סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קלונימוס קלמיש שפירא

מַדָד קלונימוס קלמיש שפירא

רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ה' בחשוון ה'תש"ד; 13 ביולי 1889 - 3 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר שפעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. [1]

108 יחסים: מנחם מנדל פומרנץ, מנחם אקשטיין, מצה, מקווה, מרד גטו ורשה, מרדכי הכהן, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחשבה, מדיטציה, מהדורה מדעית, מכללת הרצוג, אמוץ שפירא, אס אס, אסיף (כתב עת), אקציית ארנטפסט, אקזיסטנציאליזם, ארכיון רינגלבלום, אש קודש, אשר פרלוב (השני), אל, אלעד, אלימלך מליז'נסק, אלימלך שפירא (תל אביב), אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אברהם הנדל, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן רזאל, נתן נחום הכהן רבינוביץ, סרט תיעודי, עמנואל רינגלבלום, עבודת ה', עולם קטן (עלון שבת), פסח, פסוק, פרשת משפטים, פרשת השבוע, פולין, פיאסצנה, קריית אתא, קריית גת, קלונימוס קלמן הלוי מקרקא, ראש ישיבה, שמעון הוברבנד, שמחה רותם, שלמה קרליבך, שלמה חיים פרלוב (בולחוב), לובלין, ..., טרבלינקה, טרווניקי, טיש, זאביק הראל, חסידות קרלין, חסידות קוז'ניץ, חסידות ראדומסק, חגי ישראל ומועדיו, חובת התלמידים, בני ברק, ברית מילה, בין אדם לחברו, בין שתי מלחמות העולם, בית שמש, בית לוחמי הגטאות, בית החרושת שולץ, בית כנסת, בית יעקב (כתב עת), ביתר עילית, גרודזיסק מזובייצקי, גטו ורשה, דמיון מודרך, דעת (אתר אינטרנט), דפוס, דרשה, דודי זילברשלג, ה' בחשוון, ה'תרמ"ט, ה'תש"ד, המכללה האקדמית הרצוג, האקציה הגדולה, הפועל המזרחי, השואה, ורשה, ויקיטקסט, י"ד בתמוז, ימים נוראים, ירחמיאל משה הופשטיין, ישעיהו שפירא, ישראל מאיר לאו, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, יד ושם, יהדות, יהדות פולין, יומן, יונה גודמן, יוסף שפירא (שר), 13 ביולי, 1889, 1905, 1909, 1913, 1923, 1925, 1938, 1942, 1943, 3 בנובמבר. להרחיב מדד (58 יותר) »

מנחם מנדל פומרנץ

הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »

מנחם אקשטיין

מנחם אקשטיין (תר"נ, 1890 (בערך) – תש"ג, 1943 (בערך)) היה הוגה דעות חסידי ומחבר.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומנחם אקשטיין · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומצה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומקווה · ראה עוד »

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומרד גטו ורשה · ראה עוד »

מרדכי הכהן

הרב מרדכי הכהן (כ"ג בכסלו תרס"ז, 10 בדצמבר 1906 - ה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומרדכי הכהן · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחשבה

#הפניה חשיבה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומחשבה · ראה עוד »

מדיטציה

פסל של האל שיווה בבנגלור בזמן מדיטציה. מדיטציה (לפי האקדמיה ללשון העברית: בּוֹנְנוּת) היא תרגול מנטלי שנועד לאפשר לאדם לפתח מצבי תודעה שלווים, חשיבה בהירה ואיזון נפשי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומדיטציה · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מכללת הרצוג

#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ומכללת הרצוג · ראה עוד »

אמוץ שפירא

אמוץ מנחם שפירא (נולד בג' באב ה'תשכ"ח, 28 ביולי 1968) הוא עיתונאי ישראלי המשמש ככתב לענייני משפט בתאגיד השידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואמוץ שפירא · ראה עוד »

אס אס

האֶס אֶס, קיצור המילה הגרמנית - שׁוּצְשְׁטָאפֶל (חיל ההגנה, או פלוגות המגן), הוא הכינוי שבו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, "חיל ההגנה", על פי ראשי התיבות בגרמנית. האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר בשם "לייבשטנדרטה אדולף היטלר" (Leibstandarte Adolf Hitler). בהמשך, יחידה זו התפתחה לדיוויזיה שלמה בשם זה שתפקידה היה שמירת האנשים נושאי המשרות הנאצים. תחת הנהגתו של היינריך הימלר, בשנים 1929 עד 1945 (מועד פירוקו לאחר תבוסת גרמניה הנאצית) גדל הארגון, שהחל כגוף קטן, צבאי למחצה, והפך לאחד מהארגונים הגדולים והחזקים ברייך השלישי. הנאצים ראו באס אס יחידת עילית, המשמר הפרטוריאני של המפלגה. אנשי האס אס נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית. עד 1944 הייתה ההצטרפות לאס אס על בסיס התנדבותי, אך עם היחלשות כוחה הצבאי של גרמניה הוחל בגיוס אקראי מבין כלל האוכלוסייה, לעיתים מבני 18 ומטה. כמו כן צורפו ליחידות החמושות של הארגון מתנדבים מארצות אירופה הכבושות. הזרוע הצבאית של האס אס, ואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פנאטיים ואכזריים מאד; יחידות ואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו ורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי (Malmedy) במהלך קרב הארדנים ב-1944. האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. במקביל להשתלטותה הבלעדית של המפלגה הנאצית על הכוח הפוליטי בגרמניה, "נשאבו" יותר ויותר תפקידי מפתח בממשל הגרמני – כמו מערכת אכיפת החוק – לשליטת האס אס והפכו לחלק מהארגון; במקביל, הפכו חלקים מתוך האס אס לגופים ממשלתיים דה פקטו. כדי לשמור על כוחה הפוליטי של המפלגה הנאצית ניתנה לאס אס הסמכות להקים ולהפעיל גופים של משטרה חשאית, הגסטפו והסיפ"ו; משמעותה של סמכות זו הייתה למעשה העמדת האס אס מעל החוק. האס אס היה גם מכשיר להטלת פחד ואימה במהלך השואה. מנהיג האס אס, היינריך הימלר, היה אחד מיוזמי הפתרון הסופי. בסיוע גדודים מהצבא הסדיר, יחידות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של האס אס רצחו יותר ממיליון אזרחים, רובם יהודים, באזורים של ברית המועצות שנכבשו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. האס אס היה אחראי להקמתם ולהפעלתם של מחנות ריכוז ומחנות השמדה, שבהם הומתו מיליוני כלואים כתוצאה מהשמדה מכוונת, מהרעבה, מהתעללות ומניסויים רפואיים וכחלק ממדיניות מכוונת של טיהור אתני. אחרי מלחמת העולם השנייה הכריזו השופטים במשפטי נירנברג על האס אס כארגון פשע, אחראי על יישום וביצוע מדיניות גזענית של רצח עם וביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואס אס · ראה עוד »

אסיף (כתב עת)

עטיפת כרך תנ"ך ומחשבה בגיליון ב של אסיף אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואסיף (כתב עת) · ראה עוד »

אקציית ארנטפסט

אקציית ארנטפסט (בגרמנית: Aktion Erntefest, "מבצע חג הקציר") הייתה אקציית ירי המוני שבוצעה על ידי אנשי האס אס במיידנק ובתת-מחנות של מיידנק.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואקציית ארנטפסט · ראה עוד »

אקזיסטנציאליזם

מהפינה השמאלית למעלה ובכיוון השעון: סרן קירקגור, פיודור דוסטויבסקי, ז'אן-פול סארטר, פרידריך ניטשה אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם (מהמונח השגור אצל הפילוסוף קירקגור בדנית: existents-forhold), או הפילוסופיה הקיומית, היא גישה לפיה הפילוסופיה מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואקזיסטנציאליזם · ראה עוד »

ארכיון רינגלבלום

#הפניה עונג שבת (ארכיון).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וארכיון רינגלבלום · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואש קודש · ראה עוד »

אשר פרלוב (השני)

#הפניה אשר מסטולין (השני).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואשר פרלוב (השני) · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואל · ראה עוד »

אלעד

הכניסה לעיר אלעד רחוב טיפוסי באלעד, 2005 מאוזוליאום מזור אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואלעד · ראה עוד »

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואלימלך מליז'נסק · ראה עוד »

אלימלך שפירא (תל אביב)

הרב אלימלך שפירא מתל אביב הרב אלימלך שפירא (תרע"ב, 1912 - כ"ח באלול תשנ"ז, 30 בספטמבר 1997) היה האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואלימלך שפירא (תל אביב) · ראה עוד »

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »

אברהם הנדל

אברהם הנדל (ה'תרנ"ד - ג' באב ה'תשל"ג) היה חרשתן יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואברהם הנדל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אהרן רזאל

אהרן יוסף רזאל (נולד בב' באלול ה'תשל"ד, 20 באוגוסט 1974) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ואהרן רזאל · ראה עוד »

נתן נחום הכהן רבינוביץ

#הפניה נתן נחום רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ונתן נחום הכהן רבינוביץ · ראה עוד »

סרט תיעודי

סרט תיעודי או סרט דוקומנטרי הוא סרט קולנוע שמטרתו לתעד את המציאות – בניגוד לסרט עלילתי שמטרתו להציג תסריט בדוי (אם כי לעיתים הוא מבוסס על סיפור אמיתי).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וסרט תיעודי · ראה עוד »

עמנואל רינגלבלום

שלט הנצחה לעמנואל רינגלבלום ברחוב רינגלבלום בפתח תקווה עמנואל רינגֶלבּלוּם (Emanuel Ringelblum; 21 בנובמבר 1900 בוצ'אץ', אוסטרו הונגריה – 7 במרץ 1944 ורשה, פולין) היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ועמנואל רינגלבלום · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ועבודת ה' · ראה עוד »

עולם קטן (עלון שבת)

סמליל העלון עולם קטן הוא עלון שבת במגזר הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ועולם קטן (עלון שבת) · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופסח · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופסוק · ראה עוד »

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופרשת משפטים · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופרשת השבוע · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופולין · ראה עוד »

פיאסצנה

#הפניה פיאסצ'נו.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ופיאסצנה · ראה עוד »

קריית אתא

חלק ממייסדי כפר אתא ("הפינפונצוונציקרס", "העשרים וחמישה") בסוף שנות ה-20 הספרייה הישנה בקריית אתא, 1973 קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וקריית אתא · ראה עוד »

קריית גת

בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009 אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל מועצת העיר קריית גת יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, 2011 טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-1955 במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות דוד בן-גוריון כשהנואם הוא המייסד שמואל פלקוביץ קריית גת במבט אווירי ממערב קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל, שהוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וקריית גת · ראה עוד »

קלונימוס קלמן הלוי מקרקא

#הפניה קלונימוס קלמן אפשטיין.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וקלונימוס קלמן הלוי מקרקא · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וראש ישיבה · ראה עוד »

שמעון הוברבנד

הרב שמעון הוברבנד (כ"ח בניסן תרס"ט, 19 באפריל 1909-אוגוסט 1942) היה רב, סופר והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ושמעון הוברבנד · ראה עוד »

שמחה רותם

רותם ב-2013 שמחה רותם (ראטהייזר) (נודע בכינויו קאז'יק; 10 בפברואר 1924 – 22 בדצמבר 2018) היה אחד מהלוחמים הבולטים של מרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ושמחה רותם · ראה עוד »

שלמה קרליבך

הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ושלמה קרליבך · ראה עוד »

שלמה חיים פרלוב (בולחוב)

רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם – י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ושלמה חיים פרלוב (בולחוב) · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ולובלין · ראה עוד »

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא אחד מבין שלושת מחנות ההשמדה הגדולים שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וטרבלינקה · ראה עוד »

טרווניקי

טרווניקי (בפולנית: Trawniki) היה מחנה ריכוז ומחנה אימון של האס אס, ששכן 40 ק"מ דרומית-מזרחית ללובלין בגנרלגוברנמן שבפולין.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וטרווניקי · ראה עוד »

טיש

טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וטיש · ראה עוד »

זאביק הראל

הרב זאב (זאביק) הראל (נולד בכ"ז באייר תשמ"ב, 20 במאי 1982), רב אולפנת צביה חפץ חיים, מרצה, במאי קולנוע, מדריך מסעות זהות יהודית בארץ ובמזרח אירופה, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וזאביק הראל · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות קוז'ניץ

חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »

חסידות ראדומסק

חותמתו של האדמו"ר מראדומסק שער הספר תפארת שלמה לאדמו"ר הראשון שער הספר חסד לאברהם לאדמו"ר השני שער הספר כנסת יחזקאל לאדמו"ר השלישי שער הספר שבחי כהן לאדמו"ר הרביעי בית המדרש של החסידות בבני ברק ראש ישיבת גייטסהד הרב אברהם גורביץ מוסר שיעור בבית המדרש בבורו פארק חסידות ראדומסק היא חסידות שנוסדה בעיירה ראדומסק שבפולין באמצע המאה התשע עשרה וראשיה היו האדמו"רים למשפחת רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וחסידות ראדומסק · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חובת התלמידים

חובת התלמידים הוא ספר מוסר ותיקון המידות על דרך החסידות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וחובת התלמידים · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובני ברק · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וברית מילה · ראה עוד »

בין אדם לחברו

#הפניה מצוות שבין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובין אדם לחברו · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובית שמש · ראה עוד »

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובית לוחמי הגטאות · ראה עוד »

בית החרושת שולץ

בית החרושת שולץ במרכז גטו ורשהתמונה להחלפה בית החרושת שולץ (בגרמנית: Schulz Schop, בקרב תושבי גטו ורשה כונה השופ) היה מפעל לתעשיית עורות לצורכי ביגוד והנעלה לצבא גרמניה, שפעל בגטו ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובית החרושת שולץ · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובית כנסת · ראה עוד »

בית יעקב (כתב עת)

גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »

ביתר עילית

ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וביתר עילית · ראה עוד »

גרודזיסק מזובייצקי

#הפניה גרודז'יסק מזובייצקי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וגרודזיסק מזובייצקי · ראה עוד »

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וגטו ורשה · ראה עוד »

דמיון מודרך

דמיון מודרך היא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי והגופני, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ודמיון מודרך · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ודפוס · ראה עוד »

דרשה

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ודרשה · ראה עוד »

דודי זילברשלג

דוד חיים (דודי) זילברשלג (כ"ו בשבט תשי"ח 15 בפברואר 1958) הוא פרסומאי, עיתונאי, מוציא לאור ועסקן ציבור חרדי.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ודודי זילברשלג · ראה עוד »

ה' בחשוון

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וה' בחשוון · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וה'תש"ד · ראה עוד »

המכללה האקדמית הרצוג

ספריית המכללה בקמפוס אלון שבות המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג היא מכללה להכשרת מורים, המקושרת לישיבת הר עציון.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא והמכללה האקדמית הרצוג · ראה עוד »

האקציה הגדולה

תושבים מרימים את ידיהם מול חיילים גרמנים בגטו ורשה, במבצע "חיפוש ותשאול" מתוך דו"ח שטרופ להיינריך הימלר האקציה הגדולה (בגרמנית: Großaktion Warschau, "האקציה הגדולה בוורשה") היה מבצע סודי של הנאצים שהחל ב-22 ביולי 1942 ומטרתו הייתה השמדה המונית של היהודים בגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא והאקציה הגדולה · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא והפועל המזרחי · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא והשואה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וורשה · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וויקיטקסט · ראה עוד »

י"ד בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וי"ד בתמוז · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וימים נוראים · ראה עוד »

ירחמיאל משה הופשטיין

רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך –1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וירחמיאל משה הופשטיין · ראה עוד »

ישעיהו שפירא

הרב ישעיהו שפירא (י"א בשבט תרנ"א, 28 בינואר 1891 – ה' בסיוון תש"ה, 17 במאי 1945) היה מנהיג חסידי ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וישעיהו שפירא · ראה עוד »

ישראל מאיר לאו

נפתלי ישראל מאיר לאו בזרועותיו של אלעזר שיף, מניצולי בוכנוואלד, בהגיעם לחיפה, 15 ביולי 1945 הרב לאו (שלישי מימין בשורה הקדמית) יחד עם המנהיגים שהגיעו לפורום השואה העולמי החמישי ביד ושם, 2020 הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) הוא רב ישראלי, שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, וכן בין השנים 2005–2017.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וישראל מאיר לאו · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויד ושם · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויהדות · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויהדות פולין · ראה עוד »

יומן

יומנה של אנה פרנק יומן משמש לרישום אירועים לפי סדר הימים בלוח השנה.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויומן · ראה עוד »

יונה גודמן

הרב ד"ר יונה גודמן (נולד בשנת ה'תש"ך, 1960) הוא איש חינוך ישראלי, לשעבר מזכ"ל תנועת בני עקיבא וכיום מנהל חינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויונה גודמן · ראה עוד »

יוסף שפירא (שר)

#הפניה יוסף (יוסקה) שפירא.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ויוסף שפירא (שר) · ראה עוד »

13 ביולי

13 ביולי הוא היום ה-194 בשנה (195 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 ב.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו13 ביולי · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1889 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1905 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1909 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1913 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1923 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1925 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1938 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1942 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו1943 · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: קלונימוס קלמיש שפירא ו3 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קלונימוס_קלמיש_שפירא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »