תִקשׁוֹרֶת

392 יחסים: מאכס מאנדלשטאם, מאכס נורדאו, מאכס בודנהיימר, מאי, מאיר דיזנגוף, מנשה מאירוביץ, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל דוליצקי, מנחם אוסישקין, מנחם שינקין, מערב אירופה, מערכות, מקוה ישראל, מרד ינואר, מרדכי אלטשולר, מרדכי אליאשברג, מרדכי בן-הלל הכהן, מרכז אירופה, מרכז זלמן שזר, משאל, משפטים, משרד הפנים (רוסיה), משה מונטפיורי, משה שרת, משה לייב ליליינבלום, משיח שקר, מלחמת קרים, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת השפות, מזרח אירופה, מזכרת משה, מדינת היהודים, מדינה, מהפכת אוקטובר, מוסקבה, מושבה, מולדת, מוות, מינכן, מיכאל היימן, אמנציפציה, אנטישמיות, אנגלים, אנגליה, ארץ ישראל, ארצות הברית, אריה רפאלי (צנציפר), אריה לייב ליוואנדה, אשר גינצברג, אלתר דרויאנוב, ..., אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה, אליעזר ליפמן זילברמן, אליעזר זמנהוף, אליעזר בן-יהודה, אליטה אינטלקטואלית, אחד העם, אחוזת בית, אברהם אידלסון, אברהם גרינברג, אברהם הכהן מקליסק, אדמו"ר, אוניברסיטת מוסקבה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטריה, אוקטובר, אוטו ורבורג, אוטואמנציפציה, אוטונומיה, אוגוסט, אודסה, אוכלוסייה, אירופה, איטלקים, איכר, נמל יפו, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצרות, נומרוס קלאוזוס, נובמבר, ניקולאי הראשון, ניקולאי השני, סנקט פטרבורג, ספר, ספר תולדות ההגנה, ספרות עברית, סלאבים, סופר, עם עולם, עלייה לארץ ישראל, עברית, עבודת האדמה, עבודת ההווה, עיתונאי, פרנק צרפתי, פרעות, פרץ סמולנסקין, פרוסיה, פריס, פתח תקווה, פלך מוהילב, פלך קורלאנד, פלך קובנה, פלך וילנה, פליט, פולין, פובליציסטיקה, פוגרום, פילנתרופיה, צאר, צנזורה, צרפת, צבי בלקובסקי, צבי הורביץ, צדקה, צדוק הכהן, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות נוצרית, ציונות רוחנית, ציונות בגרמניה, קאטוביץ, קרל נטר, קריית עקרון, קטוביץ, קבלה, קונסטנטינופול, קיץ, קישינוב, קילומטר, ראשון לציון, ראשון-לציון, ראשי תיבות, רפואה, רש"י פין, רזסוויט, רב, רב מטעם, רומניה, רוסית, רוסיה, רופא, רובל רוסי, שמעון פרוג, שמעון דובנוב, שמואל מוהליבר, שמואל אלמוג, שמואל לייב ציטרון, שמואל יוסף פין, שמות, שאול גינצבורג, שנת שמיטה, שפ"ר, שפת מדינה, שלזיה, שחפת, שולמית לסקוב, שולטן, שוויון, שווייץ, תנועת המזרחי, תנועת ההשכלה היהודית, תעמולה, תקפ"ד, תקצ"א, תר"ן, תרמ"ט, תרמ"ז, תרמ"ב, תרמ"ג, תרמ"ה, תרמ"ו, תרנ"ח, תרנ"ב, תרנ"ו, תרע"א, תרפ"ג, תרל"ה, תרי"ח, תשרי, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, תורכיה, תוכנית בזל, לאומיות, לבוב, לורנס אוליפנט, לושקי, ליק, ליטא, ט"ז באייר, ט"ז בשבט, ט' בתמוז, טורקיה, טירול, ז' באייר, זאב טיומקין, זאב ברמן, זאב דובנוב, זרמים בציונות, זכויות אזרח, חסידות, חרקוב, חלוקת פולין, חברת מפיצי השכלה, חברת ביטוח, חברת התמיכה לעובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל, חובבי ציון, חובבי-ציון, חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, חיים חיסין, בן-ציון דינור, בנק אנגלו-פלשתינה, בנימין פוקס, בנימין זאב הרצל, בעיית היהודים, ברלין, ברון הירש, ברודי, בלארוס, בזל, בוסתנאי (כתב עת), ביאליסטוק, ביקורת, בית ספר, בית לאומי לעם היהודי, בית חולים, ביל"ו, ג'ורג' אליוט, גרמנית, גרמניה, גלובוקי, גדרה, דאוגבפילס, דניאל דרונדה, דרוסקניק, דרוזגניק, דוד וולפסון, דוד ילין, די ולט (שבועון ציוני), המאה ה-19, המאה ה-20, המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המליץ, המגיד, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, הסופות בנגב, העליות בשנים 1700–1881, העלייה הראשונה, הפרקציה הדמוקרטית, הצפירה, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקונגרס הציוני הראשון, הקונגרס הציוני השני, הר הצופים, השחר, השומר, השואה, השכלה גבוהה, התנגדות לחסידות, התבוללות, הלסינקי, הבעל שם טוב, הברון רוטשילד, הגר"א, הגליל, הגירה, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת מאגנס, הוצאת דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאה לאור, הוועד האודסאי, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריוגרפיה ישראלית, היישוב, היישוב הישן, ו' בתמוז, ועידת קטוביץ, ועידת וילנה, ורשה, וורשה, ווינה, ווילנה, ויאצ'סלב פלבה, וינה, וילנה, כ"א בטבת, כ"ז בניסן, כ"ו בכסלו, כ' בכסלו, כרוניקה ייברייסקוי ז'יזני, כתב עת, כל ישראל חברים, י"ט בסיוון, י"ח בחשוון, י"ד בניסן, ינואר, יסוד המעלה, יעקב מזא"ה, יעקב שלמה חזנוב, יעקב טשרתוק, יעקב ברנשטיין-כהן, יפו, ירושלים, ישראל ברטל, ישראל בלקינד, ישראל יסינובסקי, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל פינס, יחיאל צ'לנוב, יד יצחק בן-צבי, ידיעת ארץ ישראל, יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות אורתודוקסית, יהדות ספרד (העידן המודרני), יהדות פולין, יהדות רוסיה, יהדות ברית המועצות, יהדות גרמניה, יהושע סירקין, יהודה צלליכין, יהודה לייב פינסקר, יהודים, יואל דרובין, יונתן פרנקל, יוסף ספיר, יוסף קלוזנר, יוסף שלמון, יוסף לוריא, יוסף חזנוביץ', יוסף גולדשטיין (היסטוריון), יוסי גולדשטיין, יידיש, 10 בספטמבר, 16 בדצמבר, 16 ביוני, 1772, 1777, 1795, 1808, 1824, 1831, 1843, 1858, 1863, 1867, 1868, 1869, 1871, 1872, 1878, 1879, 1881, 1882, 1883, 1884, 1885, 1886, 1887, 1890, 1891, 1895, 1896, 1897, 1898, 19 באוגוסט, 1902, 1903, 1906, 1911, 1914, 1915, 1922, 1934, 22 באוגוסט, 4 בספטמבר, 4 ביוני, 6 בנובמבר. להרחיב מדד (342 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאכס מאנדלשטאם

#הפניה מקס עמנואל מנדלשטם.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומאכס מאנדלשטאם · ראה עוד »

מאכס נורדאו

#הפניה מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומאכס נורדאו · ראה עוד »

מאכס בודנהיימר

#הפניה מקס בודנהיימר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומאכס בודנהיימר · ראה עוד »

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומאי · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשה מאירוביץ

קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »

מנחם מנדל דוליצקי

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומנחם שינקין · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומערב אירופה · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומערכות · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומקוה ישראל · ראה עוד »

מרד ינואר

חטיבות מנהליות של האיחוד הפולני-ליטאי בגבולות החלוקה של 1772 שהונהגו על ידי הממשלה הלאומית במהלך מרד ינואר ב-1863 גולים פולנים בדרך לסיביר - ציור של אלכסנדר סוחצ'בסקי מרד ינואר (בפולנית: powstanie styczniowe) היה התקוממות של המיעוט הפולני בשטחה של האימפריה הרוסית, התקוממות שפרצה ב-22 בינואר 1863.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרד ינואר · ראה עוד »

מרדכי אלטשולר

מרדכי אלטשולר, 2009 מרדכי אַלְטְשוּלֶר (25 באוקטובר 1932 - 18 ביולי 2019) היה פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרדכי אלטשולר · ראה עוד »

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »

מרדכי בן-הלל הכהן

#הפניה מרדכי בן הלל הכהן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרדכי בן-הלל הכהן · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרכז אירופה · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משאל

תל א-נַּחְל באזור התעשייה של מפרץ חיפה, אשר יש המזהים אותו עם העיר מִשְׁאָל המקראית מִשְׁאָל הייתה עיר כנענית, שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אָשֵׁר, על פי המסופר בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשאל · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשפטים · ראה עוד »

משרד הפנים (רוסיה)

משרד הפנים של רוסיה (רוסית: Министерство внутреннихдел, מבוטא: מיניסטֵרסטבו ונוּטרֶניח דֶל; שמו המקוצר של המשרד: МВД, נהגה: אֶם.וֵה.דֵה) הוא המשרד הפדרלי הממשלתי ברוסיה (וקודם לכן, גם בתקופת האימפריה הרוסית וברית המועצות) האחראי על ענייני פנים וביטחון הפנים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשרד הפנים (רוסיה) · ראה עוד »

משה מונטפיורי

#הפניה משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשה מונטפיורי · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשה שרת · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומשיח שקר · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומלחמת השפות · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזכרת משה

מזכרת משה, 2008 מודעה על אפיית מצות מכונה בשכונה, 1908 מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומזכרת משה · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומדינת היהודים · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומדינה · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומוסקבה · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומושבה · ראה עוד »

מולדת

מולדת היא שטח אדמה – ארץ או חבל ארץ – אשר לעם יש זיקה היסטורית ארוכה אליו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומולדת · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומוות · ראה עוד »

מינכן

פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומינכן · ראה עוד »

מיכאל היימן

מיכאל היימן, 2008 מיכאל היימן (Heyman; 5 באפריל 1928 - 22 בינואר 2008) היה חוקר ציונות, מנהל הארכיון הציוני המרכזי ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ומיכאל היימן · ראה עוד »

אמנציפציה

ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּצְיָה (באנגלית: Emancipation) או שִחרור היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואמנציפציה · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואנטישמיות · ראה עוד »

אנגלים

הממלכות האנגליות בתקופה האנגלו-סקסית אנגלים (באנגלית: English people) הם קבוצה אתנית דוברת אנגלית שמקורה באנגליה, שבה חיים מרביתם ובה הם מהווים את הקבוצה הדומיננטית (מכונים לעיתים גם "אנגלו-סכסים").

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואנגלים · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואנגליה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וארצות הברית · ראה עוד »

אריה רפאלי (צנציפר)

בית הבראה "החלמה" ברמת גן, 11.8.39 אריה רפאלי (צנציפר) (ה'תר"ס, 15 במאי 1900 - כ"ט בטבת ה'תשל"ז, ינואר 1977) היה היסטוריון, סופר, מסאי, מתרגם, משורר, פובליציסט ופעיל ציבור בארגונים ציבוריים ציוניים שונים ברוסיה ובישראל, אסיר ציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואריה רפאלי (צנציפר) · ראה עוד »

אריה לייב ליוואנדה

#הפניה לב לבנדה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואריה לייב ליוואנדה · ראה עוד »

אשר גינצברג

#הפניהאחד העם.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואשר גינצברג · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה

#הפניה אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואלכסנדר השלישי קיסר רוסיה · ראה עוד »

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »

אליעזר זמנהוף

#הפניה אליעזר לודוויג זמנהוף.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואליעזר זמנהוף · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליטה אינטלקטואלית

אליטה אינטלקטואלית, או אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה, היא מעמד חברתי של אנשים בעלי השכלה אוניברסיטאית, העוסקים בעבודות אינטלקטואליות מורכבות שבאמצעותן הם מבקרים, מעצבים ומובילים בפוליטיקה, במדיניות ובתרבות של החברה שלהם; ככזו, אליטה אינטלקטואלית מורכבת מחוקרים, אקדמאים, מורים, עיתונאים וסופרים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואליטה אינטלקטואלית · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואחד העם · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואחוזת בית · ראה עוד »

אברהם אידלסון

אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. אברהם אידלסון (ברוסית: Абрам Давидович Идельсон, אברהם דוידוביץ אידלסון; 1865 – 1921) היה מנהיג ציוני, עיתונאי ועורך עיתונים יהודיים-ציוניים מרכזיים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואברהם אידלסון · ראה עוד »

אברהם גרינברג

אברהם גרינברג, בהיותו יושב ראש הוועד האודיסאי אברהם בן שמעון גרינברג (1841 קישינב - 1906 גרמניה) היה איש עסקים ואחד ממנהיגיה של תנועת חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואברהם גרינברג · ראה עוד »

אברהם הכהן מקליסק

רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואדמו"ר · ראה עוד »

אוניברסיטת מוסקבה

אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוסטריה · ראה עוד »

אוקטובר

אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוקטובר · ראה עוד »

אוטו ורבורג

אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוטו ורבורג · ראה עוד »

אוטואמנציפציה

#הפניה אוטואמנציפציה!.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוטואמנציפציה · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוטונומיה · ראה עוד »

אוגוסט

אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוגוסט · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואודסה · ראה עוד »

אוכלוסייה

אחוז אוכלוסיית העולם לפי מדינה (2017) אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואוכלוסייה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואירופה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואיטלקים · ראה עוד »

איכר

פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ואיכר · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ונמל יפו · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ונצרות · ראה עוד »

נומרוס קלאוזוס

נומרוס קלאוזוס (לטינית: Numerus Clausus, "מספר סגור") הוא שם כולל לשיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ונומרוס קלאוזוס · ראה עוד »

נובמבר

נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ונובמבר · ראה עוד »

ניקולאי הראשון

#הפניה ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וניקולאי הראשון · ראה עוד »

ניקולאי השני

#הפניה ניקולאי השני, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וניקולאי השני · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וספר · ראה עוד »

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וספרות עברית · ראה עוד »

סלאבים

קרב בין לוחמים סלאבים ללוחמים סקיתים ציור משנת 1881 של האמן הרוסי ויקטור וסנצוב ציור מהגוספל של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עם תיאור סמלי של מעלי מנחה. הדמות מצד שמאל מתארת את הסלאבים מקור הסלאבים בין המאות ה-5 וה-10 שבטים סלאבים מהמאה ה-7 עד ה-9 סלאבים הם עמים וקבוצות אתניות שדוברים ניבים של שפות סלאביות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וסלאבים · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וסופר · ראה עוד »

עם עולם

חברי קומונת אודסה החדשה "עם עולם" (הגייה: אַם אוֹי-לַאם) הייתה תנועת הגירה יהודית אידאולוגית לארצות הברית שפעלה בשנות ה-80 של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועם עולם · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועברית · ראה עוד »

עבודת האדמה

#הפניה חקלאות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועבודת האדמה · ראה עוד »

עבודת ההווה

#הפניה זרמים בציונות#"עבודת ההווה".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועבודת ההווה · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ועיתונאי · ראה עוד »

פרנק צרפתי

250x250 פיקסלים הפרנק הצרפתי (בצרפתית: Franc français) היה ההילך החוקי ששימש את צרפת עד המעבר של צרפת ורוב המדינות האחרות של האיחוד האירופי לאירו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופרנק צרפתי · ראה עוד »

פרעות

#הפניה פוגרום.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופרעות · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופרוסיה · ראה עוד »

פריס

פָּרִיס (שם מדעי: Paris) הוא סוג בסדרת השושנאים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופריס · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופתח תקווה · ראה עוד »

פלך מוהילב

פלך מוהילב (ברוסית: Могилёвская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מוהילב (כיום חלק מבלארוס).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופלך מוהילב · ראה עוד »

פלך קורלאנד

#הפניה פלך קורלנד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופלך קורלאנד · ראה עוד »

פלך קובנה

פלך קובנה הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, בירתה הייתה עיר בשם קובנה (היום בליטא).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופלך קובנה · ראה עוד »

פלך וילנה

פלך וילנה (בצבע ירוק) בשנים 1843–1915 פלך וילנה (רוסית: Виленская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר וילנה (כיום בירת ליטא).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופלך וילנה · ראה עוד »

פליט

פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופליט · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופולין · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופוגרום · ראה עוד »

פילנתרופיה

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ופילנתרופיה · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצאר · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצנזורה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצרפת · ראה עוד »

צבי בלקובסקי

צבי הירש גרגורי בֶּלקוֹבסקי (ברוסית: Григорий Александрович Белковский; י"ח באב תרכ"ה, 1865, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ"ט בטבת תש"ח, 11 בינואר 1948, תל אביב) היה משפטן וכלכלן פוליטי יהודי-אוקראיני, מציוני בולגריה הראשונים וממארגני הקונגרס הציוני הראשון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצבי בלקובסקי · ראה עוד »

צבי הורביץ

ממוזער צבי הורביץ (בן יעקב; י"ח באייר תרכ"ג, מאי 1863 – כ"ב באייר תרצ"ח מאי 1938) היה מאנשי ביל"ו, נמנה עם קבוצת מייסדי גדרה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצבי הורביץ · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצדקה · ראה עוד »

צדוק הכהן

#הפניה צדוק.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וצדוק הכהן · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות נוצרית

ציונות נוצרית (נקראת גם לעיתים ציונות מקראית) היא תופעה דתית הנפוצה בחלקים שונים של העולם הנוצרי, בפרט בקרב נוצרים פרוטסטנטים ואוונגליסטים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות נוצרית · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות רוחנית · ראה עוד »

ציונות בגרמניה

ניתן לחלק את ציונות גרמניה לארבע תקופות: הראשונה מהקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897 ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וציונות בגרמניה · ראה עוד »

קאטוביץ

#הפניה קטוביץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקאטוביץ · ראה עוד »

קרל נטר

קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקרל נטר · ראה עוד »

קריית עקרון

אנדרטה בקריית עקרון לנופלים במערכות ישראל קִרְיַת עֶקְרוֹן היא מועצה מקומית השוכנת דרומית-מזרחית לרחובות, סמוכה למזכרת בתיה ושייכת מנהלית למחוז המרכז של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקריית עקרון · ראה עוד »

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקטוביץ · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקבלה · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קיץ

חוף ים בקיץ עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה והחמה שבהן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקיץ · ראה עוד »

קישינוב

#הפניה קישינב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקישינוב · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וקילומטר · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וראשון לציון · ראה עוד »

ראשון-לציון

#הפניה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וראשון-לציון · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וראשי תיבות · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורפואה · ראה עוד »

רש"י פין

#הפניה שמואל יוסף פין.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורש"י פין · ראה עוד »

רזסוויט

#הפניה ראזסווייט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורזסוויט · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורב · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורב מטעם · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורומניה · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורוסית · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורוסיה · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורופא · ראה עוד »

רובל רוסי

סמל הרובל הרוסי שאושר רשמית בדצמבר 2013. שטר מיוחד בערך של 100 רובל רוסי שהונפק לכבוד מונדיאל 2018 רובל רוסי (סמל: ₽ או Pуб, ברוסית: Рубль רוּבְל, לשון רבים: Pубли́ רוּבְלי) הוא המטבע הרשמי וההילך החוקי של רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ורובל רוסי · ראה עוד »

שמעון פרוג

שמעון פרוג חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי שמעון (סמיון) שמואל פְרוּג (ברוסית: Семён Григорьевич (Шим‘он Шмуэль) Фруг; 15 בנובמבר 1860, בּוֹבּרוֹבי-קוּט, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1916, אודסה, שם) היה משורר יהודי שכתב בעיקר ברוסית ויידיש אך גם בעברית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמעון פרוג · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל אלמוג

פרופסור שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור לשעבר שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמואל אלמוג · ראה עוד »

שמואל לייב ציטרון

#הפניה שמואל ליב ציטרון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמואל לייב ציטרון · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושמות · ראה עוד »

שאול גינצבורג

#הפניה שאול גינזבורג.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושאול גינצבורג · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושנת שמיטה · ראה עוד »

שפ"ר

#הפניה שאול פנחס רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושפ"ר · ראה עוד »

שפת מדינה

#הפניה שפה רשמית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושפת מדינה · ראה עוד »

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושלזיה · ראה עוד »

שחפת

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושחפת · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושולמית לסקוב · ראה עוד »

שולטן

#הפניה סולטאן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושולטן · ראה עוד »

שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושוויון · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ושווייץ · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותעמולה · ראה עוד »

תקפ"ד

#הפניה ה'תקפ"ד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותקפ"ד · ראה עוד »

תקצ"א

#הפניה ה'תקצ"א.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותקצ"א · ראה עוד »

תר"ן

#הפניה ה'תר"ן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותר"ן · ראה עוד »

תרמ"ט

#הפניה ה'תרמ"ט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ט · ראה עוד »

תרמ"ז

#הפניה ה'תרמ"ז.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ז · ראה עוד »

תרמ"ב

#הפניה ה'תרמ"ב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ב · ראה עוד »

תרמ"ג

#הפניה ה'תרמ"ג.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ג · ראה עוד »

תרמ"ה

#הפניה ה'תרמ"ה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ה · ראה עוד »

תרמ"ו

#הפניה ה'תרמ"ו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרמ"ו · ראה עוד »

תרנ"ח

#הפניה ה'תרנ"ח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרנ"ח · ראה עוד »

תרנ"ב

#הפניה ה'תרנ"ב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרנ"ב · ראה עוד »

תרנ"ו

#הפניה ה'תרנ"ו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרנ"ו · ראה עוד »

תרע"א

#הפניה ה'תרע"א.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרע"א · ראה עוד »

תרפ"ג

#הפניה ה'תרפ"ג.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרפ"ג · ראה עוד »

תרל"ה

#הפניה ה'תרל"ה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרל"ה · ראה עוד »

תרי"ח

#הפניה ה'תרי"ח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותרי"ח · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותשרי · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותחום המושב · ראה עוד »

תורכיה

#הפניה טורקיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותורכיה · ראה עוד »

תוכנית בזל

המצע שהוצג לאישור תוכנית בזל בקונגרס הציוני הראשון, לפני השינויים, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ותוכנית בזל · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ולאומיות · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ולבוב · ראה עוד »

לורנס אוליפנט

לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ולורנס אוליפנט · ראה עוד »

לושקי

#הפניה לוז'קי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ולושקי · ראה עוד »

ליק

#הפניה אלק.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וליק · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וליטא · ראה עוד »

ט"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וט"ז באייר · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וט' בתמוז · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וטורקיה · ראה עוד »

טירול

טירול (בגרמנית: Tirol) היא אחת ממדינות אוסטריה, השוכנת במערב אוסטריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וטירול · ראה עוד »

ז' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וז' באייר · ראה עוד »

זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וזאב טיומקין · ראה עוד »

זאב ברמן

זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן; 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט) 1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ) 1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וזאב ברמן · ראה עוד »

זאב דובנוב

הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וזאב דובנוב · ראה עוד »

זרמים בציונות

התנועה הציונית שנוסדה באופן רשמי בסוף המאה ה-19 איחדה בתוכה תפיסות שונות וזרמים שונים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וזרמים בציונות · ראה עוד »

זכויות אזרח

זכויות האזרח (באנגלית: Civil liberties) הן זכויות וחירויות המגינות על הפרט בעל אזרחות מפני המדינה, וקובעות את המידה שבה המדינה רשאית להתערב בחיי הפרט של האזרחים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וזכויות אזרח · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחסידות · ראה עוד »

חרקוב

חַרְקוֹב (באוקראינית: Харків – חַרְקִיב; ברוסית: Харьков – חרקוב; ביידיש: חארקאוו) היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, אחרי קייב, הבירה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחרקוב · ראה עוד »

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחלוקת פולין · ראה עוד »

חברת מפיצי השכלה

#הפניה חברת מרבי השכלה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחברת מפיצי השכלה · ראה עוד »

חברת ביטוח

#הפניה ביטוח#חברת ביטוח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחברת ביטוח · ראה עוד »

חברת התמיכה לעובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל

#הפניה הוועד האודסאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחברת התמיכה לעובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחובבי ציון · ראה עוד »

חובבי-ציון

#הפניה חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחובבי-ציון · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וחיים חיסין · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בנימין פוקס

בנימין פוקס צבי בן-יעקב הורביץ, מנשה מאירוביץ, דב אריאל לייבוביץ', יואל דרובין, בנימין פוקס, שמשון בלקינד. יושבים מימין לשמאל: יעקב שלמה חזנוב, פאני פיינברג, יהודה צלליכין, חסיה צלליכין, אליהו סברדלוב. בנימין בן ברוך פוקס (שועל) (ה'תרכ"א,1861 – ט"ו בניסן תרצ"ג, 11 בנובמבר 1933) היה חבר תנועת ביל"ו מהקבוצה הראשונה של הביל"ויים שעלו ארצה מניקולייב בשנת 1882, ממייסדי המושבה גדרה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובנימין פוקס · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בעיית היהודים

#הפניה השאלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובעיית היהודים · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וברלין · ראה עוד »

ברון הירש

#הפניה מוריס הירש.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וברון הירש · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וברודי · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובלארוס · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובזל · ראה עוד »

בוסתנאי (כתב עת)

כתב עת בוסתנאי בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובוסתנאי (כתב עת) · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וביאליסטוק · ראה עוד »

ביקורת

ביקורת היא שיפוט, הערכה, חוות דעת או ניתוח של דבר כלשהו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וביקורת · ראה עוד »

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובית ספר · ראה עוד »

בית לאומי לעם היהודי

בית לאומי לעם היהודי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובית לאומי לעם היהודי · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ובית חולים · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וביל"ו · ראה עוד »

ג'ורג' אליוט

פורטרט של ג'ורג' אליוט, מאת סמואל לורנס, 1860 בערך ג'ורג' אליוט, 1865 בערך מרי אן אוונס (באנגלית: Mary Ann Evans; 22 בנובמבר 1819 – 22 בדצמבר 1880), ידועה בשם העט שלה ג'ורג' אליוט (באנגלית: George Eliot), הייתה סופרת משוררת, עיתונאית, מתרגמת בריטית ואחת מהסופרות המובילות של התקופה הוויקטוריאנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וג'ורג' אליוט · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וגרמניה · ראה עוד »

גלובוקי

גלוּבּוֹקי (בבלארוסית: Глыбокае, הְלִיבוֹקַיֶה; בפולנית: Głębokie, גלֶמבוקיה; ביידיש: גלובאָק) היא עיר קטנה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וגלובוקי · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וגדרה · ראה עוד »

דאוגבפילס

דַאוּגַּבְפִּילְס (בלטבית: Daugavpils) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובירת חבל לטגלֶה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודאוגבפילס · ראה עוד »

דניאל דרונדה

דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודניאל דרונדה · ראה עוד »

דרוסקניק

#הפניה דרוסקינינקאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודרוסקניק · ראה עוד »

דרוזגניק

#הפניה דרוסקינינקאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודרוזגניק · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודוד וולפסון · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודוד ילין · ראה עוד »

די ולט (שבועון ציוני)

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והמליץ · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והמגיד · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והסתדרות המורים · ראה עוד »

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והסופות בנגב · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והעלייה הראשונה · ראה עוד »

הפרקציה הדמוקרטית

הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית הייתה סיעה אופוזיציונית של אינטלקטואלים צעירים בהסתדרות הציונית שפעלה בין השנים 1901–1904.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והפרקציה הדמוקרטית · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והצפירה · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והצהרת בלפור · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי החמישי

הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני העולמי החמישי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והקונגרס הציוני השני · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והר הצופים · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והשחר · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והשומר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והשואה · ראה עוד »

השכלה גבוהה

#הפניה מוסד להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והשכלה גבוהה · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והתבוללות · ראה עוד »

הלסינקי

הלסינקי (בפינית: Helsinki,, בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש") היא בירת פינלנד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והלסינקי · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והבעל שם טוב · ראה עוד »

הברון רוטשילד

#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והברון רוטשילד · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והגר"א · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והגליל · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והגירה · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והוצאת דבר · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והוצאה לאור · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והוועד האודסאי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה והיישוב הישן · ראה עוד »

ו' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וו' בתמוז · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ועידת וילנה

ועידת וילנה הייתה ועידה שלישית של תנועת חובבי ציון ובעצם אחרונה לפני הקמת הוועד האודסאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וועידת וילנה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וורשה · ראה עוד »

וורשה

#הפניה ורשה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ווורשה · ראה עוד »

ווינה

#הפניה וינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וווינה · ראה עוד »

ווילנה

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וווילנה · ראה עוד »

ויאצ'סלב פלבה

ויאצ'סלב פלבה (ברוסית: Вячеслав Константинович фон Плеве; 20 באפריל 1846 - 28 ביולי 1904) מדינאי רוסי, שר הפנים של רוסיה בשנים 1902-1904, נרצח בהתנקשות פוליטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וויאצ'סלב פלבה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ווילנה · ראה עוד »

כ"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכ"א בטבת · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כ"ו בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »

כ' בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' כסלו היא תמיד פרשת וישב.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכ' בכסלו · ראה עוד »

כרוניקה ייברייסקוי ז'יזני

#הפניה ראזסווייט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכרוניקה ייברייסקוי ז'יזני · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכתב עת · ראה עוד »

כל ישראל חברים

אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וכל ישראל חברים · ראה עוד »

י"ט בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וי"ט בסיוון · ראה עוד »

י"ח בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וי"ח בחשוון · ראה עוד »

י"ד בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וי"ד בניסן · ראה עוד »

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וינואר · ראה עוד »

יסוד המעלה

מרכז המושבה, רח' המייסדים פינת רח' השמורה יסוד המעלה בגלויה מראשית המאה ה-20 רחוב המייסדים, אפריל 2008 בול דואר ישראל לכבוד יובל יסוד המעלה חורבות בית הכנסת העתיק של יסוד המעלה שרידי המזח ביסוד המעלה יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויסוד המעלה · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

יעקב שלמה חזנוב

יעקב שלמה חזנוב, לאחר מלחמת העולם הראשונה יעקב שלמה חזנוב (כ"ב באייר תרכ"א /1861, זורביץ, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"ט באלול תרפ"ב, 12 בספטמבר 1922) היה מאנשי ביל"ו וממייסדי גדרה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויעקב שלמה חזנוב · ראה עוד »

יעקב טשרתוק

#הפניה יעקב שרתוק.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויעקב טשרתוק · ראה עוד »

יעקב ברנשטיין-כהן

יעקב ברנשטיין-כהן מסיבת פרידה ליעקב ברנשטיין-כהן בחרקוב לפני עלייתו ארצה בפעם הראשונה 1907 יעקב ברנשטיין-כהן (Jacob Bernstein-Kohan, 20 בספטמבר 1859, קישינב – 12 במאי 1929, דניפרופטרובסק) היה רופא יהודי, מנהל המרכז הציוני של ציונות רוסיה, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מעוזריו הראשונים של הרצל, מראשי הפרקציה הדמוקרטית, רופא בפתח תקווה בתחילת המאה ה-20, אביה של מרים ברנשטיין-כהן.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויעקב ברנשטיין-כהן · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וירושלים · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל בלקינד

ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וישראל בלקינד · ראה עוד »

ישראל יסינובסקי

ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וישראל יסינובסקי · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיאל צ'לנוב

ד"ר צ'לנוב, סוף 1916 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויחיאל צ'לנוב · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידיעת ארץ ישראל

#הפניה לימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה וידיעת ארץ ישראל · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ספרד (העידן המודרני)

יהדות ספרד בעידן המודרני, החלה את דרכה לאחר גירוש ספרד, בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות ספרד (העידן המודרני) · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות רוסיה · ראה עוד »

יהדות ברית המועצות

יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות ברית המועצות · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהודה צלליכין

יהודה אידל צלליכין (7 בספטמבר 1861 - 19 בספטמבר 1941) היה מחלוצי העלייה הראשונה, חבר ביל"ו, נמנה עם מייסדיה של המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהודה צלליכין · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויהודים · ראה עוד »

יואל דרובין

צבי בן-יעקב הורביץ, מנשה מאירוביץ, דב אריאל לייבוביץ', יואל דרובין, בנימין פוקס, שמשון בלקינד. יושבים מימין לשמאל: יעקב שלמה חזנוב, פאני פיינברג, יהודה צלליכין, חסיה צלליכין, אליהו סברדלוב. יואל דרובין (1857–1923) היה חבר בקבוצת בילו וממייסדי ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויואל דרובין · ראה עוד »

יונתן פרנקל

עטיפת ספרו: "דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם" יונתן פרנקל (15 ביולי 1935 – 7 במאי 2008) היה היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויונתן פרנקל · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף ספיר · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף לוריא · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ'

#הפניה יוסף חזנוביץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף חזנוביץ' · ראה עוד »

יוסף גולדשטיין (היסטוריון)

#הפניה יוסי גולדשטיין.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסף גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »

יוסי גולדשטיין

יוסף (יוסי) גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויוסי גולדשטיין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ויידיש · ראה עוד »

10 בספטמבר

10 בספטמבר הוא היום ה-253 בשנה בלוח הגרגוריאני (254 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו10 בספטמבר · ראה עוד »

16 בדצמבר

16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו16 בדצמבר · ראה עוד »

16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו16 ביוני · ראה עוד »

1772

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1772 · ראה עוד »

1777

רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש".

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1777 · ראה עוד »

1795

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1795 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1808 · ראה עוד »

1824

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1824 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1831 · ראה עוד »

1843

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1843 · ראה עוד »

1858

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1858 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1863 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1867 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1868 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1869 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1871 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1872 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1878 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1879 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1881 · ראה עוד »

1882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1882 · ראה עוד »

1883

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1883 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1884 · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1885 · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1886 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1887 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1890 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1891 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1895 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1896 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1897 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1898 · ראה עוד »

19 באוגוסט

19 באוגוסט הוא היום ה-231 בשנה בלוח הגרגוריאני (232 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו19 באוגוסט · ראה עוד »

1902

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1902 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1903 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1906 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1911 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1915 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1922 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו1934 · ראה עוד »

22 באוגוסט

22 באוגוסט הוא היום ה-234 בשנה בלוח הגרגוריאני (235 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו22 באוגוסט · ראה עוד »

4 בספטמבר

4 בספטמבר הוא היום ה-247 בשנה בלוח הגריגוריאני (248 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו4 בספטמבר · ראה עוד »

4 ביוני

4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו4 ביוני · ראה עוד »

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ברוסיה ו6 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות_ברוסיה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס