גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מן, מעיין, מרובע, משה, מלבן, מחנה ישראל (מדבר סיני), מחנה ישראל (במדבר סיני), מחלוקת הלכתית, מחיצה (הלכה), מדידה, מוצאי שבת, מיל (הלכה), מיילדת, אמה (מידת אורך), אסמכתא (דרשה), אלכסון, אגם, אורח חיים, אושא, איסור דרבנן, נמל, נקודה (גאומטריה), נחל, נהר, סנהדרין, ספק (הלכה), ספינה, עדות (הלכה), עונג שבת, עירוב, עירוב תחומין, פאה (גאומטריה), פשתן, פיקדון (הלכה), פיקוח נפש, צלע (גאומטריה), קרקעית הים, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רשות הרבים (שבת), רב אחא (אמורא), רבי שמעון בר כרסנא, רבי יוחנן בן נורי, רועה, ריבוע, שמואל יוסף עגנון, שמות, שאילה, ..., שפרעם, שטח פתוח, שבת, שבטי ישראל, שותפות (משפט עברי), שולחן ערוך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תבשיל, תבלין, תורה, לימוד תורה, ליל שבת, זווית, חמר גמל, חצר (הלכה), חבל, חומה, באר מים, בהמה, בור מים, בין שתי ערים (עגנון), בין השמשות (יהדות), בית מגורים, בית סאתיים, בית שימוש, ביתא ישראל, ביטול ברוב, גשם, גזירת חכמים, דאורייתא, דרבנן, דבר שיש לו מתירין, הפקר, השאלה, הלל גרשוני, הלכה, הבלעת תחומין, הוצאה מרשות לרשות, כניסת שבת, כרמלית (שבת), כל העיר כולה כארבע אמות, כבוד הבריות, י"ל פרץ, ישר, יהדות קראית, יהודים, יום שישי, יום טוב, יום הכיפורים. להרחיב מדד (50 יותר) »
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומן · ראה עוד »
מעיין
מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומעיין · ראה עוד »
מרובע
שישה מרובעים מרובע הוא מצולע בעל ארבע צלעות וארבע זוויות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומרובע · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומשה · ראה עוד »
מלבן
מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומלבן · ראה עוד »
מחנה ישראל (מדבר סיני)
בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל מחנה היה המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה על פי אלוהים לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחנה ישראל (מדבר סיני) · ראה עוד »
מחנה ישראל (במדבר סיני)
#הפניה מחנה ישראל (מדבר סיני).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחנה ישראל (במדבר סיני) · ראה עוד »
מחלוקת הלכתית
#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחלוקת הלכתית · ראה עוד »
מחיצה (הלכה)
בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »
מדידה
מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומדידה · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומוצאי שבת · ראה עוד »
מיל (הלכה)
#הפניה מיל (יחידת מידה תלמודית).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומיל (הלכה) · ראה עוד »
מיילדת
אחות-מיילדת בודקת יולדת לפני ניתוח קיסרי מיילדת מטפלת בתינוקת לאחר הלידה מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ומיילדת · ראה עוד »
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »
אסמכתא (דרשה)
אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »
אלכסון
הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואלכסון · ראה עוד »
אגם
אגם בצרפת. אגם בלד בסלובניה אגם בקולומביה הבריטית אגמי פליטביצה בקרואטיה חוף אגם בישראל חוף בכנרת ליד טבריה אגמון הסופרלנד בראשון לציון. אֲגַם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואגם · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואורח חיים · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואושא · ראה עוד »
איסור דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ואיסור דרבנן · ראה עוד »
נמל
טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ונמל · ראה עוד »
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ונחל · ראה עוד »
נהר
נהר באירלנד סין גשר על נהר קולומביה נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ונהר · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וסנהדרין · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספינה
#הפניה אונייה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וספינה · ראה עוד »
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
חָדָשׁ!!: תחום שבת ועדות (הלכה) · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ועונג שבת · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ועירוב · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ועירוב תחומין · ראה עוד »
פאה (גאומטריה)
בקובייה יש שש פאות, שכל אחת מהן היא ריבוע בגאומטריה פאה היא מצולע המגביל פאון מצדו האחד.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ופאה (גאומטריה) · ראה עוד »
פשתן
שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ופשתן · ראה עוד »
פיקדון (הלכה)
#הפניה דיני שומרים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ופיקדון (הלכה) · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ופיקוח נפש · ראה עוד »
צלע (גאומטריה)
בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »
קרקעית הים
מפה המראה את טופוגרפיית קרקעית הים. כמו בשטחי אדמה, גם בקרקעית הים ישנם עמקים, רכסים מישורים והרי געש פסיפי. קרקעית ימית רדודה מכוסה בצמחי ''Syringodium isoetifolium'' בראוניון. תפאר ענק מעל חולות בשונית המחסום הגדולה קרקעית הים (ידועה גם בשם תחתית הים) הוא ביטוי המתאר את תחתית כל האוקיינוסים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וקרקעית הים · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורא"ש · ראה עוד »
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »
רב אחא (אמורא)
רב אחא היה אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורב אחא (אמורא) · ראה עוד »
רבי שמעון בר כרסנא
רבי שמעון (בר) כרסנא היה אמורא ארצישראלי בדור החמישי, המוזכר בתלמוד הירושלמי בלבד.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורבי שמעון בר כרסנא · ראה עוד »
רבי יוחנן בן נורי
רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורבי יוחנן בן נורי · ראה עוד »
רועה
#הפניה רועה צאן.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ורועה · ראה עוד »
ריבוע
220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וריבוע · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושמות · ראה עוד »
שאילה
#הפניה השאלה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושאילה · ראה עוד »
שפרעם
מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושפרעם · ראה עוד »
שטח פתוח
פריחה וטבע לצד עתיקות. פארק האגם בראשון לציון (בחולות שליד הסופרלנד): האגם משמש נקודת מנוחה, הזנה והתרעננות למיני ציפורים וחרקים רבים, ובחורף ובאביב מאופיין בפריחה רבה (בתמונה: פריחת חרצית עטורה). השטח הפתוח בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים שטח פתוח הוא הגדרה של אזור גאוגרפי על פי שימושי הקרקע שלו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושטח פתוח · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושבת · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושבטי ישראל · ראה עוד »
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תבשיל
#הפניה בישול.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ותבשיל · ראה עוד »
תבלין
תבלינים למכירה חנות תבלינים בבית לחם הגלילית תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ותבלין · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ותורה · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: תחום שבת ולימוד תורה · ראה עוד »
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וליל שבת · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וזווית · ראה עוד »
חמר גמל
בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וחמר גמל · ראה עוד »
חצר (הלכה)
בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וחצר (הלכה) · ראה עוד »
חבל
חבל עבה חבל הוא אביזר ארוך וגמיש העשוי מסיבים ומשמש למטרות רבות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וחבל · ראה עוד »
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
חָדָשׁ!!: תחום שבת וחומה · ראה עוד »
באר מים
ההבדל בין באר לבור - מקור המים באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובאר מים · ראה עוד »
בהמה
#הפניה ביות בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובהמה · ראה עוד »
בור מים
שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובור מים · ראה עוד »
בין שתי ערים (עגנון)
בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית מגורים
בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובית מגורים · ראה עוד »
בית סאתיים
#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#מידות שטח.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובית סאתיים · ראה עוד »
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ובית שימוש · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וביתא ישראל · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וביטול ברוב · ראה עוד »
גשם
גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וגשם · ראה עוד »
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וגזירת חכמים · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ודרבנן · ראה עוד »
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »
הפקר
שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והפקר · ראה עוד »
השאלה
270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והשאלה · ראה עוד »
הלל גרשוני
הלל גרשוני (נולד ב-18 בנובמבר 1981) הוא סופר, בעל תואר דוקטור בחקר התלמוד, עורך, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והלל גרשוני · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והלכה · ראה עוד »
הבלעת תחומין
הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והבלעת תחומין · ראה עוד »
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
כניסת שבת
מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וכניסת שבת · ראה עוד »
כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וכרמלית (שבת) · ראה עוד »
כל העיר כולה כארבע אמות
כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וכל העיר כולה כארבע אמות · ראה עוד »
כבוד הבריות
כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וכבוד הבריות · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וי"ל פרץ · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: תחום שבת וישר · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ויהודים · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום שישי · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום הכיפורים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תחום_שבת
