גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
39 יחסים: מנחת העומר, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מעשר בהמה, משנה, משנה תורה, א' בסיוון, אלול, אברהם בן נתן, אברהם בן נתן הירחי, ספר המנהיג, סוכות, פסח, צדוקים, רמב"ם, רחל אליאור, רב אחא (אמורא), רבי עקיבא, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוחנן, ריש לקיש, שמיני עצרת, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שבועות, תרומת הלשכה, תלמוד, ל"ג בעומר, לוח השנה במגילות קומראן, ט"ו בסיוון, חופה, המאה ה-12, האוניברסיטה העברית בירושלים, הלוח העברי, ו' בסיוון, כ' באייר, כת מדבר יהודה, י"ט באייר, יהושע אבן שועיב, יום טוב, יוטיוב.
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ומנחת העומר · ראה עוד »
מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »
מעשר בהמה
מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ומעשר בהמה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ומשנה תורה · ראה עוד »
א' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וא' בסיוון · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ואלול · ראה עוד »
אברהם בן נתן
רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ואברהם בן נתן · ראה עוד »
אברהם בן נתן הירחי
#הפניה אברהם בן נתן.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ואברהם בן נתן הירחי · ראה עוד »
ספר המנהיג
ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וספר המנהיג · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וסוכות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ופסח · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וצדוקים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורמב"ם · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורחל אליאור · ראה עוד »
רב אחא (אמורא)
רב אחא היה אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורב אחא (אמורא) · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי יוסי ברבי יהודה
רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורבי יוסי ברבי יהודה · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ורבי יוחנן · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וריש לקיש · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ושמיני עצרת · ראה עוד »
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ושבועות · ראה עוד »
תרומת הלשכה
תרומת הלשכה היא קופה כספית ורשות משפטית השייכת להקדש, שנתמכה על ידי התקציב השנתי של מחצית השקל, שכללה בפועל שלוש קופות שהיו בבית המקדש ואשר ממנה היו קונים את כל צורכי קרבנות הציבור.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ותרומת הלשכה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ותלמוד · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ול"ג בעומר · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
ט"ו בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וט"ו בסיוון · ראה עוד »
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וחופה · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת והמאה ה-12 · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת והלוח העברי · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וו' בסיוון · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וכ' באייר · ראה עוד »
כת מדבר יהודה
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וכת מדבר יהודה · ראה עוד »
י"ט באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת וי"ט באייר · ראה עוד »
יהושע אבן שועיב
רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ויום טוב · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: פרוס העצרת ויוטיוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרוס_העצרת
