סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף

משקעים אטמוספיריים vs. שלולית חורף

משקע היורד בצורת גשם אפיק הרום העיקרי (ה"קערה") נמצא מעל איטליה וגורם שם למזג אוויר גשום (מפת 500 מ"ב) משקעים (באנגלית: Precipitation) הם מים שמגיעים לאדמה מן האטמוספירה: מהעננים בצורת גשם, ברד או שלג, או ממגע של אדי מים בגוף קר - טל או כפור. בריכת יער בריכת יער - מבט לכיוון מערב שלולית החורף בנתניה, ינואר 2009 שלולית החורף בנתניה, פברואר 2020 שלולית החורף בנתניה (נובמבר 2020) - מבט מלמעלה שלט מידע בשלולית החורף בהרצליה שלולית החורף בצפון פתח תקווה, 2019 שלולית חורף (גם: בריכת חורף, בריכה עונתית, שטח הצפה) היא מערכת אקולוגית עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של נגר עילי בכל מקום בו מצויים בקרקע שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם, בעקבות ירידת גשמים באגן הניקוז של המערכת או עליית מי תהום.

דמיון בין משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף

משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף יש להם 12 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מי תהום, מישור החוף, אגם, נחל, נגב, קרקע, טמפרטורה, חמצן, חנקן, חקלאות, גשם, גז.

מי תהום

מי תהום הם מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה.

מי תהום ומשקעים אטמוספיריים · מי תהום ושלולית חורף · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

מישור החוף ומשקעים אטמוספיריים · מישור החוף ושלולית חורף · ראה עוד »

אגם

אגם בצרפת. אגם בלד בסלובניה אגם בקולומביה הבריטית אגמי פליטביצה בקרואטיה חוף אגם בישראל חוף בכנרת ליד טבריה אגמון הסופרלנד בראשון לציון. אֲגַם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.

אגם ומשקעים אטמוספיריים · אגם ושלולית חורף · ראה עוד »

נחל

פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.

משקעים אטמוספיריים ונחל · נחל ושלולית חורף · ראה עוד »

נגב

#הפניה הנגב.

משקעים אטמוספיריים ונגב · נגב ושלולית חורף · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

משקעים אטמוספיריים וקרקע · קרקע ושלולית חורף · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

טמפרטורה ומשקעים אטמוספיריים · טמפרטורה ושלולית חורף · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

חמצן ומשקעים אטמוספיריים · חמצן ושלולית חורף · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

חנקן ומשקעים אטמוספיריים · חנקן ושלולית חורף · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חקלאות ומשקעים אטמוספיריים · חקלאות ושלולית חורף · ראה עוד »

גשם

גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.

גשם ומשקעים אטמוספיריים · גשם ושלולית חורף · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

גז ומשקעים אטמוספיריים · גז ושלולית חורף · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף

יש משקעים אטמוספיריים 57 יחסים. יש משקעים אטמוספיריים 123. כפי שיש להם במשותף 12, מדד הדמיון הוא = 12 / (57 + 123).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין משקעים אטמוספיריים ושלולית חורף. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »