גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
86 יחסים: מרקלוס השני, מרים, אם ישו, משנה תורה, משפט פריז, משפחת שונצינו, מחניים (כתב עת), מחזור תפילה, מהפכת הדפוס, אמנון רז-קרקוצקין, אמסטרדם, אפיפיור, אברהם מאיר הברמן, אגדה (יהדות), אינקוויזיציה, איטליה, נצרות, נוסח איטליה, ניקולס דונין, ספרד, סקודו איטלקי, סלוניקי, עברית, עבודה זרה, עוז והדר, פאולוס הרביעי, פרארה, פולין, צנזורה, צנזורה עצמית, צו, קנס, קרמונה, קונסטנטינופול, קונטרה-רפורמציה, רמב"ם, רנסאנס, רשימת הספרים האסורים, ש"ס וילנא, שפוך חמתך, שריפת ספרים, שריפת התלמוד, שבתי בס, שד"ל, תפילת נעילה, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לאו ה-13, ברכת המינים, דפוס, ..., דקדוקי סופרים, דומניקו ג'רוזלימיטנו, דוקטורט, דיהרנפורט, ה'רפ"ז, ה'שי"ט, ה'שי"ד, המאה ה-13, המאה ה-16, המרת דת, האימפריה האוסטרית, האימפריה הרוסית, הסתה, הסכמה, התלמוד, הלכה ברורה ובירור הלכה, הגדה של פסח, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ונציה, ועידת טרנטו, כ"א בתמוז, כתב יד (מקור), כופר (אמונה דתית), כיכר העירייה של פריז, ישו, ישו (יהדות), ישועים, יום-טוב ליפמן צונץ, 1527, 1553, 1554, 1555, 1559, 1749, 1758, 1897. להרחיב מדד (36 יותר) »
מרקלוס השני
האפיפיור מרקלוס השני או מרצ'לוס השני (בלטינית: Marcellus II; 6 במאי 1501 – 1 במאי 1555), נולד במרצ'לו קרוויני דלי ספאנוקי, כיהן כאפיפיור מ-9 באפריל 1555, לאחר מות האפיפיור יוליוס השלישי.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומרקלוס השני · ראה עוד »
מרים, אם ישו
לוקאס הקדוש עוד בחייה של מרים. על פי הברית החדשה, מִרְיָם (ביוונית: Μαρία, מַרִיָה; בלטינית: Maria; בסורית: ܡܪܝܡ, מַרְיַם), הייתה אישה יהודייה-גלילית מתקופת בית שני, אמו של ישו הנוצרי ואשתו של יוסף.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומרים, אם ישו · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומשנה תורה · ראה עוד »
משפט פריז
משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומשפט פריז · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומחזור תפילה · ראה עוד »
מהפכת הדפוס
318x318 פיקסלים מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ומהפכת הדפוס · ראה עוד »
אמנון רז-קרקוצקין
אמנון רז-קרקוצקין (נולד ב-27 בנובמבר 1958) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואמנון רז-קרקוצקין · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואמסטרדם · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואפיפיור · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אינקוויזיציה
גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואינקוויזיציה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ואיטליה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ונצרות · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ונוסח איטליה · ראה עוד »
ניקולס דונין
ניקולס דונין (או: ניקולאס, ניקולאי, ניקולאוס, ניקוליס די לירא; צרפתית: Nicholas Donin) היה יהודי מומר שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וניקולס דונין · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וספרד · ראה עוד »
סקודו איטלקי
סקודו אפיפיורי מ-1846 אודוארדו פרנזה סְקוּדוֹ (באיטלקית: scudo, ברבים: scudi, סקודי) הוא שם כולל למטבעות כסף שנפוצו ברחבי איטליה עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וסקודו איטלקי · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וסלוניקי · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ועברית · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ועבודה זרה · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ועוז והדר · ראה עוד »
פאולוס הרביעי
פאולוס הרביעי (28 ביוני 1476 – 18 באוגוסט 1559) היה אפיפיור מ-1555 עד מותו ב-1559.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ופאולוס הרביעי · ראה עוד »
פרארה
פרארה (באיטלקית: Ferrara) היא עיר בצפון איטליה ובירת הנפה הנושאת את שמה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ופרארה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ופולין · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וצנזורה · ראה עוד »
צנזורה עצמית
#הפניה צנזורה פנימית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וצנזורה עצמית · ראה עוד »
צו
צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וצו · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וקנס · ראה עוד »
קרמונה
מרכז העיר קרמונה קרֶמונה (באיטלקית: Cremona) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, היושבת על גדתו השמאלית של נהר פו, באמצע עמק הפו.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וקרמונה · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קונטרה-רפורמציה
הקונטרה-רפורמציה, או הרפורמציה הקתולית, היא תקופה בתולדות הנצרות הקתולית מכהונתו של האפיפיור פאולוס הרביעי ב-1555 ועד לסוף מלחמת שלושים השנים בשנת 1648.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וקונטרה-רפורמציה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ורמב"ם · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ורנסאנס · ראה עוד »
רשימת הספרים האסורים
עמוד השער של Index Librorum Prohibitorum, ונציה 1564. אִינְדֶקְס לִיבְּרוֹרוּם פְּרוֹהִיבִּיטוֹרוּם (בלטינית: Index Librorum Prohibitorum, "רשימת הספרים האסורים") היא רשימה של חיבורים שהכנסייה הקתולית אסרה על פרסומם.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ורשימת הספרים האסורים · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וש"ס וילנא · ראה עוד »
שפוך חמתך
סיבה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ושפוך חמתך · ראה עוד »
שריפת ספרים
#הפניה שרפת ספרים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ושריפת ספרים · ראה עוד »
שריפת התלמוד
#הפניה שרפת התלמוד.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ושריפת התלמוד · ראה עוד »
שבתי בס
הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ושבתי בס · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ושד"ל · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ותפילת נעילה · ראה עוד »
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לאו ה-13
#הפניה לאו השלושה-עשר.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ולאו ה-13 · ראה עוד »
ברכת המינים
ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וברכת המינים · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ודפוס · ראה עוד »
דקדוקי סופרים
דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ודקדוקי סופרים · ראה עוד »
דומניקו ג'רוזלימיטנו
דומניקו ג'רוזלימיטנו (באיטלקית: Domenico Gerosolimitano, מילולית: דומניקו הירושלמי, שמו האיטלקי של היהודי המומר שמואל ויוואס; 1553 או 1555–1621), היה רופא וצנזור על ספרים עבריים, מחברו של המדריך לצנזור "ספר הזיקוק" ורב ומלומד יהודי לשעבר.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ודומניקו ג'רוזלימיטנו · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ודוקטורט · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'רפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וה'רפ"ז · ראה עוד »
ה'שי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וה'שי"ט · ראה עוד »
ה'שי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וה'שי"ד · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והמאה ה-16 · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והמרת דת · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסתה
כרטיס סים בפולין עם סיסמת הקמפיין נגד דברי שטנה "למילים יש כוח, השתמש בהן בחוכמה" הסתה היא ניסיון לשכנע אדם או קבוצת בני אדם לבצע מעשה שלילי, בדרך כלל פשע.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והסתה · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והסכמה · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והתלמוד · ראה עוד »
הלכה ברורה ובירור הלכה
סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וונציה · ראה עוד »
ועידת טרנטו
ציור דמיוני של כינוס הוועידה מ-1588 לפי התרשמות האמן ועידת טרנטו (בלטינית: Concilium Tridentinum) הייתה ועידה כללית של הכנסייה הקתולית שהתכנסה בטרנטו שבאיטליה במספר מושבים בין 1545 ל-1563.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וועידת טרנטו · ראה עוד »
כ"א בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וכ"א בתמוז · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כופר (אמונה דתית)
#הפניה כפירה (דת).
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וכופר (אמונה דתית) · ראה עוד »
כיכר העירייה של פריז
כיכר העירייה של פריז הוצאתה להורג בתליה ובשריפה של אן דה בורג ב'''פלאס דה גרב''', 1559 כיכר העירייה של פריז (צרפתית: Place de l'Hôtel de Ville - פלאס דה ל'אוֹטֶל דֶה וִיל) נמצאת למרגלות בית עיריית פריז, ברובע הרביעי של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וכיכר העירייה של פריז · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וישו · ראה עוד »
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וישו (יהדות) · ראה עוד »
ישועים
אלפבית היווני: יוטא, אטא וסיגמא, הן קיצור שמו של ישו. אגודת ישוע (בלטינית: Societas Iesu), שחבריה מוכרים כיֵשׁוּעִים (Jesuits), היא מסדר בכנסייה הקתולית שהוקם ב-1534 כדי להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים וישועים · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
1527
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1527 · ראה עוד »
1553
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1553 · ראה עוד »
1554
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1554 · ראה עוד »
1555
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1555 · ראה עוד »
1559
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1559 · ראה עוד »
1749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1749 · ראה עוד »
1758
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1758 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צנזורה על ספרים עבריים ו1897 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צנזורה_על_ספרים_עבריים
