גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: ממלכת גרנדה, מקיצי נרדמים, משה צינוביץ, משורר, מדרש, מהדיה, ארבעת המינים, ספרד, סוגיה, צבי גרונר, קירואן, ר"ן, ראש ישיבה, רבנו חננאל, רי"ף, ש"ס וילנא, שמואל בן חפני, שמואל הנגיד, שערים, שרגא אברמסון, שלמה יהודה רפפורט, תרי"ג מצוות, תוניסיה, חננאל בן חושיאל, חושיאל בן אלחנן, בבל, גמרא, גאונים, גניזת קהיר, ד'תש"ן, ד'תתכ"ב, דונש בן תמים, דונש בן לברט, האי גאון, הצופה, הקוראן, התלמוד הבבלי, היברו בוקס, יעקב בן ניסים, ישיבת קירואן, יהוסף הנגיד, יוסף קאפח, 1006, 1062, 990.
ממלכת גרנדה
מַמְלֶכֶת גְרָנָדָה או אָמִירוּת גְרָנָדָה הייתה מונרכיה מוסלמית בדרום חצי האי האיברי.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וממלכת גרנדה · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ומשה צינוביץ · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ומשורר · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ומדרש · ראה עוד »
מהדיה
העיר העתיקה של מהדיה, מראה מצפון מפת המצור על מהדיה ב-1535 מאה ה-10 מהדיה (בערבית: المهدية, אל-מהדיה) היא עיר במרכז חופהּ המזרחי של תוניסיה, כ-90 ק"מ מדרום-מזרח לקירואן בקו אווירי.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ומהדיה · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וארבעת המינים · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וספרד · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וסוגיה · ראה עוד »
צבי גרונר
ברוך צבי גרונר (22 בדצמבר 1938, כ"ט בכסלו ה'תרצ"ט - 15 במרץ 2012, כ"א באדר ה'תשע"ב) היה חוקר של ספרות הגאונים וההלכה, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון לנדר.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וצבי גרונר · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וקירואן · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ור"ן · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וראש ישיבה · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ורבנו חננאל · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ורי"ף · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמואל בן חפני
#הפניה רב שמואל בן חפני גאון.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ושמואל בן חפני · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ושערים · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ושרגא אברמסון · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ותוניסיה · ראה עוד »
חננאל בן חושיאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וחננאל בן חושיאל · ראה עוד »
חושיאל בן אלחנן
מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ובבל · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וגמרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תש"ן
בשנים ד'תשמ"ה-ד'תשס"ב חלו כל 14 הקביעויות בתוך 18 שנים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וד'תש"ן · ראה עוד »
ד'תתכ"ב
אלול – רבי דניאל בן עזריה, גאון ארץ ישראל וראש ישיבת גאון יעקב.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וד'תתכ"ב · ראה עוד »
דונש בן תמים
רבי דונש (אדונים) בן תמים (אבו סהל) היה דיין, פילוסוף, אסטרונום, מדקדק ורופא בקירואן במאה העשירית.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ודונש בן תמים · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ודונש בן לברט · ראה עוד »
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון והאי גאון · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון והצופה · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון והקוראן · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
היברו בוקס
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון והיברו בוקס · ראה עוד »
יעקב בן ניסים
#הפניה יעקב בן נסים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ויעקב בן ניסים · ראה עוד »
ישיבת קירואן
ישיבת קירואן (בערבית: يشيفا القيروان) הייתה ישיבה בעיר קירואן, בתוניסיה שבחבל איפריקיה.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון וישיבת קירואן · ראה עוד »
יהוסף הנגיד
רבי י(ה)וסף בר שמואל הלוי הנגיד (נקרא גם בשם: "יוסף אבן נגרילה"; בערבית: اأو حسين بن ٱلنغريلة; 1035–1066) היה רב מראשוני הראשונים וראש הקהילה בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ויהוסף הנגיד · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ויוסף קאפח · ראה עוד »
1006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ו1006 · ראה עוד »
1062
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ו1062 · ראה עוד »
990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב ניסים גאון ו990 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_ניסים_גאון
