גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין סימנים (תלמוד) וראשי תיבות
סימנים (תלמוד) וראשי תיבות יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנמוניקה, משנה, עשר המכות, רבי יהודה, שתי הלחם, לחם הפנים, חז"ל, דצ"ך עד"ש באח"ב, הגדה של פסח, יע"ל קג"ם.
מנמוניקה
לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.
מנמוניקה וסימנים (תלמוד) · מנמוניקה וראשי תיבות ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה וסימנים (תלמוד) · משנה וראשי תיבות ·
עשר המכות
#הפניה מכות מצרים.
סימנים (תלמוד) ועשר המכות · עשר המכות וראשי תיבות ·
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
סימנים (תלמוד) ורבי יהודה · ראשי תיבות ורבי יהודה ·
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
סימנים (תלמוד) ושתי הלחם · ראשי תיבות ושתי הלחם ·
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
לחם הפנים וסימנים (תלמוד) · לחם הפנים וראשי תיבות ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל וסימנים (תלמוד) · חז"ל וראשי תיבות ·
דצ"ך עד"ש באח"ב
עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.
דצ"ך עד"ש באח"ב וסימנים (תלמוד) · דצ"ך עד"ש באח"ב וראשי תיבות ·
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
הגדה של פסח וסימנים (תלמוד) · הגדה של פסח וראשי תיבות ·
יע"ל קג"ם
יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה סימנים (תלמוד) וראשי תיבות
- מה יש להם במשותף סימנים (תלמוד) וראשי תיבות
- דמיון בין סימנים (תלמוד) וראשי תיבות
השוואה בין סימנים (תלמוד) וראשי תיבות
יש סימנים (תלמוד) 40 יחסים. יש סימנים (תלמוד) 147. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (40 + 147).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין סימנים (תלמוד) וראשי תיבות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
