גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
74 יחסים: מאורעות תרפ"ט, משרד המושבות הבריטי, משה שרת, מלחמת העולם הראשונה, מזכרת בתיה, מדידה (מקצוע), מהנדס, מהנדס אזרחי, מהפכת 1905, ארתור רופין, ארטורו טוסקניני, אליעזר פפר, אליעזר ילין, אליהו גולומב, אברהם קריניצי, אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, אהרון איתין, אוטו ורבורג, אילניה, ננסי, נהלל, סיביר, עפולה, עיראק, קרטוגרפיה, רמלה, ראשון לציון, רחובות, רוסיה, שמואל דיין, תל אביב-יפו, תלמה ילין (צ'לנית), טבריה, טולוז, חרסון, חברת הנפט העיראקית, חורן, חיים שורר, גדרה, גירוש תל אביב, דב הוז, דוד ילין, האימפריה העות'מאנית, הסוכנות היהודית, העלייה השנייה, הפועל הצעיר, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ההגנה, הוצאת מסדה, הכשרת הישוב, ..., ועד הצירים, ועדת שו, יצחק אולשן, ירושלים, יהושע חנקין, יוסף טריידל, 1887, 1904, 1906, 1908, 1910, 1914, 1917, 1919, 1920, 1923, 1924, 1925, 1927, 1930, 1934, 1936, 1967, 31 בדצמבר. להרחיב מדד (24 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
משרד המושבות הבריטי
#הפניה משרד המושבות.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומשרד המושבות הבריטי · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומשה שרת · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזכרת בתיה
מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומזכרת בתיה · ראה עוד »
מדידה (מקצוע)
מסמר מודדים על מדרכה בתל אביב מדידה או מדידת מקרקעין היא מקצוע ומדע, המיישם מגוון של טכניקות לקביעת מיקום דו או תלת ממדי של אובייקטים במרחב ואת המרחקים והזוויות ביניהם.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומדידה (מקצוע) · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומהנדס · ראה עוד »
מהנדס אזרחי
#הפניה הנדסה אזרחית.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומהנדס אזרחי · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ומהפכת 1905 · ראה עוד »
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וארתור רופין · ראה עוד »
ארטורו טוסקניני
טוסקניני (במרכז עם שרביט המנצח) בתל אביב 1936 ארטורו טוסקניני ארטורו טוסקניני (באיטלקית: Arturo Toscanini; 25 במרץ 1867 – 16 בינואר 1957) היה אחד המנצחים הדגולים בתקופתו, שנודע לתהילה בעוצמתו, בברק שלו, בתביעתו לשלמות, באוזן הקשובה לפרטי פרטים בתזמור ובמצלול התזמורתי, ובזיכרונו הצילומי שהעניק לו שליטה ברפרטואר עצום של יצירות תזמורתיות ואופראיות.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וארטורו טוסקניני · ראה עוד »
אליעזר פפר
אליעזר ושרה פפר תמונה להחלפה אליעזר פָּפֶּר (12 באוקטובר 1861 נהר טוב אוקראינה - 9 ביוני 1926 תל אביב) - מורה לעברית ומנהל בית ספר.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואליעזר פפר · ראה עוד »
אליעזר ילין
אליעזר יֶלין (כ"ב בחשוון תרמ"ט אוקטובר 1888, ירושלים – ו' בתמוז תש"ה, 17 ביוני 1945, שם) היה מהנדס ואדריכל ואיש ציבור, מראשי וראשוני בוניה של ירושלים העברית; בנו של דוד ילין ובעלה של תלמה ילין.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואליעזר ילין · ראה עוד »
אליהו גולומב
אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואליהו גולומב · ראה עוד »
אברהם קריניצי
קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואברהם קריניצי · ראה עוד »
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל
תעודת חבר, 1981 אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל היא אגודה מקצועית של מהנדסים ואדריכלים בישראל שהוקמה בשנת 1921 על ידי מהנדס הבניין ריכרד פסובסקי ושותפו האדריכל יוסף ברלין.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל · ראה עוד »
אהרון איתין
#הפניה אהרן איתין.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואהרון איתין · ראה עוד »
אוטו ורבורג
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואוטו ורבורג · ראה עוד »
אילניה
אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ואילניה · ראה עוד »
ננסי
#הפניה נאנסי.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וננסי · ראה עוד »
נהלל
תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ונהלל · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וסיביר · ראה עוד »
עפולה
עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ועפולה · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ועיראק · ראה עוד »
קרטוגרפיה
מפה מאוירת מפה של כדור הארץ קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וקרטוגרפיה · ראה עוד »
רמלה
בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ורמלה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וראשון לציון · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ורחובות · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ורוסיה · ראה עוד »
שמואל דיין
שמואל דיין (8 באוגוסט 1891 – 11 באוגוסט 1968) היה מפעילי היישוב, איש ההתיישבות העובדת וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ושמואל דיין · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמה ילין (צ'לנית)
תֶלמה יֶלין (בֶּנטוִויץ') (15 במרץ 1895 – 21 במרץ 1959) הייתה צ'לנית ישראלית ילידת אנגליה בעלת שם עולמי.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ותלמה ילין (צ'לנית) · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וטבריה · ראה עוד »
טולוז
טולוז (בצרפתית: Toulouse,, אוקסיטנית: Tolosa) היא עיר בת כ-440,000 תושבים בדרום-מערב צרפת.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וטולוז · ראה עוד »
חרסון
חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וחרסון · ראה עוד »
חברת הנפט העיראקית
חברת הנפט העיראקית הייתה תאגיד רב-לאומי, בבעלות משותפת של חברות הנפט הגדולות בעולם, שהיה בעל מונופול על הפקת הנפט בעיראק בין 1925 ל-1961.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וחברת הנפט העיראקית · ראה עוד »
חורן
חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וחורן · ראה עוד »
חיים שורר
חיים שורר (עומד הראשון משמאל) בין ראשי סניף קרן היסוד בירושלים, 1930–1938 חיים שורר, 1949 חיים שוּרֶר (12 במאי (יוליאני: 1 במאי) 1895 – 13 בפברואר 1968) היה איש הציונות הסוציאליסטית ועורך עיתון "דבר".
חָדָשׁ!!: נחום פפר וחיים שורר · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וגדרה · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וגירוש תל אביב · ראה עוד »
דב הוז
אנדרטה לדב הוז, אשתו, בתו, גיסתו, בת אחותו ויצחק בן-יעקב, במקום התאונה שבה נהרגו, ליד צומת פרדסיהדב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ודב הוז · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ודוד ילין · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והעלייה השנייה · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והפועל הצעיר · ראה עוד »
התזמורת הפילהרמונית הישראלית
מפתח פה הפוך, קולן וחנוכייה נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת 251x251 פיקסלים דף על פאול בן-חיים ופנינה זלצמן בתוכנייה של התזמורת הארץ ישראלית, 1936 בול לציון 25 שנים לתזמורת, 1961 התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והתזמורת הפילהרמונית הישראלית · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וההגנה · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: נחום פפר והוצאת מסדה · ראה עוד »
הכשרת הישוב
מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר והכשרת הישוב · ראה עוד »
ועד הצירים
חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וועד הצירים · ראה עוד »
ועדת שו
ועדת שו מתארחת בארמון הנציב בירושלים ועדת שו מסיירת. ועדת שׁוֹ (באנגלית: Shaw Commission) שכינויה הרשמי היה "הוועדה למהומות של אוגוסט 1929 בארץ ישראל" (Commission on the Palestine Disturbances of August, 1929) הייתה ועדת חקירה בראשות השופט סר וולטר שו, שמונתה ב-13 בספטמבר 1929 על ידי משרד המושבות הבריטי על מנת לחקור את "הסיבות הישירות" שהובילו למאורעות תרפ"ט "ולהביא המלצות בנוגע לצעדים הדרושים למנוע את הישנותן".
חָדָשׁ!!: נחום פפר וועדת שו · ראה עוד »
יצחק אולשן
יצחק אולשן ראשון משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 יצחק אוֹלשָן (אולשנסקי) (כ"ה בשבט ה'תרנ"ה; 19 בפברואר 1895 – כ"ב בשבט תשמ"ג; 5 בפברואר 1983) היה הנשיא השני של בית המשפט העליון.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ויצחק אולשן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נחום פפר וירושלים · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ויהושע חנקין · ראה עוד »
יוסף טריידל
ממוזער קברי משפחת טריידל במושבה כנרת יוסף (יוּפּ) טריידל (23 בפברואר 1876 – 29 בנובמבר 1927) היה מהנדס ומודד קרקעות ציוני.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ויוסף טריידל · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1887 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1904 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1908 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1910 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1914 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1920 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1927 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1930 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1934 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1936 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו1967 · ראה עוד »
31 בדצמבר
31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נחום פפר ו31 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחום_פפר
