. תאים שאינם לבנים הם איברים שמקיימים את הייחס. והצבעים השונים, מלבד אפור בהיר, מציינים את מחלקות השקילות (כל תא אפור בהיר הוא מחלקת השקילות של עצמו). במתמטיקה, יחס שקילות הוא יחס בינארי שהוא רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ויחס שקילות · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ויוון העתיקה · ראה עוד »

0 (מספר)

אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי 1−.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ו0 (מספר) · ראה עוד »

1 (מספר)

1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ו1 (מספר) · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ו1872 · ראה עוד »

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

חָדָשׁ!!: מערכות מספרים ו2 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מערכות_מספרים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »