גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: משניות, משה צינוביץ, מלחמת העולם הראשונה, מו"ל, מוסר (הלכה), אדר, אוקמרגה, נצרות, ספרות תורנית, עם עובד, עם הספר (הוצאת ספרים), פרוסיה, צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, ראש חודש, ראשי תיבות, ש"ס וילנא, שם עט, שפן הסופר, שצ'צ'ין, שולחן ערוך, תנ"ך, תקצ"ח, תר"ם, תרמ"ו, תרצ"ב, תרל"א, תרכ"ז, תרכ"ב, תרכ"ד, תלמוד, תלמוד ירושלמי, זאב גריס, חושן משפט, ברון, ביבליוגרף, גצל קרסל, דפוס, דפוס ראם, דוד גינצבורג (ברון), האימפריה הרוסית, הקדמה, הקיסרות הגרמנית, התלמוד הבבלי, וילנה, וילקומיר, כ"ו באדר ב', יהדות ליטא, יהודים, יידי, ..., 1836, 1862, 1864, 1867, 1871, 1875, 1880, 1886, 1888, 1922, 1932. להרחיב מדד (11 יותר) »
משניות
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ומשניות · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ומשה צינוביץ · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ומו"ל · ראה עוד »
מוסר (הלכה)
מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להימסר בידי גורם בעל כוח, בעיקר שאינו יהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ומוסר (הלכה) · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ואדר · ראה עוד »
אוקמרגה
אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ואוקמרגה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ונצרות · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וספרות תורנית · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ועם עובד · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ופרוסיה · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וצנזורה · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וראש חודש · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וראשי תיבות · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וש"ס וילנא · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ושם עט · ראה עוד »
שפן הסופר
שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר (או בקיצור, שפן הסופר) היה סופרו של יאשיהו מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ושפן הסופר · ראה עוד »
שצ'צ'ין
מצודת שצ'צין מפת העיר מ-1888 שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ושצ'צ'ין · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותנ"ך · ראה עוד »
תקצ"ח
#הפניה ה'תקצ"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותקצ"ח · ראה עוד »
תר"ם
#הפניה ה'תר"ם.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותר"ם · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרמ"ו · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרצ"ב · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרל"א · ראה עוד »
תרכ"ז
#הפניה ה'תרכ"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרכ"ז · ראה עוד »
תרכ"ב
#הפניה ה'תרכ"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרכ"ב · ראה עוד »
תרכ"ד
#הפניה ה'תרכ"ד.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותרכ"ד · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
זאב גריס
זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וזאב גריס · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וחושן משפט · ראה עוד »
ברון
כתר של ברון באצולת הממלכה המאוחדת בָּרוֹן, או בגרסה הנשית ברונית, הוא תואר כבוד לאצילים המקובל באחדות ממדינות אירופה, בדרך כלל ארצות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וברון · ראה עוד »
ביבליוגרף
#הפניה ביבליוגרפיה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וביבליוגרף · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וגצל קרסל · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ודפוס · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ודפוס ראם · ראה עוד »
דוד גינצבורג (ברון)
#הפניה דוד גינצבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ודוד גינצבורג (ברון) · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון והקדמה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ווילנה · ראה עוד »
וילקומיר
#הפניה אוקמרגה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ווילקומיר · ראה עוד »
כ"ו באדר ב'
#הפניהכ"ו באדר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון וכ"ו באדר ב' · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ויהודים · ראה עוד »
יידי
#הפניה יידיש.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ויידי · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1836 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1862 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1864 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1867 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1871 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1875 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1880 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1886 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1888 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1922 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרגא פייגנזון ו1932 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_שרגא_פייגנזון
