גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
84 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסדה (הוצאת ספרים), מסה (חיבור עיוני), מקס נורדאו, משה אונגרפלד, מלחמת העולם הראשונה, מבקר ספרות, מוסד ביאליק, אשר ברש, אברהם שלום קמנצקי, אברהם ברוידס, ספר הזוהר, עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), עמנואל בן-גריון, עורך, עיריית תל אביב-יפו, פרושניץ, פרויקט בן-יהודה, פולנית, פולין, צבי קרול, צבי רודי, צבי גרץ, צבי וויסלבסקי, קבלה, רמח"ל, ש. א. הורודצקי, שמעון גינצבורג, שמואל ליב ציטרון, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שלמה מימון, שלום קרמר, תאודור מומזן, תרמ"ד, תש"ז, תל אביב-יפו, תומאס קרלייל, לוחית זיכרון, חברה קדישא, חוקר, חוז'לה, חיים נחמן ביאליק, ברל כצנלסון, גצל קרסל, דב סדן, דבר (עיתון), דברי ימי רומא, דברי ימי ישראל, דבורה לחובר, ..., דביר (הוצאת ספרים), דוד פרישמן, דוד קלעי, די גאלדענע קייט, ה' באדר, המאה ה-18, המרכז הספרותי העברי בורשה, האימפריה הרוסית, הספרות העברית, העלייה הרביעית, הצפירה, הרפובליקה הפולנית השנייה, התקופה, הדאר, הוצאת מצפה, הוצאת שטיבל, הוצאת דביר, ורשה, כתיב, י"ח בחשוון, יעקב פיכמן, יצחק שיפר, יצחק ליב ברוך, ישעיה תשבי, יד לקורא, יהודה ליב קובלסקי, יואל אנגל, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, יידיש, 1883, 1927, 1947, 25 בפברואר. להרחיב מדד (34 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
מקס נורדאו
מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומקס נורדאו · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מבקר ספרות
#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומבקר ספרות · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אשר ברש
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ואשר ברש · ראה עוד »
אברהם שלום קמנצקי
אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий; 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ואברהם שלום קמנצקי · ראה עוד »
אברהם ברוידס
לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ואברהם ברוידס · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וספר הזוהר · ראה עוד »
עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)
עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ועמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי) · ראה עוד »
עמנואל בן-גריון
#הפניה עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי).
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ועמנואל בן-גריון · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ועורך · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
פרושניץ
#הפניה פשאסניש.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ופרושניץ · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ופולנית · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ופולין · ראה עוד »
צבי קרול
צבי קְרוֹל (13 באפריל 1907, כ"ט בניסן תרס"ז, קלינקוביץ, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – כ"ב בטבת תש"ח, 4 בינואר 1948, תל אביב) היה משורר, עורך, מבקר והומוריסטן עברי וחוקר הסוציאליזם היהודי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וצבי קרול · ראה עוד »
צבי רודי
צבי רוּדי (Zvi Rudy; 26 ביוני 1900 – 28 בספטמבר 1972) היה סופר, מסאי, סוציולוג, פילוסוף ודוקטור למדעי הטבע, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1939.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וצבי רודי · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי וויסלבסקי
ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וצבי וויסלבסקי · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וקבלה · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ורמח"ל · ראה עוד »
ש. א. הורודצקי
#הפניה שמואל אבא הורודצקי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וש. א. הורודצקי · ראה עוד »
שמעון גינצבורג
שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושמעון גינצבורג · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שלמה מימון
שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושלמה מימון · ראה עוד »
שלום קרמר
שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ושלום קרמר · ראה עוד »
תאודור מומזן
כריסטיאן מתיאס תאודור מוֹמזֶן (בגרמנית: Christian Matthias Theodor Mommsen; 30 בנובמבר 1817 – 1 בנובמבר 1903) היה היסטוריון גרמני, אחד מהמשפיעים והחשובים בהיסטוריונים של רומא העתיקה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ותאודור מומזן · ראה עוד »
תרמ"ד
#הפניה ה'תרמ"ד.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ותרמ"ד · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ותש"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תומאס קרלייל
תומאס קרלייל תומאס קרלייל (באנגלית: Thomas Carlyle; 4 בדצמבר 1795 – 5 בפברואר 1881) היסטוריון והוגה דעות בריטי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ותומאס קרלייל · ראה עוד »
לוחית זיכרון
לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ולוחית זיכרון · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וחברה קדישא · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וחוקר · ראה עוד »
חוז'לה
לוח זיכרון במרתף השואה, הר ציון, ירושלים חוז'לה (בפולנית: Chorzele) היא עיירה במחוז פשאסניש שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וחוז'לה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וברל כצנלסון · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וגצל קרסל · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודב סדן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דברי ימי רומא
דברי ימי רומא (בגרמנית: Römische Geschichte) היא סדרת ספרי היסטוריה הדנה ברומא העתיקה ומהווה את יצירתו המפורסמת ביותר של תאודור מומזן.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודברי ימי רומא · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דבורה לחובר
דבורה לחובר דבורה לָחוֹבֶר (לאחובר) (1895 – 1 במאי 1962) הייתה מחנכת ישראלית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודבורה לחובר · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודוד פרישמן · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודוד קלעי · ראה עוד »
די גאלדענע קייט
כתב העת "די גאלדענע קייט" די גאָלדענע קייט (יידיש: "שרשרת הזהב") היה כתב עת ביידיש אשר יצא לאור בישראל בשנים 1948 - 1995, על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ודי גאלדענע קייט · ראה עוד »
ה' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וה' באדר · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והמאה ה-18 · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בורשה
#הפניה המרכז הספרותי העברי בוורשה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והמרכז הספרותי העברי בורשה · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרות העברית
#הפניה ספרות עברית.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והספרות העברית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והצפירה · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והתקופה · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והדאר · ראה עוד »
הוצאת מצפה
שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והוצאת מצפה · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: פישל לחובר והוצאת דביר · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וורשה · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וכתיב · ראה עוד »
י"ח בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וי"ח בחשוון · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק שיפר
יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויצחק שיפר · ראה עוד »
יצחק ליב ברוך
יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »
ישעיה תשבי
ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר וישעיה תשבי · ראה עוד »
יד לקורא
יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויד לקורא · ראה עוד »
יהודה ליב קובלסקי
הרב יהודה ליב קובלסקי (בפולנית: Jehuda Lejb Kowalski ה'תרכ"ג, 8 באוגוסט1862 - ד' באב ה'תרפ"ה, 26 ביולי 1925) היה רב פולני שכיהן כרב וראש ישיבה בגראבוב, חוז'לה ווולוצלאבק, מראשי המזרחי וחבר הסנאט של פולין.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויהודה ליב קובלסקי · ראה עוד »
יואל אנגל
יואל אנגל לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל) 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויואל אנגל · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ויידיש · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ו1883 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ו1927 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ו1947 · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פישל לחובר ו25 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פישל_לחובר
