דמיון בין נחום סוקולוב ועיתונות עברית
נחום סוקולוב ועיתונות עברית יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנדלי מוכר ספרים, מערכון, מרדכי בן הלל הכהן, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אלמנך, אליעזר בן-יהודה, אוניברסיטת תל אביב, עברית, עיתון, פרס סוקולוב, פרויקט בן-יהודה, פיליטון, ציונות, רב, תנועת ההשכלה היהודית, תל אביב-יפו, תחדיש, לונדון, חיים זליג סלונימסקי, בעל טור, גרמניה, גדעון קוץ, דוד פרישמן, האסיף, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הצפירה, ההסתדרות הציונית העולמית, ורשה, י"ל פרץ, ..., ירושלים, יידיש. להרחיב מדד (2 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
מנדלי מוכר ספרים ונחום סוקולוב · מנדלי מוכר ספרים ועיתונות עברית ·
מערכון
חבורת מונטי פייתון, אמני מערכונים מצליחים מערכון (מערכה + סיומת הקטנה "ון" – כלומר מערכה קטנה) הוא קטע תיאטרלי קצר, שלרוב מציג סיטואציה מבדחת והומוריסטית.
מערכון ונחום סוקולוב · מערכון ועיתונות עברית ·
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
מרדכי בן הלל הכהן ונחום סוקולוב · מרדכי בן הלל הכהן ועיתונות עברית ·
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ונחום סוקולוב · מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועיתונות עברית ·
אלמנך
אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.
אלמנך ונחום סוקולוב · אלמנך ועיתונות עברית ·
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
אליעזר בן-יהודה ונחום סוקולוב · אליעזר בן-יהודה ועיתונות עברית ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב ונחום סוקולוב · אוניברסיטת תל אביב ועיתונות עברית ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
נחום סוקולוב ועברית · עברית ועיתונות עברית ·
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
נחום סוקולוב ועיתון · עיתון ועיתונות עברית ·
פרס סוקולוב
פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.
נחום סוקולוב ופרס סוקולוב · עיתונות עברית ופרס סוקולוב ·
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
נחום סוקולוב ופרויקט בן-יהודה · עיתונות עברית ופרויקט בן-יהודה ·
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
נחום סוקולוב ופיליטון · עיתונות עברית ופיליטון ·
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
נחום סוקולוב וציונות · עיתונות עברית וציונות ·
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
נחום סוקולוב ורב · עיתונות עברית ורב ·
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
נחום סוקולוב ותנועת ההשכלה היהודית · עיתונות עברית ותנועת ההשכלה היהודית ·
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
נחום סוקולוב ותל אביב-יפו · עיתונות עברית ותל אביב-יפו ·
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
נחום סוקולוב ותחדיש · עיתונות עברית ותחדיש ·
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
לונדון ונחום סוקולוב · לונדון ועיתונות עברית ·
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
חיים זליג סלונימסקי ונחום סוקולוב · חיים זליג סלונימסקי ועיתונות עברית ·
בעל טור
בעל טור (באנגלית: Columnist) הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.
בעל טור ונחום סוקולוב · בעל טור ועיתונות עברית ·
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
גרמניה ונחום סוקולוב · גרמניה ועיתונות עברית ·
גדעון קוץ
גדעון קוץ (נולד ב-12 ביולי 1948) הוא עיתונאי ישראלי והיסטוריון של התקשורת, המשמש ככתב ופרשן בינלאומי בתאגיד השידור הישראלי, ככתב חוץ באירופה,שליח מיוחד ובעל טור בעיתון "מעריב"; פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8 ועמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.
גדעון קוץ ונחום סוקולוב · גדעון קוץ ועיתונות עברית ·
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
דוד פרישמן ונחום סוקולוב · דוד פרישמן ועיתונות עברית ·
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
האסיף ונחום סוקולוב · האסיף ועיתונות עברית ·
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
האימפריה הרוסית ונחום סוקולוב · האימפריה הרוסית ועיתונות עברית ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הספרייה הלאומית ונחום סוקולוב · הספרייה הלאומית ועיתונות עברית ·
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
הצפירה ונחום סוקולוב · הצפירה ועיתונות עברית ·
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
ההסתדרות הציונית העולמית ונחום סוקולוב · ההסתדרות הציונית העולמית ועיתונות עברית ·
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
ורשה ונחום סוקולוב · ורשה ועיתונות עברית ·
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
י"ל פרץ ונחום סוקולוב · י"ל פרץ ועיתונות עברית ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים ונחום סוקולוב · ירושלים ועיתונות עברית ·
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה נחום סוקולוב ועיתונות עברית
- מה יש להם במשותף נחום סוקולוב ועיתונות עברית
- דמיון בין נחום סוקולוב ועיתונות עברית
השוואה בין נחום סוקולוב ועיתונות עברית
יש נחום סוקולוב 145 יחסים. יש נחום סוקולוב 764. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (145 + 764).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין נחום סוקולוב ועיתונות עברית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: