תִקשׁוֹרֶת

492 יחסים: Associated Press, מאזנים (כתב עת), מאורעות תרפ"ט, מאויב לאוהב, מאיר בוסאק, מנחם אוסישקין, מנחם צבי קדרי, מסעי הצלב, מסחר, מסדה (הוצאה לאור), מסיכת מוות, מעמד הר סיני, מעצמי אל עצמי, מעשה רבי גדיאל התינוק, מעשה העז, מצווה, מקור ראשון, מקובל, מרטין בובר, מרכז רפואי קפלן, מרכז רפואי הרצפלד, מרכז זלמן שזר, משנה, משה שמיר, משה שפיצר, משה חלמיש, משולם טוכנר, מתתיהו שוהם, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחזה, מדרש, מהדורה מוערת, מו"ל, מוסד ביאליק, מכתב, מכון שוקן, מכון ויצמן למדע, מינכן, מיזם משותף, מיכל ארבל, א"ז רבינוביץ', אמונה ירון, אנתולוגיה, אנו, אנימלס, אסתרליין יקירתי, אצל חמדת, ..., ארס פואטיקה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארתור רופין, ארון קודש, ארון הספרים היהודי, ארכיון, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אריאל הירשפלד, אשר ברש, אתם ראיתם, אלפבית עברי, אלחנן שילה, אלו ואלו, אלוהים (יהדות), אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר רוקח, אח (מקצוע), אחוזת בית (הוצאה לאור), אבנר פלק, אברהם פריימן, אברהם רייזין, אברהם הולץ, אברהם יצחק הכהן קוק, אביעזר רביצקי, אבירמה גולן, אביגדור המאירי, אבידב ליפסקר, אגדת הסופר, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוסטיודן, אוקראינה, אורח נטה ללון, אורי ניסן גנסין, אורי סלע, אורי צבי גרינברג, אוטם שריר הלב, אודסה, אינטימי, איניאציו סילונה, אילנה פרדס, אייווינד יונסון, נאו רומנטיקה, נפתלי גינתון, נלי זק"ש, נחמן מברסלב, נורית גוברין, נובלה, נווה צדק, ניצה בן-דב, ניו יורק, סמוך ונראה, סמיכה לרבנות, סאטירה, ספר סופר וסיפור, ספר המעשים, ספר האותיות, ספרות, ספרות משווה, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות גרמנית, ספרית אפקים, ספרית פועלים, סרט תיעודי, סטניסלבוב, סטוקהולם, סופר, סוריאליזם, סוגיא, סיפור עם, סיפור פשוט, סיפור קצר, סיפור בהמשכים, סיפורי חסידים, סיפורי הבעש"ט, עמוס עוז, עם עובד, עפר ארץ ישראל, עקד, ערב פסח, ערב ראש השנה, ערביי ארץ ישראל, עשרת ימי תשובה, על כפות המנעול, עברות, עברית, עברית ישראלית, עגונות, עד עולם, עד הנה (סיפור), עד הנה (קובץ סיפורים), עורבא פרח, עובדיה בעל מום, עיר ומלואה, עיריית ירושלים, עיתון 77, עידו ועינם, פנים אחרות, פסיכולוגיה, פרנץ קפקא, פרנהיים, פרס אוסישקין, פרס נובל לספרות, פרס ניומן, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרקים של ספר המדינה, פרוזה, פרווה, פרידריך שילר, פת שלימה, פתחי דברים, פתיחה לקדיש, פואמה, פולקלור, פולין: סיפורי אגדות, פישל לחובר, צמחונות, צדיק, קנאה, קנוט האמסון, קרקע, קרקוב, קלינינגרד, קבלה, קונקורדנציה, קוצו של יוד, קורות בתינו, ר' בנימין, רן יגיל, רמת גן, ראש השנה, ראובן מירקין, רסלינג, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רחל אליאור, רחביה, רחוב, רחובות, רומן, רומן פיקרסקי, רומן כצמן, רוחמה אלבג, רוברט מוסיל, ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות, ש. שלום, ש. בן ציון, שמואל ביאלובלוצקי, שמואל הוגו ברגמן, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שם עט, שם חיבה, שנות ה-30 של המאה ה-20, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שקל חדש, שקיעה, שר החינוך והתרבות, שרפה, שלמה זלמן שוקן, שלמה דב גויטיין, שטעטל, שבץ מוחי, שבועת אמונים, שבועת אמונים (נובלה), שבועות, שוודיה, שיעור פרטי, שיפוץ, שירה, שירה (ספר), שירה אפית, שילר, תמול שלשום, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תרמ"ז, תרמ"ח, תרגום, תש"ו, תשעה באב, תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תלפיות, תהלה (נובלה), תומאס מאן, תום פרויד, תכריך של סיפורים, ל"ג בעומר, לאה גולדברג, לפנים מן החומה, לשון חז"ל, לבוב, לייפציג, טלביה, טלוויזיה, טבריה, טובה רוזן, טכניקות ספרותיות, טיטוס, זקן, זלמן ארן, זלמן שניאור, זלמן שזר, זכרונו לברכה, זכויות יוצרים, זיגמונד פרויד, זיוה שמיר, חמדת (דמות), חס ושלום, חסידות, חסידים, חרדה, חז"ל, חוש הריח, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים באר, בן-ציון דינור, בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש, באד בריקנאו, באד הומבורג, ברל כצנלסון, ברלין, ברוך קורצווייל, ברוך שפינוזה, ברית שלום, בתוך עירי, בלשנות, בלבב ימים, בלדה, בחנותו של מר לובלין, בדמי ימיה, בוצ'אץ', בול דואר, בין שתי ערים (עגנון), בית ספר תיכון, בית עגנון, בית בודנברוק, בית המקדש, בית הקברות בהר הזיתים, בית החולים היהודי בברלין, ביירנסטרנה ביירנסון, ג'יימס ג'ויס, גרמנית, גרמניה, גרשם שלום, גרשון שקד, גרשום שוקן, גתה, גליציה, גליציה המזרחית, גבריאל מוקד, גדעון עפרת, גדרה, גדליה נגאל, דן לאור, דער יודישע וועקער, דר יודה, דב סדן, דב לנדאו, דבר (עיתון), דבורה בארון, דוקטור של כבוד, דוד, דוד פרישמן, דוד צבי מילר, דוד שמעוני, די ולט (שבועון ציוני), דיוקן, ה'תרמ"ז, ה'תרס"ח, ה'תרס"ד, ה'תרפ"ו, ה'תש"ל, ה'תש"ט, ה'תש"ז, ה'תש"ב, ה'תשכ"ב, ה'תשי"ד, המאה ה-16, המאה ה-19, המאה ה-20, המצפה, המרד הערבי הגדול, המשפט, המשרד הארצישראלי, המלבוש, המבורג, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האש והעצים, האדונית והרוכל, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הנדח, הנידח, הספרייה הלאומית, הסימן, העת החדשה, העלייה הרביעית, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), הפועל הצעיר (עיתון), הצפירה, הקיסרות הגרמנית, הרמן ברוך, הרב קוק, הרופא וגרושתו, השגעון הגדול, השואה, השילוח (כתב עת), התנועה למען ארץ ישראל השלמה, התקופה, הלל ברזל, הלל ויס, הלל וייס, הלוויה ממלכתית, הגלגול, הגירה, הוצאת מאגנס, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, הוצאת עקד, הוצאת ראובן מס, הוצאת שטיבל, הוצאת שוקן, הוצאת בריל, הוצאת גוונים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הוצאה לאור, הכנסת כלה, הכנסת כלה (ספר), הכרזת העצמאות, הימנעות מגיוס, היסטוריה, ועד הלשון העברית, ורשה, והיה העקוב למישור, ויסבאדן, ויליאם שייקספיר, כתר ספרים, כתב עת, כתב יד (מקור), כתב יד (כתב), כל כתבי, כלב חוצות, כיפה (יהדות), י"א באדר א', י"ח באב, ימים נוראים, ימים נוראים (עגנון), יפו, יצחק וולקני-אלעזרי, ירושלים, ישעיהו ליבוביץ, ישראל, ישראל 50, ישראל כהן (סופר), יד בן צבי, יהדות, יהדות גליציה, יהודה הלוי, יהודה ויזן, יהודים, יום הולדת, יום הכיפורים, יוסף קלוזנר, יוסף שה-לבן, יוסף חיים ברנר, יוסף דלה ריינה, יוטיוב, יודישער פרלאג, יידיש, 11 ביולי, 12 במאי, 14 בנובמבר, 17 בפברואר, 17 ביולי, 18 במאי, 18 באוקטובר, 1887, 1888, 1903, 1905, 1906, 1907, 1908, 1909, 1910, 1911, 1912, 1915, 1916, 1919, 1920, 1921, 1922, 1924, 1925, 1927, 1930, 1931, 1932, 1934, 1935, 1938, 1939, 1941, 1943, 1945, 1946, 1949, 1950, 1951, 1952, 1953, 1954, 1958, 1959, 1963, 1966, 1967, 1969, 1970, 1984, 1985, 1998, 28 באוקטובר, 29 במרץ, 6 במאי, 6 ביוני, 7 באפריל, 7 ביולי, 8 באוגוסט, 9 בינואר. להרחיב מדד (442 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Associated Press

Associated Press (תעתיק: אסוֹשייטד פְּרס; מוכרת גם בראשי התיבות: AP, "איי-פי") היא סוכנות ידיעות אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וAssociated Press · ראה עוד »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאויב לאוהב

מאויב לאוהב הוא סיפור קצר (שלושה עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאויב לאוהב · ראה עוד »

מאיר בוסאק

מאיר בוסאק לעיתים: בוסק, (בפולנית: Meir Bosak; ה' בסיוון תרע"ב, 21 במאי 1912, קרקוב – כ"ד בחשוון תשנ"ג, 20 בנובמבר 1992) היה היסטוריון, סופר ומשורר ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאיר בוסאק · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסחר · ראה עוד »

מסדה (הוצאה לאור)

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסדה (הוצאה לאור) · ראה עוד »

מסיכת מוות

#הפניה מסכת מת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסיכת מוות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעצמי אל עצמי

מעצמי אל עצמי הוא קובץ של קטעים שכתב ש"י עגנון על עצמו, על אנשים ידועי-שם שהכיר, על אירועי הזמן שהיה עד להם, רשימות שכתב לעצמו או לאחרים ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעצמי אל עצמי · ראה עוד »

מעשה רבי גדיאל התינוק

מעשה רבי גדיאל התינוק הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר את עלילותיו של הנער הזעיר רבי גדיאל התינוק, שהוא גרסה יהודית של מעשיית "אצבעוני".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה רבי גדיאל התינוק · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה העז · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומצווה · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקור ראשון · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקובל · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרטין בובר · ראה עוד »

מרכז רפואי קפלן

#הפניה המרכז הרפואי קפלן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז רפואי קפלן · ראה עוד »

מרכז רפואי הרצפלד

#הפניה המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז רפואי הרצפלד · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשנה · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה שמיר · ראה עוד »

משה שפיצר

ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982, א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה שפיצר · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה חלמיש · ראה עוד »

משולם טוכנר

חוקר הספרות משולם טוכנר 1912-1966 משולם טוֹכנר (10 באפריל 1912 – אוגוסט 1966) היה מורה וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשולם טוכנר · ראה עוד »

מתתיהו שוהם

ישיבת אבל מיוחדת במלאת שנה לפטירת מתתיהו שהם, בבית הספרייה המרכזית למדעי היהדות בוורשה מתתיהו משה שוהם (פוליאקביץ') (1893–1937) היה סופר, משורר ומחזאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומתתיהו שוהם · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומחזה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומדרש · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מו"ל

#הפניה הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומו"ל · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכתב · ראה עוד »

מכון שוקן

#הפניה ספריית שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכון שוקן · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מינכן

פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומינכן · ראה עוד »

מיזם משותף

מיזם משותף (באנגלית: Joint venture או בקיצור JV) הוא גוף עסקי שנוצר על ידי שני צדדים או יותר, המאופיין בדרך כלל בבעלות משותפת, תשואות וסיכונים משותפים וניהול משותף.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיזם משותף · ראה עוד »

מיכל ארבל

מיכל ארבל-תור (נולדה ב-27 ביולי 1955) היא חוקרת ספרות ישראלית ומרצה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל ארבל · ראה עוד »

א"ז רבינוביץ'

#הפניה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וא"ז רבינוביץ' · ראה עוד »

אמונה ירון

אמונה ירון (16 ביולי 1921 – 6 ביוני 2015) הייתה בתו הבכורה של ש"י עגנון, שעסקה בהוצאה לאור של היצירות הרבות שהותיר בעזבונו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמונה ירון · ראה עוד »

אנתולוגיה

אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנתולוגיה · ראה עוד »

אנו

אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנו · ראה עוד »

אנימלס

תהלוכה של עמותת אנימלס במצעד זכויות האדם 2011. עמותת אנימלס (עד 2018 נקראה אנונימוס לזכויות בעלי חיים, או בקיצור אנונימוס) היא עמותה ישראלית לזכויות בעלי חיים, הנאבקת נגד פגיעה בבעלי חיים במשקים תעשייתיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנימלס · ראה עוד »

אסתרליין יקירתי

שמואל יוסף ואסתר אסתרליין יקירתי הוא ספר, הכולל חליפת מכתבים שכתבו זה לזה שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר מרכס-עגנון בשנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתרליין יקירתי · ראה עוד »

אצל חמדת

אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן נדפס בכרך סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן בשנת תשי"א (1950).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואצל חמדת · ראה עוד »

ארס פואטיקה

ידיים רושמות, יצירה ארס פואטית של מ. ק. אשר, 1948 ארס פואטיקה (בלטינית: ars poetica - "אמנות השירה") היא תופעה שבה אמנות עוסקת באמנות וביצירתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארס פואטיקה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארצות הברית · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארתור רופין · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארון קודש · ראה עוד »

ארון הספרים היהודי

#הפניה ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארון הספרים היהודי · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארכיון · ראה עוד »

ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »

אריאל הירשפלד

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריאל הירשפלד · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואשר ברש · ראה עוד »

אתם ראיתם

אתם ראיתם הוא אנתולוגיה על מעמד הר סיני ומתן תורה, שליקט ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואתם ראיתם · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלחנן שילה

אלחנן שילה (נולד ב-1972) הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה בהגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלחנן שילה · ראה עוד »

אלו ואלו

אלו ואלו הוא קובץ סיפורים של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלו ואלו · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר רוקח

#הפניה אלעזר רוקח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר רוקח · ראה עוד »

אח (מקצוע)

#הפניה אח מוסמך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואח (מקצוע) · ראה עוד »

אחוזת בית (הוצאה לאור)

אחוזת בית היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 2004 על ידי העורכת שרי גוטמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחוזת בית (הוצאה לאור) · ראה עוד »

אבנר פלק

אבנר פלק (נולד בשנת 1943) הוא פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט, פסיכוביוגרף, פסיכוהיסטוריון ופסיכולוג פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבנר פלק · ראה עוד »

אברהם פריימן

#הפניה אברהם פרימן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם פריימן · ראה עוד »

אברהם רייזין

#הפניה אברהם רייזן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם רייזין · ראה עוד »

אברהם הולץ

אברהם הולץ (באנגלית: Avraham Holtz; סיוון ה'תרצ"ה, 1934 – 15 בנובמבר 2023) היה חוקר ספרות יהודי אמריקאי, פרופסור לספרות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם הולץ · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אבירמה גולן

אבירמה גולן (נולדה ב-23 בינואר 1950) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת ואשת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבירמה גולן · ראה עוד »

אביגדור המאירי

אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואביגדור המאירי · ראה עוד »

אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבידב ליפסקר · ראה עוד »

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואגדת הסופר · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוסטיודן

"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוסטיודן · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוקראינה · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"ם, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »

אורי סלע

אוּרי סלע (1928–1993) היה סופר, עורך, מתרגם, חוקר ספרות ולשון, חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשנ"א-תשנ"ג, עיתונאי, סאטיריקן, פזמונאי, פרסומאי וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי סלע · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואודסה · ראה עוד »

אינטימי

#הפניה אינטימיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואינטימי · ראה עוד »

איניאציו סילונה

סילונה ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים, 1969, לוחץ את יד ראש העיר טדי קולק איניאציו סילונה (באיטלקית: Ignazio Silone; 1 במאי 1900 – 22 באוגוסט 1978) הוא שם העט של סקונדו טרנקווילי, סופר איטלקי ופעיל נגד שלטון איטליה הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיניאציו סילונה · ראה עוד »

אילנה פרדס

אילנה פרדס (נולדה ב-3 בינואר 1956) היא פרופסור בקתדרה לספרות כללית והשוואתית ע"ש קתרין קורנל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואילנה פרדס · ראה עוד »

אייווינד יונסון

אֵיווִינד יוּנְסוֹן (בשוודית: Eyvind Johnson; 29 ביולי 1900 – 25 באוגוסט 1976) היה סופר שוודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואייווינד יונסון · ראה עוד »

נאו רומנטיקה

#הפניה נאו-רומנטיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונאו רומנטיקה · ראה עוד »

נפתלי גינתון

נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונפתלי גינתון · ראה עוד »

נלי זק"ש

זק"ש בצעירותה, בשנת 1910 לוח לזכרה במקום לידתה של נלי זק"ש בברלין נלי זַקְ"שׂ (בגרמנית: Nelly Sachs, נהגה "זָקְס"; 10 בדצמבר 1891, ברלין – 12 במאי 1970, סטוקהולם) הייתה משוררת ומחזאית יהודיה-גרמנייה, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונלי זק"ש · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונורית גוברין · ראה עוד »

נובלה

נוֹבֵלָה (באיטלקית: Novella) היא סוגה ספרותית מרכזית, שכוללת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונובלה · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונווה צדק · ראה עוד »

ניצה בן-דב

ניצה בן-דב (שמה המקורי: ניצה פרוכטמן; נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניצה בן-דב · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניו יורק · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמוך ונראה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסאטירה · ראה עוד »

ספר סופר וסיפור

ספר סופר וסיפור: סיפורים על סופרים ועל ספרים הוא אנתולוגיה בת שבעה שערים מאת ש"י עגנון, הספר יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1978, הכרך השביעי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו בידי בתו אמונה ירון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר סופר וסיפור · ראה עוד »

ספר המעשים

ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר המעשים · ראה עוד »

ספר האותיות

ספר האותיות הוא ספר ילדים שכתב ש"י עגנון בשנת 1919, על פי הזמנת שלמה זלמן שוקן, ויצא לאור רק כעבור 64 שנה, בשנת 1983, לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר האותיות · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות · ראה עוד »

ספרות משווה

ספרות משווה או ספרות השוואתית היא שדה מחקר אקדמי בין-תחומי של הספרות, או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו מוזיקה וציור, ללא מגבלות של שפה, לאום או מקום.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות משווה · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות גרמנית

יוהאן וולפגנג פון גתה ספרות גרמנית היא סך כל היצירות הספרותיות שנכתבו בשפה הגרמנית לשלביה בגרמניה, אך גם יצירות ספרותיות שנכתבו בשפה הגרמנית באוסטריה, בשווייץ או בצ'כיה עשויות להימנות עליה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות גרמנית · ראה עוד »

ספרית אפקים

ספרית אפקים היא סדרת ספרי עיון שיוצאת לאור בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרית אפקים · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרית פועלים · ראה עוד »

סרט תיעודי

סרט תיעודי או סרט דוקומנטרי הוא סרט קולנוע שמטרתו לתעד את המציאות – בניגוד לסרט עלילתי שמטרתו להציג תסריט בדוי (אם כי לעיתים הוא מבוסס על סיפור אמיתי).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסרט תיעודי · ראה עוד »

סטניסלבוב

#הפניה איוואנו-פרנקיבסק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסטניסלבוב · ראה עוד »

סטוקהולם

סְטוֹקְהוֹלְם (נכתב גם שׂטוקהולם; בשוודית: Stockholm, IPA) היא העיר הגדולה ביותר בשוודיה ועיר בירתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסטוקהולם · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסופר · ראה עוד »

סוריאליזם

התמדתו של זיכרון, אחד מציוריו של סלבדור דאלי היצירה "יחסיות" משלבת אלמנטים גאומטריים מופשטים המסתבכים במרחב נתון (1946–1966) סוּרֵיאָלִיזְם הוא זרם באמנות שפעל בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מרכזו היה בפריז והוא כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, צלמים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסוריאליזם · ראה עוד »

סוגיא

#הפניה סוגיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסוגיא · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור עם · ראה עוד »

סיפור פשוט

סיפור פשוט הוא רומן מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור פשוט · ראה עוד »

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור קצר · ראה עוד »

סיפור בהמשכים

כריכת הקובץ השנים עשר של הרומן "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס, אפריל 1850, כשפורסם במתכונת של סיפור בהמשכים סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור בהמשכים · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיפורי הבעש"ט

סיפורי הבעש"ט הוא קובץ של סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1987, הספר עוסק בסיפורי הבעש"ט בשלושה שערים: תולדותיו, מעשיו ומשנתו תלמידיו ומתנגדיו; וסיפורי נפלאותיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי הבעש"ט · ראה עוד »

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועמוס עוז · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועם עובד · ראה עוד »

עפר ארץ ישראל

לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »

עקד

סמל ההוצאה עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים", בעבר "עקד-פסיפס" ובימינו "בית עקד") היא הוצאת ספרים ישראלית, מבין הוצאות הספרים הראשונות והוותיקות בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועקד · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב פסח · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

על כפות המנעול

על כפות המנעול, סיפורי אהבים הוא קובץ סיפוריו השלישי של הסופר העברי שמואל יוסף עגנון, ראה אור לראשונה בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועל כפות המנעול · ראה עוד »

עברות

001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועברות · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועברית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועברית ישראלית · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועגונות · ראה עוד »

עד עולם

עד עולם הוא סיפור קצר, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד עולם · ראה עוד »

עד הנה (סיפור)

עד הנה הוא נובלה בת חמישה-עשר פרקים, הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים "עד הנה" מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (סיפור) · ראה עוד »

עד הנה (קובץ סיפורים)

"עד הנה" הוא קובץ סיפורים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1952 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (קובץ סיפורים) · ראה עוד »

עורבא פרח

עוֹרְבָא פָּרַח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!", שאומרו עושה בו שימוש במטרה לחמוק מדיון בנושא העיקרי להסיט את תשומת לבו אל עניין אחר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועורבא פרח · ראה עוד »

עובדיה בעל מום

עובדיה בעל מום הוא סיפור קצר בן 12 פרקים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1921.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועובדיה בעל מום · ראה עוד »

עיר ומלואה

עיר ומלואה הוא אסופת סיפורים של ש"י עגנון שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיר ומלואה · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עיתון 77

#הפניה עתון 77.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיתון 77 · ראה עוד »

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידו ועינם · ראה עוד »

פנים אחרות

פנים אחרות הוא סיפור קצר עברי, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופנים אחרות · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנהיים

פרנהיים הוא סיפור קצר בן ארבעה פרקים מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנהיים · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס נובל לספרות

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס נובל לספרות · ראה עוד »

פרס ניומן

פרס ניומן הוא פרס ספרותי המוענק באוניברסיטה העברית בירושלים, על שם ברטה וישראל (אירווינג) ניומן, שמשפחתם תרמה את סכום הפרס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ניומן · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ישראל · ראה עוד »

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרוזה · ראה עוד »

פרווה

צילום תקריב של פרווה צילום של חתול בעל פרווה לבנה. השערות הרכות, הדקות והקצרות של בעלי חיים מסוימים, המשמשות להתגוננות מפני הקור. צולם בפארק הירדן, ינואר 2017. פרוותם לביגוד. בתמונה - גור אוצלוט, בעל חיים שהיה בסכנת הכחדה בשל ציד בלתי מבוקר לשם פרוותו. אישה במעיל פרווה, בציור של פרנסיזק צמרקו פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרווה · ראה עוד »

פרידריך שילר

יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרידריך שילר · ראה עוד »

פת שלימה

פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופת שלימה · ראה עוד »

פתחי דברים

פתחי דברים הוא קובץ של שלושה עשר סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1977, הכרך השישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופתחי דברים · ראה עוד »

פתיחה לקדיש

"פתיחה לקדיש - אחר מיטתם של הרוגי ארץ ישראל" הוא חיבור קצר מאת ש"י עגנון, שפורסם לראשונה בגיליון ערב יום הכיפורים ה'תש"ח של העיתון "הארץ" ובהמשך נדפס אחרון בקובץ סיפוריו "סמוך ונראה", שיצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופתיחה לקדיש · ראה עוד »

פואמה

#הפניה שירה#פואמה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופואמה · ראה עוד »

פולקלור

הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופולקלור · ראה עוד »

פולין: סיפורי אגדות

פולין / סיפורי אגדות הוא מחזור של 16 סיפורים קצרים מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ סיפוריו "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופולין: סיפורי אגדות · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופישל לחובר · ראה עוד »

צמחונות

מזון מן הצומח ומוצרי חלב כרזה ברחוב בסטוקהולם האומרת: "לבשר יש שתי עיניים. אכלו טבעוני!" מאכלים צמחוניים וטבעוניים המוגשים במעדניה. צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצמחונות · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצדיק · ראה עוד »

קנאה

איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקנאה · ראה עוד »

קנוט האמסון

קנוט האמסון (בנורווגית: Knut Hamsun; 4 באוגוסט 1859 – 19 בפברואר 1952) היה סופר נורווגי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1920.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקנוט האמסון · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקרקע · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקרקוב · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקלינינגרד · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקבלה · ראה עוד »

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקונקורדנציה · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקוצו של יוד · ראה עוד »

קורות בתינו

קורות בתינו הוא קובץ של ארבעה סיפורים, שנים גדולים ושנים קטנים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקורות בתינו · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ור' בנימין · ראה עוד »

רן יגיל

רן יגיל (נולד ב-26 באוגוסט 1968) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורן יגיל · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורמת גן · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראש השנה · ראה עוד »

ראובן מירקין

#הפניה ראובן מרקין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראובן מירקין · ראה עוד »

רסלינג

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורסלינג · ראה עוד »

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחל אליאור · ראה עוד »

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחביה · ראה עוד »

רחוב

שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחוב · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחובות · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן · ראה עוד »

רומן פיקרסקי

רומן פִּיקָרֶסְקי הוא סוגה (ז'אנר) ספרותית, אחת הצורות המוקדמות של הרומן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן פיקרסקי · ראה עוד »

רומן כצמן

רומן כצמן (נולד ב-26 בנובמבר 1969) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בספרות עברית וכן בספרות רוסית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן כצמן · ראה עוד »

רוחמה אלבג

פרופסור רוחמה אַלְבָּג (נולדה ב-22 במאי 1960) היא חוקרת ספרות וסופרת ישראלית, מרצה בכירה בחוג לספרות במכללת לוינסקי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוחמה אלבג · ראה עוד »

רוברט מוסיל

רוברט מוּסִיל (Robert Musil, יש להגות מוּזִיל; 6 בנובמבר 1880 - 15 באפריל 1942), סופר אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוברט מוסיל · ראה עוד »

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות הוא קובץ מכתבים שיצא על ידי הוצאת שוקן בשנת 1991, הקובץ מכיל את חילופי המכתבים בין ש"י עגנון והמו"ל שלו שלמה זלמן שוקן בין השנים תרע"ו – תשי"ט, 1916 — 1959.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות · ראה עוד »

ש. שלום

ש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש. שלום · ראה עוד »

ש. בן ציון

#הפניה ש. בן-ציון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש. בן ציון · ראה עוד »

שמואל ביאלובלוצקי

הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל בּיָאלוֹבּלוֹצקי (Samuel Bialoblocki; כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 5 במאי 1888 – כ"ט בטבת ה'תש"ך, 29 בינואר 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ביאלובלוצקי · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושם עט · ראה עוד »

שם חיבה

שמות החיבה של המדינות המרכיבות את ארצות הברית, 1884 שם חיבה הוא שם שניתן לאדם על ידי בני משפחתו או ידידיו, בנוסף לשמו הרשמי, כדרך להבעת חיבה כלפיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושם חיבה · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושקל חדש · ראה עוד »

שקיעה

חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושקיעה · ראה עוד »

שר החינוך והתרבות

#הפניה משרד החינוך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושר החינוך והתרבות · ראה עוד »

שרפה

כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושרפה · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959) היה איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש בסוף 1935.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושטעטל · ראה עוד »

שבץ מוחי

צילום טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בה נראים סימני איסכמיה בהמיספרה הימנית של המוח (כתם כהה בצד שמאל) שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי, שעלול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבץ מוחי · ראה עוד »

שבועת אמונים

שבועת אמונים היא הצהרה טקסית של נאמנות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועת אמונים · ראה עוד »

שבועת אמונים (נובלה)

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועת אמונים (נובלה) · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועות · ראה עוד »

שוודיה

שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושוודיה · ראה עוד »

שיעור פרטי

שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעיתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיעור פרטי · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיפוץ · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה · ראה עוד »

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה (ספר) · ראה עוד »

שירה אפית

לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה אפית · ראה עוד »

שילר

#הפניה פרידריך שילר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושילר · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותמול שלשום · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תרמ"ז

#הפניה ה'תרמ"ז.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותרמ"ז · ראה עוד »

תרמ"ח

#הפניה ה'תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותרמ"ח · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותרגום · ראה עוד »

תש"ו

#הפניה ה'תש"ו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותש"ו · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמיד חכם · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלפיות · ראה עוד »

תהלה (נובלה)

תהִלה היא נובלה שנכתבה בידי שמואל יוסף עגנון ויצאה לאור בשנת 1950.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותהלה (נובלה) · ראה עוד »

תומאס מאן

פאול תומאס מאן (בגרמנית: Paul Thomas Mann; 6 ביוני 1875, ליבק, גרמניה – 12 באוגוסט 1955, ציריך, שווייץ) היה סופר, מסאי ומחזאי גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותומאס מאן · ראה עוד »

תום פרויד

#הפניה תום זיידמן-פרויד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותום פרויד · ראה עוד »

תכריך של סיפורים

תכריך של סיפורים הוא קובץ סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1984, הכרך העשירי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותכריך של סיפורים · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ול"ג בעומר · ראה עוד »

לאה גולדברג

"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולאה גולדברג · ראה עוד »

לפנים מן החומה

לפנים מן החומה הוא קובץ של ארבעה סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1976, כחמש שנים לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולפנים מן החומה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולבוב · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולייפציג · ראה עוד »

טלביה

רחןב חובבי ציון וסביבתו בטלביה כיכר יהודה עמיחי בקצה שכונת טלביה מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטלביה · ראה עוד »

טלוויזיה

אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה RCA 630-TS, מקלט טלוויזיה משנות הארבעים מקלט טלוויזיה משנות החמישים מקלט טלוויזיה משנות החמישים מסך טלוויזיה 40 אינץ' מסכי טלוויזיה בחנות (2008) טלוויזיה (מאנגלית: Television, קיצור מקובל באנגלית: TV (TeleVision)) היא אמצעי תקשורת טלקומוניקטיבי המשמש לשידור וקליטה של תמונות וצלילים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטלוויזיה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטבריה · ראה עוד »

טובה רוזן

טובה רוזן (בעבר: רוזן-מוקד או מוקד; נולדה: 1943) היא פרופסור אמריטה ישראלית המתמחה בשירת ספרד, ששימשה כפרופסור מן המניין וכראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטובה רוזן · ראה עוד »

טכניקות ספרותיות

טכניקה ספרותית היא טכניקה בה נעשה שימוש ביצירות ספרותיות, כדי להשפיע באופן מסוים על הקורא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטכניקות ספרותיות · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטיטוס · ראה עוד »

זקן

זקן הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים בעיקר אצל גברים, החל משלב מסוים בגיל ההתבגרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזקן · ראה עוד »

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן ארן · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן שזר · ראה עוד »

זכרונו לברכה

#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזכרונו לברכה · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיגמונד פרויד

זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד (בגרמנית: Sigmund Freud, נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד (Sigismund Schlomo Freud); 6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי-אוסטרי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיגמונד פרויד · ראה עוד »

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיוה שמיר · ראה עוד »

חמדת (דמות)

חמדת הוא דמות ספרותית המופיעה באחדים מסיפוריו של שמואל יוסף עגנון, והגישה המקובלת בקרב חוקרי הספרות היא שחמדת הוא בן דמותו של עגנון עצמו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחמדת (דמות) · ראה עוד »

חס ושלום

חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחס ושלום · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחסידות · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחסידים · ראה עוד »

חרדה

"חרדה" מאת אדוורד מונק (1894)חֲרָדָה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחרדה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחז"ל · ראה עוד »

חוש הריח

גלומרולוס 6. תאים קולטי ריח (Olfactory receptor cells) ציור של נערה מריחה פרחים משנת 1864 חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחוש הריח · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחינוך · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים באר · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, אחד מסיפוריו המוקדמים, שפורסם בשנת 1909 בעיתון "הפועל הצעיר".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובארה של מרים או קטעים מחיי אנוש · ראה עוד »

באד בריקנאו

Große Kursaal בשנת 2010 באד בריקנאו (בגרמנית: Bad Brückenau) היא עיר מרחצאות במחוז באד קיסינגן שבצפון בוואריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד בריקנאו · ראה עוד »

באד הומבורג

באד הוֹמבוּרג פור דר הוהא (בגרמנית: Bad Homburg vor der Höhe) היא העיר הראשית בנפת הוכטאונוס (Hochtaunuskreis) במדינת הסן שבגרמניה, על המדרון הדרומי של רכס הרי הטאונוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד הומבורג · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברלין · ראה עוד »

ברוך קורצווייל

ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברוך קורצווייל · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברוך שפינוזה · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברית שלום · ראה עוד »

בתוך עירי

בתוך עירי הוא סיפור קצר שנכתב בידי שמואל יוסף עגנון כפתיח ל"ספר בוטשאטש - מצבת זיכרון לקהילה קדושה", לבקשת עורך הספר, ישראל כהן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובתוך עירי · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלשנות · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלבב ימים · ראה עוד »

בלדה

אוסטרליות אשר נאספו על ידי בנג'ו פטרסון. האוסף ראה אור בשנת 1905 בלדה היא שיר עלילתי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלדה · ראה עוד »

בחנותו של מר לובלין

בחנותו של מר לובלין הוא רומן פרי עטו של שמואל יוסף עגנון המספר את סיפורו בגוף ראשון במהלך שהותו בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובחנותו של מר לובלין · ראה עוד »

בדמי ימיה

בִּדְמִי ימיה היא נובלה עברית מאת ש"י עגנון, הפותחת את הקובץ "על כפות המנעול", בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובדמי ימיה · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בול דואר

מדען הטילים רוברט גודרד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מצורף מכתב כדי להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובול דואר · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בית ספר תיכון

כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית ספר תיכון · ראה עוד »

בית עגנון

בית ש"י עגנון ב-1933 בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית עגנון · ראה עוד »

בית בודנברוק

בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק – שקיעתה של משפחה (מגרמנית: Buddenbrooks. Verfall einer Familie) הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית בודנברוק · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית החולים היהודי בברלין

בית החולים היהודי בברלין, 2007. בית החולים היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdische Krankenhaus Berlin או JKB) הוא בית חולים אוניברסיטאי גדול ובעל פרסום עולמי, הממוקם בברלין בירת גרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית החולים היהודי בברלין · ראה עוד »

ביירנסטרנה ביירנסון

בְּיֶרְנְסְטְיֶרְנֶה מרטינוס בְּיֶרְנְסוֹן (בנורווגית: Bjørnstjerne Martinus Bjørnson; 8 בדצמבר 1832 – 26 באפריל 1910) היה משורר, מחזאי וסופר נורווגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1903.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וביירנסטרנה ביירנסון · ראה עוד »

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס (באנגלית: James Augustine Aloysius Joyce; 2 בפברואר 1882, דבלין – 13 בינואר 1941, ציריך) היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וג'יימס ג'ויס · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרמניה · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשון שקד · ראה עוד »

גרשום שוקן

גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשום שוקן · ראה עוד »

גתה

#הפניה יוהאן וולפגנג פון גתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגתה · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגליציה · ראה עוד »

גליציה המזרחית

גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגליציה המזרחית · ראה עוד »

גבריאל מוקד

גבריאל מוקד (במקור: מוּנְבֶז; נולד ב-27 באוגוסט 1933) הוא מבקר תרבות וספרות, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגבריאל מוקד · ראה עוד »

גדעון עפרת

גדעון עפרת, ציור מאת פנינה אלטשולר גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא היסטוריון אמנות ופילוסוף ישראלי, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדעון עפרת · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדרה · ראה עוד »

גדליה נגאל

גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדליה נגאל · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (21 בדצמבר 1944 – 7 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודן לאור · ראה עוד »

דער יודישע וועקער

שער "דער יודישע וועקער" דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוואנו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודער יודישע וועקער · ראה עוד »

דר יודה

#הפניה Der Jude.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודר יודה · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב סדן · ראה עוד »

דב לנדאו

דב לנדאו (ג' ניסן תר"ץ, 1 באפריל 1930 - ז' טבת תשע"ד, 10 בדצמבר 2013) היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב לנדאו · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבורה בארון · ראה עוד »

דוקטור של כבוד

#הפניה דוקטור לשם כבוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוקטור של כבוד · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד שמעוני · ראה עוד »

די ולט (שבועון ציוני)

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודיוקן · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תש"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ל · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ט · ראה עוד »

ה'תש"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ז · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשכ"ב · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשי"ד · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-20 · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמצפה · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המשפט

המשפט (בגרמנית: Der Process) הוא רומן שחיבר פרנץ קפקא בין השנים 1914–1915.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמשפט · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המלבוש

המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמלבוש · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמבורג · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האש והעצים

האש והעצים הוא קובץ הסיפורים השמיני מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1962 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאש והעצים · ראה עוד »

האדונית והרוכל

האדונית והרוכל הוא סיפור קצר עברי מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאדונית והרוכל · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והנדח · ראה עוד »

הנידח

#הפניה הנדח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והנידח · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסימן

הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והסימן · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעת החדשה · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה השנייה · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והצפירה · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הרמן ברוך

הרמן ברוך על גבי כריכת ספר ביוגרפיה אודותיו הרמן בְּרוֹך (Hermann Broch; 1886–1951) היה סופר יהודי-אוסטרי, הנחשב לאחד מגדולי המודרניזם ספרותי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרמן ברוך · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרב קוק · ראה עוד »

הרופא וגרושתו

הרופא וגרושתו הוא סיפור קצר עברי בן 11 פרקים מאת ש"י עגנון, העוסק באהבתם של רופא ואחות יהודים, הנשלטת על ידי חוסר המסוגלות של הרופא להשלים עם העובדה שלאחות היה קשר מיני עם אדם אחר לפני היכרותם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרופא וגרושתו · ראה עוד »

השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשגעון הגדול · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התנועה למען ארץ ישראל השלמה

כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתנועה למען ארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

התקופה

התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתקופה · ראה עוד »

הלל ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ברזל · ראה עוד »

הלל ויס

פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ויס · ראה עוד »

הלל וייס

#הפניה הלל ויס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל וייס · ראה עוד »

הלוויה ממלכתית

הלווית חללי מלחמת העצמאות, 17 בנובמבר 1949 קברו של ראש הממשלה יצחק רבין, כחודש לאחר ההלוויה מסע ההלוויה של פרנקלין דלאנו רוזוולט הלווית אליזבת, המלכה האם הלוויה ממלכתית היא טקס הלוויה ציבורי, הנועד לכבד ראש מדינה או דמות ציבורית חשובה אחרת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלוויה ממלכתית · ראה עוד »

הגלגול

"הגלגול" (בגרמנית: Die Verwandlung, בשפות לטיניות: Metamorphosis, "מטאמורפוזה") היא נובלה מאת הסופר היהודי-צ'כי פרנץ קפקא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגלגול · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגירה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

הוצאת עקד

#הפניה עקד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת עקד · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת שטיבל

סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת שטיבל · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת בריל

הוצאת בריל Brill Publishers נוסדה ב-1683 בליידן, הולנד, בריל (נודעה כ-E. J. Brill, Koninklijke Brill, Brill Academic Publishers) היא הוצאה לאור אקדמית בינלאומית המונפקת בבורסת Euronext שבאמסטרדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת בריל · ראה עוד »

הוצאת גוונים

#הפניה גוונים (הוצאה לאור).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת גוונים · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאה לאור · ראה עוד »

הכנסת כלה

הכנסת כלה היא מצווה ללוות את החתן והכלה לחופה ולשמחם כחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכנסת כלה · ראה עוד »

הכנסת כלה (ספר)

הכנסת כלה הוא רומן מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעו של ר' יודיל חסיד העוזב את ביתו במטרה לאסוף כסף כדי למצוא שידוך לבתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכנסת כלה (ספר) · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הימנעות מגיוס

הימנעות מגיוס היא מכלול הדרכים שבהן אפשר להימנע מגיוס חובה לצבא, במדינות או בזמנים בהם הגיוס הוא חובה, כגון ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם או ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והימנעות מגיוס · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והיסטוריה · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וועד הלשון העברית · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וורשה · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

ויסבאדן

ויסבאדן (גרמנית) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וויסבאדן · ראה עוד »

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – נפטר ב־23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי, משורר ושחקן תיאטרון אנגלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וויליאם שייקספיר · ראה עוד »

כתר ספרים

כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתר ספרים · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כל כתבי

כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכל כתבי · ראה עוד »

כלב חוצות

"כלב חוצות: פרשה קטנה של תמול שלשום" הוא ספר המכיל 14 מתוך 80 הפרקים של הרומן מאת שמואל יוסף עגנון - "תמול שלשום" (1945–1946).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכלב חוצות · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

י"א באדר א'

#הפניה י"א באדר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"א באדר א' · ראה עוד »

י"ח באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"ח באב · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויפו · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל · ראה עוד »

ישראל 50

ישראל 50 הוא ספר בפורמט אלבומי שיצא לאור בשנת 1997, לקראת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, ובו מובאים בקצרה אירועים מרכזיים שאירעו במדינה או שהשפיעו עליה, מקום המדינה ועד שנת החמישים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל 50 · ראה עוד »

ישראל כהן (סופר)

ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויד בן צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהדות · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה ויזן

יהודה ויזן (נולד ב-28 ביולי 1985) הוא משורר, מתרגם, סופר, מבקר שירה ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה ויזן · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודים · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הולדת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוטיוב · ראה עוד »

יודישער פרלאג

#הפניה יודישער פערלאג.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויודישער פרלאג · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויידיש · ראה עוד »

11 ביולי

11 ביולי הוא היום ה-192 בשנה (193 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו11 ביולי · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו12 במאי · ראה עוד »

14 בנובמבר

14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה לפי לוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו14 בנובמבר · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו17 בפברואר · ראה עוד »

17 ביולי

17 ביולי הוא היום ה-198 בשנה, (199 בשנה מעוברת) בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו17 ביולי · ראה עוד »

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו18 במאי · ראה עוד »

18 באוקטובר

18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו18 באוקטובר · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1887 · ראה עוד »

1888

אנגלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1888 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1905 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1909 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1910 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1912 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1915 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1916 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1920 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1921 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1922 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1927 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1930 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1932 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1934 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1935 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1941 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1943 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1946 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1950 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1953 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1954 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1959 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1963 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1966 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1967 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1969 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1970 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1984 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1985 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1998 · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו28 באוקטובר · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו29 במרץ · ראה עוד »

6 במאי

6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו6 במאי · ראה עוד »

6 ביוני

6 ביוני הוא היום ה-157 בשנה (158 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו6 ביוני · ראה עוד »

7 באפריל

7 באפריל הוא היום ה-97 בשנה (98 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו7 באפריל · ראה עוד »

7 ביולי

7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו7 ביולי · ראה עוד »

8 באוגוסט

8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו8 באוגוסט · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו9 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עגנון, ש"י עגנון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_יוסף_עגנון

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס