דמיון בין תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית
תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית יש להם 15 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משנה, מגן אברהם, אלוהים (יהדות), ערוך השולחן, קריאת שמע, רמב"ם, רש"י, שולחן ערוך, תלמוד בבלי, תהילים, תוספות, ברכות התורה, גמרא, הגר"א, יואל סירקיש.
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ותלמוד תורה (מצווה) · משנה ותפילת שחרית ·
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
מגן אברהם ותלמוד תורה (מצווה) · מגן אברהם ותפילת שחרית ·
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
אלוהים (יהדות) ותלמוד תורה (מצווה) · אלוהים (יהדות) ותפילת שחרית ·
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
ערוך השולחן ותלמוד תורה (מצווה) · ערוך השולחן ותפילת שחרית ·
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
קריאת שמע ותלמוד תורה (מצווה) · קריאת שמע ותפילת שחרית ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
רמב"ם ותלמוד תורה (מצווה) · רמב"ם ותפילת שחרית ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
רש"י ותלמוד תורה (מצווה) · רש"י ותפילת שחרית ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
שולחן ערוך ותלמוד תורה (מצווה) · שולחן ערוך ותפילת שחרית ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה) · תלמוד בבלי ותפילת שחרית ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
תהילים ותלמוד תורה (מצווה) · תהילים ותפילת שחרית ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
תוספות ותלמוד תורה (מצווה) · תוספות ותפילת שחרית ·
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
ברכות התורה ותלמוד תורה (מצווה) · ברכות התורה ותפילת שחרית ·
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
גמרא ותלמוד תורה (מצווה) · גמרא ותפילת שחרית ·
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
הגר"א ותלמוד תורה (מצווה) · הגר"א ותפילת שחרית ·
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
יואל סירקיש ותלמוד תורה (מצווה) · יואל סירקיש ותפילת שחרית ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית
- מה יש להם במשותף תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית
- דמיון בין תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית
השוואה בין תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית
יש תלמוד תורה (מצווה) 153 יחסים. יש תלמוד תורה (מצווה) 112. כפי שיש להם במשותף 15, מדד הדמיון הוא = 15 / (153 + 112).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין תלמוד תורה (מצווה) ותפילת שחרית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: