גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: מאיר פלסנר, מנחם מנדל דוליצקי, מבצר, מדרש הגדול, מוסד הרב קוק, מילון בן-יהודה, מיינץ, אם אשכחך, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה תלמודית, אקלים, ארמית, ארץ יהודה, אלטנוילנד, אטימולוגיה, נתן בירנבוים, נחל, נחל קדרון, נהר, סמיכות, עברית, עיר דוד, פנואל, פיוט, צמא, צרפת, צור משלו אכלנו, ציון הלא תשאלי, ציונות, ראשונים, רצה (ברכת המזון), רכס הרים, שמעון בר אפרת, שמואל ורגון, שמות ירושלים, שלמה בובר, שלם (ירושלים), שורש (שפות שמיות), שיר השירים זוטא, שירה, תמורה (תחביר), תנועה חברתית, תפילת נחם, תפילת שמונה עשרה, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תשעה באב, תחדיש, תחינות, תהילים, ..., חנן חבר, חתימת הברכה, חתית, חורית, חובבי ציון, בנימין זאב הרצל, ברוך אל עליון, ברוך בן שמואל, ברכת עבודה, ברכת המזון, ברכת ירושלים, ברכה אחת מעין שלוש, בזל, בית אל (יישוב מקראי), בית דוד, דעת מקרא, דוד, דין (אתר אינטרנט), האנשת מדינות, העת החדשה, העופל, העיר התחתונה, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקונגרס הציוני הראשון, הר ציון, הר הבית, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקווה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הגבעה המזרחית, הגדודים העבריים, הגיא המרכזי, וינה, כיבוש ירושלים בידי דוד, ימי הביניים, יאיר צבן, יאיר זקוביץ, יעקב שלום ליכט, ירמיהו יובל, ירושלים בתקופת בית שני, ישראל, ישיבת הר ברכה, יבוס (עיר), יבוסים, יהודה אליצור, יהודה קיל, יהודה הלוי, יידיש, 1890, 1897, 1901, 1903. להרחיב מדד (52 יותר) »
מאיר פלסנר
מאיר (מרטין) פלסנר (בגרמנית: Martin Plessner; 30 בדצמבר 1900, פוזן – 27 בנובמבר 1973, ירושלים) היה מזרחן ופילולוג יהודי-גרמני אשר חקר את תולדות המדעים באסלאם ומחברו של ספר הלימוד הראשון לערבית לבתי ספר עבריים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומאיר פלסנר · ראה עוד »
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »
מבצר
קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומבצר · ראה עוד »
מדרש הגדול
מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומדרש הגדול · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ומיינץ · ראה עוד »
אם אשכחך
אם אשכחך או ציון תמתי, הוא שירו של מנחם מנדל דוליצקי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואם אשכחך · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
אקלים
אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואקלים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וארמית · ראה עוד »
ארץ יהודה
#הפניה יהודה (חבל ארץ).
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וארץ יהודה · ראה עוד »
אלטנוילנד
כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואלטנוילנד · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ואטימולוגיה · ראה עוד »
נתן בירנבוים
נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ונתן בירנבוים · ראה עוד »
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ונחל · ראה עוד »
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ונחל קדרון · ראה עוד »
נהר
נהר באירלנד סין גשר על נהר קולומביה נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ונהר · ראה עוד »
סמיכות
סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וסמיכות · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ועברית · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ועיר דוד · ראה עוד »
פנואל
פְּנוּאֵל הוא יישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הדרומית של נחל יבוק, 8 ק"מ מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה בהווה עם תל א-ד'הב א-שרקייה (Tell Edh-Dahab al-Sharqi).
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ופנואל · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ופיוט · ראה עוד »
צמא
"צמא", ויליאם אדולף בוגרו, 1886 תחושת צמא היא תשוקה מודעת לשתיית מים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וצמא · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וצרפת · ראה עוד »
צור משלו אכלנו
"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וצור משלו אכלנו · ראה עוד »
ציון הלא תשאלי
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וציון הלא תשאלי · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וציונות · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וראשונים · ראה עוד »
רצה (ברכת המזון)
רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים".
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ורצה (ברכת המזון) · ראה עוד »
רכס הרים
רכס הרים הרי ההימלאיה כפי שצולמו מתחנת החלל הבינלאומית רכס הרים הוא קבוצת הרים התחומה על ידי אובייקטים גאוגרפיים כגון עמקים או ערוצי נחל, המפרידים בינה לבין הרים נוספים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ורכס הרים · ראה עוד »
שמעון בר אפרת
#הפניה שמעון בר-אפרת.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושמעון בר אפרת · ראה עוד »
שמואל ורגון
שמואל ורגון (נולד בא' באדר ת"ש, 10 בפברואר 1940, בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושמואל ורגון · ראה עוד »
שמות ירושלים
בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושמות ירושלים · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושלמה בובר · ראה עוד »
שלם (ירושלים)
#הפניה שמות ירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושלם (ירושלים) · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שיר השירים זוטא
שיר השירים זוטא הוא מדרש על שיר השירים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושיר השירים זוטא · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ושירה · ראה עוד »
תמורה (תחביר)
התמורה היא סוג של לוואי אשר צירופו לגרעין אינו יוצר סמיכות; חלק ממשפט, המהווה ביטוי נרדף, או ביטוי נוסף לתיאור אותו הדבר.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותמורה (תחביר) · ראה עוד »
תנועה חברתית
הפגנה רבת משתתפים בעיר ברזיליה, 2013 תנועה חברתית היא צורת פעולה קולקטיבית המכוונת לשינוי חברתי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותנועה חברתית · ראה עוד »
תפילת נחם
תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותפילת נחם · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותקופת בית שני · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותשעה באב · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותחדיש · ראה עוד »
תחינות
ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותחינות · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ותהילים · ראה עוד »
חנן חבר
חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה על שם יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וחנן חבר · ראה עוד »
חתימת הברכה
#הפניה ברכה#פותח בברוך וחותם בברוך.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וחתימת הברכה · ראה עוד »
חתית
חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וחתית · ראה עוד »
חורית
#הפניה חורים#השפה החורית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וחורית · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וחובבי ציון · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברוך אל עליון
"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברוך אל עליון · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברוך בן שמואל · ראה עוד »
ברכת עבודה
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברכת עבודה · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת ירושלים
ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברכת ירושלים · ראה עוד »
ברכה אחת מעין שלוש
ברכה אחת מעין שלוש (או בקיצור: ברכת מעין שלוש) היא ברכה אחרונה קצרה שנאמרת על חלק ממיני המאכלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וברכה אחת מעין שלוש · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ובזל · ראה עוד »
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ובית דוד · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ודעת מקרא · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ודוד · ראה עוד »
דין (אתר אינטרנט)
#הפניה מכון ירושלים לדיינות#אתר דין.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ודין (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
האנשת מדינות
מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון שוטר רכוב המייצג את קנדה וג'ון בול הבריטי בריטניה מימין האנשת מדינות (באנגלית: National personification) היא תיאורם של מדינה או של לאום באמצעות דמות אנושית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והאנשת מדינות · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והעת החדשה · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והעופל · ראה עוד »
העיר התחתונה
העיר התחתונה (נקראה גם "החקרא"), הוא יישוב ששכן בגבעה דרום-מזרחית להר הבית, שעליה הייתה בנויה עיר דוד בירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והעיר התחתונה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי החמישי
הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והקונגרס הציוני העולמי החמישי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני הראשון
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והר ציון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והר הבית · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והתקווה · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הגבעה המזרחית
הגבעה המזרחית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שכנו הר הבית, המילוא ועיר דוד.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והגבעה המזרחית · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והגדודים העבריים · ראה עוד »
הגיא המרכזי
תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) והגיא המרכזי · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ווינה · ראה עוד »
כיבוש ירושלים בידי דוד
כיבוש ירושלים בידי דוד הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל ובספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וכיבוש ירושלים בידי דוד · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וימי הביניים · ראה עוד »
יאיר צבן
יאיר זלמן צבן (נולד ב-23 באוגוסט 1930) הוא פוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויאיר צבן · ראה עוד »
יאיר זקוביץ
יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויאיר זקוביץ · ראה עוד »
יעקב שלום ליכט
יעקב שלום ליכט (1922–30 בספטמבר 1991) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויעקב שלום ליכט · ראה עוד »
ירמיהו יובל
ירמיהו יוֹבֵל (כונה יֶֶרִי, 20 באוקטובר 1935 – 10 ביוני 2018) היה פילוסוף ישראלי והיסטוריון של הפילוסופיה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובניו סקול ניו יורק.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וירמיהו יובל · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וישראל · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יבוס (עיר)
#הפניה עיר דוד.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויבוס (עיר) · ראה עוד »
יבוסים
יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויבוסים · ראה עוד »
יהודה אליצור
יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויהודה אליצור · ראה עוד »
יהודה קיל
יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויהודה קיל · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויהודה הלוי · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ויידיש · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ו1890 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ו1897 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ו1901 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: ציון (ירושלים) ו1903 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציון_(ירושלים)
