גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
115 יחסים: ממזר, מרדכי קרליץ, משנה תורה, משפחה (שבועון), מועצת גדולי התורה, מודיעין עילית, אנוסים, ארחות שבת, אלעזר מנחם מן שך, אליעזר שולמן, אליעזר כהנמן, אב בית דין, אב"ד, אברהם יצחק הכהן רובין, אברהם ישעיהו קרליץ, אגודת ישראל, אהרן יהודה ליב שטינמן, נחום מאיר קרליץ, נדה, עלון שבת, עירוב, עיריית בני ברק, פסק דין האח והאחות, פסח, פוסק, צ'ואטה, צעירי אגודת ישראל, צבי קופשיץ, קוסובה (עיירה), קידושין, ר"מ, רמת אהרן, ראש השנה, ראש כולל, רחוב חזון איש, רב, ריבית, שמעון גלאי, שמחת תורה, שמיטה, שריאל רוזנברג, שלמה גורן, שבת, שבח צבי רוזנבלט, תפילין, תרומות ומעשרות, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, לימודי חול, ליטאים (זרם), ..., חסידות ויז'ניץ, חול המועד, חוג חתם סופר, בני ברק, בלארוס, בד"ץ שארית ישראל, בינינו, בית דין צדק בני ברק, בית החולים מעייני הישועה, בית הכנסת הליגמן, גט, גיור, דרשו ד' ועוזו, דלקת ריאות, דגל התורה, דיינות, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ו, ה'תש"ם, ה'תש"ף, ה'תשמ"ט, ה'תשע"ג, ה'תשע"ד, ה'תשע"ה, ה'תשל"ז, ה'תשל"ג, ה'תשל"ו, ה'תשט"ו, ה'תשכ"ח, ה'תשכ"ב, ה'תשי"א, ה'תשי"ט, ה'תשי"ח, המעין (כתב עת), המרכז הרפואי מעיני הישועה, העלייה החמישית, הר נוף, הלכה, החזון איש, ועד הישיבות, כ"ג בתשרי, כולל אברכים, כולל חזון איש, י"ח באב, ימים נוראים, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק מרדכי רובין, ישראל, ישיבת ארחות תורה, ישיבת פוניבז', ישיבת תפארת ציון, ישיבת לומז'ה, יהושע ענבל, יהודה אריה דינר, יהודה סילמן, יום טוב, יוסף שלום אלישיב, יוסף חיים זוננפלד, 1926, 1992, 1998, 2003, 2019, 21 באוקטובר, 29 ביולי. להרחיב מדד (65 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וממזר · ראה עוד »
מרדכי קרליץ
אליהו מרדכי (מוטל'ה) קרליץ (נולד ב-4 במרץ 1952) הוא איש ציבור ואיש עסקים חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ומרדכי קרליץ · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ומשנה תורה · ראה עוד »
משפחה (שבועון)
גיליון אמצע השבוע, מאי 2013 משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ומשפחה (שבועון) · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ומודיעין עילית · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואנוסים · ראה עוד »
ארחות שבת
ארחות שבת היא סדרת ספרי הלכה העוסקת בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וארחות שבת · ראה עוד »
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »
אליעזר שולמן
אליעזר שולמן (נולד בכ"ה בכסלו תשל"ב, דצמבר 1971) הוא עיתונאי חרדי, עורך משנה של העיתון החרדי "המבשר", בעבר שימש כעורך משנה של עיתון משפחה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואליעזר שולמן · ראה עוד »
אליעזר כהנמן
הרב אליעזר כהנמן (נולד ב-י"ג בתמוז תש"ז, 1 ביולי 1947) הוא נשיא ישיבת פוניבז', תפקיד שמשמעותו בעלות על הישיבה ונושאים מנהלתיים וייצוגיים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואליעזר כהנמן · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואב בית דין · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואב"ד · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן רובין
הרב אברהם יצחק הכהן רובין (מכונה הרב הכהן), הוא רב הקהילה החרדית ברחובות, אב"ד בבית דין צדק בני ברק וחבר בד"צ שארית ישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואברהם יצחק הכהן רובין · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואגודת ישראל · ראה עוד »
אהרן יהודה ליב שטינמן
קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »
נחום מאיר קרליץ
הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ונחום מאיר קרליץ · ראה עוד »
נדה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ונדה · ראה עוד »
עלון שבת
עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ועלון שבת · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ועירוב · ראה עוד »
עיריית בני ברק
עיריית בני ברק היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר בני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ועיריית בני ברק · ראה עוד »
פסק דין האח והאחות
שער פסק הדין פסק דין האח והאחות הוא פסק דין שפסק בית דין רבני מיוחד בראשות הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, בחודש כסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ופסק דין האח והאחות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ופסח · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ופוסק · ראה עוד »
צ'ואטה
צ'ואטה (בעצם צריך לקרוא "שׁוּאֵטָה", בקטלאנית: "Xueta", ברבים "Xuetons" ולפעמים אף מאוית כ-"Chuetas" בכתיב הספרדי) היא קהילה ספרדית של תושבי האי מיורקה אשר שורשיה באנוסים מיהדות ספרד שישבה באי בטרם גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וצ'ואטה · ראה עוד »
צעירי אגודת ישראל
צעירי אגודת ישראל או הנוער האגודתי ובראשי תיבות צא"י היא תנועה חרדית שפעלה בישראל בין השנים תש"ג-תשמ"ט והשתלבה כסיעה במפלגת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וצעירי אגודת ישראל · ראה עוד »
צבי קופשיץ
#הפניה משפחת קופשיץ#ראש המשפחה: הרב צבי (הירש) קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית קטגוריה:ירושלים: רבנים קטגוריה:בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וצבי קופשיץ · ראה עוד »
קוסובה (עיירה)
קוסובה (בבלארוסית: Косава; בפולנית: Kossów; ברוסית: Ко́ссово; נקראה גם קוסוב-פולֶסקי) היא עיירה קטנה בבלארוס במחוז ברסט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וקוסובה (עיירה) · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וקידושין · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ור"מ · ראה עוד »
רמת אהרן
רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ורמת אהרן · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וראש השנה · ראה עוד »
ראש כולל
#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וראש כולל · ראה עוד »
רחוב חזון איש
רחוב חזון איש הוא רחוב במרכז בני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ורחוב חזון איש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ורב · ראה עוד »
ריבית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וריבית · ראה עוד »
שמעון גלאי
הרב שמעון גלאי (נולד ב-1 ביוני 1949, ד' בסיוון תש"ט) הוא רב מקובל חרדי ליטאי, רב אזור מתחם אוסם בבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושמעון גלאי · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושמחת תורה · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושמיטה · ראה עוד »
שריאל רוזנברג
הרב שריאל רוזנברג (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא ראש בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ (מכונה 'גאב"ד') ורב שכונת "רמת דוד" בבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושריאל רוזנברג · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושלמה גורן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושבת · ראה עוד »
שבח צבי רוזנבלט
לנדא ורוזנבלט הרב שבח צבי רוזנבלט (נולד בשנת תשי"ג, 14 בדצמבר 1952) הוא רב העיר בני ברק מטעם העירייה יחד עם הרב יצחק אייזיק לנדא והרב מסעוד בן שמעון, דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ושבח צבי רוזנבלט · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ותפילין · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ולימודי חול · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וליטאים (זרם) · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וחול המועד · ראה עוד »
חוג חתם סופר
חוג חתם סופר הן קהילות חרדיות של יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה, שהוקמו במטרה לשמר את מנהגי הקהילות באוברלנד על פי מורשתו של החת"ם סופר.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וחוג חתם סופר · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובני ברק · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובלארוס · ראה עוד »
בד"ץ שארית ישראל
חותמת הבד"ץ בד"ץ שארית ישראל (לעיתים בקיצור: 'שארית') הוא בית דין וגוף כשרות פרטי ישראלי שהוקם בשנת 1988 ביוזמת הרב אלעזר מנחם מן שך.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובד"ץ שארית ישראל · ראה עוד »
בינינו
שמאל בינינו הוא ארגון חרדי הפועל להסרטת שיעורי יהדות והנגשתם לציבור באינטרנט.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובינינו · ראה עוד »
בית דין צדק בני ברק
250px בית דין צדק בני ברק הוא בית הדין הפרטי מהגדולים בציבור החרדי, הוקם בשנת תשכ"ז על ידי הרב נסים קרליץ ועוסק בדיני ממונות, אישות, גיטין וגרות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובית דין צדק בני ברק · ראה עוד »
בית החולים מעייני הישועה
#הפניה מרכז רפואי מעיני הישועה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובית החולים מעייני הישועה · ראה עוד »
בית הכנסת הליגמן
מרדכי הליגמן שעל שמו נקרא בית הכנסת, עם רבה של בני ברק הרב יוסף צבי קאליש, ומייסד העיר, יצחק גרשטנקורן בית הכנסת ע"ש הליגמן, הוא אחד מראשוני בתי הכנסת בבני ברק, משכנה הראשון של ישיבת פוניבז'.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ובית הכנסת הליגמן · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וגט · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וגיור · ראה עוד »
דרשו ד' ועוזו
"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ודרשו ד' ועוזו · ראה עוד »
דלקת ריאות
ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ודלקת ריאות · ראה עוד »
דגל התורה
אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ודגל התורה · ראה עוד »
דיינות
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ודיינות · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תש"ם · ראה עוד »
ה'תש"ף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תש"ף · ראה עוד »
ה'תשמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשמ"ט · ראה עוד »
ה'תשע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשע"ג · ראה עוד »
ה'תשע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשע"ד · ראה עוד »
ה'תשע"ה
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשע"ה · ראה עוד »
ה'תשל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשל"ז · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשל"ג · ראה עוד »
ה'תשל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשל"ו · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשט"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשכ"ח · ראה עוד »
ה'תשכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשכ"ב · ראה עוד »
ה'תשי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשי"א · ראה עוד »
ה'תשי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשי"ט · ראה עוד »
ה'תשי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וה'תשי"ח · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המרכז הרפואי מעיני הישועה
#הפניה מרכז רפואי מעיני הישועה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והמרכז הרפואי מעיני הישועה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והעלייה החמישית · ראה עוד »
הר נוף
מסוף הדלק של חברת פי גלילות בשכונה הר נוף היא שכונה חרדית-דתית במערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והר נוף · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והלכה · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ והחזון איש · ראה עוד »
ועד הישיבות
משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וועד הישיבות · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וכולל אברכים · ראה עוד »
כולל חזון איש
כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וכולל חזון איש · ראה עוד »
י"ח באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וי"ח באב · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב ישראל קניבסקי
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »
יצחק מרדכי רובין
הרב יצחק מרדכי הכהן רובין (נולד בי"ב באב ה'תשכ"א, 25 ביולי 1961) הוא פוסק הלכה חרדי-ליטאי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויצחק מרדכי רובין · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וישראל · ראה עוד »
ישיבת ארחות תורה
ישיבת ארחות תורה היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בה'תשנ"ח (1998).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וישיבת ארחות תורה · ראה עוד »
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וישיבת פוניבז' · ראה עוד »
ישיבת תפארת ציון
שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וישיבת תפארת ציון · ראה עוד »
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ וישיבת לומז'ה · ראה עוד »
יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויהושע ענבל · ראה עוד »
יהודה אריה דינר
הרב יהודה אריה דינר הוא רב מרכז בני ברק, דיין בבית דין צדק בני ברק, ופוסק הלכה מפורסם, חבר נשיאות שובו ורב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויהודה אריה דינר · ראה עוד »
יהודה סילמן
הרב יהודה משה סילמן (נולד בג' בחשוון ה'תש"ה, 20 באוקטובר 1944) הוא רב ליטאי, אב בית דין (מכונה 'ראב"ד') בבית הדין של הרב ניסים קרליץ ורב הקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויהודה סילמן · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויום טוב · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו1926 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו1992 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו1998 · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו2003 · ראה עוד »
2019
עולה באש.
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו2019 · ראה עוד »
21 באוקטובר
21 באוקטובר הוא היום ה-294 בשנה (295 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו21 באוקטובר · ראה עוד »
29 ביולי
29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: נסים קרליץ ו29 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נסים_קרליץ
