דמיון בין סנחריב ופיניקים
סנחריב ופיניקים יש להם 28 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסע סנחריב בארץ ישראל, מערב, מצרים העתיקה, מקדש, מלך, מואב, אסרחדון, ארמון, ארם, ארד, אשקלון (עיר עתיקה), אשור (עיר), אדום (עם), נינוה, ספר מלכים, סרגון השני, עילם, פיניקים, צור (לבנון), צידון, קיליקיה, שלמנאסר, לולי (מלך), המאה ה-7 לפנה"ס, הרודוטוס, היסטוריון, ירושלים, יוסף בן מתתיהו.
מסע סנחריב בארץ ישראל
#הפניה מסע סנחריב בלבנט.
מסע סנחריב בארץ ישראל וסנחריב · מסע סנחריב בארץ ישראל ופיניקים ·
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
מערב וסנחריב · מערב ופיניקים ·
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
מצרים העתיקה וסנחריב · מצרים העתיקה ופיניקים ·
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
מקדש וסנחריב · מקדש ופיניקים ·
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
מואב וסנחריב · מואב ופיניקים ·
אסרחדון
שמאל אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִּינָה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 681–669 לפנה"ס.
אסרחדון וסנחריב · אסרחדון ופיניקים ·
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
ארמון וסנחריב · ארמון ופיניקים ·
ארם
#הפניה ארמים.
ארד
אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.
אשקלון (עיר עתיקה)
שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.
אשקלון (עיר עתיקה) וסנחריב · אשקלון (עיר עתיקה) ופיניקים ·
אשור (עיר)
אַשּׁוּר או אַשּׂוּר (כפי שבוטא שמה בפי האשורים) היא עיר עתיקה ובירתה הראשית של הממלכה והאימפריה האשורית המאוחרת, למעט מספר תקופות.
אשור (עיר) וסנחריב · אשור (עיר) ופיניקים ·
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
אדום (עם) וסנחריב · אדום (עם) ופיניקים ·
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
נינוה וסנחריב · נינוה ופיניקים ·
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
סנחריב וספר מלכים · ספר מלכים ופיניקים ·
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
סנחריב וסרגון השני · סרגון השני ופיניקים ·
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
סנחריב ועילם · עילם ופיניקים ·
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
סנחריב ופיניקים · פיניקים ופיניקים ·
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
סנחריב וצור (לבנון) · פיניקים וצור (לבנון) ·
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
סנחריב וצידון · פיניקים וצידון ·
קיליקיה
רומית שם.
סנחריב וקיליקיה · פיניקים וקיליקיה ·
שלמנאסר
#הפניה שלמנאסר החמישי.
סנחריב ושלמנאסר · פיניקים ושלמנאסר ·
לולי (מלך)
לולי (באשורית: Lulî) היה מלך צידון והחוף שמדרום לה עד הכרמל בסוף המאה ה־8 לפנה"ס.
לולי (מלך) וסנחריב · לולי (מלך) ופיניקים ·
המאה ה-7 לפנה"ס
המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.
המאה ה-7 לפנה"ס וסנחריב · המאה ה-7 לפנה"ס ופיניקים ·
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
הרודוטוס וסנחריב · הרודוטוס ופיניקים ·
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
היסטוריון וסנחריב · היסטוריון ופיניקים ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים וסנחריב · ירושלים ופיניקים ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה סנחריב ופיניקים
- מה יש להם במשותף סנחריב ופיניקים
- דמיון בין סנחריב ופיניקים
השוואה בין סנחריב ופיניקים
יש סנחריב 89 יחסים. יש סנחריב 666. כפי שיש להם במשותף 28, מדד הדמיון הוא = 28 / (89 + 666).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין סנחריב ופיניקים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: