גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין עברית ועברית מקראית
עברית ועברית מקראית יש להם 56 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מסורה, משקל (בלשנות), מורפולוגיה (בלשנות), אם קריאה, ארמית, ארץ ישראל, ניקוד, ניב (סיווג שפה), ע, ערבית, עיצור, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצורים מקורבים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים שפתיים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, ..., עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, פרוטו-שמית, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, צ, שפות שמיות, שפות כנעניות, שורש (שפות שמיות), תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת הביניים של העברית, תרגום השבעים, תחביר, לשון חז"ל, טעמי המקרא, ז, ח, בניינים בעברית, גלות בבל, דגש קל, המאה ה-2, המאה ה-8, הטעמה, ו. להרחיב מדד (26 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
ממלכת ישראל ועברית · ממלכת ישראל ועברית מקראית ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
ממלכת יהודה ועברית · ממלכת יהודה ועברית מקראית ·
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
מסורה ועברית · מסורה ועברית מקראית ·
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
משקל (בלשנות) ועברית · משקל (בלשנות) ועברית מקראית ·
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
מורפולוגיה (בלשנות) ועברית · מורפולוגיה (בלשנות) ועברית מקראית ·
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
אם קריאה ועברית · אם קריאה ועברית מקראית ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית ועברית · ארמית ועברית מקראית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ועברית · ארץ ישראל ועברית מקראית ·
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
ניקוד ועברית · ניקוד ועברית מקראית ·
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
ניב (סיווג שפה) ועברית · ניב (סיווג שפה) ועברית מקראית ·
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
עברית וערבית · עברית מקראית וערבית ·
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
עברית ועיצור · עברית מקראית ועיצור ·
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
עברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · עברית מקראית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי ·
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
עברית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · עברית מקראית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום ·
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
עברית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · עברית מקראית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי ·
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
עברית ועיצור לועי, חוכך, אטום · עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, אטום ·
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
עברית ועיצור לועי, חוכך, קולי · עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, קולי ·
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
עברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · עברית מקראית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום ·
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.
עברית ועיצורים מקורבים · עברית מקראית ועיצורים מקורבים ·
עיצורים מחוככים
עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.
עברית ועיצורים מחוככים · עברית מקראית ועיצורים מחוככים ·
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.
עברית ועיצורים מכתשיים · עברית מקראית ועיצורים מכתשיים ·
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.
עברית ועיצורים אפיים · עברית מקראית ועיצורים אפיים ·
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).
עברית ועיצורים סדקיים · עברית מקראית ועיצורים סדקיים ·
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
עברית ועיצורים סותמים · עברית מקראית ועיצורים סותמים ·
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.
עברית ועיצורים ענבליים · עברית מקראית ועיצורים ענבליים ·
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
עברית ועיצורים שפתיים · עברית מקראית ועיצורים שפתיים ·
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
עברית ועיצורים לועיים · עברית מקראית ועיצורים לועיים ·
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
עברית ועיצורים חוככים · עברית מקראית ועיצורים חוככים ·
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
עברית ועיצורים חכיים · עברית מקראית ועיצורים חכיים ·
עיצורים בתר-מכתשיים
עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.
עברית ועיצורים בתר-מכתשיים · עברית מקראית ועיצורים בתר-מכתשיים ·
עיצורים וילוניים
עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).
עברית ועיצורים וילוניים · עברית מקראית ועיצורים וילוניים ·
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
עברית ופרוטו-שמית · עברית מקראית ופרוטו-שמית ·
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
עברית ופונמה · עברית מקראית ופונמה ·
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
עברית ופונטיקה · עברית מקראית ופונטיקה ·
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
עברית ופונולוגיה · עברית מקראית ופונולוגיה ·
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
עברית ושפות שמיות · עברית מקראית ושפות שמיות ·
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
עברית ושפות כנעניות · עברית מקראית ושפות כנעניות ·
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
עברית ושורש (שפות שמיות) · עברית מקראית ושורש (שפות שמיות) ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
עברית ותנ"ך · עברית מקראית ותנ"ך ·
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
עברית ותנועה (פונולוגיה) · עברית מקראית ותנועה (פונולוגיה) ·
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
עברית ותקופת הביניים של העברית · עברית מקראית ותקופת הביניים של העברית ·
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
עברית ותרגום השבעים · עברית מקראית ותרגום השבעים ·
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
עברית ותחביר · עברית מקראית ותחביר ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לשון חז"ל ועברית · לשון חז"ל ועברית מקראית ·
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
טעמי המקרא ועברית · טעמי המקרא ועברית מקראית ·
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
בניינים בעברית ועברית · בניינים בעברית ועברית מקראית ·
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
גלות בבל ועברית · גלות בבל ועברית מקראית ·
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
דגש קל ועברית · דגש קל ועברית מקראית ·
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
המאה ה-2 ועברית · המאה ה-2 ועברית מקראית ·
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
המאה ה-8 ועברית · המאה ה-8 ועברית מקראית ·
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
הטעמה ועברית · הטעמה ועברית מקראית ·
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה עברית ועברית מקראית
- מה יש להם במשותף עברית ועברית מקראית
- דמיון בין עברית ועברית מקראית
השוואה בין עברית ועברית מקראית
יש עברית 336 יחסים. יש עברית 159. כפי שיש להם במשותף 56, מדד הדמיון הוא = 56 / (336 + 159).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין עברית ועברית מקראית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
