סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיים יוסף דוד אזולאי

מַדָד חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל. [1]

356 יחסים: מאיר בניהו, מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר הכהן פופרש, מנחם די לונזאנו, מנוח בן יעקב, מניעת הריון בהלכה, מניין השנים בלוח העברי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסכת מכות, מסכת כלה, מעשה נסים, מעגל טוב, מעכה בת אבישלום, מצוות תכלת, מקובל, מרן (תואר), מרדכי אצבאן, מרדכי אליהו, מרדכי הלוי, מרדכי כרמי, משפחת מנדלבוים, משפחת מיוחס, משפחת אלישר, משפחת קסטלאצו, משפחת בג'איו, משפחות כהן, משה מקוצי, משה מרקוביץ, משה אריה לייב שפירא, משה נג'ארה (לקח טוב), משה ר' מנדלש, משה חגיז, משה גאלנטי (הראשון), משה די ברושליש, משה ישראל, משה יוסף מרדכי מיוחס, משיח שקר, מתתיה נסים טירני, מלאכי הכהן, מזמור שיר חנוכת הבית, מחזיר גרושתו, מגן דוד, מדרש פליאה, מדרש תמורה, מדרש לקח טוב, מורה נבוכים, מות משה, מכתם לדוד, מי כמוך ואין כמוך, א-סמוע, ..., אפרים מרגנסבורג, אפרים נבון, אלעזר מגרמייזא, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר נחום, אליעזר פאפו, אליעזר בר ארחא, אליעזר די אבילה, אליקים כרמולי, אליהו רחמים זייני, אליהו שמאע הלוי, אליהו דלמדיגו, אליהו הכהן (רב), אליהו ישראל, אליהועיני בן הקוף, אזולאי, אחרונים, אבן העזר, אבא דמן יפו, אברהם אמינוף, אברהם אליעזר הלוי, אברהם אזולאי, אברהם אזולאי (מנדלבוים), אברהם אבן מוסה, אברהם אבולעפיה, אברהם סבע, אברהם פינסו, אברהם בן לוי קונקי, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם הלוי אמיגו, אברהם וולפנזון, אברהם כלפון (רב), אברהם יערי, אברהם ישראל זאבי, אבות דרבי נתן, אגדה (יהדות), אדם זאב, אהרן אלפנדרי, אהרן לפפה, אהרן הכהן פרחיה, אוצר מסעות, אור החיים (ספר), אורח חיים (שולחן ערוך), איסור סירוס, איש אשכולות, אידרא, נסים דוד עזראן, נקבת השילוח, נרות שבת ויום טוב, נתן אדלר, נתן בורג'יל, נתנאל וייל, נחמן קטופא, ספר תורה שנפל, ספר חסידים, ספר החזיונות, ספר החינוך, ספר הישר (מוסר), ספר הישר (אגדה), ספרי, סדר מועד, סדר תנאים ואמוראים, סדר ליל ראש השנה, סולימאן אוחנה, סוטה (הלכה), עצם הלוז, עקילס הגר, עקיבא אזולאי, עלינו לשבח, עליונים ששו, עזרא ועזריאל בני שלמה, עזרת נשים (בית כנסת), עזריה מן האדומים, עזריה פיגו, עוז והדר, עובדיה יוסף, עודד ירקוני, פסקי תוספות, פיוטי הושענות, צמצום (הלכה), צבי כץ, צדוק ליינמן, קלמן הברקשטן, קבר אור החיים, קבר זכריה, קברי צדיקים ביהדות, קבלת הוראות מרן, קבורה (יהדות), קיר הפלא אשר בוורמייזה, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, רפאל (מלאך), רפאל משה בולה, רפאל קירכהיים, רפאל שלמה לניאדו (1793), רפאל הלוי, רפפורט (שם משפחה), רש"י, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רלב"ג, רב (אישה), רב אחאי, רב פורים, רבי פינחס בן יאיר, שמשון חיים נחמני, שמחת תורה, שמואל אלבז (רב), שמואל אליעזר זילברמן, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אבן אלבאז, שמואל אבוהב, שמואל פרימו, שמואל קאיידנובר, שמואל גרמיזאן, שמואל הנגיד, שמואל ויטאל, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שאול מאמסטרדם, שאול מקיקץ שלי, שאול ברלין, שם טוב אבן גאון, שם הגדולים, שער הכוונות, שש זכירות, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה עמאר (מרקש), שלמה עדני, שלמה לוריא, שלום מאיר ולך, שלום שרעבי, שבתי כהן, שד"ר, שו"ת מן השמים, שולחן ערוך, שינוי שם, שיבולי הלקט, תנא דבי אליהו, תניא רבתי, תפלת החדש, תפילת חנה, תקנות שו"ם, תלמיד חכם שסרח, תוספות איוורא, תורת משה, תיקון ליל שבועות, למנצח מזמור לדוד, לשם ייחוד, ליבורנו, ט"ו באב (מועד), טעמי המקרא, זיהוי מקום המקדש, חמסה, חנוכת בית, חצי שיעור, חציל, חק לישראל, חזקיה בן מנוח, חד גדיא, חיבור ספר הזוהר, חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, חיים מודעי, חיים אבולעפיה (השלישי), חיים צבי שניאורסון, חיים חורי, חיים בן עטר, חיים בנבנישתי, חיים דוד קורינאלדי, חיים כפוסי, בן ציון חזן, בנימין קזיס, בנימין זאב מארטה, בנימין הכהן מעלי, ברזילי יעבץ, ברוך מנדלבוים, ברוך בן יצחק, ברוך ברזילי, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכי יוסף, בשר על גבי גחלים, בת ים (מיתולוגיה), בלדור, בית הכנסת לעולי לוב, גצל קרסל, גבריאל איספיראנסה, גדליה חיון, גילוי אליהו, דניאל טירני, דקדוקי סופרים, דברי הימים, דוד אלטשולר, דוד פארדו, דוד שלמה אייבשיץ, דוד לידא, דוד בונפיד, דוד והצרעה והעכביש, דיו סת"ם, ה'תע"ג, ה'תפ"ד, ה'תקס"ז, ה'תקס"ו, העלייה ממרוקו, העיטור, הר המנוחות, הרמב"ם היומי, השיל מקראקא, התרת נדרים, הלל בן אליקים, הגדה של פסח, הדפס ישראלי, הושענות, הכהנים בני צדוק, הילולת רבי שמעון בר יוחאי, היישוב הישן, היישוב היהודי בחברון, ווי העמודים, וידאל די טולוזא, ויואל משה, כניסה להר הבית (הלכה), כף החיים, כתם פז, כתבי האר"י, כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, כלבו (ספר), כליפא בן מלכא, כוונה (יהדות), י"א באדר, יאיר חפוטא, יעקב מנדלבוים, יעקב משה הלל, יעקב מולכו, יעקב אלישר, יעקב סקילי, יעקב קאשטרו, יעקב שאול אלישר, יעקב בן אשר, יעקב הלוי ממרויש - קורביל, יעקב כולי, יעקב ישראל סטל, יעקב יהושע פלק, יפו העתיקה, יצחק מדורא, יצחק אבן גיאת, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק נסים, יצחק נוניש בילמונטי, יצחק טייב, יצחק בן מלכי צדק, יצחק בן אשר הלוי, יצחק בכר דוד, יצחק דמן עכו, יצחק די ליאון, יצחק דילוייה, יצחק הצרפתי, יצחק הכהן רפפורט, ירושלמי על סדר קדשים, ירוחם פישל פרלא, ירוחם בן משולם, ישמעאל הכהן ממודנה, ישמעאל הכהן טנוג'י, ישראל איסרלן, ישראל נג'ארה, ישראל ב"ק, ישראל יעקב אלגאזי, ישיבת בית יעקב (פירירא), ישיבת המקובלים בית אל, ילקוט מעם לועז, ילקוט שמעוני, יחיא עבאהל, יחיאל בן אורי, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל הילל אלטשולר, יהדות מרוקו, יהדות אנקונה, יהדות איטליה, יהדות תוניסיה, יהדות ליבורנו, יהוסף האזובי, יהושע רפאל בנבנישתי, יהודה מועלם, יהודה רוזאניס, יהודה זרחיה סגל, יהודה בן עטר, יהודה בן ברזילי הברצלוני, יהודה ביבאס, יהודה הורוויץ מדז'יקוב, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יום העצמאות בהלכה, יום-טוב אלגאזי, יונה נבון, יונה לנדסופר, יוסף אלמנצי, יוסף אומץ, יוסף סאגיס, יוסף קארו, יוסף קורקוס, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף טאיטאצאק, יוסף חמיץ, יוסף חיים מבגדאד, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף בן ג'וייא, יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני), 21 במרץ. להרחיב מדד (306 יותר) »

מאיר בניהו

 מאיר בניהו מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר בניהו · ראה עוד »

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (1624–1662).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנוח בן יעקב

רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומנוח בן יעקב · ראה עוד »

מניעת הריון בהלכה

ההלכה מתמודדת עם רצונם של זוגות יהודים במניעת הריון באמצעות הגבלות חלקיות, במטרה לשמור על רוח המצוות הנוגעות להעמדת צאצאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומניעת הריון בהלכה · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שהתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת כלה

שער '''מסכת כלה''' במהדורה משנת 1789 מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת כלה · ראה עוד »

מעשה נסים

עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעשה נסים · ראה עוד »

מעגל טוב

הספר מעגל טוב הוא יומן מסע שנכתב על ידי החיד"א בעקבות מסעותיו כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעגל טוב · ראה עוד »

מעכה בת אבישלום

מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומצוות תכלת · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומקובל · ראה עוד »

מרן (תואר)

מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית) או מוּרֶן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרן (תואר) · ראה עוד »

מרדכי אצבאן

הרב מרדכי אצבאן היה רב, פוסק ומקובל מה-מאה ה-18 שחי ופעל בעיר מקנס במרוקו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אצבאן · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי הלוי · ראה עוד »

מרדכי כרמי

רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי כרמי · ראה עוד »

משפחת מנדלבוים

משפחת מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום) היא משפחה יהודית ענפה מחסידות קרלין, ששורשיה מגיעים לרבי יואל סירקיס, רבי שמשון מאוסטרופולי והמהרש"ל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת מנדלבוים · ראה עוד »

משפחת מיוחס

חומות ב-1873 משפחת מְיוּחָס היא משפחת רבנים, סוחרים ואנשי ציבור ספרדית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת מיוחס · ראה עוד »

משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ועסקנים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו כרבנים, כאישי ציבור וכעסקנים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת אלישר · ראה עוד »

משפחת קסטלאצו

משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת קסטלאצו · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משפחות כהן

ביהדות, כהן הוא מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשפחות כהן · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי (קוסי) (Coucy) שבחבל פיקרדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה מרקוביץ

ר' משה מרקוביץשתמונה להחלפה משה מרקוביץ (ה'תרט"ו, 1855 - ניסן ה'תרצ"ה, 1935) היה ביבליוגרף וביוגרף ליטאי, בן העיר ראסיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה מרקוביץ · ראה עוד »

משה אריה לייב שפירא

הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ"ט, 1889 – י' סיוון תשל"ב, מאי 1972) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים ורב ומו"ץ בשכונת בית ישראל בעיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה אריה לייב שפירא · ראה עוד »

משה נג'ארה (לקח טוב)

רבי משה נג'ארה (? - ה'שמ"א) היה מחכמי צפת בתקופתו של האר"י הקדוש ומתלמידיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה נג'ארה (לקח טוב) · ראה עוד »

משה ר' מנדלש

רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) - נפטר אחרי שנת ה'תק"י (1750)), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה חגיז · ראה עוד »

משה גאלנטי (הראשון)

הרב משה בן מרדכי גלנטי (נקרא גם רבי משה גלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה תלמיד חכם, פוסק ומקובל צפתי בולט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה גאלנטי (הראשון) · ראה עוד »

