גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי
תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי יש להם 22 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת סוטה, מסכת שבת, מעמד הר סיני, מצוות התלויות בארץ, משנה, משנה תורה, משה, מידות שהתורה נדרשת בהן, אגדה (יהדות), ספרא, סדר זרעים, פירוש המשנה לרמב"ם, רמב"ם, שאלות ותשובות, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, חז"ל, ברייתא, גאונים, האוניברסיטה הפתוחה, הלכה.
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
מסכת סוטה ותורה שבעל-פה · מסכת סוטה ותלמוד בבלי ·
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
מסכת שבת ותורה שבעל-פה · מסכת שבת ותלמוד בבלי ·
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
מעמד הר סיני ותורה שבעל-פה · מעמד הר סיני ותלמוד בבלי ·
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
מצוות התלויות בארץ ותורה שבעל-פה · מצוות התלויות בארץ ותלמוד בבלי ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ותורה שבעל-פה · משנה ותלמוד בבלי ·
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
משנה תורה ותורה שבעל-פה · משנה תורה ותלמוד בבלי ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
משה ותורה שבעל-פה · משה ותלמוד בבלי ·
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
מידות שהתורה נדרשת בהן ותורה שבעל-פה · מידות שהתורה נדרשת בהן ותלמוד בבלי ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) ותורה שבעל-פה · אגדה (יהדות) ותלמוד בבלי ·
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
ספרא ותורה שבעל-פה · ספרא ותלמוד בבלי ·
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
סדר זרעים ותורה שבעל-פה · סדר זרעים ותלמוד בבלי ·
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
פירוש המשנה לרמב"ם ותורה שבעל-פה · פירוש המשנה לרמב"ם ותלמוד בבלי ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
רמב"ם ותורה שבעל-פה · רמב"ם ותלמוד בבלי ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
שאלות ותשובות ותורה שבעל-פה · שאלות ותשובות ותלמוד בבלי ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
תורה שבעל-פה ותלמוד · תלמוד ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
תורה שבעל-פה ותלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
תוספתא ותורה שבעל-פה · תוספתא ותלמוד בבלי ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ותורה שבעל-פה · חז"ל ותלמוד בבלי ·
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
ברייתא ותורה שבעל-פה · ברייתא ותלמוד בבלי ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ותורה שבעל-פה · גאונים ותלמוד בבלי ·
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
האוניברסיטה הפתוחה ותורה שבעל-פה · האוניברסיטה הפתוחה ותלמוד בבלי ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי
- דמיון בין תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי
השוואה בין תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי
יש תורה שבעל-פה 95 יחסים. יש תורה שבעל-פה 281. כפי שיש להם במשותף 22, מדד הדמיון הוא = 22 / (95 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין תורה שבעל-פה ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
