סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סלע וסקוריה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין סלע וסקוריה

סלע vs. סקוריה

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים. סְקוֹרִיָה (באנגלית: Scoria) היא סוג של סלע געשי כהה בעל נקבוביות גדולות.

דמיון בין סלע וסקוריה

סלע וסקוריה יש להם 14 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאגמה, מגנטיט, אנדזיט, אוליבין, סלע געשי, סלע יסוד, פלגיוקלז, פירוקסן, לבה, טפרה, בזלת, הר געש, התפרצות געשית, יוונית.

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

מאגמה וסלע · מאגמה וסקוריה · ראה עוד »

מגנטיט

מגנטיט (באנגלית: Magnetite) הוא מינרל שנוסחתו Fe3O4, אחד מתחמוצות הברזל (תחמוצת אחרת לדוגמה היא המטיט).

מגנטיט וסלע · מגנטיט וסקוריה · ראה עוד »

אנדזיט

אנדזיט הוא סלע יסוד געשי (סלע פרץ) נפוץ.

אנדזיט וסלע · אנדזיט וסקוריה · ראה עוד »

אוליבין

אוליבין הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים), שנוסחתו הכללית Fe,Mg)2SiO4). המינרל הוא בעצם שורת מינרלים איזומורפיים, כלומר תרכובות דומות בהרכבן, שבהם כמויות משתנות של מגנזיום וברזל. הרכבן נע בין שני הקצוות: מפורסטריט (Mg2SiO4) המכיל מגנזיום בלבד, ועד פאיאליט (Fe2SiO4) המכיל ברזל בלבד. האגודה הבינלאומית למינרלוגיה אינה מכירה יותר בשם אוליבין כשם חוקי למינרל, אלא רק כתערובת בין פורסטריט לפאיאליט. על שם האוליבין קרויה קבוצת האוליבין, משפחה של מינרלים במבנה דומה.

אוליבין וסלע · אוליבין וסקוריה · ראה עוד »

סלע געשי

מחשוף בזלת סלע געשי – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" – הוא סלע יסוד שהתגבש מלבה – סלע מותך שפרץ אל מחוץ לקרום כדור הארץ במהלך התפרצות געשית, מתוך צינור הזנה של הר געש או מבעד לסדקים בקרום.

סלע וסלע געשי · סלע געשי וסקוריה · ראה עוד »

סלע יסוד

פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.

סלע וסלע יסוד · סלע יסוד וסקוריה · ראה עוד »

פלגיוקלז

פלגיוקלז (מיוונית שבירה נטויה) היא שורת מינרלים מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה). שורת הפלגיוקלז היא אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. קבוצת פצלות השדה, שהפלגיוקלז הוא חלק ממנה, מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו בקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מהטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.

סלע ופלגיוקלז · סקוריה ופלגיוקלז · ראה עוד »

פירוקסן

פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים.

סלע ופירוקסן · סקוריה ופירוקסן · ראה עוד »

לבה

מזרקת לבה בהוואי לבה זורמת בהוואי לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים.

לבה וסלע · לבה וסקוריה · ראה עוד »

טפרה

פיליפינים ב-15 ביוני 1991, לאחר התפרצות הר הגעש פינטובו טֶפְרָה - החומר שנפלט לאוויר בהתפרצות הר געש ונופל אחר כך לקרקע.

טפרה וסלע · טפרה וסקוריה · ראה עוד »

בזלת

בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

בזלת וסלע · בזלת וסקוריה · ראה עוד »

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

הר געש וסלע · הר געש וסקוריה · ראה עוד »

התפרצות געשית

התפרצות געשית היא תהליך שגורם להתפרצות מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ולהיווצרות הרי געש.

התפרצות געשית וסלע · התפרצות געשית וסקוריה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

יוונית וסלע · יוונית וסקוריה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין סלע וסקוריה

יש סלע 121 יחסים. יש סלע 42. כפי שיש להם במשותף 14, מדד הדמיון הוא = 14 / (121 + 42).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין סלע וסקוריה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »