גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
135 יחסים: Hebrewbooks, מאיר אייזנשטט, מאיר בר-אילן, מאיר ברלין, מצוות התלויות בארץ, משה מרדכי אפשטיין, משה צבי נריה, מגדל בבל, מדרשי הלכה, מוסקבה, מיר (עיר), מיר (עיירה), ארץ ישראל, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם יצחק הכהן קוק, אגדה (יהדות), אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, איסר זלמן מלצר, איתם הנקין, נתן גורן, ספרי, עמק בית שאן, עם הספר (הוצאת ספרים), ערוך השולחן, עזרא הסופר, עין הנצי"ב, עין יהודה, פלפול, פברואר, ציונות דתית, קובנה, ראש ישיבה, ראשונים, רפאל שפירא, רב, רב אחאי גאון משבחא, רוסית, רובל, רי"ף, שמשון רוזנבאום, שמואל סלנט, שמואל קלמן מירסקי, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחאי, שלום שבדרון, שבת הראי"ה, שבט (חודש), שיר השירים, שיבת ציון, תנ"ך, ..., תנאים, תערוך לפני שלחן, תשנ"ג, תלמוד, תלמוד בבלי, זליג ראובן בנגיס, חנה קהת, חליפת מכתבים, חובבי ציון, חיים נחמן ביאליק, חיים סולובייצ'יק, חיים ברלין, בעלי התוספות, בצלאל לנדוי, בר מצווה, בראשית, ברוך בר ליבוביץ, ברוך הלוי אפשטיין, בריסק דליטא, בחדרי חרדים, בה"ג, בית הקברות היהודי בוורשה, ביל"ו, ביטול תורה, גאונים, גרמניה, גליציה, גדרה, גדולי ישראל, דב ליפץ, דברי קבלה, דוד פאיאנס (רב), דוד לוריא, ה'תקע"ז, ה'תר"ן, ה'תר"ט, ה'תר"ז, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ה, ה'תרמ"ו, ה'תרנ"א, ה'תרנ"ב, ה'תרנ"ג, ה'תרל"א, ה'תרט"ו, ה'תרי"ג, ה'תש"ן, ה'תשע"ט, המאה ה-19, המתמיד, המליץ, האימפריה הרוסית, העמק דבר, התנגדות לחסידות, הלכה, הגאון מווילנה, הגאונים, הונגריה, ועידת דרוסקניק, ורשה, וילנה, כ"ט בחשוון, כ"ח באב, יצחק מוולוז'ין, יצחק אלחנן ספקטור, ירושלים, ירוחם פישל פרלא, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל עפשטיין, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות בין דת למוסר, יהודה ליב מימון, יהודה לייב פינסקר, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יידיש, 10 באוגוסט, 1816, 1853, 1885, 1890, 1891, 1892, 1893, 20 בנובמבר. להרחיב מדד (85 יותר) »
Hebrewbooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וHebrewbooks · ראה עוד »
מאיר אייזנשטט
#הפניה מאיר איזנשטט.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומאיר אייזנשטט · ראה עוד »
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »
מאיר ברלין
#הפניה מאיר בר-אילן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומאיר ברלין · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומשה צבי נריה · ראה עוד »
מגדל בבל
רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומגדל בבל · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומוסקבה · ראה עוד »
מיר (עיר)
#הפניה מיר (עיירה).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומיר (עיר) · ראה עוד »
מיר (עיירה)
אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בבלארוסית: Мір; בפולנית: Mir; ברוסית: Мир) היא עיירה בראיון קרליץ במחוז גרודנו בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומיר (עיירה) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וארץ ישראל · ראה עוד »
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואיתם הנקין · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ונתן גורן · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וספרי · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועמק בית שאן · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וערוך השולחן · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועזרא הסופר · ראה עוד »
עין הנצי"ב
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946 רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ עֵין הַנְּצִי"ב הוא קיבוץ מופרט, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן, כ-1.2 ק"מ מבית שאן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועין הנצי"ב · ראה עוד »
עין יהודה
עין יהודה (בערבית: עין אום אל עמוד) הוא מעיין בשולי קיבוץ עין הנציב, הקרוי על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרוי גם הקיבוץ.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועין יהודה · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ופלפול · ראה עוד »
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ופברואר · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וציונות דתית · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וקובנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וראשונים · ראה עוד »
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורפאל שפירא · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורב · ראה עוד »
רב אחאי גאון משבחא
#הפניה רב אחא משבחא.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורב אחאי גאון משבחא · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורוסית · ראה עוד »
רובל
רוּבְּל (ברוסית: рубль) הוא שמו של ההילך החוקי במספר מדינות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורובל · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורי"ף · ראה עוד »
שמשון רוזנבאום
שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושלום שבדרון · ראה עוד »
שבת הראי"ה
#הפניה ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושבת הראי"ה · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושבט (חודש) · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושיר השירים · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותנאים · ראה עוד »
תערוך לפני שלחן
#הפניה תערך לפני שלחן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותערוך לפני שלחן · ראה עוד »
תשנ"ג
#הפניה ה'תשנ"ג.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותשנ"ג · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותלמוד בבלי · ראה עוד »
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »
חנה קהת
חנה קהת חנה קהת (נולדה ב-1959) היא פרופסור לתולדות ישראל ומרצה לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות האקדמיות לחינוך גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה, בנוסף לזאת היא מייסדת "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחנה קהת · ראה עוד »
חליפת מכתבים
#הפניה מכתב.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחליפת מכתבים · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים ברלין · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובעלי התוספות · ראה עוד »
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובצלאל לנדוי · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובר מצווה · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובראשית · ראה עוד »
ברוך בר ליבוביץ
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »
בריסק דליטא
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובריסק דליטא · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בה"ג
#הפניה הלכות גדולות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובה"ג · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וביל"ו · ראה עוד »
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וביטול תורה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגאונים · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגרמניה · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגליציה · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגדרה · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגדולי ישראל · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודב ליפץ · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודברי קבלה · ראה עוד »
דוד פאיאנס (רב)
הלוויית הרב דוד פאיאנס, ביאליסטוק ה' באדר ב' תרצ"ה, 10 במארס 1935 הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861; נשביז, בלארוס – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935; ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודוד פאיאנס (רב) · ראה עוד »
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודוד לוריא · ראה עוד »
ה'תקע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תקע"ז · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תר"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ט · ראה עוד »
ה'תר"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ז · ראה עוד »
ה'תרמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ט · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ו · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"א · ראה עוד »
ה'תרנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"ג · ראה עוד »
ה'תרל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרל"א · ראה עוד »
ה'תרט"ו
אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרט"ו · ראה עוד »
ה'תרי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרי"ג · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תש"ן · ראה עוד »
ה'תשע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תשע"ט · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והמאה ה-19 · ראה עוד »
המתמיד
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והמתמיד · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והמליץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העמק דבר
ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והעמק דבר · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והלכה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והגאונים · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והונגריה · ראה עוד »
ועידת דרוסקניק
ועידת דרוּסְקֶניק הייתה הוועידה השלישית של חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וועידת דרוסקניק · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וורשה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ווילנה · ראה עוד »
כ"ט בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וכ"ט בחשוון · ראה עוד »
כ"ח באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וכ"ח באב · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וירושלים · ראה עוד »
ירוחם פישל פרלא
רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יחיאל מיכל עפשטיין
#הפניה יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויחיאל מיכל עפשטיין · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יהדות בין דת למוסר
#הפניה יהדות: בין דת למוסר (ספר).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויהדות בין דת למוסר · ראה עוד »
יהודה ליב מימון
#הפניה יהודה לייב פישמן מימון.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויהודה ליב מימון · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויידיש · ראה עוד »
10 באוגוסט
10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו10 באוגוסט · ראה עוד »
1816
שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1816 · ראה עוד »
1853
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1853 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1885 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1892 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1893 · ראה עוד »
20 בנובמבר
קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו20 בנובמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_צבי_יהודה_ברלין
