גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מקווה, משרד החינוך, מלחמת העולם הראשונה, מחנה שנלר, מיכאל שלי, אשתורי הפרחי, אשכנזים, אחווה (אגודה), אברהם יצחק הכהן קוק, סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז, עות'מאני, עובדיה הדאיה, פנחס גרייבסקי, רעידת אדמה, רחוב מלכי ישראל (ירושלים), רבנו תם, רבי יצחק נפחא, שבתי זכריה, שכונת אחווה (תל אביב), שכונת חצר, שכונה, תפילה, תצ"ז, תרמ"ו, תרס"ח, תשי"ח, תחנה לבריאות המשפחה, טירופיאון, זאב וילנאי, זיכרון משה, בית תמחוי, בית כנסת, גמילות חסדים, גאולה (שכונה), גניזה, דוד קרויאנקר, ה'תרס"ו, המנדט, העיר העתיקה, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הבשורה על פי יהודה, הגעלת כלים, הוצאת אריאל, כרם אברהם, כיכר השבת, יעקב מן, יעקב מאיר, ..., ירחמיאל אמדורסקי, ירושלים, ישעיה ברדקי, ישיבת המקובלים בית אל, יד יצחק בן-צבי, יהדות חרדית, יהושע בן אריה, יוחנן הסנדלר, 1737, 1906, 1908, 1927, 1929, 1933, 1948, 1958. להרחיב מדד (16 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומקווה · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומשרד החינוך · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנה שנלר
#הפניה בית היתומים שנלר.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומחנה שנלר · ראה עוד »
מיכאל שלי
מיכאל שלי הוא רומן מאת הסופר עמוס עוז, יצא לאור בשנת 1968.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומיכאל שלי · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואשכנזים · ראה עוד »
אחווה (אגודה)
#הפניה אגודת אחוה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואחווה (אגודה) · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
סיפור על אהבה וחושך
עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה. על העטיפה נרשם שהספר נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים. סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וסיפור על אהבה וחושך · ראה עוד »
עמוס עוז
עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ועמוס עוז · ראה עוד »
עות'מאני
#הפניה האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ועות'מאני · ראה עוד »
עובדיה הדאיה
הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ועובדיה הדאיה · ראה עוד »
פנחס גרייבסקי
פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורעידת אדמה · ראה עוד »
רחוב מלכי ישראל (ירושלים)
רחוב מלכי ישראל הוא רחובה המרכזי של שכונת גאולה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורחוב מלכי ישראל (ירושלים) · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורבנו תם · ראה עוד »
רבי יצחק נפחא
רבי יצחק נפחא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורבי יצחק נפחא · ראה עוד »
שבתי זכריה
שבתי זכריה (20 ביולי 1921 – כ"ז בתמוז ה'תשע"ז, 21 ביולי 2017) היה עורך דין, סופר וחוקר תולדות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושבתי זכריה · ראה עוד »
שכונת אחווה (תל אביב)
שכונת אחווה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1899 בשטח שבו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה בתל אביב-יפו, בסמוך למרכז סוזן דלל בנווה צדק.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונת אחווה (תל אביב) · ראה עוד »
שכונת חצר
שכונת בית דוד כדוגמה לשכונת חצר שכונות חצר בנחלאות (מפה מנדטורית מ-1936) מנדטורית מ-1942) שנות ה-20 שנות ה-30 החצר בזיכרון טוביה 2008 שכונת חצר היא הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונת חצר · ראה עוד »
שכונה
מפת שכונת קנווד בשיקגו שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונה · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותפילה · ראה עוד »
תצ"ז
#הפניה ה'תצ"ז.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותצ"ז · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותרמ"ו · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותרס"ח · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותשי"ח · ראה עוד »
תחנה לבריאות המשפחה
התחנות לבריאות המשפחה (בעבר: "התחנות לאם ולילד", או בשמן העממי "טיפת חלב") בישראל, הן מרכזים שבהם מוצעים שירותי רפואה מניעתית, בדגש על נשים בהיריון, תינוקות ופעוטות.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותחנה לבריאות המשפחה · ראה עוד »
טירופיאון
#הפניה הגיא המרכזי.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וטירופיאון · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וזאב וילנאי · ראה עוד »
זיכרון משה
זיכרון משה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, ישראל.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וזיכרון משה · ראה עוד »
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ובית תמחוי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ובית כנסת · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגמילות חסדים · ראה עוד »
גאולה (שכונה)
שכונת גאולה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגאולה (שכונה) · ראה עוד »
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגניזה · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תרס"ו · ראה עוד »
המנדט
#הפניה המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והמנדט · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והעיר העתיקה · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והרובע המוסלמי · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והרובע היהודי · ראה עוד »
הבשורה על פי יהודה
#הפניה הבשורה של יהודה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והבשורה על פי יהודה · ראה עוד »
הגעלת כלים
#הפניה הכשרת כלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והגעלת כלים · ראה עוד »
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והוצאת אריאל · ראה עוד »
כרם אברהם
בית הכנסת "הר צבי" ברחוב צפניה בירושלים על שם הרב צבי פסח פרנק, שכונת כרם אברהם בית ברכה לבנות חסידות סטולין קרלין ברחוב עובדיה 24, שכונת כרם אברהם בניית סוכה על ידי תושבי השכונה ברחוב צפניה ערב חג הסוכות תשרי ה'תשע"ב אוקטובר 2011 ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852 היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855 כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וכרם אברהם · ראה עוד »
כיכר השבת
כיכר השבת כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וכיכר השבת · ראה עוד »
יעקב מן
הרב יעקב משה מן (1849 - ט' בטבת תרס"ט ינואר 1909) היה מראשוני בוני ירושלים החדשה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויעקב מן · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויעקב מאיר · ראה עוד »
ירחמיאל אמדורסקי
רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וירושלים · ראה עוד »
ישעיה ברדקי
רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וישעיה ברדקי · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע בן אריה
יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויהושע בן אריה · ראה עוד »
יוחנן הסנדלר
#הפניה רבי יוחנן הסנדלר.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויוחנן הסנדלר · ראה עוד »
1737
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1737 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1908 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1927 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1929 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1933 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1948 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1958 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שכונת_אחווה
