סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תלמוד בבלי

מַדָד תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל. [1]

281 יחסים: מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת זבחים, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת בבא קמא, מסכת בבא בתרא, מסכת בכורות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסכת יומא, מעמד הר סיני, מפעל הש"ס, מצרים, מצוות התלויות בארץ, מקור ראשון, משנה, משנה תורה, משפט עברי, משפטים, משפחת שונצינו, משה, ..., משומד, מתיבתא (פירוש), מדרש אגדה, מהר"ם לובלין, מהר"ל מפראג, מהדורת צילום, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכון ממרא, מכילתא, מידות שהתורה נדרשת בהן, מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), אמסטרדם, אמוראים, אנציקלופדיה, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגלית, אפיפיור, ארמית בבלית, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבעה טורים, אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי), אלעזר מנחם מן שך, אליבא דהלכתא, אחרונים, אברהם אבן דאוד, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), אדמו"ר, אינטלקטואל, איטלקית, איטליה, נצרות, נכסי צאן ברזל, סנקט פטרבורג, ספרא, ספרד, ספרי, סלוניקי, סבוראים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סורא, סוגיה, עמאן, עם הספר, ערבית, עברית, עברית משנאית, עד נוסח, עדין אבן ישראל, עוז והדר, פפד"א, פרשנות התלמוד הבבלי, פרובנס, פריז, פוסק, פירנצה, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש המשנה לרמב"ם, צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, צרפתית, צדיק, צורת הדף, קרקוב, קבלה, קונטרס מגנצא, קוריאנית, קולופון, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפואה, רש"י, רב אשי, רב פלטוי גאון, רב שרירא גאון, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רבה בר בר חנה, רבי ישמעאל, רבינא, רבינא האחרון, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שמא פרידמן, שמעון מויאל, שמעון דובנוב, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל שטראשון, שמואל הנגיד, שאלות ותשובות, שנות ה-70 של המאה ה-20, שרפת התלמוד, שלמה לוריא, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה הכהן (רב), שד"ל, שולחן ערוך, שיטת בריסק, שיטת הפלפול, תנאים, תנועת ההשכלה היהודית, תנורו של עכנאי, תקופת הסבוראים, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, תורה שבעל פה, לזרוס גולדשמידט, לובלין, לוגיקה, ליטאים (זרם), ז'יטומיר, ח'ליפה, חסידות צאנז, חסידות גור, חקלאות, חקירת ישו בידי הסנהדרין, חז"ל, בן ציון רוזנפלד, בעלי התוספות, ברלין, ברייתא, בזל, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, בבל, בית יוסף, גאונים, גניזת קהיר, גפ"ת, גרמנית, גירוש ספרד, ד'ר"ס, ד'תתפ"ג, ד'תתקל"ז, ד'תתל"ב, דניאל בומברג, דפוס ראם, דפוס שונצינו, דפוסי התלמוד, דברי ימי עם עולם, דומניקו ג'רוזלימיטנו, דוד צבי הופמן, ה'ר"פ, ה'רמ"ב, ה'רמ"ד, ה'רפ"ג, ה'שי"ד, ה'תקט"ו, ה'תר"ם, ה'תרמ"ו, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-3, המאה ה-5, המאה ה-7, המאה ה-8, המאה ה-9, המאה השמינית, המזרח התיכון, האנציקלופדיה העברית, האנציקלופדיה היהודית, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, הרמנויטיקה, השושלת הפאטמית, התלמוד הבבלי, הלל הזקן, הלכה, הלכות פסוקות, החתם סופר, הדף היומי, הוצאת דביר, ונציה, ורשה, והזהיר, כתב רש"י, כתב יד (העתק), כתב יד מינכן 95, כולל אברכים, י"ג בכסלו, יעקב אריה אלתר, יעקב נחום אפשטיין, יעקב ידיד, יפן, יפנית, יצחק אברבנאל, יצחק שילת, ירדן, ישו, ישו (יהדות), ישיבת תורת החיים, ישיבת ברכת יוסף, ישיבה, יחזקאל (איזידור) אפשטיין, יהושע בן פרחיה, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודים, יוסף אבן אביתור, יוליוס השלישי, יודישער פרלאג, 1072, 1123, 1177, 1244, 1343, 1520, 1523, 1553, 1896, 1909, 1936, 499, 778, 830. להרחיב מדד (231 יותר) »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מעילה

מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מעילה · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נזיר · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תמורה · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בבא מציעא

#הפניה בבא מציעא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »

מסכת בבא קמא

#הפניה בבא קמא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת בבא קמא · ראה עוד »

מסכת בבא בתרא

#הפניה בבא בתרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת הוריות · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כתובות · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת יומא · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מפעל הש"ס

#הפניה מפעל הש"ס העולמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומפעל הש"ס · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצרים · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומקור ראשון · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפט עברי · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפטים · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה · ראה עוד »

משומד

'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשומד · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מדרש אגדה

#הפניה אגדה (יהדות).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדרש אגדה · ראה עוד »

מהר"ם לובלין

#הפניה מאיר מלובלין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומהר"ם לובלין · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהדורת צילום

#הפניה מהדורת פקסימיליה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומהדורת צילום · ראה עוד »

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכון ממרא · ראה עוד »

מכילתא

#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכילתא · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין)

מיכאל לוי פְרוּמקין, ובהמשך חייו מיכאל לוי רוֹדְקינסוֹן (ברוסית: Михаил Леви Родкинсон; באנגלית: Michael Levi Rodkinson (Frumkin); 1845, דוברובנה – 6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמסטרדם · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנציקלופדיה · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנגלית · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפיפיור · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארמית בבלית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארצות הברית · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארבעה טורים · ראה עוד »

אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)

אל-חאכִּם בִּאמר אללה (בערבית: الحاكمبأمر الله - "השולט בצו האל", בספרות הרבנית נקרא הכליף עלי אלחכים ובעברית המתחדשת החליף עלי אל חכים) היה הח'ליף השישי מהשושלת הפאטִמית, ושלט בין 996–1021 במצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אליבא דהלכתא

#הפניה אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליבא דהלכתא · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואחרונים · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואדמו"ר · ראה עוד »

אינטלקטואל

אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואינטלקטואל · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיטלקית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיטליה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונצרות · ראה עוד »

נכסי צאן ברזל

#הפניה נכס צאן ברזל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונכסי צאן ברזל · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרא · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרד · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרי · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסלוניקי · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסבוראים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר זרעים · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסורא · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסוגיה · ראה עוד »

עמאן

עמאן (בערבית: عمان), או בעברית רבת עמון (במקרא: רבת בני עמון, ביוונית: Ῥαββαταμμάνοιςמכתב PSI 616 מהפפירוסים של זנון, שורה 27 (ראו ב וב) או Ῥαββαταμαναפוליביוס, היסטוריות, ספר 5), היא בירת ממלכת ירדן והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועמאן · ראה עוד »

עם הספר

עם הספר הוא כינוי לעם ישראל, עמו של ספר הספרים, הוא התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועם הספר · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועברית · ראה עוד »

עברית משנאית

#הפניה לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועברית משנאית · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועד נוסח · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועוז והדר · ראה עוד »

פפד"א

#הפניה פרנקפורט על האודר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופפד"א · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרובנס

#הפניה פרובאנס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרובנס · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופריז · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופוסק · ראה עוד »

פירנצה

הגשרים של פירנצה בעת השקיעה מרכז העיר פונטה וקיו ה"גשר הישן" מעל נהר הארנו פורום של העיר העיר פירנצה מושלגת פִירֶנְצֶה (באיטלקית:; בכתיב מיושן: פירינצי) היא עיר במרכז איטליה צפונית לרומא, המשמשת כבירת חבל טוסקנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירנצה · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצנזורה · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצרפתית · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצדיק · ראה עוד »

צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצורת הדף · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקרקוב · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקבלה · ראה עוד »

קונטרס מגנצא

קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקונטרס מגנצא · ראה עוד »

קוריאנית

קוריאנית (או קוריאית; קוריאה הדרומית: 한국어 "הַאנְגּוּגוֹ"; קוריאה הצפונית: 조선어 "צ'וֹסוֹנוֹ" או גם 조선말 "צ'וֹסוֹנמל") היא שפתן הרשמית של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקוריאנית · ראה עוד »

קולופון

קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקולופון · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראשונים · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפואה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורש"י · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אשי · ראה עוד »

רב פלטוי גאון

רב פלטוי ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב פלטוי גאון · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבנו גרשום · ראה עוד »

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבה בר בר חנה · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבינא · ראה עוד »

רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבינא האחרון · ראה עוד »

ש"ס ונציה

דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וש"ס ונציה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמא פרידמן

הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמא פרידמן · ראה עוד »

שמעון מויאל

שער ה-"צוות אל עות'מאניה" שמעון מוֹיָאל (בערבית: شمعون يوسف مويال; 1866 – 16 ביוני 1915) היה רופא, מתרגם ועיתונאי בן היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעון מויאל · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושד"ל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיטת הפלפול · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנאים · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנורו של עכנאי · ראה עוד »

תקופת הסבוראים

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותקופת הסבוראים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותוספות · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותורה שבעל פה · ראה עוד »

לזרוס גולדשמידט

אליעזר לָזָרוּס גולדשמידט (בגרמנית: Lazarus Goldschmidt, לצרוס גולדשמידט; 17 בדצמבר 1871, פלונגה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 18 באפריל 1950, לונדון) היה חוקר יהדות ומזרחן יהודי-ליטאי, מתרגם התלמוד הבבלי לגרמנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולזרוס גולדשמידט · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולובלין · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולוגיקה · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וז'יטומיר · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וח'ליפה · ראה עוד »

חסידות צאנז

ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסידות צאנז · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסידות גור · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחקלאות · ראה עוד »

חקירת ישו בידי הסנהדרין

חנן, מוכה לפני קיפא. ציור של חוזה מדראזו, 1803, מוצג במוזיאון הפראדו חקירת ישו בידי הסנהדרין היא אירוע בחיי ישו וחלק מהפסיון שלו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחקירת ישו בידי הסנהדרין · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחז"ל · ראה עוד »

בן ציון רוזנפלד

הרב בן ציון רוזנפלד (נולד ב-20 בספטמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן המומחה בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן ציון רוזנפלד · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברלין · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברייתא · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובזל · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא בתרא · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבל · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גפ"ת

א העמוד הראשון בש"ס הבבלי): באמצע הטקסט של ה'''ג'''מרא מימין '''פ'''ירוש רש"י משמאל '''ת'''וספות גפ"ת (ראשי תיבות: '''ג'''מרא, '''פ'''ירוש רש"י, '''ת'''וספות) היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגפ"ת · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגרמנית · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגירוש ספרד · ראה עוד »

ד'ר"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד'ר"ס · ראה עוד »

ד'תתפ"ג

רבי אברהם בר חייא מחבר את ספר העיבור - החיבור המפורט הראשון על הלוח העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד'תתפ"ג · ראה עוד »

ד'תתקל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד'תתקל"ז · ראה עוד »

ד'תתל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד'תתל"ב · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודניאל בומברג · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס שונצינו

#הפניה משפחת שונצינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוס שונצינו · ראה עוד »

דפוסי התלמוד

#הפניה דפוסי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוסי התלמוד · ראה עוד »

דברי ימי עם עולם

דברי ימי עם עולם (בגרמנית: Weltgeschichte des jüdischen Volkes) היא סדרת ספרים ב-11 כרכים מאת שמעון דובנוב, העוסקת בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודברי ימי עם עולם · ראה עוד »

דומניקו ג'רוזלימיטנו

דומניקו ג'רוזלימיטנו (באיטלקית: Domenico Gerosolimitano, מילולית: דומניקו הירושלמי, שמו האיטלקי של היהודי המומר שמואל ויוואס; 1553 או 1555–1621), היה רופא וצנזור על ספרים עבריים, מחברו של המדריך לצנזור "ספר הזיקוק" ורב ומלומד יהודי לשעבר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודומניקו ג'רוזלימיטנו · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

ה'ר"פ

#הפניה ה'ר"ף.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'ר"פ · ראה עוד »

ה'רמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'רמ"ב · ראה עוד »

ה'רמ"ד

- נדפסה הגמרא הראשונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'רמ"ד · ראה עוד »

ה'רפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'רפ"ג · ראה עוד »

ה'שי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'שי"ד · ראה עוד »

ה'תקט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תקט"ו · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תרמ"ו · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה ה-9 · ראה עוד »

המאה השמינית

#הפניההמאה ה-8.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמאה השמינית · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמזרח התיכון · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הרמנויטיקה

הרמנויטיקה (נגזר מיוונית עתיקה: ἑρμηνεύω; מילולית: פרשני) היא גישה ייחודית לחקר טקסטים, שיש המתארים אותה כמדע הפרשנות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והרמנויטיקה · ראה עוד »

השושלת הפאטמית

הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והשושלת הפאטמית · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלל הזקן · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכה · ראה עוד »

הלכות פסוקות

הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכות פסוקות · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והחתם סופר · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והדף היומי · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והוצאת דביר · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וונציה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וורשה · ראה עוד »

והזהיר

והזהיר הוא ספר פרשנות ופסיקת הלכה מסוף תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ווהזהיר · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד מינכן 95

כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וכתב יד מינכן 95 · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וכולל אברכים · ראה עוד »

י"ג בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וי"ג בכסלו · ראה עוד »

יעקב אריה אלתר

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב ידיד

הרב יעקב ידיד (נולד בי"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 25 ביולי 1967) הוא רב ישראלי, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויעקב ידיד · ראה עוד »

יפן

יפן (בקאנג'י: 日本; ברומאג'י: Nippon או Nihon, תלוי בהקשר) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויפן · ראה עוד »

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה:,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויפנית · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק שילת

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויצחק שילת · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וירדן · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וישו · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישיבת תורת החיים

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וישיבת תורת החיים · ראה עוד »

ישיבת ברכת יוסף

ישיבת ברכת יוסף (מוכרת גם בשם: ישיבת אלון מורה) היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה השוכנת בהתנחלות אלון מורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וישיבת ברכת יוסף · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וישיבה · ראה עוד »

יחזקאל (איזידור) אפשטיין

הרב יחזקאל איזידור אפשטיין (אנגלית: Isidore Epstein; (כ"א בתשרי תרנ"ה - ט' בניסן תשכ"ב/ 1894–1962) היה רב יהודי אורתודוקסי וחוקר במדעי היהדות. הוא כיהן כרבה של הקהילה היהודית של מידלסברו (1920-1928), ולאחר מכן הצטרף לצוות המורים של בית הספר ללימודי יהדות של לונדון (Jews' College) בלונדון ובהמשך הפך למנהל המוסד עד פרישתו ב-1961.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויחזקאל (איזידור) אפשטיין · ראה עוד »

יהושע בן פרחיה

יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויהושע בן פרחיה · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויהודים · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »

יוליוס השלישי

האפיפיור יוליוס השלישי (בלטינית: Iulius III; 10 בספטמבר 1487 – 23 במרץ 1555) היה אפיפיור ומנהיג הכנסייה הקתולית מ-1550 עד שנת 1555, היא שנת מותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויוליוס השלישי · ראה עוד »

יודישער פרלאג

#הפניה יודישער פערלאג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ויודישער פרלאג · ראה עוד »

1072

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1072 · ראה עוד »

1123

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1123 · ראה עוד »

1177

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1177 · ראה עוד »

1244

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1244 · ראה עוד »

1343

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1343 · ראה עוד »

1520

רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1520 · ראה עוד »

1523

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1523 · ראה עוד »

1553

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1553 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1896 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1909 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו1936 · ראה עוד »

499

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו499 · ראה עוד »

778

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו778 · ראה עוד »

830

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ו830 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תלמוד הבבלי, הבבלי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »