סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה

ניסוי מייקלסון-מורלי vs. פיזיקה

ניסוי מייקלסון-מורלי היה בנוי בדומה לאינטרפרומטר מודרני זה האינטרפרומטר של מייקלסון ומורלי באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בקליבלנד אוהיו, 1887 "רוח האתר" שכדור הארץ נע בתוכה, על פי התאוריה שהייתה מקובלת עד תחילת המאה ה-20 ניסוי מייקלסון-מורלי הוא ניסוי פיזיקלי אשר נערך לראשונה בשנת 1887 על ידי אלברט אברהם מייקלסון ואדוארד מורלי. דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

דמיון בין ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה

ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מהירות האור, אתר (פיזיקה), אלברט אברהם מייקלסון, אלברט איינשטיין, אדוארד מורלי, אור, אייזק ניוטון, ניסוי, פרס נובל, פיזיקה קלאסית, קרינה אלקטרומגנטית, תאוריה, תורת היחסות, תורת היחסות הפרטית, המאה ה-18, היקום.

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.

מהירות האור וניסוי מייקלסון-מורלי · מהירות האור ופיזיקה · ראה עוד »

אתר (פיזיקה)

בפיזיקה ופילוסופיה, נחשב האֶתֶר במשך שנים לחומר שממלא את כל המרחב.

אתר (פיזיקה) וניסוי מייקלסון-מורלי · אתר (פיזיקה) ופיזיקה · ראה עוד »

אלברט אברהם מייקלסון

אלברט אברהם מייקלסון (באנגלית: Albert Abraham Michelson; 19 בדצמבר 1852 - 9 במאי 1931) היה פיזיקאי יהודי אמריקני יליד פולין, אשר יחד עם אדוארד מורלי הוכיח שגלים אלקטרומגנטיים (ובהם אור) נעים בריק, מדד את מהירות האור בדיוק חסר תקדים בעזרת האינטרפרומטר שהמציא ונקרא על שמו "אינטרפרומטר מייקלסון-מורלי", והוכיח שמהירות האור אינה תלויה במערכת הייחוס שבה היא נמדדת - תגלית שהובילה לפיתוח תורת היחסות הפרטית.

אלברט אברהם מייקלסון וניסוי מייקלסון-מורלי · אלברט אברהם מייקלסון ופיזיקה · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

אלברט איינשטיין וניסוי מייקלסון-מורלי · אלברט איינשטיין ופיזיקה · ראה עוד »

אדוארד מורלי

אדוארד מורלי (באנגלית: Edward Williams Morley; 29 בינואר 1838 - 24 בפברואר 1923), כומר ופיזיקאי אמריקאי יליד ניו ג'רזי.

אדוארד מורלי וניסוי מייקלסון-מורלי · אדוארד מורלי ופיזיקה · ראה עוד »

אור

אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).

אור וניסוי מייקלסון-מורלי · אור ופיזיקה · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

אייזק ניוטון וניסוי מייקלסון-מורלי · אייזק ניוטון ופיזיקה · ראה עוד »

ניסוי

מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.

ניסוי וניסוי מייקלסון-מורלי · ניסוי ופיזיקה · ראה עוד »

פרס נובל

פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.

ניסוי מייקלסון-מורלי ופרס נובל · פיזיקה ופרס נובל · ראה עוד »

פיזיקה קלאסית

פיזיקה קלאסית הוא שם כולל לתורות פיזיקליות שאינן מתחשבות בתורת הקוונטים.

ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה קלאסית · פיזיקה ופיזיקה קלאסית · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

ניסוי מייקלסון-מורלי וקרינה אלקטרומגנטית · פיזיקה וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

תאוריה

תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.

ניסוי מייקלסון-מורלי ותאוריה · פיזיקה ותאוריה · ראה עוד »

תורת היחסות

מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.

ניסוי מייקלסון-מורלי ותורת היחסות · פיזיקה ותורת היחסות · ראה עוד »

תורת היחסות הפרטית

תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).

ניסוי מייקלסון-מורלי ותורת היחסות הפרטית · פיזיקה ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

המאה ה-18 וניסוי מייקלסון-מורלי · המאה ה-18 ופיזיקה · ראה עוד »

היקום

ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.

היקום וניסוי מייקלסון-מורלי · היקום ופיזיקה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה

יש ניסוי מייקלסון-מורלי 34 יחסים. יש ניסוי מייקלסון-מורלי 231. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (34 + 231).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ניסוי מייקלסון-מורלי ופיזיקה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »