גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין קריאת ההלל ותלמוד בבלי
קריאת ההלל ותלמוד בבלי יש להם 17 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת תענית, מסכת ברכות, משנה, מתיבתא (פירוש), אמוראים, אחרונים, פוסק, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רש"י, תוספות, חז"ל, בבל, גאונים, הספרייה הלאומית, הלכה.
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
מסכת תענית וקריאת ההלל · מסכת תענית ותלמוד בבלי ·
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
מסכת ברכות וקריאת ההלל · מסכת ברכות ותלמוד בבלי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה וקריאת ההלל · משנה ותלמוד בבלי ·
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
מתיבתא (פירוש) וקריאת ההלל · מתיבתא (פירוש) ותלמוד בבלי ·
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
אמוראים וקריאת ההלל · אמוראים ותלמוד בבלי ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים וקריאת ההלל · אחרונים ותלמוד בבלי ·
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
פוסק וקריאת ההלל · פוסק ותלמוד בבלי ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
קריאת ההלל ורמב"ן · רמב"ן ותלמוד בבלי ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
קריאת ההלל ורמב"ם · רמב"ם ותלמוד בבלי ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
קריאת ההלל וראשונים · ראשונים ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
קריאת ההלל ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
קריאת ההלל ותוספות · תוספות ותלמוד בבלי ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל וקריאת ההלל · חז"ל ותלמוד בבלי ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
בבל וקריאת ההלל · בבל ותלמוד בבלי ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים וקריאת ההלל · גאונים ותלמוד בבלי ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הספרייה הלאומית וקריאת ההלל · הספרייה הלאומית ותלמוד בבלי ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה קריאת ההלל ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף קריאת ההלל ותלמוד בבלי
- דמיון בין קריאת ההלל ותלמוד בבלי
השוואה בין קריאת ההלל ותלמוד בבלי
יש קריאת ההלל 133 יחסים. יש קריאת ההלל 281. כפי שיש להם במשותף 17, מדד הדמיון הוא = 17 / (133 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין קריאת ההלל ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