משה די ברושליש

רבי משה די ברושליש היה רב בימי הביניים, מתלמידי הרא"ש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה די ברושליש · ראה עוד »

משה ישראל

הרב משה ישראל (ת"ל, 1670 - ת"ק, 1740) היה מחכמי צפת וירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר שו"ת "משאת משה".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה ישראל · ראה עוד »

משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (ה'תצ"ח (1738) - י"ג בתשרי ה'תקס"ו (6 באוקטובר 1805), היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומשיח שקר · ראה עוד »

מתתיה נסים טירני

מתתיהו נסים טירני (1745 - 1815 בערך) היה רב ומשורר מחכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומתתיה נסים טירני · ראה עוד »

מלאכי הכהן

רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומלאכי הכהן · ראה עוד »

מזמור שיר חנוכת הבית

"מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" הוא מזמור המופיע כפרק ל' בספר תהילים והוא מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומזמור שיר חנוכת הבית · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

ביהדות, מחזיר גרושתו הוא מי שגירש את אשתו במתן גט ולאחר מכן נושא אותה בשנית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מגן דוד

מגן דוד מגן דוד כעיטור מגולף באבן מעל לכניסה לבית מגורים משנת 1936 בשכונת נחלאות בירושלים (2008) מגן דוד (סמל: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה – העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה – ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומגן דוד · ראה עוד »

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש פליאה · ראה עוד »

מדרש תמורה

מדרש תמורה (או מדרש תמורות) הוא ספר מדרש קטן המיוחס לתנאים רבי ישמעאל ורבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש תמורה · ראה עוד »

מדרש לקח טוב

עמוד הפתיחה - ראו להלן מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש לקח טוב · ראה עוד »

מורה נבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (מכונה בדרך כלל "מורה נבוכים") (בערבית יהודית: דלאלה אלחאירין, בערבית: دلالة الحائرين; מכונה בקיצור גם "המורה") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומורה נבוכים · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומות משה · ראה עוד »

מכתם לדוד

"מִכְתָּם לְדָוִד" הוא מזמור ט"ז בספר תהילים, והוא מיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומכתם לדוד · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

מי כמוך ואין כמוך הוא פיוט אשר חיבר רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

א-סמוע

קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע בית הכנסת 2009 אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון המונה כ-18,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וא-סמוע · ראה עוד »

אפרים מרגנסבורג

רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110–1175) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, התגורר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז - כ"ו בניסן ה'תצ"ה; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואפרים נבון · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתקכ"ה, 1165 - ה' אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלכסנדרי זוסלין הכהן

הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-14, מחבר ספר האגודה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »

אליעזר נחום

הרב אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 1662–1744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר נחום · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר בר ארחא

רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) רב, דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר בר ארחא · ראה עוד »

אליעזר די אבילה

הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליעזר די אבילה · ראה עוד »

אליקים כרמולי

אליקים כרמולי אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליקים כרמולי · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו שמאע הלוי

הרב אליהו שמאע הלוי היה רב ראשי ואב בית הדין בעיר חלב שבסוריה בין השנים 1805–1814, תקס"ה - תקע"ד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו שמאע הלוי · ראה עוד »

אליהו דלמדיגו

איור דיוקנו של אליהו דלמדיגו הרב אליהו בן משה אבא דלמדיגו (1458, כרתים - 1493).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו דלמדיגו · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

שבט מוסר, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון. הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר 1659 (משוער) – איזמיר 1729 ח' אדר ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אליהו ישראל

רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה רב, אב בית דין באלכסנדריה במצרים ובירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו ישראל · ראה עוד »

אליהועיני בן הקוף

אליהועיני בן הקוף היה כהן גדול בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהועיני בן הקוף · ראה עוד »

אזולאי

אזולאי נודע גם כאסולי, אסולין, אזולאס ועוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואזולאי · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואחרונים · ראה עוד »

אבן העזר

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג אבן העזר או בקיצור אה"ע או אבה"ע הוא שמו של החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבן העזר · ראה עוד »

אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבא דמן יפו · ראה עוד »

אברהם אמינוף

הרב אברהם אמינוף תלמודי (ה'תרי"ז, 1857 - ט' בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רבּה ומנהיגהּ של הקהילה הבוכרית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אמינוף · ראה עוד »

אברהם אליעזר הלוי

הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אבדק"ק טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם אזולאי

מערת ציון קברו של רבי אברהם אזולאי בבית העלמין העתיק בחברון רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל (1570) - כ"ד בחשון ה'ת"ד (1643) ויש אומרים שנפטר כ"א בחשוון) היה מקובל, סבו או אבי-סבו של הרב החיד"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אזולאי (מנדלבוים)

אברהם אזולאי (מנדלבוים; כ"ו בסיוון תרמ"ו, יוני 1886 – ז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה עסקן ציבור בתל אביב, יושב ראש ועד שכונת נוה שלום, ממייסדי שכונת מאה שערים בתל אביב וחבר מועצת העיר בארבע המועצות הראשונות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי (מנדלבוים) · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (לפי המשוער נולד: בשנת 1660, ונפטר בשנת 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440, ספרד - 1508, ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם פינסו

הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם פינסו · ראה עוד »

אברהם בן לוי קונקי

רבי אברהם בן לוי קונקי היה מקובל שפעל בעיר חברון במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן לוי קונקי · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן דוד יצחקי

העתק הכתב שעל גבי מצבתו של ר' אברהם יצחקי ר' אברהם בן דוד יצחקי (1661, תכ"א - 1729, י"ג בסיוון תפ"ט) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »

אברהם הלוי אמיגו

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם הלוי אמיגו · ראה עוד »

אברהם וולפנזון

רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) (נולד ה'תקס"ד - תרט"ו) היה הדיין ראשון של עדת הפרושים בארץ ישראל ובית דינו שכן בעיר צפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם וולפנזון · ראה עוד »

אברהם כלפון (רב)

רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם כלפון (רב) · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה ועריכתה משוער לתקופת הגאונים (700-900 לספירה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אדם זאב

ציור של אדם זאב אדם זאב הוא יצור מיתולוגי, אדם שהופך לעיתים לזאב, יכול לשנות את צורתו בין צורת אדם לצורת זאב, או אדם שנשאר לעד בצורת זאב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואדם זאב · ראה עוד »

אהרן אלפנדרי

הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »

אהרן לפפה

הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן לפפה · ראה עוד »

אהרן הכהן פרחיה

הרב אהרן בן חיים אברהם הכהן פרחיה (או פרחיא), נכדו של הרב פרחיה הכהן, חי בסלוניקי ופעל בה כרב ופוסק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואהרן הכהן פרחיה · ראה עוד »

אוצר מסעות

עטיפת הספר אוצר מסעות הוא קובץ יומני מסע של נוסעים יהודים מתקופות שונות, מתחילת האלף השני לספירה ועד למאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואוצר מסעות · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

איסור סירוס

איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה, האוסרת על ביצוע סירוס לזכרים מקרב בעלי החיים, בהמות, חיות, עופות, ובתלמוד נאמר שאיסור זה נאמר גם על בני אדם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיסור סירוס · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיש אשכולות · ראה עוד »

אידרא

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואידרא · ראה עוד »

נסים דוד עזראן

הרב ניסים עזראן ואביו הרב שמואל עזראן הרב נסים דוד עזראן (כ"ח כסלו תרע"א - ג' באדר ה'תשמ"ד), היה מייסד וראש ישיבת בית שמואל בירושלים ויקיר העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונסים דוד עזראן · ראה עוד »

נקבת השילוח

תוואי נקבת השילוח ביחס לעיר דוד המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונקבת השילוח · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800), רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן בורג'יל

הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתן בורג'יל · ראה עוד »

נתנאל וייל

שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונתנאל וייל · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם (על פי מסורת יותר מאוחרת) נחמן חטופא (על כי חטפו המוות) (נולד על פי המסורת בשנת ד'רמ"ה (485 לספירה) בזמן רבנן סבוראי עליו נכתב ספר "נבואת הילד". קברו, הנמצא באזור ברעם שבגליל העליון, נחשב למקום קדוש, שבזכותו נפקדו עקרות והבריאו ילדים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונחמן קטופא · ראה עוד »

ספר תורה שנפל

דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר תורה שנפל · ראה עוד »

ספר חסידים

מהדורת 1724 ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של יוצריה, רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז שמסביבו בגרמניה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר חסידים · ראה עוד »

ספר החזיונות

ספר החזיונות (ידוע גם בשם שבחי ר' חיים ויטאל) הוא חיבור מאת רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), בכיר תלמידי האר"י.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר החזיונות · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הישר (מוסר)

ספר הישר, קושטנטינה ר"פ, 1520 ספר הישר הוא ספר מוסר שחובר כנראה בספרד במאה ה-13, ככל הנראה בידי חכם בשם זרחיה היווני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר הישר (מוסר) · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה שפה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספרי · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר מועד · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים ואמירת תפילות במהלך סעודת הלילה של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סולימאן אוחנה

רבי סולימאן אוחנה (נפטר שע"ח (1618)) היה מקובל שנמנה עם גורי האר"י.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסולימאן אוחנה · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שעל פי דברי חכמים זכרונם לברכה שממנה יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועצם הלוז · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועקילס הגר · ראה עוד »

עקיבא אזולאי

עקיבא (משה אבנר) אזולאי (1913 – 8 בספטמבר 1984) היה איש ציבור ישראלי, פעיל ארגון ההגנה, מראשוני הנוטרים בירושלים, סגן ראש העיר, סגן יו"ר המועצה הדתית ונשיא ועד העדה המערבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועקיבא אזולאי · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה יהודית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועלינו לשבח · ראה עוד »

עליונים ששו

הפיוט עליונים ששו הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים המצויה בסוף האזהרות לחג השבועות הידועות בשם "אתה הנחלת", הנקשרת לתורה, קבלתה ולומדיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועליונים ששו · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה לה רוסה - באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה - 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיגו (של"ט, 1579 - ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועזריה פיגו · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועוז והדר · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עודד ירקוני

עודד ירקוני (30 בינואר 1921 - 10 באוגוסט 2002) היה איש חינוך ישראלי, חבר "ההגנה".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועודד ירקוני · ראה עוד »

פסקי תוספות

פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר. פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופסקי תוספות · ראה עוד »

פיוטי הושענות

פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים במהלך ההושענות בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופיוטי הושענות · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צבי כץ

הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"נ, 1590 - ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצבי כץ · ראה עוד »

צדוק ליינמן

צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצדוק ליינמן · ראה עוד »

קלמן הברקשטן

רבי קלונימוס קלמן הַבֶּרְקַשְׂטְן או הַבֶּרְקַסְטְן היה רב ליטאי-פולני במאה ה-16, שעלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים ובארץ הקודש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקלמן הברקשטן · ראה עוד »

קבר אור החיים

מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים קבר אור החיים (נודע בכינוי: קבר אור החיים הקדוש), הוא קברו של רבי חיים אבן עטר, המפורסם בשם ספרו "אור החיים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבר אור החיים · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית מתקופת בית שני המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבר זכריה · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

קבר התנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

מצבה בבית הקברות היהודי בפודו אילואיי שברומניה, משנת תקפ"ה (1825) ביהדות, קבורת המת היא מצווה שעל פיה חובה לקבור מתים בקרקע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קיר הפלא אשר בוורמייזה

קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה היא בלדה מאת שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בשנת 1924 בעקבות אגדה ידועה על אמו של רש"י (או אמו של רבי יהודה החסיד; האגדה התגלגלה לאישים נוספים).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקיר הפלא אשר בוורמייזה · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303) הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, אליו מיוחס חיבור ספר החינוך (אם כי רבים סבורים שיחוס זה מוטעה).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורא"ה · ראה עוד »

רפאל (מלאך)

רפאל הוא דמות מלאך במיתולוגיה היהודית, הנוצרית והאסלאמית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל (מלאך) · ראה עוד »

רפאל משה בולה

רבי רפאל משה בולה (סלוניקי - כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773, ירושלים), רב מחכמי ירושלים, שימש תקופה קצרה בתפקיד הראשון לציון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל משה בולה · ראה עוד »

רפאל קירכהיים

רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1840, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל קירכהיים · ראה עוד »

רפאל שלמה לניאדו (1793)

הרב רפאל שלמה לניאדו הראשון (?–1793) היה דיין ורב העיר חלב שבסוריה, מגדולי הרבנים והדיינים בעיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל שלמה לניאדו (1793) · ראה עוד »

רפאל הלוי

רבי רפאל (בכור) הלוי (? - י"ד באב תקי"ב), היה רב, פוסק, מחכמי ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל הלוי · ראה עוד »

רפפורט (שם משפחה)

ברכת הכהנים רפָּפורט או רפּוֹפורט (נכתב גם: רפאפורט; באנגלית: Rap(p)aport, Rap(p)oport or Rapa Porto) הוא שם משפחה יהודי-כהני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפפורט (שם משפחה) · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורש"י · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (1288 – 1344) היה פרשן המקרא, רופא, מדען, מהנדס, אסטרונום, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים היהודיים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורלב"ג · ראה עוד »

רב (אישה)

רַב או רַבָּה הוא תואר לאישה שהוסמכה באופן כלשהו לרבנות או המשמשת בתפקיד רב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב (אישה) · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב אחאי · ראה עוד »

רב פורים

תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות התיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב פורים · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר (ג'תתק"ל - ג'תתק"ס, 170–200) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

שמשון חיים נחמני

רבי שמשון נחמני (תס"ו - ו' באלול תקל"ט) היה רב וסופר תורני יהודי איטלקי, ששימש כרב בקהילות מודינה, סיינה ורג'ו אמיליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל אלבז (רב)

רבי שמואל אלבז היה אבי משפחת אביחצירא, בן המאה ה-16, תלמידו של רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אלבז (רב) · ראה עוד »

שמואל אליעזר זילברמן

הרב שמואל אליעזר זילברמן -שמולייזר הנגר שמואל אליעזר זילברמן מוכר גם בתור שמולייזר הנגר (ה'תרי"א, 1851, פינסק ברוסיה - ה'תר"פ, 1920, ירושלים) היה איש ציבור ירושלמי, מן הבולטים בבעלי המלאכה היהודים שעסקו במלאכה ואומנות העץ בירושלים בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אליעזר זילברמן · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל אבן אלבאז

שער ספרו '''ויאמר שמואל''' מהדורה ראשונה רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »

שמואל אבוהב

הרב שמואל אבוהב (1610–1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל אבוהב · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »

שמואל גרמיזאן

הרב שמואל גרמיזאן (1605-1675) היה פוסק, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל ויטאל

רבי שמואל וויטאל בן רבי חיים (ה'שנ"ח, 1598 - תל"ז, 1677), בנו של רבי חיים ויטאל, היה מרבני ומקובלי דמשק.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמואל ויטאל · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול בן רבי אריה לייב מאמסטרדם; (~ה'תע"ז, 1717 - ז' תמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

שאול מקיקץ שלי

הרב שאול מקיקץ שלי (1887–1969, ה'תרמ"ז - ה'תש"ל) היה רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול מקיקץ שלי · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאול ברלין · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

שם טוב בן אברהם גאון (נולד בשנת ה'מ"ז, 1287–1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם הגדולים · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושער הכוונות · ראה עוד »

שש זכירות

שש זכירות (בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות) הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושש זכירות · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר הרב שלמה אהרן ורטהיימר (18 בנובמבר 1866-י' בכסלו תרכ"ז הונגריה, 1935-י' בתמוז תרצ"ה, ירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

שלמה עמאר (מרקש)

הרב שלמה עמאר היה אב"ד וראש מתיבתא בעיר מרקש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה עמאר (מרקש) · ראה עוד »

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה עדני · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלום מאיר ולך

שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלום מאיר ולך · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש ולעיתים בתוספת "הקדוש", ה'תס"ג או ה'ת"פ, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777 או ה'תקמ"ב, 1782) היה מקובל בולט, מחבר "פירוש השמ"ש" על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלום שרעבי · ראה עוד »

שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושבתי כהן · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושד"ר · ראה עוד »

שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושו"ת מן השמים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שינוי שם

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושינוי שם · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר שחובר על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תניא רבתי

תניא או תניא רבתי הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותניא רבתי · ראה עוד »

תפלת החדש

תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותפלת החדש · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה ותתפלל חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה', כשנולד לה בנה שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותפילת חנה · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותוספות איוורא · ראה עוד »

תורת משה

תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותורת משה · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

רחבת הכותל בזריחה בבוקר חג השבועות, לאחר התיקון תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

למנצח מזמור לדוד

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ הן מילות הפתיחה של פרק כ' בספר תהילים הנאמר בתפילת שחרית בין אשרי לקדושה דסידרא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולמנצח מזמור לדוד · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ולשם ייחוד · ראה עוד »

ליבורנו

מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וליבורנו · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ביהדות, ט"וּ באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין כיום מועד של שמחה בסימן של פיוס ואהבה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וטעמי המקרא · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמסה

חמסה עם עין במרכזה חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים במיסטיקה, חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) היא קמע בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות, האמור להגן מפני עין הרע.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחמסה · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית חדש או מקום חדש היא אירוע או מסיבה חגיגית לרגל הכניסה הרשמית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחנוכת בית · ראה עוד »

חצי שיעור

בהלכה היהודית, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות מועטה, כמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחצי שיעור · ראה עוד »

חציל

דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena; נקרא גם: סולנום החציל), צמח רב שנתי פרי מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים (מבחינה בוטנית הוא פרי שכן הוא מתפתח מהזרע של הצמח ומכיל זרעים), בעל מרקם ספוגי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחציל · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחק לישראל · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חד גדיא

גדי עיזים חד גדיא הוא פיוט המושר בסופה של הגדת פסח עם סיום ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחד גדיא · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות הוא ספר של אחד הראשונים, שנכתב על מסכת מנחות, והוא מספרי הראשונים היחידים על מסכת בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי הרשב"א על מסכת מנחות · ראה עוד »

חיים מודעי

הרב חיים מודעי, (ה'ת"ף, 1720 - ה'תקנ"ד, 1794), היה ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים מודעי · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השלישי)

רבי חיים בן דוד אבולעפיה (נפטר ה'תקל"ה, 1775) היה רב עות'מאני במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים אבולעפיה (השלישי) · ראה עוד »

חיים צבי שניאורסון

חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »

חיים חורי

הרב חיים חורי (ה'תרמ"ה, 1885 - כ"ה באייר ה'תשי"ז, 26 במאי 1957) היה רב העיר גאבס.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים חורי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש, על שם ספרו; 1696, ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בנבנישתי (קושטא, ה'שס"ג, 1603 - איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב באיזמיר, פוסק הלכה ידוע, ממפרשי הארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

חיים דוד קורינאלדי

הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים דוד קורינאלדי · ראה עוד »

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך - י"ב בשבט שצ"א, 1631).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים כפוסי · ראה עוד »

בן ציון חזן

הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 - י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד", ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובן ציון חזן · ראה עוד »

בנימין קזיס

הרב בנימין קזיס (קאזיס, קאזיש) (נפטר תצ"ה, 1735) היה מרבני קושטא וצפת.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין קזיס · ראה עוד »

בנימין זאב מארטה

רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין זאב מארטה · ראה עוד »

בנימין הכהן מעלי

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן; ה'ת"ל, 1670 - ה'תצ"ה, 1735 בערך) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובנימין הכהן מעלי · ראה עוד »

ברזילי יעבץ

רבי ברזילי יעבץ (? - ה'תק"ך (1760)) היה מחשובי רבני האימפריה העות'מאנית במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברזילי יעבץ · ראה עוד »

ברוך מנדלבוים

הרב ברוך מנדלבוים הרב ברוך מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום; נודע כרב מטורוב; כ"ב בטבת תקצ"ד, ינואר 1834 – י"ז באייר תרס"ה, מאי 1905) היה רב בערים מציוב, סטולין וטורוב שבבלארוס, ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך מנדלבוים · ראה עוד »

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך בן יצחק · ראה עוד »

ברוך ברזילי

רבי ברוך ברזילי היה ראש ישיבה בצפת במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברוך ברזילי · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכי יוסף

ברכי יוסף הוא פירוש לשולחן ערוך מאת רבנו חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברכי יוסף · ראה עוד »

בשר על גבי גחלים

בשר על גבי גחלים הוא ספר הלכה שרובו אבד, ונשארו ממנו שרידים - עשרות תשובות ופסקים - במקורות שונים, בדפוס ובכתבי יד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובשר על גבי גחלים · ראה עוד »

בת ים (מיתולוגיה)

בת ים, ציורו של ג'ון ויליאם ווטרהאוס פסל של בת ים בת ים או בתולת ים היא יצור אגדי שחציו העליון דמוי אישה וחציו התחתון דמוי דג.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובת ים (מיתולוגיה) · ראה עוד »

בלדור

Semecarpus anacardium בלדור (נקרא גם בלזור או פלדור; שם מדעי: Semecarpus anacardium) הוא צמח רפואי הנודע בעיקר בסגולותיו כמחזק זיכרון, שימוש בצמח זה נעשה בעיקר ברפואת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובלדור · ראה עוד »

בית הכנסת לעולי לוב

שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב הכניסה למבנה בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובית הכנסת לעולי לוב · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגצל קרסל · ראה עוד »

גבריאל איספיראנסה

ר' גבריאל איספיראנסה (או אישפרנסה; ה'ש"פ – ה'תל"ז) היה מגדולי חכמי צפת במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגבריאל איספיראנסה · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגדליה חיון · ראה עוד »

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לחלק מבני-אדם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגילוי אליהו · ראה עוד »

דניאל טירני

רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודניאל טירני · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

שער "דקדוקי סופרים" למסכת ברכות דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נָטֵע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד שמקיף את כל התלמוד הבבלי ויד צנזורים נוצרים לא נגעה בו), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודברי הימים · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ (א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד לידא

רבי דוד לידא (נולד לפי ההערכה בה'שצ"ב (1632) - נפטר ה'תנ"ז (1697) היה רבה של קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד לידא · ראה עוד »

דוד בונפיד

רבי דוד בן ראובן בונפיד היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד בונפיד · ראה עוד »

דוד והצרעה והעכביש

צרעה ועכביש משותק דוד והצרעה והעכביש הוא שמה של אגדה מפי חז"ל, המופיעה במדרש אלפא ביתא דבן סירא.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד והצרעה והעכביש · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודיו סת"ם · ראה עוד »

ה'תע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תע"ג · ראה עוד »

ה'תפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תפ"ד · ראה עוד »

ה'תקס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקס"ז · ראה עוד »

ה'תקס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקס"ו · ראה עוד »

העלייה ממרוקו

העלייה ממרוקו החלה באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והעלייה ממרוקו · ראה עוד »

העיטור

שער ספר העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובנס שבצרפת (ד'תתפ"ב-ד'תתקנ"ג, 1122-1193 בערך).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והעיטור · ראה עוד »

הר המנוחות

מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והר המנוחות · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

הרבי מליובאוויטש. לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והרמב"ם היומי · ראה עוד »

השיל מקראקא

מצבת קברו של הרבי רבי העשיל בקראקא רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והשיל מקראקא · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והתרת נדרים · ראה עוד »

הלל בן אליקים

רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והלל בן אליקים · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והגדה של פסח · ראה עוד »

הדפס ישראלי

ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והדפס ישראלי · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והושענות · ראה עוד »

הכהנים בני צדוק

במקרא, הכהנים בני צדוק הם משפחה של כהנים, צאצאיו של צדוק הכהן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והכהנים בני צדוק · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר הרשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר הרשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן. 1920 ספר התורה של משפחת עבו בל"ג בעומר נערך בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי בסמוך למירון אירוע שמחה ועלייה לקבר מסורתי רב-משתתפים המכונה 'הילולה' (או 'זיארה').

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

אמהות העם היהודי בחברון. ששת הימים) בחברון היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ווי העמודים

וָוֵי העמודים הוא כינוי למנהג בכתיבת ספר תורה, שעל פיו מתחילים כל העמודים בספר התורה באות ו"ו, למעט חמישה עמודים, שהם: "בראשית" "יהודה אתה יודוך", "הבאים אחריהם", "שמר לך" (ויש אומרים "שני השעירים", או "שופטים ושוטרים"), ו"מה טבו".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וווי העמודים · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

ויואל משה

ויואל משה הוא ספר שחובר על ידי האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא פורש את משנתו האנטי ציונית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וויואל משה · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים לציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכף החיים · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכתם פז · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכתבי האר"י · ראה עוד »

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט הוא כלל הלכתי שנאמר בתלמוד על אדם שמקיים מצווה על אף שיש לו פטור מלקיימה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף') היה רב, מקובל, בלשן, פייטן ומוזיקאי בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכליפא בן מלכא · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וי"א באדר · ראה עוד »

יאיר חפוטא

הרב יאיר חפוטא (?, מרקש - ט"ו בתמוז ה'תשס"ג, באר יעקב) היה רב מרוקאי-ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של באר יעקב.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויאיר חפוטא · ראה עוד »

יעקב מנדלבוים

הרב יעקב מנדלבוים (או מנדלבאום; כונה: ר' יעקב אזולאי, וכן ר' יענק'ל שוחט; כסלו תר"כ, 1859 – י"ז בשבט תר"צ, פברואר 1930) היה ראש השוחטים בירושלים, מעסקני הציבור בעיר, ממייסדי אגודת נחלת ישראל - רמה ושכונת בית וגן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב מנדלבוים · ראה עוד »

יעקב משה הלל

הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב מולכו

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב מולכו · ראה עוד »

יעקב אלישר

הרב יעקב אלישר (1730–1790) היה מנהיג ורב הקהילה היהודית בחברון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב אלישר · ראה עוד »

יעקב סקילי

רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב סקילי · ראה עוד »

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשטרו (י"ג קאסטרו המכונה מהריק"ש; 1525 – 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב קאשטרו · ראה עוד »

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 18 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש - קורביל

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש וקורביל (? - ד'תתקצ"ג, 1243) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב הלוי ממרויש - קורביל · ראה עוד »

יעקב כולי

הרב יעקב כוּלִי (ה'תמ"ט, 1689 לערך - י"ט באב ה'תצ"ב, 1732) היה מחכמי ירושלים ושד"ריה, מחבר ועורך ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב כולי · ראה עוד »

יעקב ישראל סטל

יעקב ישראל סטל (נולד בתשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יפו העתיקה

הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה יפו העתיקה במבט לילי מהים (צילום: פיני בירמן) מבט מהאוויר על העיר העתיקה יפו העתיקה כפי שנשקפת מתל אביב גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני הכנסייה הפרנציסקנית סט. פטרוס - צילום מגן הפסגה שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית מבנה הסראיה הישנה בית הכלא הישן חדש לצד ישן, רחוב שמעון בן שטח בעיר העתיקה מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק מדורא

רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מדורא (דירן, Düren) שבגרמניה, היה מרבני אשכנז במאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-13-14).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק מדורא · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן יעקב

שער הספר "אוצר הספרים", וילנה 1880 יצחק אייזיק בן יעקב (Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »

יצחק נסים

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 - ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי לישראל - בין השנים ה'תשט"ו-ה'תשל"ג, 1955–1972.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נסים · ראה עוד »

יצחק נוניש בילמונטי

הרב יצחק בן משה נוניש בילמונטי (? - תקל"ד, 1774) היה רב טורקי, מחבר הספר שער המלך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »

יצחק טייב

רבי יצחק טייב (ה'תקמ"ו 1786 - ה'תקפ"ח 1828), היה מגדולי רבני תוניסיה ומחבר סדרת הספרים ערך השלחן.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק טייב · ראה עוד »

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ) (בערך 1090–1160) פרשן של המשנה, חי באזור סיפונטו (Siponto) שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בן מלכי צדק · ראה עוד »

יצחק בן אשר הלוי

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11-12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »

יצחק בכר דוד

רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק בכר דוד · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י-ה'ק 1250–1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק די ליאון

רבי יצחק די לאון תלמיד חכם ומקובל ספרדי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק די ליאון · ראה עוד »

יצחק דילוייה

יצחק דילוייה רבה של מרקש בשלהי המאה ה-17 ובראש המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק דילוייה · ראה עוד »

יצחק הצרפתי

רבי יצחק בן רבי שלמה מקריווש, צרפתי היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה ירחי/יצחקי) על שם אביו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הצרפתי · ראה עוד »

יצחק הכהן רפפורט

הרב יצחק הכהן רפפורט (תמ"ה - י"ז בתמוז תקט"ו; 1685–1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הכהן רפפורט · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ירוחם פישל פרלא

הרב פערלאתמונה להחלפה רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 - ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »

ירוחם בן משולם

רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירוחם בן משולם · ראה עוד »

ישמעאל הכהן ממודנה

רבי ישמעאל הכהן ממודינא (ה'תפ"ד, 1723 - י' בסיון ה'תקע"א) רבה של מודנה ומגדולי רבני איטליה במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישמעאל הכהן ממודנה · ראה עוד »

ישמעאל הכהן טנוג'י

רבי ישמעאל הכהן טנוג'י (חי במאה ה-16) היה רב ומחבר ספרים בתוניס ובמצרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישמעאל הכהן טנוג'י · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) רגנסבורג - ה'ר"כ (1460) וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (צפת, 1555 – עזה, 1628) רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל ב"ק

מצבת קברו של ישראל בק.שהכיתוב על המצבה: פ"נ הרב הישיש חסיד ועניו מו"ה ישראל ב"ק מדפיס דפעה"ק תובב"א נלב"ע ער"ח כסליו תרל"ה ליצירה תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל יעקב אלגאזי

הרב יעקב ישראל אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1757), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1756) ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישראל יעקב אלגאזי · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (פירירא)

ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת בית יעקב (פירירא) · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז, אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, בת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם, ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחיא עבאהל

יחיא עבאהלתמונה להחלפה הרב יחיא עבאהל הרב יחיא עבאהל הלוי (תרמ"ג, 1883 – כ' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה הרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיא עבאהל · ראה עוד »

יחיאל בן אורי

רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל בן אורי · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יחיאל הילל אלטשולר

ר' יחיאל הילל אַלְטְשוּלֶר (חי בסביבות שנות ה'ת"ק, במחצית המאה השמונה עשרה; נפטר תקנ"ג והלאה), רבן של עמדין ויבוריב, היה מחכמי יהדות אשכנז ופולין במאה השמונה העשרה; נודע במיוחד בשל פעולותיו להשלמתו, ההדרתו והוצאתו לאור של הפירוש הנודע של אביו ר' דוד לנ"ך, ה"מצודות", שנחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויחיאל הילל אלטשולר · ראה עוד »

יהדות מרוקו

כתובה ממרוקו יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב, והייתה הקהילה הגדולה ביהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות אנקונה

ארון הקודש בבית הכנסת "Scuola Levantina" בעיר יהדות אנקונה היא קהילה יהודית קטנה יחסית שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר הנמל אנקונה שבאיטליה ותרמה רבות לכלכלת ולחיי התרבות של העיר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות אנקונה · ראה עוד »

יהדות איטליה

בית הכנסת הגדול של רומא יהדות איטליה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהוסף האזובי

רבי יהוסף בן חנן בן נתן האזובי מפרפיניאן היה מגדולי חכמי יהדות פרובנס ופייטניה במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהוסף האזובי · ראה עוד »

יהושע רפאל בנבנישתי

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 - ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהושע רפאל בנבנישתי · ראה עוד »

יהודה מועלם

הרב יהודה מועלם במסירת שיעור הרב יהודה מועלם ב"הקפות שניות" הרב יהודה מועלם (כ' בשבט ה'תרפ"א, 29 בינואר 1921 - כ"ד בתשרי ה'תשע"א, 2 באוקטובר 2010) היה תלמיד חכם ומקובל ספרדי, מראשי ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה מועלם · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז - כ"ב בניסן ה'תפ"ז) היה תלמיד חכם ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודה זרחיה סגל

מצבת קברו בהר המנוחות הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד, 1924 – ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) היה רב ומקובל, כיהן כרבה של שכונת קריית שלום בתל אביב במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה זרחיה סגל · ראה עוד »

יהודה בן עטר

הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655) - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה דיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, ומרבניה הגדולים של המדינה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה בן עטר · ראה עוד »

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי).

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה בן ברזילי הברצלוני · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות תקמ"ט 1789 - י"ז בניסן תרי"ב 1852), היה רב ספרדי, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה הורוויץ מדז'יקוב

רבי יהודה הורוויץ ציונו של רבי יודלי מדזיקוב רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול תרס"ה, 1905 - י"א בסיוון תשמ"ט, 1989) היה אדמו"ר ורב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה הורוויץ מדז'יקוב · ראה עוד »

יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)

רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »

יום העצמאות בהלכה

שנות ה-50. ביהדות האורתודוקסית ישנו ויכוח לגבי היחס ליום העצמאות, הנובע מהשאלה האם יש לשמוח ולהודות על הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום העצמאות בהלכה · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

קברו בהר הזיתים הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר - ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונה נבון

הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר הספר "נחפה בכסף", רבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויונה נבון · ראה עוד »

יונה לנדסופר

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויונה לנדסופר · ראה עוד »

יוסף אלמנצי

יוסף בן ברוך אלמנצי (י"א בניסן תקס"א, 25 במרץ 1801 - י"ג באדר תר"כ, 7 במרץ 1860), היה משכיל, סופר, משורר, אספן ספרים וסוחר יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף אלמנצי · ראה עוד »

יוסף אומץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף אומץ · ראה עוד »

יוסף סאגיס

רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף סאגיס · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קורקוס

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גרוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף קורקוס · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו - שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה סיון ה'שנ"א 1591 - פראג, ה'תט"ז 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חמיץ · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד ("בן איש חי"; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 - י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג, מחבר ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף בן שלום אשכנזי

רבי יוסף בן שלום אשכנזי מכונה גם רבי יוסף הארוך - מקובל, כנראה מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית הן בתנועת השבתאות והן אצל מקובלים שונים שבאו אחריהם - תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »

יוסף בן ג'וייא

קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוסף בן ג'וייא · ראה עוד »

יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)

רבי יוחנן טברסקי (אב תר"ס, 1900 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1981) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני) · ראה עוד »

21 במרץ

21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו21 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספרי החיד"א, חיד"א, חיים שאל, החיד"א.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_יוסף_דוד_אזולאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »