סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה)

תחיית הלשון העברית vs. תנועה (פונולוגיה)

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

דמיון בין תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה)

תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה) יש להם 17 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ערבית, עברית, עברית ישראלית, עיצור, פונולוגיה, קמץ, שפה, שפות שמיות, שווא, גרמנית, הניקוד הטברני, הטעמה, הגיית העברית, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית.

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

ערבית ותחיית הלשון העברית · ערבית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

עברית ותחיית הלשון העברית · עברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

עברית ישראלית ותחיית הלשון העברית · עברית ישראלית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

עיצור ותחיית הלשון העברית · עיצור ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

פונולוגיה ותחיית הלשון העברית · פונולוגיה ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

קמץ

קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.

קמץ ותחיית הלשון העברית · קמץ ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

שפה ותחיית הלשון העברית · שפה ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

שפות שמיות ותחיית הלשון העברית · שפות שמיות ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

שווא

השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).

שווא ותחיית הלשון העברית · שווא ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

גרמנית ותחיית הלשון העברית · גרמנית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הניקוד הטברני

#הפניה ניקוד טברני.

הניקוד הטברני ותחיית הלשון העברית · הניקוד הטברני ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

הטעמה ותחיית הלשון העברית · הטעמה ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

הגיית העברית ותחיית הלשון העברית · הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הגייה

הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.

הגייה ותחיית הלשון העברית · הגייה ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

הגייה אשכנזית ותחיית הלשון העברית · הגייה אשכנזית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

הגייה ספרדית ותחיית הלשון העברית · הגייה ספרדית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

הגייה תימנית ותחיית הלשון העברית · הגייה תימנית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה)

יש תחיית הלשון העברית 336 יחסים. יש תחיית הלשון העברית 67. כפי שיש להם במשותף 17, מדד הדמיון הוא = 17 / (336 + 67).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »