סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר

קרל ליבקנכט vs. רפובליקת ויימאר

קרל ליבקנכט (Karl Liebknecht; 13 באוגוסט 1871 – 15 בינואר 1919) היה סוציאליסט גרמני וממקימי "ליגת הספרטקיסטים" והמפלגה הקומוניסטית של גרמניה. הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").

דמיון בין קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר

קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקס פון באדן, מרד הספרטקיסטים, מלחמת העולם הראשונה, מיליטריזם, סוציאליזם, פרידריך אברט, פרייקור, פוליטיקאי, פיליפ שיידמן, רוסיה, רוזה לוקסמבורג, רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית), ליגת הספרטקיסטים, ברלין, ברית המועצות, גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, כלכלה, 3 בדצמבר.

מקס פון באדן

מקס פון באדן (בגרמנית: Maximilian von Baden; 10 ביולי 1867 – 6 בנובמבר 1929), המכונה גם הנסיך מקסימיליאן מבאדן, היה הקנצלר השמיני והאחרון של הקיסרות הגרמנית לפני מעברה לרפובליקת ויימאר.

מקס פון באדן וקרל ליבקנכט · מקס פון באדן ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

מרד הספרטקיסטים

הצבת בריקדה בברלין, בינואר 1919 הלווייתם של 32 הרוגי המרד, בין הארונות גם ארונו של קרל ליבקנכט וארונה הריק של רוזה לוקסמבורג, שגופתה שהושלכה לתעלה טרם נמצאה בשעת ההלווייה מרד הסְפַּרְטָקִיסְטים הוא הכינוי לניסיון ההשתלטות הכושל של הקומוניסטים הגרמנים על גרמניה בראשית שנת 1919.

מרד הספרטקיסטים וקרל ליבקנכט · מרד הספרטקיסטים ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

מלחמת העולם הראשונה וקרל ליבקנכט · מלחמת העולם הראשונה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

מיליטריזם

מיליטריזם או צְבָאָנוּת היא אידאולוגיה, אשר מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.

מיליטריזם וקרל ליבקנכט · מיליטריזם ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

סוציאליזם וקרל ליבקנכט · סוציאליזם ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

פרידריך אברט

פרידריך אברט (בגרמנית: Friedrich Ebert; 4 בפברואר 1871 – 28 בפברואר 1925) היה מדינאי גרמני, הקנצלר הראשון של רפובליקת ויימאר, ולאחר מכן גם נשיאה הראשון.

פרידריך אברט וקרל ליבקנכט · פרידריך אברט ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

פרייקור

כרזה הקוראת להתגייס לפרייקור פרייקור (גרמנית: Freikorps; "הגדודים החופשיים") היה שם כולל למספר מיליציות גרמניות, שפעלו באירופה מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20.

פרייקור וקרל ליבקנכט · פרייקור ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

פוליטיקאי

חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

פוליטיקאי וקרל ליבקנכט · פוליטיקאי ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

פיליפ שיידמן

פיליפ שיידֵמן (בגרמנית: Philipp Scheidemann; 26 ביולי 1865 – 29 בנובמבר 1939) היה מדינאי גרמני, סוציאל-דמוקרט.

פיליפ שיידמן וקרל ליבקנכט · פיליפ שיידמן ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

קרל ליבקנכט ורוסיה · רוסיה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רוזה לוקסמבורג

רוזה לוקסמבורג, בגיל 12 (1883) רוזה לוקסמבורג, בגיל 24 (1895) רוזה (גם רוזליה) לוקסמבורג (בפולנית: Róża (רוּז'ה) Luksemburg, בגרמנית: Rosa Luxemburg; 5 במרץ 1871 – 15 בינואר 1919) הייתה מהפכנית יהודייה פולנייה-גרמנייה, ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית.

קרל ליבקנכט ורוזה לוקסמבורג · רוזה לוקסמבורג ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)

הרייכסטאג של הקיסרות הגרמנית היה הבית התחתון של הפרלמנט של גרמניה מ-1871 עד 1918.

קרל ליבקנכט ורייכסטאג (הקיסרות הגרמנית) · רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית) ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

ליגת הספרטקיסטים

#הפניה ברית ספרטקוס.

ליגת הספרטקיסטים וקרל ליבקנכט · ליגת הספרטקיסטים ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

ברלין וקרל ליבקנכט · ברלין ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

ברית המועצות וקרל ליבקנכט · ברית המועצות ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

גרמניה וקרל ליבקנכט · גרמניה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של גרמניה

המפלגה הקומוניסטית של גרמניה (בגרמנית: Kommunistische Partei Deutschlands) הייתה מפלגה מרכזית בגרמניה בין השנים 1918–1933, אשר המשיכה להתקיים בסתר בגרמניה הנאצית ופעלה בגלוי בשנים הראשונות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

המפלגה הקומוניסטית של גרמניה וקרל ליבקנכט · המפלגה הקומוניסטית של גרמניה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

כלכלה וקרל ליבקנכט · כלכלה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

3 בדצמבר

3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

3 בדצמבר וקרל ליבקנכט · 3 בדצמבר ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר

יש קרל ליבקנכט 75 יחסים. יש קרל ליבקנכט 214. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (75 + 214).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין קרל ליבקנכט ורפובליקת ויימאר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »