גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ראש השנה ושמחת תורה
ראש השנה ושמחת תורה יש להם 25 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מדרש, מהרי"ל, ארץ ישראל, ארבעה טורים, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, אחרונים, נוסח רומניא, עזרא פליישר, קריאת התורה, רמ"א, ראשונים, רב האי גאון, שבת, תפילת מוסף, תפילת שחרית, תרביץ, חוץ לארץ, בית יוסף, הספרייה הלאומית, הפטרה, ירושלים, יהדות אשכנז, יום טוב, יום טוב שני של גלויות.
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
מדרש וראש השנה · מדרש ושמחת תורה ·
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
מהרי"ל וראש השנה · מהרי"ל ושמחת תורה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל וראש השנה · ארץ ישראל ושמחת תורה ·
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
ארבעה טורים וראש השנה · ארבעה טורים ושמחת תורה ·
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
אשכנזים וראש השנה · אשכנזים ושמחת תורה ·
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
אלעזר בירבי קליר וראש השנה · אלעזר בירבי קליר ושמחת תורה ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים וראש השנה · אחרונים ושמחת תורה ·
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
נוסח רומניא וראש השנה · נוסח רומניא ושמחת תורה ·
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
עזרא פליישר וראש השנה · עזרא פליישר ושמחת תורה ·
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
קריאת התורה וראש השנה · קריאת התורה ושמחת תורה ·
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
ראש השנה ורמ"א · רמ"א ושמחת תורה ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
ראש השנה וראשונים · ראשונים ושמחת תורה ·
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
ראש השנה ורב האי גאון · רב האי גאון ושמחת תורה ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
ראש השנה ושבת · שבת ושמחת תורה ·
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
ראש השנה ותפילת מוסף · שמחת תורה ותפילת מוסף ·
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
ראש השנה ותפילת שחרית · שמחת תורה ותפילת שחרית ·
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
ראש השנה ותרביץ · שמחת תורה ותרביץ ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חוץ לארץ וראש השנה · חוץ לארץ ושמחת תורה ·
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
בית יוסף וראש השנה · בית יוסף ושמחת תורה ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הספרייה הלאומית וראש השנה · הספרייה הלאומית ושמחת תורה ·
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
הפטרה וראש השנה · הפטרה ושמחת תורה ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים וראש השנה · ירושלים ושמחת תורה ·
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
יהדות אשכנז וראש השנה · יהדות אשכנז ושמחת תורה ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
יום טוב וראש השנה · יום טוב ושמחת תורה ·
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
יום טוב שני של גלויות וראש השנה · יום טוב שני של גלויות ושמחת תורה ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ראש השנה ושמחת תורה
- מה יש להם במשותף ראש השנה ושמחת תורה
- דמיון בין ראש השנה ושמחת תורה
השוואה בין ראש השנה ושמחת תורה
יש ראש השנה 221 יחסים. יש ראש השנה 147. כפי שיש להם במשותף 25, מדד הדמיון הוא = 25 / (221 + 147).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ראש השנה ושמחת תורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
