גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: מעוגלות התנועות, משך התנועות, מדקדקי העברית בימי הביניים, מיקום התנועות, מילה (בלשנות), אם קריאה, אשר לאופר, אלפבית, אלפבית פונטי בינלאומי, ניקוד, ניקוד ארץ־ישראלי, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, סורית, ערבית, עברית, עברית ישראלית, עיצור, פרוטו-שמית, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, צ'כית, צירי, קמץ, קובוץ, ר, רשימת תנועות, ריאות, שפתיים, שפה, שפות שמיות, שפות טונאליות, שורוק, שווא, תנועה הומופונית, תנועות מרכזיות, תנועות אמצעיות, תנועות אחוריות, תנועות סגורות, תנועות פתוחות, תנועות קדמיות, תחיית העברית, לשון (איבר), טון (בלשנות), חך, חטף, חולם, חיריק, בסיס חיתוך, ..., בעלי המסורה, גרמנית, גג חלל הפה, גובה תנועות, דקדוק עברי - מונחים, דיפתונג, הניקוד הטברני, השערה (מדע), הטעמה, הברה, הגה (פונטיקה), הגיית העברית, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, וילון (אנטומיה). להרחיב מדד (17 יותר) »
מעוגלות התנועות
מעוגלוּת תנועות היא מידת המעוגלות של השפתיים בעת הגיית התנועה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ומעוגלות התנועות · ראה עוד »
משך התנועות
#הפניה תנועה (פונולוגיה)#משך (אורך).
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ומשך התנועות · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מיקום התנועות
מיקום תנועות הוא מיקום הלשון יחסית לגב הפה בעת הגיית התנועה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ומיקום התנועות · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ואם קריאה · ראה עוד »
אשר לאופר
אשר לאופר הוא פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל את המעבדה הפונטית של החוג וחבר בוועד המנהל של IPA (האגודה הבינלאומית לפונטיקה).
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ואשר לאופר · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וניקוד · ראה עוד »
ניקוד ארץ־ישראלי
קטע פיוט בניקוד ארץ־ישראלי שנתגלה בגניזת קהיר (מתוך הקדושתא שחיבר הדותהו על משמרת בלגה) הניקוד הארץ־ישראלי הוא ניקוד עילי שהיה בשימוש יהודי ארץ ישראל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וניקוד ארץ־ישראלי · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וניקוד טברני · ראה עוד »
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וניקוד בבלי · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וסורית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ועברית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ועיצור · ראה עוד »
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ופרוטו-שמית · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ופונמה · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ופונולוגיה · ראה עוד »
צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וצ'כית · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וצירי · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וקמץ · ראה עוד »
קובוץ
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וקובוץ · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ור · ראה עוד »
רשימת תנועות
רשימת התנועות מכילה מגוון תנועות המוכרות על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ורשימת תנועות · ראה עוד »
ריאות
#הפניה ריאה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וריאות · ראה עוד »
שפתיים
שפתיים צבועות בשפתון השפתיים הן איבר המהווה את הפתח של חלל הפה אצל בני אדם ויונקים רבים אחרים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושפתיים · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושפה · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות טונאליות
#הפניה טון (בלשנות).
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושפות טונאליות · ראה עוד »
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושורוק · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ושווא · ראה עוד »
תנועה הומופונית
תְּנוּעָה הוֹמוֹפוֹנִית (מיוונית: חד-קולי) בעברית, הִנָה תנועה שוות צליל לתנועה אחרת, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועה הומופונית · ראה עוד »
תנועות מרכזיות
בפונולוגיה, תנועות מרכזיות הן תנועות המופקות כאשר הלשון נמצאת במרכז חלל הפה בין גב הפה לפתח הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות מרכזיות · ראה עוד »
תנועות אמצעיות
תנועות אמצעיות הן תנועות אשר בעת הגייתן נמצאת הלשון באמצע יחסית לגג חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות אמצעיות · ראה עוד »
תנועות אחוריות
תנועות אחוריות הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הקרוב ביותר לגב חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות אחוריות · ראה עוד »
תנועות סגורות
תנועות סגורות המכונות גם תנועות גבוהות הן תנועות אשר בעת הגייתן הלשון נמצאת הרבה מעל האמצע יחסית לגג חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות סגורות · ראה עוד »
תנועות פתוחות
תנועות פתוחות המכונות גם תנועות נמוכות, הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הרבה מתחת לאמצע יחסית לגג חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות פתוחות · ראה עוד »
תנועות קדמיות
תנועות קדמיות הן תנועות אשר מופקות כאשר מיקום הלשון הוא המרוחק ביותר מגב חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותנועות קדמיות · ראה עוד »
תחיית העברית
#הפניה תחיית הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ותחיית העברית · ראה עוד »
לשון (איבר)
הלשון היא איבר שרירי שרובו עשוי מסחוס המצוי בפיותיהם של בעלי חיים רבים.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ולשון (איבר) · ראה עוד »
טון (בלשנות)
טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וטון (בלשנות) · ראה עוד »
חך
מיקום החך בפה מיקום החך הרך החך (באנגלית: Palate) הוא גג הפה בבני אדם ובבעלי חוליות אחרים, המבדיל בין חלל הפה לחלל האף.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וחך · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וחטף · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וחיריק · ראה עוד »
בסיס חיתוך
בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ובסיס חיתוך · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ובעלי המסורה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וגרמנית · ראה עוד »
גג חלל הפה
#הפניה חך.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וגג חלל הפה · ראה עוד »
גובה תנועות
איור המציג את גובה הלשון של חמש תנועות קדמיות גובה תנועות הוא מיקום הלשון ביחס לגג חלל הפה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) וגובה תנועות · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ודיפתונג · ראה עוד »
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והניקוד הטברני · ראה עוד »
השערה (מדע)
הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והשערה (מדע) · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והטעמה · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והברה · ראה עוד »
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגה (פונטיקה) · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) והגייה תימנית · ראה עוד »
וילון (אנטומיה)
#הפניהחך#החך הרך.
חָדָשׁ!!: תנועה (פונולוגיה) ווילון (אנטומיה) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תנועה_(פונולוגיה)
