גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו יש להם 28 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מוסד ביאליק, מיכל ארבל, אבידב ליפסקר, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, נפתלי גינתון, סמוך ונראה, סמיכה לרבנות, ספרות תורנית, ספרית פועלים, סיפור קצר, קבלה, שמואל ביאלובלוצקי, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, תנועת ההשכלה היהודית, תלמיד חכם, לאה גולדברג, ברוך קורצווייל, גרמנית, גליציה, ה'תש"ז, המאה ה-19, האוניברסיטה העברית בירושלים, הלל וייס, הוצאת עקד, הוצאת שוקן, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
מוסד ביאליק ושמואל יוסף עגנון · מוסד ביאליק ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
מיכל ארבל
מיכל ארבל-תור (נולדה ב-27 ביולי 1955) היא חוקרת ספרות ישראלית ומרצה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
מיכל ארבל ושמואל יוסף עגנון · מיכל ארבל ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
אבידב ליפסקר
אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
אבידב ליפסקר ושמואל יוסף עגנון · אבידב ליפסקר ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב ושמואל יוסף עגנון · אוניברסיטת תל אביב ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
אוניברסיטת בר-אילן ושמואל יוסף עגנון · אוניברסיטת בר-אילן ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
נפתלי גינתון
נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.
נפתלי גינתון ושמואל יוסף עגנון · נפתלי גינתון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
סמוך ונראה
סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.
סמוך ונראה ושמואל יוסף עגנון · סמוך ונראה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
סמיכה לרבנות ושמואל יוסף עגנון · סמיכה לרבנות ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
ספרות תורנית ושמואל יוסף עגנון · ספרות תורנית ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
ספרית פועלים ושמואל יוסף עגנון · ספרית פועלים ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
סיפור קצר
סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.
סיפור קצר ושמואל יוסף עגנון · סיפור קצר ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
קבלה ושמואל יוסף עגנון · קבלה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
שמואל ביאלובלוצקי
הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל בּיָאלוֹבּלוֹצקי (Samuel Bialoblocki; כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 5 במאי 1888 – כ"ט בטבת ה'תש"ך, 29 בינואר 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.
שמואל ביאלובלוצקי ושמואל יוסף עגנון · שמואל ביאלובלוצקי ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
שמואל ורסס ושמואל יוסף עגנון · שמואל ורסס ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
שמואל יוסף עגנון ושמואל יוסף עגנון · שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
שמואל יוסף עגנון ותנועת ההשכלה היהודית · שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ותנועת ההשכלה היהודית ·
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
שמואל יוסף עגנון ותלמיד חכם · שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ותלמיד חכם ·
לאה גולדברג
"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).
לאה גולדברג ושמואל יוסף עגנון · לאה גולדברג ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
ברוך קורצווייל
ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.
ברוך קורצווייל ושמואל יוסף עגנון · ברוך קורצווייל ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
גרמנית ושמואל יוסף עגנון · גרמנית ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
גליציה ושמואל יוסף עגנון · גליציה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
ה'תש"ז
אין תיאור.
ה'תש"ז ושמואל יוסף עגנון · ה'תש"ז ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
המאה ה-19 ושמואל יוסף עגנון · המאה ה-19 ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
האוניברסיטה העברית בירושלים ושמואל יוסף עגנון · האוניברסיטה העברית בירושלים ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
הלל וייס
#הפניה הלל ויס.
הלל וייס ושמואל יוסף עגנון · הלל וייס ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
הוצאת עקד
#הפניה עקד.
הוצאת עקד ושמואל יוסף עגנון · הוצאת עקד ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
הוצאת שוקן ושמואל יוסף עגנון · הוצאת שוקן ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
הוצאת הקיבוץ המאוחד ושמואל יוסף עגנון · הוצאת הקיבוץ המאוחד ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
- מה יש להם במשותף שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
- דמיון בין שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
השוואה בין שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
יש שמואל יוסף עגנון 492 יחסים. יש שמואל יוסף עגנון 128. כפי שיש להם במשותף 28, מדד הדמיון הוא = 28 / (492 + 128).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
