סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תורה

מַדָד תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. [1]

1623 יחסים: ArtScroll, JLI, מן, מן השמים, ממלכת ישראל, מאמר תאולוגי-מדיני, מאור האפלה, מאכלים אסורים, מאיר איזנשטט, מאיר איזנשטטר, מאיר צבי פרוש, מאיר שורצמן, מאיר טובנהויז, מאיר זלוטוביץ, מאיר בן אורי, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר דן פלוצקי, מאיר כהנא, מאיר כוכב זסלבסקי, מאיר יחיאל הולשטוק, מנזר סנט אטיין, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל אביגדורש, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל הגר (קוסוב), מנחם מנדל כשר, מנחם נחום מצ'רנוביל, מנחם צוקר, מנחם שמואל הלוי, מנחם הרן, מנחם הכהן, מנחת שי, מנחת העומר, מניין, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מס ירושה, מסך פתח אוהל מועד, מסורת (יהדות), מסכת מגילה, מסכת אבות, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת ערכין, מסכת פאה, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסירות נפש, מעמד האישה ביהדות, מעמד הר סיני, ..., מעשר עני, מעשר שני, מעשה יהודה ותמר, מעיל (בגד כהונה), מעילה (הלכה), מפד"ל, מפי אל, מצע מנותק, מצה, מצהף קדוס, מצוות עשה, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות תכלת, מצוות זכירת מעשי עמלק, מצוות בניין בית המקדש, מצווה, מצווה (פירושונים), מצווה לשמוע דברי חכמים, מקס מאיר, מקהלות עם, מקום פטור, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בריה דרבנא, מרטין ריזנבורגר, מרטין בובר, מרד בר כוכבא, מרדכי אלון, מרדכי איפרגן, מרדכי בנט, מרדכי בריסק, מרדכי גימפל יפה, מרדכי יפה, מרור, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, מרכז חסידי נדבורנה, מרים גז-אביגל, משפחת סופר, משפחת קסטלאצו, משפחת קוקיא, משפחת שונצינו, משקה חריף, משרד החינוך, משה, משה מאיר פראג, משה מנדלסון, משה מקוצי, משה אריה מירקין, משה אלשיך, משה נרבוני, משה קופל, משה ריישר, משה שמואל גלזנר, משה שטינברג (רב), משה שיק, משה טייטלבוים (הראשון), משה בן חביב, משה בר-אשר, משה דוד קאסוטו, משה דוד ואלי, משה וולפסון, משה יאיר וינשטוק, משה יחיאל הלוי אפשטיין, משה יוסף הופמן, משורה (יחידת מידה), משכב זכר, משיח, משיח שקר, מתן (פירושונים), מתנות עניים, מתנות כהונה, מתתיה גרג'י, מתתיהו הכהן, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מתייהדים (נצרות), מלמד, מלאכת מבעיר, מלאכת אוכל נפש, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלאכות קושר ומתיר, מלאכות שביעית, מלאכי, מלח סדומית, מלחמת מדין, מליקה, מטבע, מטה אהרן, מזמור לדוד הבו לה' בני אלים, מזכרת, מחנה ישראל (מדבר סיני), מחנה ישראל (חב"ד), מחצית השקל, מחזור תפילה, מחזור ויטרי, מחזיר גרושתו, מחבת, מחיצה (הלכה), מבנה בית המקדש, מבצעי הרבי מחב"ד, מגנוס קרינסקי, מגדה ואנדרה טרוקמה, מגילת קהלת, מגילת המקדש, מגילה, מגיד (מאגיה), מדרש אגדה (בובר), מדרש רבה, מדרש שם, מדרש תנחומא, מדרש בית זלכה, מדרש הביאור, מדרש הגדול, מדרשי הלכה, מדינת הלכה, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ל מפראג, מהרי סותאל, מוצא ביתא ישראל, מור (בושם), מורא אב ואם, מורפולוגיה (בלשנות), מורה נבוכים, מוריס יעקב רפאל, מולאנא שאהין שיראזי, מוחמד אסד, מוחמד סייד טנטאווי, מודרניזם אסלאמי, מודה במקצת, מודיעים, מוהר, מוהל, מכשפה, מכללת ליפשיץ, מכון הרב מצליח, מכילתא דברים, מימון בן עטר, מיאון, מיניות ביהדות, מיסטיקה יהודית, מירי אלוני, מידת הביטחון, מידה כנגד מידה, מידות שהתורה נדרשת בהן, מיהו העם הנבחר?, מיהו יהודי, מיכאל רוזנק, מיכל הכהן, אמאוס ניקופוליס, אמנות יהודית, אמציה, אמה (יחידת מידה), אמה עברייה, אמון (מלך יהודה), אמימר, אנציקלופדיה לבית ישראל, אנקה (שרץ), אנטישמיות, אנומה אליש, אנינות, אסכטולוגיה, אפרסמון (בושם), אפרים לוצאטו, אפולוניוס מולון, אפיקורוס (יהדות), אפיון (מדקדק), ארמון, ארנסט רנן, ארנבת מצויה, ארנולד ארליך, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ ישראל, ארץ ישראל (יהדות), ארבע (דמות מקראית), ארבע רשויות השבת, ארבע לשונות גאולה, ארבע כוסות, ארבעת המינים, ארבעה אבות נזיקין, ארבעה בנים, ארון קודש, ארי אלון, אריה קפלן, אריה ליב פרומקין, אריה לייב צינץ, אריה לייב בקשט, אש (אב נזיקין), אש קודש, את (מילת יחס), את והב בסופה, אתם ראיתם, אתה בחרתנו מכל העמים, אל מאד נעלה, אל המעיין, אלמנות, אלסנדריה, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מגרמייזא, אלפא בלונדי, אלפבית עברי, אלקנה (דמות מקראית), אלטער בחור, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אלדד ומידד, אלון מורה (אתר מקראי), אלוהים (יהדות), אלווים, אלכסאים, אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר שור, אלכסנדר רופא, אלכסנדר זושא פרידמן, אליאס שקור, אליעזר אשכנזי, אליעזר ניצברג, אליעזר שמחה וייס, אליעזר שביד, אליקים לבנון, אלישע בעל כנפיים, אלישע וישליצקי, אליהו אורבך, אליהו פוסק, אליהו שטרנבוך, אליהו בן-אמוזג, אליהו ברוך פינקל, אליהו גוטמכר, אליהו כי טוב, אזהרות, אחמד אבן חנבל, אחרית הימים, אחד מי יודע, אבן משכית, אבאיודאיה, אבנר מבורגוס, אבר מן החי, אבר היוצא, אברהם מנחם, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אנקווה, אברהם אפשטיין, אברהם אבן עזרא, אברהם אבולעפיה, אברהם פריצול, אברהם פון מאנשטיין, אברהם פירקוביץ', אברהם צבי קלוגר, אברהם רמר, אברהם שמואל בנימין סופר, אברהם שלום יהודה, אברהם חזן, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בכר, אברהם בינג, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם וינברג (השלישי), אברהם יעקב פאם, אברהם יצחק לנאל, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם ישראל זאבי, אבל, אבלות (יהדות), אבי לויתן, אביעזרי פרנקל, אביב, אביבה גוטליב זורנברג, אביגדור שפריצר, אביגדור בנש"ק, אביה בן ירבעם, אביהם של ישראל (ספר), אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אגדה (יהדות), אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל, אגודת ישראל, אדני המשכן, אהרן, אהרן חיות, אהרן דוד שלזינגר, אהרן דוד גורדון, אהרן יהודה לייב שטינמן, אהרון חליוה, אהרון בן יוסף הרופא, אהל אל-כתאב, אהבת הגר, אהבת ישראל (מצווה), אהוד פוקס, און (פירושונים), אומניפוטנטיות, אומבנדה, אונאת דברים, אונאת הגר, אוננות, אונקלוס, אופה (פירושונים), אור החיים (ספר), אורות התורה, אורולוגיה, אורים ותומים, אורית, אוריינות, אולפן, אוגוסטו בואל, אכילת בשר ביהדות, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, איסור משכב עם אשת הבן, איסור משכב עם נידה, איסור משכב זכר, איסור משכב בהמה, איסור אכילת תולעים, איסור אכילת חלב, איסור ספייה, איסור ריבית בדת, איסור לשון הרע, איסור לימוד תורה לנוכרי, איסור טלטול בין רשויות היחיד, איסור הלבנת פנים, איסור והיתר, איסור ייחוד, איסורי כישוף ביהדות, איפור קבוע, איש אשכולות, איתמר וולגלרנטר, אילפא, איטלקים, איגרת אריסטיאס, איילת השחר, איילונית, נמירוב, נאמני תורה ועבודה, נסוג אחור (לשון), נסכים (קורבן), נסים אוחנה, נעשה ונשמע, נעליים, נפש החיים, נפתלי צבי הורוביץ, נפתלי הרץ וייזל, נפיל, נצרות, נצחיות התורה, נקמה, נרש, נשיאת מטרייה בשבת, נשיאי שבטי ישראל, נתן אדלר, נתן צבי פינקל (מיר), נתן בוקובזה, נתנאל בן ישעיה, נתיבות שלום, נטילת ידיים, נח, נחמן מהורדנקא, נחמן קרוכמל, נחמן קטופא, נחל אשכול, נחליאל, נחותי, נבל ברשות התורה, נבואה, נביא שקר, נביאים, נגישות בשבת, נדר, נדר (יהדות), נדודי בני ישראל במדבר, נוסח שומרון, נורית שטדלר, ניסוך המים, ניקו מיראלגרו, ניקוד שומרוני, נישואי תערובת ביהדות, נישואים בהלכה, ניגון לחסידי הצמח צדק, סמבטיון, סמיכה לרבנות, סנפיר, סנדלפון, סעדיה גאון, סעודת יתרו, סעודה שלישית, ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר ניצחון ישן, ספר שמואל, ספר תורה, ספר ברוך, ספר האמונות והדעות, ספר האגדה, ספר הקנה, ספר התניא, ספר הזוהר, ספר החינוך, ספר הברית, ספר יחזקאל, ספר יהושע, ספר יוסף המקנא, ספרא דצניעותא, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות האגדה היהודית, ספרייה תורנית, ספוקס, ספירת העומר, סקופיה (רמת הגולן), סקילה (עונש מוות), סרמד, סרבנות, סלעם, סטנסיל, סטטוס קוו (ישראל), סבסטיאן מינסטר, סדר, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סופר, סופי צ'רניאק, סורא, סוטה (הלכה), סודותיו של מורה הנבוכים, סוכה, סוכות, סימני כשרות בבעלי חיים, סיני (פירושונים), סיני (כתב עת), סיני אדלר, סיפורי התנ"ך, סידי פרג' חלימי, עמנואל וליקובסקי, עמק שווה, עמרם קורח, עמוד האש (יציאת מצרים), עמוד הענן, עם הספר (להקה), ענן בן דוד, עסידה, עץ החיים, עקדת יצחק (פירושונים), עקיבה יוסף שלזינגר, ערב פסח, ערוץ 7, ערכי הכינויים, ערכין (יהדות), ערי הלויים, עשרת הרוגי מלכות, עשרה בטבת, עלי הלוי בן אלחסן, עלילות דם בהיסטוריה הרומנית, עליונים ששו, עלייה (פירושונים), עלייה לרגל, עלייה לתורה, עזרא (תנועת נוער), עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עזרא יכין, עזרת נשים (בית המקדש), עזרת תורה (ארגון), עזריאל אריאל, עברי (פירושונים), עברים, עברית מקראית, עברית שומרונית, עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה, עבודת ה', עבודת האל לשמה, עבודה זרה, עבירה (יהדות), עבירה לשמה, עדות (הלכה), עדים זוממים, עומר (חקלאות), עומדים על כתפי ענקים, עונג שבת, עופות טמאים, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עול, עולם האצילות, עוללות, עובדיה ספורנו, עובדיה המון, עיקרי האמונה היהודית, עיר מקלט, עירוב חצרות, עידו ועינם, עיינות, פאת השדה, פאות, פאולוס, פאווליק מורוזוב, פאי (סרט), פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פנחס אליהו הורביץ, פנחס קנטורוביץ, פנחס הורוביץ, פסח, פסח שני, פסוק, פסוקי דזמרא, פסי ביראות, פסיקתא, פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה, פר העלם דבר של ציבור, פרסית יהודית, פרץ הכהן, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות פנים מקראית, פרשת ראה, פרשת בראשית, פרשת האזינו, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פרשת ויקרא, פרשת וילך, פרשת יתרו, פרחי הדגל, פרג'י שוואט, פרדוקס מנון, פרדוקס הביצה והתרנגולת, פרוזבול, פרישה סמוך לווסת, פרישי מדברא, פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, פרייה ורבייה, פשיטתא, פת שלימה, פתחה נגסט, פתות, פטר דנוב, פדיון הבן, פונטיוס פילאטוס, פועה רקובסקי, פורים שני, פולמוס השבת ביפן, פוליגמיה, פוליגמיה ביהדות, פוליגיניה, פי החירות, פינחס מנחם אלתר, פינחס פולונסקי, פינחס הירשפרונג, פינחס וולף, פיקוח נפש, פירסינג, פירוש אברבנאל, פירוש רש"י לתורה, פירוש האבן עזרא, פיתוי (הלכה), פילון האלכסנדרוני, פילומנוס, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של החינוך, פייטל היינה אפרים, צמאה נפשי, צמנט, צמצום (הלכה), צמחונות וטבעונות ביהדות, צמיד פתיל, צאינה וראינה, צניעות (יהדות), צפנים בתנ"ך, צפניה דרורי, צרה (יהדות), צבא בר כוכבא, צבאות השם, צבי מזא"ה, צבי אלימלך שפירא, צבי גרץ, צבי הירש מייזליש, צבי הירש לוין, צבי הירש יפה, צבי וינברגר, צבי כשדאי, צבי ישראל טאו, צבי יהודה קוק, צביעות, צביה וילדשטיין, צדקה, צדקה (יהדות), צום, ציצית, ציד מכשפות, ציונות נוצרית, ציונות דתית, ק"ק כנסת ישראל, קמצא ובר קמצא, קאנוניזציה של כתבים, קאת, קאת (עוף מקראי), קם ליה בדרבה מיניה, קנס (הלכה), קנסו של עזרא, קניין חצר, קפלת הזיכרון של היינץ, קרן אברהם הכהן, קרל נטר, קרלו שטרנגר, קרחת, קרב אמאוס, קרוס-דרסינג, קרול דויטש, קרי לילה, קרי וכתיב, קריאת שמע, קריאת התורה, קריעת ים סוף, קריעה (אבלות), קשרה, קל וחומר, קלמנס מאלכסנדריה, קלאודיוס גלנוס, קלונימוס בן קלונימוס, קלוד ויז'ה, קטסטרופיזם, קטלוניה, קטיף (חקלאות), קטיף.נט, קבלת דבר במרמה, קהת, קהלת רבה, קוממיות (תנועה), קונקורדנציה חדשה, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קורבן אדם, קורבן עולה ויורד, קורבן פסח, קורבן תודה, קורביל, קורה (הלכה), קול מהיכל, קול הדף, קובי יפרח, קודש וחול ביהדות, קינת דוד על אבנר, קינות לתשעה באב, קיטא, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, ראם, ראש השנה, ראשונים, ראשית הגז, ראובני, רפאל מרדכי מלכי, רפאל בירדוגו, רפאל גוטמן, רפואה מונעת, רצח עם, רשע (הלכה), רשב"א, רשות הרבים (שבת), רשות היחיד, רחל, רב, רב נחמן, רב ספרא, רב חננאל, רב חסדא, רב חייא בר אבין, רב ברונא, רב ביבי בר אביי, רב יהודה, רב יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבקה אליצור, רבקה קרן, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אביתר, רבי אושעיא, רבי אושעיא איש טריא, רבי נחוניה בן הקנה, רבי נהוראי, רבי עקיבא, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי טרפון, רבי זריקא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי בנאה, רבי יאשיה (אמורא), רבי יעקב בר אידי, רבי ירמיה, רבי יוסי, רבי יוחנן, רג'ו די קלבריה, רדיו אוניברסיטאי, רוע, רועה צאן, רוח הקודש (יהדות), רוברט הארליק, ריבית, ריכוז הפולחן, ש"ך, שמעון בן צמח דוראן, שמעון בן יצחק, שמעון בר חמא, שמשון מאוסטרופולי, שמשון חיים נחמני, שמחה בונם סופר, שמחה ישכר בער הלברשטאם, שמואל ארנפלד, שמואל אבא מזיכלין, שמואל פירר, שמואל שמלקה הורוביץ, שמואל חיים לנדוי, שמואל בורנשטיין, שמואל דוד אונגר, שמואל הנגיד, שמואל יעקב בורנשטיין, שמואל ישראל מולדר, שמונה פרקים לרמב"ם, שמות, שמות (פירושונים), שמות מספרים, שמירת שבת בנצרות, שמירת הלשון, שמיטת קרקעות, שמיטה, שאהנאמה, שאול, שאול משה זילברמן, שם תאופורי, שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, שם הגדולים, שני לוחות הברית (ספר), שניאור זק"ש, שניאור זלמן שכטר, שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט, שניות לעריות, שערי חסד, שעטנז, שעיר לעזאזל (ציור), שפעת רביבים, שפת אמת (ספר), שפחה, שקר, שרגא פייבל דנציגר, שרה, שש מצוות תמידיות, שש זכירות, שתי הלחם, שלמה מלאחי, שלמה מימון, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה רובין, שלמה לוונשטיין, שלמה לויזון, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה בן משולם דיפיארה, שלמה דאנה, שלמה דובנא, שלמה הכהן (רב), שלשלת הקבלה, שלטון החוק, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלום מנוישטאדט, שלום אלשיך, שלום צברי, שלום זכר, שלום חיים פרוש, שלום דובער שניאורסון, שלוש רגלים, שלושת האבות, שלושים של עבד, שלוחי חב"ד, שלילת התארים, שלילת הגשמות, שטיבלך מאה שערים, שחור על גבי לבן, שבע מצוות בני נח, שבעת העממים, שבעה עשר בתמוז, שבעים פנים לתורה, שבעים הזקנים, שבת, שבתי בס, שבתי בחבוט, שבט לוי, שבט זבולון, שבוע, שבועת שווא ושבועת שקר, שבועת העדות, שבועת היהודים, שבועה, שבועות, שביתה, שביל הזהב, שד"ל, שומרונים, שור, שוחד, שוגג ומזיד, שכר, שכחה (מתנות עניים), שכירת רשות, שימוש חכמים, שיעור מולדת (סדרת סרטים), שירת החשק, שירת הים, שישים ריבוא, שיתוף מבואות, שילוח הקן, שיטת זכרו, שיטת הממשל ביהדות, תאנה, תאזזה סנבת, תאג', תאולוגיית החילופין, תנ"ך, תנ"ך קניקוט, תנ"ך קורן, תנ"ך רם, תנא דבי אליהו, תנאי בני גד ובני ראובן, תנאים, תנו רבנן (שיר), תנו לקיסר את אשר לקיסר, תנועת עוז, תנועת המזרחי, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תענית בכורות, תערובת (הלכה), תפארת ישראל (מהר"ל), תפילת מוסף של שבת, תפילת תשע, תפילה לשלום חיילי צה"ל, תפילות ראש השנה, תפילין, תקנות אושא, תקנות הקהילה, תרגומי התנ"ך, תרגום (פירושונים), תרגום אונקלוס, תרגום המיוחס ליונתן, תרגום השבעים, תרגום התנ"ך של לותר, תרומת מעשר, תרומה גדולה, תרי"ג מצוות, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תשובה (יהדות), תל דן, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה (פירושונים), תלמוד תורה ארץ המוריה, תלמוד ירושלמי, תלייה, תחום שבת, תחכמוני (בית ספר), תחכמוני (דמות מקראית), תחיית הלשון העברית, תבערה (אתר מקראי), תורת משה, תורת לחימה, תורת חיים, תורת המלך, תורת הגמול, תורה (פירושונים), תורה מן השמים, תורה מציון (ארגון), תורה אחרי צבא, תורה שבעל-פה, תורה לשמה, תולדות ביתא ישראל: 1270–1529, תולדות הטבע, תולדות ישורון, תוכנית ההתנתקות, תכשיט (שבת), תיארוך ספרי התנ"ך, תיקון ליל שבועות, תיקון חצרות ומבואות, תיקון המידות, תיקוני הזוהר, ל"ט אבות מלאכה, למך בן מתושלח, למהלך האידיאות בישראל, למי שייכת הארץ הזאת?, לא תנאף, לא תעמוד על דם רעך, לא תרצח, לא תתגודדו, לא תחנם, לא תחסום שור בדישו, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא תיקום ולא תיטור, לא בשמים היא, לאו הניתק לעשה, לקט ופרט, לקוטי שיחות, לשון נקייה, לשון הרע, לזרוס גולדשמידט, לחי (הלכה), להט"ב ויהדות, לוג (יחידת מידה), לימור שרייבמן-שריר, ליאוניד יודסין, ליקוי ירח, ליל שישי, ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, ט"ו בשבט (מועד), ט'פול, טמון באש, טעמי המקרא, טעות - לעולם חוזר, טרנסג'נדריות ודת, טרפה, טרחא יתירה, טל גלבוע, טבע או הסכמה, טבילה (יהדות), טביה החולב, טהרת המשפחה, טומאה וטהרה, טומאות היוצאות מגוף האדם, טופאן, טורקה, טובת הנאה, טוביה ושבע בנותיו, טוגנים, טיעון העד (יהדות), טיש, ז'אן אמרי, זמרי בן סלוא, זאב חיים ליפשיץ, זאב וולף הלוי טירנואר, זנון מקיטיון, זרת (יחידת מידה), זלמן סורוצקין, זבל"א, זבולון מושיאשווילי, זהות נוצרית, זואופיליה, זולתנות, זכריה אלצ'אהרי, זכריה בן יהוידע, זכריה הנביא, זכריה הרופא, זכויות עובדים, זיהוי מקום המקדש, חנן מאישקיא, חנן פורת, חנניה בן חזקיה, חנוך, חנוך קון, חנוכת המקדש, חסן בן משיח, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות סקולען, חסידות פאלטישאן, חסידות קוצק, חסידות רחמסטריווקה, חסידות שומרי אמונים, חסידות טאש, חסידות במרחב הרומני, חסידות בעלז, חסידות ברזנה, חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, חסידות ויסקוט-קרושנוביץ, חסידות ויז'ניץ, חצר (הלכה), חצוצרות הכסף, חק לישראל, חרם חברתי, חת"ת, חלקיהו בן שלום, חלב, חלה (מתנות כהונה), חלוקת הפרקים בתנ"ך, חליצה (פירושונים), חטא בני האלוהים, חטאת נעורים, חזק חזק ונתחזק, חזקיה בן מנוח, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חזיר הבית, חברת הלומדים, חברים מקשיבים, חבלי משיח, חבורת שומר אמונים, חג, חג המים, חגי, חגי ישראל ומועדיו, חדר מתוקן, חדש אסור מן התורה, חומר (פילוסופיה), חומש (פירושונים), חומש (יהדות), חוני המעגל, חוק שירות לאומי-אזרחי, חוקי אשנונה, חוקי חמורבי, חוקי התורה, חול המועד, חוג בריסק, חוה טורניאנסקי, חכם, חכם עדיף מנביא, חינוך (הלכה), חינוך תורני, חילוניות, חילול שבת, חידת שמשון, חידוש, חידוש מצוות התכלת, חיה (יהדות), חיי שלמה מימון, חייא בר אבא, חיים מרדכי רולר, חיים אלעזר מזרחי, חיים אלעזר שפירא, חיים אברהם גאגין, חיים אבולעפיה (השני), חיים סבתו, חיים סינואני, חיים רוסק, חיים שבילי, חיים טירר, חיים בן עטר, חיים דוד זילבר-מרגליות, חיים דוד הלוי, חיים דוויק, חיים הלברשטאם, חיים הגר (אוטיניה), חיים כסאר, חיים יוסף דוד אזולאי, ב, בן אברהם, בן סורר ומורה, בן סירא, בן ציון ליכטמן, בן-ציון מוסינזון, בן-ציון אלפס, בן-ציון רבינוביץ, במדבר, במות, באמאלכי, בארי (דמות מקראית), באבא סאלי, בנצי גופשטיין, בנט מלכיאור, בנימין אלנהאונדי, בנימין בראון, בנימין ברגר, בעל טור, בעלת האוב מעין דור, בצלאל בן אורי, בצלאל בר כוכבא, בצדק תשפוט עמיתך, בר בי רב דחד יומא, בראשית, בראשית ברא, ברצלונה, ברוך מרדכי אזרחי, ברוך ספרין, ברוך סורוצקין, ברוך שמעון שניאורסון, ברוך לינדא, ברוך בר ליבוביץ, ברוך דב פוברסקי, ברוך הלוי אפשטיין, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ברוריה, ברכת משה, ברכת אבות, ברכת המזון, ברכת השחיטה, ברכת כהנים, ברכה, ברכה פלאי, ברכות השחר, ברית (מקרא), ברית מילה, ברית הכהונה, בשר (פירושונים), בשר מן החי, בשר בחלב, בת עין, בת קול, בל תשחית, בל תוסיף ובל תגרע, בלבב ימים, בטון מזוין, בחירה חופשית, בחיי בן אשר, בג"ץ קו לעובד נגד משרד הפנים, בג"ץ טבקה, בגרות, בגדאד, בדחן, בדיקת חמץ, בורא עולם (גנוסיס), בורנשטיין, בורו פארק, בכור, ביצוע תוכנית ההתנתקות, ביקורת נוסח המקרא, בית מדרש, בית סוהר, בית פשיסחה, בית קרנובסקי, בית קברות, בית דוד, בית המקדש, בית המלמדים, בית הספר שלום עליכם, בית הספר למלאכה (כפר חב"ד), בית הקברות נחלת יצחק, בית הלל ובית שמאי, בית הכנסת אוהל יצחק, בית הכנסת שומרי שבת, בית הכנסת טורו, בית הכנסת האיטלקי (ונציה), בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב, בית הכנסת ישורון, בית כנסת היזדים, בית יעקב, ביטול רשות, ביטול רשות מבית לבית, ביטול חמץ, ביבליה, בייתוסים, ג'קי ירחי, ג'רבה, ג'בל מוסא, ג'בל חשם א-טריף, גמ"ח הלוואות, גמילות חסדים, גאונים, גנוסיס, גניבה, גניבה (משפט עברי), גרשון לפידות, גשמיות, גלות, גלות בבל, גט, גט מעושה, גזרת הכתוב, גזל (משפט עברי), גזירות אדריאנוס, גבריאל זאב מרגליות, גביהא בן פסיסא, גדי בחלב אמו (מיצב), גופרית, גווילי אש, גוי, גינקולוגיה, גירושים, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, גיל בגירות, גיד הנשה, גיור, דן רובינשטיין, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דאורייתא ודרבנן, דניאל פרוסטיץ, דניאל שילה, דניאל בן משה אלקומיסי, דניאל בומברג, דניאל גולדשמידט, דעת תורה, דרך ארץ קדמה לתורה, דרשנות, דרכיה דרכי נועם, דרישה וחקירה, דת בישראל, דב בר בורוכוב, דב ביגון, דבקות בתלמידי חכמים, דברו אמת, דברי תורה, דברים, דברים רבה, דבש, דבורה בארון, דגנית אליקים, דגל שמחת תורה, דון מינה ואוקי באתרה, דורסי לילה בתרבות, דורשי חמורות ודורשי רשומות, דוד אבן ביליה, דוד אבישר, דוד עדני, דוד פארדו, דוד פרנקו-מנדס, דוד פרישמן, דוד צבי מילר, דוד צבי הופמן, דוד שפרבר (רב), דוד שפירא (דינוב, השני), דוד שלמה אייבשיץ, דוד זריצקי, דוד זכות, דוד חנזין, דוד בן שמואל מאישטילא, דוד בן חסין, דוד גמאל, דוד הלפרין מברדיטשוב, דוכיפת, דיאלוג עם טריפון היהודי, דישון מקראי, דילוגי אותיות בתורה, דיברה תורה כלשון בני אדם, דיגלוסיה, דיגלוסיה בשפה הערבית, דייגו ד'אגילר, המאסף (כתב עת תורני), המנורה, המרד הגדול, המחזה על דניאל, הארץ המובטחת, הארץ המובטחת (סרט), האימפריה הרומית, האיגרת אל הגלטים, האיגוד העולמי למדעי היהדות, הנאום האחרון של משה, הנרי השמיני, מלך אנגליה, הנרי וקסמן, הנחת תפילין, הנבואה במסורת ישראל, הנוער הדתי העובד והלומד, הספרים החיצוניים, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, הסרת שיער, הסורג, הסכסוך הישראלי-ערבי, העמק דבר, הענישה בהלכה, העלאה באוב, העבריים מדימונה, העיירה בוערת, הפקר, הפרת נדרים, הפלה מלאכותית, הפועל המזרחי, הפילוג היהודי-נוצרי, הקטאיוס איש אבדרה, הקדמות הרמב"ם, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הר סיני, הר צין, הר הזיתים, הרמון, הרוח שגברה על הדרקון, הרכבה (בוטניקה), השערת התעודות, השגחה, השהיה (שבת), התאבדות, התנ"ך האבוד, התפתחות מוסרית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התלהבות, התחיה (ספר), הלעיטהו לרשע וימות, הלל פוסק, הלוח העברי, הלוח הגנוז, הלכה, הלכה למשה מסיני, הלכות ארבעת המינים, הלכות ליל הסדר, החת"ם סופר, החלוקה, החינוך האחיד, החינוך היהודי בבולגריה, הבא במחתרת, הבערה ביום טוב, הבל, הבדלה, הבונים החופשיים, הביקורת על מוחמד, הבית היהודי, הגניוס היהודי, הגטו היהודי בוונציה, הגדת סרייבו, הדת השומרונית, ההיכל וארון הקודש בימי קדם, הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, הומוסקסואליות, הומוסקסואליות בהלכה, הומוסקסואליות ודת, הומור בתרבות היהודית, הוצאת שם רע, הוצאת זרע לבטלה, הוריית כהן בנגע הצרעת, הווה, הווה אמינא, הוכחה, הוכחה בדרך השלילה, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכשרת בשר, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של עם ישראל, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, היתר מכירה, היתר עסקה, היתר שאיבת מים בשבת, היזק שאינו ניכר, היכל, היימנות, היישוב היהודי בחברון, ו' בסיוון, ואהבת, ואהבת לרעך כמוך, והדרת פני זקן, וולף היידנהיים, ויקרא, ויקרא רבה, וילנה, וילקומיץ, ויליאם טינדייל, וידאל הצרפתי (הצוף דבש), וידוי (יהדות), וידוי מעשרות, ויואל משה, כ"ז בכסלו, כאשר המלך נמרוד, כנסיית גבירתנו מרים מציון, כניסת שבת, כפירה (דת), כפייה דתית, כרמלית (שבת), כרם נבות, כרת, כריתה, כשרות, כתם (נידה), כתר ארם צובא, כתב רש"י, כתב יד לנינגרד, כתבי יד אבודים בתולדות ישראל, כתובת קעקע, כתובת תאודוטוס בן וטנוס, כתובה, כתובות תחום גזר, כתובים, כל אלמנה ויתום לא תענון, כלאי בהמה, כלאיים, כללי מלאכת יום טוב, כלב אפנדופולו, כלי נגינה במקרא, כלי המשכן, כלי יקר, כבש (מזבח), כבוד המת, כהן, כהן גדול, כופר נפש, כושי, כולל שומרי החומות, כולל חבת ירושלים, ככותבת, כי אשמרה שבת, כיסוי ראש לנשים (הלכה), כיפת הירדן, כילפריק הראשון, כיבוש היצר, כיבוי ביום טוב, י"ב בכסלו, י' בתמוז, יממה, ימות המשיח, ימי הודאה, ימים נוראים, יאשיהו בן יוסף פינטו, ים סוף, ינטל, יניס וימבריס, יעקב משה חרל"פ, יעקב מילגרום, יעקב אריאל, יעקב אבוחצירא, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב ספיר, יעקב עמדין, יעקב פסנתיר, יעקב פרנק, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב רובינסון, יעקב שור, יעקב לוי מורנו, יעקב בצלאל שניידר, יעקב גלינסקי, יעקב דוד וילובסקי, יעקב הצדיק, יעקב הקרקסאני, יעקב כלפון, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יהודה לייב לעווי, יעקב יוסף שלמה הלפרין, יפה ותמה, יצחק, יצחק מאיר תאומים-פרנקל, יצחק ארטר, יצחק אריאלי, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אייזיק אפשטיין, יצחק סבאג, יצחק סולובייצ'יק, יצחק קוליץ, יצחק שלמה זילברמן, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק בן וואליד, יצחק בן יעקב די לאטיש, יצחק בן-צבי, יצחק ברויאר, יצחק דאנציג, יצחק הצרפתי, יצחק הוברמן, יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא), יצחק יעקב ריינס, יצחק יעקב וייס, יצחק יחזקאל יהודה, יצחק יוליוס גוטמן, יציאת מצרים, יציאת מצרים בביקורת המקרא, יקום פורקן, יקותיאל הכהן, ירמיהו ברנובר, יראת השם, ירקות ללא חרקים, ירחי כלה, ירושלמי, ירושלים, ירושלים של זהב, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, ירוחם ליבוביץ, יריחו, ירידה מארץ ישראל, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישעיה די טראני, ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיהו משורר, ישעיהו ליבוביץ, ישראל מזמושץ', ישראל אלדד, ישראל איסרלן, ישראל נג'ארה, ישראל קנוהל, יששכר מאיר, ישו, ישועה בן יהודה, ישי פליישר, ישיבת צביה פתח תקווה, ישיבת חורב, ישיבת ברכת התורה (שבי שומרון), ישיבת בית אל, ישיבת בית זבול, ישיבת הר המור, ישיבת הגולן, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבת כינור דוד, ישיבה תיכונית, ילקוט שמעוני, יחמור, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחסי ישראל-קמרון, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), יחזקאל קויפמן, יחזקאל לוינשטיין, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מאיר מגוסטינין, יחיאל מיכל פיצ'ניק, יחידת מידה, יגאל ידין, יד בנימין, ידעוני, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יהדות, יהדות מקסיקו, יהדות מרוקו, יהדות משיחית, יהדות מזרח אירופה, יהדות אסטי, יהדות אפריקה, יהדות אורתודוקסית, יהדות סופיה, יהדות פלובדיב, יהדות פולין, יהדות קאיפנג, יהדות קראית, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות טולדו, יהדות חרדית, יהדות בגדאד, יהדות בולגריה, יהדות ג'רבה, יהדות גאלאץ, יהדות גליציה, יהדות דנמרק, יהדות וידין, יהונתן אייבשיץ, יהוסף הנגיד, יהושע מאיר גרינץ, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע סיגל, יהושע רפאל בנבנישתי, יהושע שטיינברג, יהושע בן גמלא, יהושע בוקסבוים, יהושע השל ייבין, יהושע יצחק שפירא, יהושוע מאירי, יהודא ליאון אשכנזי, יהודה מועלם, יהודה רומנו, יהודה ליב בן-זאב, יהודה ליב ברגר, יהודה בן דמא, יהודה הלוי, יהודה הכהן מסלתון טראב, יהודים-נוצרים, יהוה, יום שני, יום טוב, יום טוב ראשון (סוכות), יום זה מכובד, יום חמישי, יום העלייה, יום השבת, יום הולדת, יום הכיפורים, יום-טוב ליפמן צונץ, יוסף אשר פולק, יוסף אלקובי, יוסף אבן כספי, יוסף אוחיון (רב), יוסף נייגו, יוסף פצנובסקי, יוסף פרויד, יוסף צבי דושינסקי, יוסף קולון, יוסף רוזין, יוסף טאיטאצאק, יוסף זליגר, יוסף חיים מבגדאד, יוסף בכור שור, יוסף גרינוולד, יוסף הכהן הרופא, יוסף ואשת פוטיפר, יוסף ויתקין, יוסף כנאפו, יוסף יהודה לייב בלוך, יוספה אבן-שושן, יועץ, יורם אברג'ל, יובל שרלו, יין, יישוב הדעת, ייחוד השם, 3 (מספר), 5 (מספר), 6 (מספר). להרחיב מדד (1573 יותר) »

ArtScroll

לוגו המחלקה ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה בברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: תורה וArtScroll · ראה עוד »

JLI

ממוזער מכון רוהר ללימודי יהדות (שמו העברי של (The Rohr Jewish Learning Institute (JLI) הוא סַפַּק של קורסים ולימודי תוכן יהודיים בנושאים שונים בתולדות ישראל, משפט עברי, אתיקה, פילוסופיה וספרות תורנית. הארגון מפתח תוכניות לימודים לגברים, לנשים, סטודנטים, בני נוער וקשישים. בשנת 2014 היו 117,500 אנשים רשומים ב- JLI, מה שהופך אותה לרשת החינוך היהודית הגדולה ביותר בעולם. על פי הצהרתה, משימתה היא להפוך את תורתו, ערכיו ומסורתו של העם היהודי לנגישים ומשמעותיים ליהודים, ללא קשר לרקע שלהם או להשתייכותם הדתית. חומרי הלימודים של JLI בנויים על בסיס מודל של הוראת תורת ישראל המסורתית במסגרת אקדמית עכשווית. מטה הארגון ממוקם באזור קראון הייטס בברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: תורה וJLI · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומן · ראה עוד »

מן השמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומן השמים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה וממלכת ישראל · ראה עוד »

מאמר תאולוגי-מדיני

500 בגרסה שונה של ספרות רומיות CLXX דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה הוא מאמר המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה, והיווה מבחינתו של שפינוזה הכנה למגנום אופוס שלו, "תורת המידות" (Ethica).

חָדָשׁ!!: תורה ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »

מאור האפלה

כריכת הספר, בהוצאת האגודה להצלת גנזי תימן תשי"ז מאור האפלה ("נור אלצ'לאם") הוא פירוש של רבנו נתנאל בן ישעיה על חמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאור האפלה · ראה עוד »

מאכלים אסורים

חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.

חָדָשׁ!!: תורה ומאכלים אסורים · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר איזנשטטר

שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1854) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר איזנשטטר · ראה עוד »

מאיר צבי פרוש

מֵאִיר צְבִי פֹּרוּשׁ (מוכר גם בשמות העט מ. צבי, ופ. הירש; ה'תר"ץ, 1930 - כ"ט בסיון ה'תשע"ז, 23 ביוני 2017) היה סופר ומתרגם חרדי ישראלי, הנחשב לגדול מתרגמי הספרות החרדית האירופית לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר צבי פרוש · ראה עוד »

מאיר שורצמן

הרב מאיר שורצמן (שוורצמן) (1901 – 1980) היה סופר יידיש, רב חרדי, וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר שורצמן · ראה עוד »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מאיר זלוטוביץ

מאיר זלוטוביץ (באנגלית: Meir Zlotowitz; 1943 – 24 ביוני 2017) היה רב אורתודוקסי בארצות הברית, ומייסד הוצאת הספרים ArtScroll.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר זלוטוביץ · ראה עוד »

מאיר בן אורי

מאיר בן אוּרי (ח' באדר ב' תרס"ח, 21 במרץ 1908–כ"ב באייר תשמ"ג, 5 במאי 1983) היה אדריכל, במאי, צייר, מאייר, מוזיקאי, מנצח ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר בן אורי · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בצרפת בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן פלוצקי הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו - ה'תרפ"ח; 1866–1928), היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מאיר כהנא

הרב מאיר דוד (באנגלית: מרטין דייוויד) כהנא (כ"ח בתמוז ה'תרצ"ב - י"ח בחשוון ה'תשנ"א; 1 באוגוסט 1932 - 5 בנובמבר 1990) היה חבר הכנסת ה-11 ומנהיג ימני רדיקלי.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר כהנא · ראה עוד »

מאיר כוכב זסלבסקי

מאיר כוכב זסלבסקי (תרמ"ח, 1888 - כ"ג באדר תשכ"ח - 23 במרץ 1968 בפתח תקווה) איש עסקים ישראלי, נדבן ידוע ובונה בתי כנסת בפתח תקווה ובירושלים בשנות החמישים והשישים.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר כוכב זסלבסקי · ראה עוד »

מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר יחיאל הולשטוק · ראה עוד »

מנזר סנט אטיין

האטריום (חצר קדמית), עם פסל סטפנוס הקדוש הבזיליקה ומגדל הפעמונים פנים הבזיליקה העוגב פסל הרונימוס בבזיליקה מנזר סנט אטיין הוא שמו של מתחם נוצרי-קתולי סמוך לשער שכם בירושלים, המנציח את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש ('סנט אטיין' בצרפתית - saint Étienne).

חָדָשׁ!!: תורה ומנזר סנט אטיין · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל מקאמיניץ דליטא, "מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ", (בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג), המלונאי הראשון בארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »

מנחם מנדל אביגדורש

הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל אביגדורש · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב יידי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל הגר (קוסוב)

קברו של רבי מנחם מנדל מקוסוב רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב - (תקכ"ח 1768 - תקפ"ו 1825) היה אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) שאותה הנהיג כאדמו"ר בשנים 1825-1802.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל הגר (קוסוב) · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם נחום מצ'רנוביל

רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ - י"א בחשוון ה'תקנ"ח) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: סקווירא, טשרנוביל, טאלנא ורחמסטריבקא.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »

מנחם צוקר

ד"ר מנחם (שמואל) צוקר (נולד ב-15 ביוני 1951) הוא מהנדס וסמנכ"ל חברת אלכם מדיקל, חתן פרס ביטחון ישראל על תרומתו לפיתוח טיל התמוז.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם צוקר · ראה עוד »

מנחם שמואל הלוי

הרב מנחם שמואל הלוי ("מולא מנחם"; י' באלול ה'תרמ"ד, 31 באוגוסט 1884 – י"ט בשבט ה'ת"ש, 28 בינואר 1940) היה מחנך, משורר ומתרגם, פעיל ציוני בולט ורב קהילת יהודי המדאן שבאיראן ומנהיגה.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם שמואל הלוי · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן, ינואר 2008 מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם הרן · ראה עוד »

מנחם הכהן

הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם הכהן · ראה עוד »

מנחת שי

שער ספר "מנחת שי" "מנחת שי" הוא חיבור של רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי, העוסק בצורתן, ניקודן ומסורתן של תיבות ואותיות המקרא, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח הנכון.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחת שי · ראה עוד »

מנחת העומר

קציר תבואה בחג העומר מִנְחָת הַעֹמֶר או עֹמֶר הַתְּנוּפָה הוא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחת העומר · ראה עוד »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: תורה ומניין · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך.

חָדָשׁ!!: תורה ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מס ירושה

מס ירושה או מס עיזבון הוא מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה.

חָדָשׁ!!: תורה ומס ירושה · ראה עוד »

מסך פתח אוהל מועד

פתח אוהל מועד בדגם המשכן בתמנע. מסך פתח אוהל מועד, המופיע בתורה גם כמסך פתח האוהל, הוא מסך שנתלה בכניסה למשכן שיצרו בני ישראל במדבר ושימש להפרדה בין חצר המשכן לבין אוהל מועד.

חָדָשׁ!!: תורה ומסך פתח אוהל מועד · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות,תורה שבעל פה, מנהגים קדומים, מנהגים דתיים, חוקים שנמסרו מאב לבן, נוהג חוזר, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת קידושין

חופה ממוזער מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסירות נפש

עקדת יצחק נחשבת במסורת היהודית למופת של מסירות נפש. ציור נוצרי משנת 1650 ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסירות נפש · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעשר עני

מעשר עני היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי.

חָדָשׁ!!: תורה ומעשר עני · ראה עוד »

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

חָדָשׁ!!: תורה ומעשר שני · ראה עוד »

מעשה יהודה ותמר

יהודה מוסר לתמר את הערבונות בעוד תמר מכסה פניה כדי שיהודה לא יזהה אותה. ציור מאת אחד מתלמידיו של רמברנדט (בסביבות 1650–1660) מעשה יהודה ותמר הוא מאורע מקראי המורכב מכמה שלבים.

חָדָשׁ!!: תורה ומעשה יהודה ותמר · ראה עוד »

מעיל (בגד כהונה)

שחזור של ה'מעיל' שנוצר על ידי מכון המקדש המעיל היה אחד משמונת בגדי הכהונה אותם לבש הכהן הגדול במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ומעיל (בגד כהונה) · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: תורה ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מפד"ל

מפד"ל - המפלגה הדתית-לאומית הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: תורה ומפד"ל · ראה עוד »

מפי אל

מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.

חָדָשׁ!!: תורה ומפי אל · ראה עוד »

מצע מנותק

מצע מנותק היא שיטה חקלאית לגידול צמחים באדמה, אך במנותק מקרקע כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תורה ומצע מנותק · ראה עוד »

מצה

אפיית מצות מכונה, ארץ ישראל 1947 עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ומצה · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: תורה ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות עשה · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשי עמלק

בית הכנסת התוניסאי בעכו מצוות זכירת מעשי עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות זכירת מעשי עמלק · ראה עוד »

מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניין בית המקדש היא מצוות עשה על כלל העם היהודי לבנות בית מקדש שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות שיש לקיימן דווקא בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה · ראה עוד »

מצווה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה (פירושונים) · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים (לעיתים: מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" או "לא תסור מכל אשר יורוך") היא מצוות עשה ומצוות לא תעשה בתורה המחייבת לציית לחכמים בנושאים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מקס מאיר

ד"ר מקס מאיר (? – 24 במרץ 1967), היה עורכו של ה"יידישה רונדשאו" (Jüdische Rundschau) – העיתון היהודי בעל התפוצה הגדולה ביותר בגרמניה – לאחר מלחמת העולם הראשונה, והמנהל-המייסד של הגימנסיון העברי במריאמפולה שבליטא – בית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל שבו עברית הייתה שפת הלימוד בכל מקצועות הלימוד.

חָדָשׁ!!: תורה ומקס מאיר · ראה עוד »

מקהלות עם

מקהלות עם/מַקְהֵלוֹת עַם הוא פיוט אשר חובר על ידי הרב מרדכי עבאדי, מגדולי רבני יהדות חלב.

חָדָשׁ!!: תורה ומקהלות עם · ראה עוד »

מקום פטור

מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת משלושת רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ומקום פטור · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תורה ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, הוא אמורא בבלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מרטין ריזנבורגר

בית האבות של הקהילה היהודית מרטין ריזנבורגר (בגרמנית: Martin Riesenburger; 14 במאי 1896, ברלין – 14 באפריל 1965) היה רב גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ומרטין ריזנבורגר · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי יליד אוסטריה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרטין בובר · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי אלון

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך, 9 בדצמבר 1959) הוא רב ציוני דתי בולט.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי אלון · ראה עוד »

מרדכי איפרגן

הרב מרדכי איפרגן (נולד בשנת 1931 במרוקו) הוא דרשן ישראלי, שעמד בראש עמותת "שובה ישראל עם כל הנשמה".

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי איפרגן · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753-1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Markus Bendedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי בנט · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרור

3 סוגי מרור: חסה, חזרת וחזרת אדומה (חריין) מרור בהגדת הפסח מרור הוא ירק מר אותו נהוג לאכול בליל הסדר, הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: תורה ומרור · ראה עוד »

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

מרכז חסידי נדבורנה

מרכז חסידי נדבורנה הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי ומוסדותיה של חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: תורה ומרכז חסידי נדבורנה · ראה עוד »

מרים גז-אביגל

ד"ר מרים גז אביגל ד"ר מרים גז-אביגל, היא חוקרת ישראלית בתחום יהדות תוניסיה, יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות טוניסיה בישראל ויו"ר הוועדה הציבורית לשילוב מורשת יהדות המזרח בציבוריות הישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ומרים גז-אביגל · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת סופר · ראה עוד »

משפחת קסטלאצו

משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת קסטלאצו · ראה עוד »

משפחת קוקיא

בית בנימין ורוזה קוקיה מאחורי בית טיכו משפחת קוּקְיָא (נכתב גם קוקיה) היא אחת המשפחות העשירות והידועות בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת קוקיא · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: תורה ומשקה חריף · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה · ראה עוד »

משה מאיר פראג

הרב משה מאיר הלוי פראג (י"א בשבט תרפ"ו, 26 בינואר 1926 - י"ב בתמוז תשס"ג, 12 ביולי 2003) היה ראש כולל שומרי החומות בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מאיר פראג · ראה עוד »

משה מנדלסון

חתימתו של משה מנדלסון משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי (קוסי) (Coucy) שבחבל פיקרדי.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה אריה מירקין

בקשת הצטרפותו של מירקין לקבוצת הרכישה של מקימי רמת גן, 1922 משה אריה מירקין (י"ט בטבת תרנ"ז, 24 בדצמבר 1896, פוצ'פ, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י' בתמוז תשכ"ד, יוני 1964, רמת גן) היה מחנך וסופר ישראלי, חוקר ספרות חז"ל, מחבר הפירוש המנוקד והמבואר למדרש רבה על התורה ב-11 כרכים, וממקימי העיר רמת גן.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה אריה מירקין · ראה עוד »

משה אלשיך

הציון שמעל מערת קבורתו של רבי משה אלשיך בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה נרבוני

ר' משה בן מאיר או בן יהושע, מכונה "הנרבוני" ע"ש מושבו בעיר נרבון.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה נרבוני · ראה עוד »

משה קופל

משה קופל משה קוֹפֶּל הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה קופל · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה עיתונאי, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה ריישר · ראה עוד »

משה שמואל גלזנר

הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 - כ"ב בתשרי תרפ"ה, 1925) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה שמואל גלזנר · ראה עוד »

משה שטינברג (רב)

הרב משה הלוי שטיינברג (כ"ב בטבת ה'תרס"ט, 15 בינואר 1909, פשמישל – י' באדר ה'תשנ"ג, 3 במרץ 1993, ירושלים) היה רב בכמה קהילות באירופה, רבה הראשון של קריית ים ואב בית דין לגיור בעיר, שכיהן בתפקידו במשך כשלושים וחמש שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה שטינברג (רב) · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז – א' בשבט ה'תרל"ט) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה שיק · ראה עוד »

משה טייטלבוים (הראשון)

ציון הישמח משה והרבנית רבי משה טייטלבוים (ה'תקי"ט 1758 − כ"ח בתמוז ה'תר"א, 1841) היה רב בשאטוראליאויהיי שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה ואבי שושלת סיגט-סאטמר.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה טייטלבוים (הראשון) · ראה עוד »

משה בן חביב

הרב משה בן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בן חביב · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (הרוש במקור) (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

משה דוד ואלי

המצבה על קברו של רבי משה דוד וואלי רבי משה דוד ואלי (~1697 - 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה דוד ואלי · ראה עוד »

משה וולפסון

הרב משה וולפסון (נולד: שבט תרפ"ה, 1925) הוא משפיע חסידי אמריקאי וראש קהילות אמונת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה וולפסון · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט, 1899-ט' באב תשמ"ב, יולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 83 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: תורה ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יחיאל הלוי אפשטיין

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה יחיאל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

משה יוסף הופמן

קבר הדיין מפאפא בהר הזיתים הרב משה יוסף הופמן (תר"ב, 1842 - א' בניסן תרפ"ח, 1928) היה רב הונגרי.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה יוסף הופמן · ראה עוד »

משורה (יחידת מידה)

מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, ב "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה".

חָדָשׁ!!: תורה ומשורה (יחידת מידה) · ראה עוד »

משכב זכר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומשכב זכר · ראה עוד »

משיח

משיח הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם היהודי, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן ויביא שלמות בתורה ומצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ומשיח · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך.

חָדָשׁ!!: תורה ומשיח שקר · ראה עוד »

מתן (פירושונים)

__ללא_תוכן__ קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתן (פירושונים) · ראה עוד »

מתנות עניים

על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתנות עניים · ראה עוד »

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל הקדשים שניתנו לכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתנות כהונה · ראה עוד »

מתתיה גרג'י

ר' מתתיה גרג'י רבי מתתיה גרג'י (1842, הראת - 29 בנובמבר 1917, ירושלים) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ומתתיה גרג'י · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

שמאל מתתיהו הכהן (נפטר ב-165 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: תורה ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מהתורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מתייהדים (נצרות)

מתייהדים (מהשורש Ἰουδαΐζω ביוונית, בתרגום דליטש: לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים) הם, בברית החדשה ובשיח הכנסייתי, נוצרים הסוברים שקיים חיוב לשמור את התורה, ובמיוחד שעל גויים המבקשים להתנצר לקבל את המצוות בנוסף לאמונה בישו.

חָדָשׁ!!: תורה ומתייהדים (נצרות) · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. מְלַמֶד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַמֶד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: תורה ומלמד · ראה עוד »

מלאכת מבעיר

הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכת מבעיר · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא כינוי לעשיית אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שלא לצורך גוף המלאכה אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מלאכות קושר ומתיר

קשירת רשת דיג, הדוגמה המקורית לאיסור קושר מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שהיו במשכן.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכות קושר ומתיר · ראה עוד »

מלאכות שביעית

בציר ענבים מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכות שביעית · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון בקובץ תרי עשר ובכל חלק הנביאים של התנ"ך, והוא נקרא כשמו או ככינויו של הנביא המוסר את הנבואות בו.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכי · ראה עוד »

מלח סדומית

מלח סדומית, בתערוכה "הנס והמגפה - ירושלים: גיליון רפואי" במוזאון מגדל דוד. מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח.

חָדָשׁ!!: תורה ומלח סדומית · ראה עוד »

מלחמת מדין

הרמת המכס לה' ממלקוח מדין. איור לתנ"ך שיצא בהאג ב-1728. מלחמת מדין היא מלחמה שהתרחשה בין עם ישראל לבין שבטי מדין, מעט לפני כניסת ישראל לארץ כנען, והסתיימה בתבוסת מדין, כמתואר בספר במדבר פרק לא.

חָדָשׁ!!: תורה ומלחמת מדין · ראה עוד »

מליקה

הדגמה של מליקה מליקה בהלכה היא חיתוך צוואר העוף מצד עורפו באמצעות ציפורן האגודל של כהן.

חָדָשׁ!!: תורה ומליקה · ראה עוד »

מטבע

מטבעות מתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל שני הצדדים של מטבע מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

חָדָשׁ!!: תורה ומטבע · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ומטה אהרן · ראה עוד »

מזמור לדוד הבו לה' בני אלים

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהלים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לאל שחובר בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: תורה ומזמור לדוד הבו לה' בני אלים · ראה עוד »

מזכרת

המגדל הנטוי בפיזה, משמר המלכה בלונדון, מגדל אייפל בפריז דוכן מזכרות בלונדון מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן במתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו.

חָדָשׁ!!: תורה ומזכרת · ראה עוד »

מחנה ישראל (מדבר סיני)

בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל הוא המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה מפי הגבורה לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומחנה ישראל (מדבר סיני) · ראה עוד »

מחנה ישראל (חב"ד)

בלאנק ישן של מחנה ישראל סמל של מחנה ישראל מחנה ישראל היא הזרוע הסוציאלית של תנועת חב"ד העולמית.

חָדָשׁ!!: תורה ומחנה ישראל (חב"ד) · ראה עוד »

מחצית השקל

כיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל" עיר העתיקה מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: תורה ומחצית השקל · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזור תפילה · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, המיוחס לרבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

ביהדות, מחזיר גרושתו הוא מי שגירש את אשתו במתן גט ולאחר מכן נושא אותה בשנית.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מחבת

מחבת מפלדת אל-חלד מחבת היא כלי עגול העשוי בדרך כלל מתכת, ומשמש לטיגון.

חָדָשׁ!!: תורה ומחבת · ראה עוד »

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: תורה ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

מבצעי הרבי מחב"ד (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי (גם: מאגנוס, יעקב מנוס, מאנוס, מאניש; לעיתים: מרדכי; ברוסית: Магнус (Яков) Осипович Кринскій, בכתיב מודרני: Кринский; בפולנית: Magnus Kryński, לעיתים נכתב Krinski; תרכ"ג, 1863, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – כ"א בתשרי (הושענא רבה) תרע"ז, 18 באוקטובר 1916, ורשה, פולין הכבושה) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית.

חָדָשׁ!!: תורה ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגדה ואנדרה טרוקמה

הכומר אנדרה טרוקמה ואשתו, מגדהתמונה להחלפה אנדרה טרוקמה (בצרפתית: André Trocmé; 7 באפריל 1901 — 5 ביוני 1971) היה כומר בעיר הצרפתית ההוגנוטית לה שמבון-סור-ליניון, אשר דירבן את קהילתו הפרוטסטנטית להחביא פליטים יהודים מהשואה, בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגדה ואנדרה טרוקמה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילת המקדש · ראה עוד »

מגילה

ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של קלף, פפירוס או נייר, שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילה · ראה עוד »

מגיד (מאגיה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, לרוב כפועל יוצא של הרמה הרוחנית של הצדיק החי, ופעמים כתוצאה משימוש באמצעים מאגיים.

חָדָשׁ!!: תורה ומגיד (מאגיה) · ראה עוד »

מדרש אגדה (בובר)

מדרש אגדה הוא חיבור מדרשי על חמישה חומשי תורה שהתפרסם לראשונה על ידי שלמה בובר בשנת תרנ"ד (1894) על סמך כתב יד נדיר שמצא בארם צובה (חלב) ונרכש על ידו.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש אגדה (בובר) · ראה עוד »

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרש שם

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש שם · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מדרש בית זלכה

מתלמידי הרב עבדאללה סומך אשר למדו במדרש בית זלכה ושמשו ברבנות, במשרות רשמיות. מימין לשמאל: החכם יחזקאל הלוי, החכם אברהם הלל, הרב יצחק אברהם שלמה, רבי דוד פאפו, הרב ששון סמוחה, חכם משה שמאש, הרב עזרא אאדם והרב עזרא דנגור. מדרש בית-זלכה (מדרש אבו מנשי), היה בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים, ובו השתלמו רבנים מתפוצות המזרח.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש בית זלכה · ראה עוד »

מדרש הביאור

מדרש הביאור מדרש תימני שחובר בשנת 1441 על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילת אסתר ומגילת איכה, על ידי הרב סעדיה בן דוד (אלד׳מארי), מגדולי חכמי תימן.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש הביאור · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מדינת הלכה

מדינת הלכה היא גישה תאורטית לקשר בין יהדות למדינה בישראל, לפיה המדינה כפופה להלכה היהודית כשהיא חלק אינטגרלי מספר החוקים שלה.

חָדָשׁ!!: תורה ומדינת הלכה · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי הפוסקים הראשונים בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: תורה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: תורה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהרי סותאל

מֶהַרי סותאל, או מהרי בן סותאל (על שם אביו), הידוע יותר בכינוי אבא מהרי, הוא שמו של מלקוסה, נזיר יהודי, שחי ופעל באתיופיה, במאה התשע-עשרה, ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת ביתא ישראל באזור קולה ווגרה: אבא מהרי הקדיש את חייו לשימור היהדות ושלמות קהילת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומהרי סותאל · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מור (בושם)

עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.

חָדָשׁ!!: תורה ומור (בושם) · ראה עוד »

מורא אב ואם

מורא אב ואם היא מצווה בתורה, שמחייבת התנהגות של יראת כבוד כלפי האב והאם ולא לעבור על דבריהם.

חָדָשׁ!!: תורה ומורא אב ואם · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מורה נבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (מכונה בדרך כלל "מורה נבוכים") (בערבית יהודית: דלאלה אלחאירין, בערבית: دلالة الحائرين; מכונה בקיצור גם "המורה") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה ומורה נבוכים · ראה עוד »

מוריס יעקב רפאל

הרב מוריס יעקב רפאל (באנגלית: Morris Jacob Raphall, 3 באוקטובר 1798 - 23 ביוני 1868) היה רב יהודי-אמריקני אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: תורה ומוריס יעקב רפאל · ראה עוד »

מולאנא שאהין שיראזי

אסתר ואחשוורוש בגרסה מאוירת של "ארדשיר-נאמה" מהמאה ה-17 מולאנא שאהין שיראזי היה משורר יהודי פרסי בן המאה ה-14, הנחשב לגדול משוררי יהדות פרס.

חָדָשׁ!!: תורה ומולאנא שאהין שיראזי · ראה עוד »

מוחמד אסד

מוחמד אסד (בערבית ובאורדו: محمد اسد; נולד כלאופולד וייס; 12 ביולי 1900 - 20 בפברואר 1992) היה עיתונאי, דיפלומט, פעיל אנטי-ציוני וחכם דת מוסלמי.

חָדָשׁ!!: תורה ומוחמד אסד · ראה עוד »

מוחמד סייד טנטאווי

מוחמד סייד טנטאווי (בערבית: محمد سيد طنطاوي; 28 באוקטובר 1928 - 10 במרץ 2010) היה האימאם הגדול של מסגד אל-אזהר והשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר.

חָדָשׁ!!: תורה ומוחמד סייד טנטאווי · ראה עוד »

מודרניזם אסלאמי

האסלאם המודרני הוא מונח המתאר סיטואציה הכוללת בתוכה זרם של הוגי דעות אסלאמיים מהמאה ה-19 שהיו מעוניינים להשיב את עמם לתור הזהב של האסלאם.

חָדָשׁ!!: תורה ומודרניזם אסלאמי · ראה עוד »

מודה במקצת

במשפט העברי, מודה במקצת, הוא נתבע המודה בנכונות חלק מטענתו של התובע.

חָדָשׁ!!: תורה ומודה במקצת · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: תורה ומודיעים · ראה עוד »

מוהר

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה.

חָדָשׁ!!: תורה ומוהר · ראה עוד »

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

חָדָשׁ!!: תורה ומוהל · ראה עוד »

מכשפה

דימוי המכשפה הרוכבת על מטאטא בכתב יד צרפתי מ-1451 מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף.

חָדָשׁ!!: תורה ומכשפה · ראה עוד »

מכללת ליפשיץ

ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.

חָדָשׁ!!: תורה ומכללת ליפשיץ · ראה עוד »

מכון הרב מצליח

'''ספריית מכון הרב מצליח''' בבניין ישיבת כסא רחמים מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש, של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס בירת תוניסיה, הרב מצליח מאזוז.

חָדָשׁ!!: תורה ומכון הרב מצליח · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ומכילתא דברים · ראה עוד »

מימון בן עטר

הרב מימון בן-עטר (1867 – 1958) היה מחנך וחזן, רב הקהילה היהודית באלכסנדריה שבמצרים וחבר בית הדין בה.

חָדָשׁ!!: תורה ומימון בן עטר · ראה עוד »

מיאון

מיאון הוא מושג בהלכה היהודית שפירושו מחאת יתומה קטנה כנגד נישואיה שמדרבנן שעל ידיו היא משתחררת מהנישואין ללא צורך בגט.

חָדָשׁ!!: תורה ומיאון · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: תורה ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית היא שם כולל לביטויי המיסטיקה והמאגיה בדת היהודית, כפי שהם מופיעים בהגות, בהלכה, במיתוסים ובפולקלור של העם היהודי מתקופת בית המקדש השני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מירי אלוני

מירי אלוני (נולדה ב-25 בדצמבר 1949) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ומירי אלוני · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ומידת הביטחון · ראה עוד »

מידה כנגד מידה

מידה כנגד מידה (ידוע כ"עַיִן תַּחַת עַיִן") הוא עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהינו מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול במקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ומידה כנגד מידה · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים לוגיים (לוגיקה תלמודית) שהוזכרו על ידי חז"ל, אשר נועדו לפירוש התנ"ך באמצעות מדרש לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות סתירות.

חָדָשׁ!!: תורה ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: תורה ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הפוליטי, הדתי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: תורה ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכאל רוזנק

פרופ' מיכאל רוֹזְנַק (Rosenak; 23 בדצמבר 1932 - 14 במאי 2013) היה פילוסוף של החינוך היהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ומיכאל רוזנק · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: תורה ומיכל הכהן · ראה עוד »

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית. משמאל נראה הקיר הדרומי של הכנסייה הצלבנית, אשר כללה רק חלק משטח קודמתה ניקופוליס במפת מידבא: הכיתוב מופיע בכחול על רקע לבן, מעל שורה של שמונה בתים במרכז התמונה אמאוס ניקופוליס (יוונית Εμμαούς Νικὀπολις; לטינית Emmaus Nicopolis) הייתה עיר רומית-ביזנטית עתיקה ששכנה ברכס לטרון, בשוליו המזרחיים של עמק איילון.

חָדָשׁ!!: תורה ואמאוס ניקופוליס · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמציה

אֲמַצְיָה היה מלך יהודה בין השנים 797 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ואמציה · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: תורה ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אמה עברייה

ביהדות, אָמה עברייה היא נערה יהודיה שנמכרה לשפחה על ידי אביה.

חָדָשׁ!!: תורה ואמה עברייה · ראה עוד »

אמון (מלך יהודה)

אָמוֹן היה על פי המקרא מלך יהודה במשך שנתיים (642 לפנה"ס-640 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו בידי אנשיו.

חָדָשׁ!!: תורה ואמון (מלך יהודה) · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: תורה ואמימר · ראה עוד »

אנציקלופדיה לבית ישראל

האנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, המתאימה במיוחד לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.

חָדָשׁ!!: תורה ואנציקלופדיה לבית ישראל · ראה עוד »

אנקה (שרץ)

אֲנָקָה הוא אחד המינים המכונים בתורה "שרץ", אחד מאבות הטומאה.

חָדָשׁ!!: תורה ואנקה (שרץ) · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואנטישמיות · ראה עוד »

אנומה אליש

אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואנומה אליש · ראה עוד »

אנינות

אנינות (או אוֹנָנות) היא המצב בו מצוי קרובו של הנפטר בזמן שלאחר מות קרובו ועד קבורתו של הנפטר.

חָדָשׁ!!: תורה ואנינות · ראה עוד »

אסכטולוגיה

אֶסְכָטוֹלוֹגְיָה (מיוונית: ἔσχατος - אסכטוס פירושו "אחרון") או בשמה האלטרנטיבי "תורת אחרית הימים", היא חלק מהתאולוגיה העוסק באירועי אחרית ימי העולם או באחרית ימיו של המין האנושי, שפעמים רבות מכנים אותו סוף העולם.

חָדָשׁ!!: תורה ואסכטולוגיה · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: תורה ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפרים לוצאטו

אפרים לוצאטו "אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה ואפרים לוצאטו · ראה עוד »

אפולוניוס מולון

אַפּוֹלוֹניוּס מוֹלוֹן או מוֹלוֹ (ביוונית Ἀπολλώνιος ὁ Μόλων; חי במאה ה-1 לפנה"ס), היה רטוריקן יווני שכתב חיבור אבוד על היהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ואפולוניוס מולון · ראה עוד »

אפיקורוס (יהדות)

אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין י,א).

חָדָשׁ!!: תורה ואפיקורוס (יהדות) · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

ארמון

פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.

חָדָשׁ!!: תורה וארמון · ראה עוד »

ארנסט רנן

ארנסט רנן ז'וזף ארנסט רֶנָן (בצרפתית: Joseph Ernest Renan; 28 בפברואר 1823 - 2 באוקטובר 1892) היה פילוסוף, היסטוריון, פילולוג וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: תורה וארנסט רנן · ראה עוד »

ארנבת מצויה

ארנבת מצויה (שם מדעי: Lepus capensis), מין במשפחת הארנביים הנפוץ גם בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וארנבת מצויה · ראה עוד »

ארנולד ארליך

ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; בשמו העברי: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וארנולד ארליך · ראה עוד »

ארץ זבת חלב ודבש

תמר אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ זבת חלב ודבש · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל (יהדות)

ביהדות, ארץ ישראל היא מקומו של עם ישראל, ובעלת משמעות רוחנית מלבד ערכה הגאוגרפי.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ ישראל (יהדות) · ראה עוד »

ארבע (דמות מקראית)

ארבע הוא שם של ענק המוזכר בספר יהושע כ"האדם הגדול בענקים" וכ"אבי הענק".

חָדָשׁ!!: תורה וארבע (דמות מקראית) · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבע לשונות גאולה

ארבע לשונות של גאולה הן הביטויים שאומר הקב"ה למשה בספר שמות, המבטאים את שלבי גאולת עם ישראל משעבוד מצרים, כפי שבאו לידי ביטוי ביציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע לשונות גאולה · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (ליל ט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע כוסות · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעה אבות נזיקין · ראה עוד »

ארבעה בנים

עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעה בנים · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: תורה וארון קודש · ראה עוד »

ארי אלון

ארי אלון ארי אֵלון (נולד ב-1950) הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וארי אלון · ראה עוד »

אריה קפלן

הרב אריה משה אליהו קפלן (י"ד בחשון ה'תרצ"ה, 23 באוקטובר 1935 - י"ד בשבט ה'תשמ"ג, 28 בינואר 1983), רב אורתודוקסי יהודי-אמריקני אשר החליט, בעקבות נהירה של יהודים רבים לשיטות מדיטטיביות של תורות המזרח, להבהיר את הקשר בין מדיטציה ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה קפלן · ראה עוד »

אריה ליב פרומקין

הרב אריה לייב פרומקין הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ח' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח (1768) - ג' באייר ה'תקצ"ג (1833)), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה לייב בקשט

הרב אריה לייב בקשט (תרע"ח-טבת תשס"ד) היה ראש ישיבת "עטרת מרדכי" בדטרויט שבארצות הברית והעמיד אלפי תלמידים.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה לייב בקשט · ראה עוד »

אש (אב נזיקין)

שריפה בבניין מגורים אש היא אחת מאבות הנזיקין.

חָדָשׁ!!: תורה ואש (אב נזיקין) · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: תורה ואש קודש · ראה עוד »

את (מילת יחס)

אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

חָדָשׁ!!: תורה ואת (מילת יחס) · ראה עוד »

את והב בסופה

"את והב בסופה" הוא ניב מקראי-חז"לי, המשמש כהצהרה כי למרות חילוקי דעות חריפים בלימוד התורה, ניתן להישאר בידידות.

חָדָשׁ!!: תורה ואת והב בסופה · ראה עוד »

אתם ראיתם

אתם ראיתם הוא אנתולוגיה על מעמד הר סיני ומתן תורה, שליקט ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תורה ואתם ראיתם · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: תורה ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אל מאד נעלה

"אֵל מְאֹד נַעֲלָה" הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה אשקר הכהן, ממשוררי חלב.

חָדָשׁ!!: תורה ואל מאד נעלה · ראה עוד »

אל המעיין

120x120 פיקסלים תנועת אל המעיין היא רשת חינוך בלתי פורמלי שהוקמה בשנת 1986 לאחר החלטת מועצת חכמי התורה ובראשם הרב עובדיה יוסף, במטרה לפעול בתחום החברתי לצד פעילות תורנית/ערכית.

חָדָשׁ!!: תורה ואל המעיין · ראה עוד »

אלמנות

"ולנטין ממילן מבכה את מות בעלה, הדוכס מאורליאן" מעשי ידי פלורי-פרנסואה רישאר. דיוקן של אלמנה משנת 1585 אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר.

חָדָשׁ!!: תורה ואלמנות · ראה עוד »

אלסנדריה

השעון בככר גריבלדי מבנה בככר המרכזית טנרו אלסנדריה (Alessandria) או בפיימונטזית "ליסנדריה" (Lissandria) ובפי תושבי אלסנדריה "ליסונדריה" (Lisòndria) היא עיר במחוז פיימונטה באיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלסנדריה · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתקכ"ה, 1165 - ה' אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: תורה ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלפא בלונדי

אלפא בלונדי (Alpha Blondy) (נולד ב-1 בינואר 1953) הוא זמר רגאיי מחוף השנהב.

חָדָשׁ!!: תורה ואלפא בלונדי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: תורה ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלקנה (דמות מקראית)

אלקנה ושתי נשותיו, איור משנת 1430 לערך. ציור באוטרכט שבהולנד. אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם הלוי, מרמתיים צופים, דמות מקראית מתקופת השופטים, אביו של שמואל הנביא ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלקנה (דמות מקראית) · ראה עוד »

אלטער בחור

אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית.

חָדָשׁ!!: תורה ואלטער בחור · ראה עוד »

אלחנן (חנה) הלברשטאם

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז תרמ"ד, 1884-י"ח בתשרי תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ (שמה היהודי של קולאצ'יצה).

חָדָשׁ!!: תורה ואלחנן (חנה) הלברשטאם · ראה עוד »

אלדד ומידד

אֶלְדָּד וּמֵידָד הם שתי דמויות מקראיות המוזכרות בפרשת בהעלותך שבספר במדבר בתורה (במדבר, י"א, כ"ו-כ"ט).

חָדָשׁ!!: תורה ואלדד ומידד · ראה עוד »

אלון מורה (אתר מקראי)

עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 200px אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ואלון מורה (אתר מקראי) · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלווים

האלווים (טורקית: Alevîler) היא קבוצה דתית-תרבותית ותת-אתנית המרוכזת בטורקיה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלווים · ראה עוד »

אלכסאים

האלכסאים (ביוונית: ῾Ελκεσαιταί) היו כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל ובעבר הירדן מסוף המאה הראשונה עד תחילת המאה הרביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסאים · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר אייכנשטיין

רבי אֱלֶכְּסַנְדֶּר סֶנְדֶּר אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'תק"ל - כ"א באב ה'תקע"ח) היה אדמו"ר חסידי, אבי חסידות קומרנה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר סנדר אייכנשטיין · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר שור

אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר סנדר שור · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלכסנדר זושא פרידמן

הרב אלכסנדר זושא פרידמן הרב אלכסנדר זושא פרידמן (א' באב ה'תרנ"ז, 1897 - ה' בחשון ה'תש"ד, 1943), היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר זושא פרידמן · ראה עוד »

אליאס שקור

אליאס שקור (בערבית: إلياس شقّور; נולד ב-29 בנובמבר 1939) הוא תאולוג, מחנך ומנהיג דתי ערבי-ישראלי, מונה כארכיבישוף של העדה היוונית-קתולית (מלכיתים) בגליל ב-6 פברואר 2006 עד התפטרותו מתפקידו בתאריך 27 ינואר 2014 כשהוחלף על ידי הארכיבישוף ג'ורג' בקעוני, והיה הפלסטיני הראשון בתפקיד זה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליאס שקור · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן המקרא, חוקר ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר ניצברג

הרב אליעזר ניצברג כריכת הספר דמשק אליעזר הרב אליעזר ניצברג (20 בינואר 1935–1849) מהזרם הליטאי, נחשב לאחד מגדולי דורו בתורה, בחריפות ובבקיאות.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר ניצברג · ראה עוד »

אליעזר שמחה וייס

הרב אליעזר שמחה וייס (נולד בשנת תש"י) הוא רבו של כפר הרא"ה ורב המועצה האזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר שמחה וייס · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (נולד ב-7 בספטמבר 1929) הוא מחשובי חוקרי מחשבת ישראל, הוגה דעות ומחנך.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליקים לבנון

הרב אליקים לבנון קובע מזוזה בשבי דרום הרב אליקים לבנון (נולד בד' בתשרי ה'תש"י, 27 בספטמבר 1949) הוא רב המועצה האזורית שומרון, רב היישוב אלון מורה, ראש ישיבת ברכת יוסף ביישוב, חבר הנהלת מועצת יש"ע המתחדשת וחבר ועד רבני יש"ע.

חָדָשׁ!!: תורה ואליקים לבנון · ראה עוד »

אלישע בעל כנפיים

אלישע בעל כנפיים הוא דמות המוזכרת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת) בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס.

חָדָשׁ!!: תורה ואלישע בעל כנפיים · ראה עוד »

אלישע וישליצקי

הרב אלישע וישליצקי (נולד בתשי"ד, 1954), הוא מרבני הציבור הדתי לאומי, ראש בית המדרש מהו"ת, ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואלישע וישליצקי · ראה עוד »

אליהו אורבך

ד"ר אליהו אורבך בן 75, חיפה 1957 ד"ר אליהו אורבך (בגרמנית: Elias Auerbach, 28 ביולי 1882, י"ב באב תרמ"ב, ריטְשֶנְוואלדֶה, חבל פוזנן, הקיסרות הגרמנית - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א, חיפה) היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו אורבך · ראה עוד »

אליהו פוסק

הרב אליהו פוסק הרב אליהו פוסק (1859 – 1932) שימש כרב במוהליקה ובזלטופול שבאוקראינה, מחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו פוסק · ראה עוד »

אליהו שטרנבוך

הרב אליהו שטרנבוך (כ"ד בחשון ה'תרצ"ב, 4 בנובמבר 1931 - כ"א בתמוז ה'תשע"ז, 7 ביולי 2017) היה אב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו שטרנבוך · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; 24 באפריל 1823 – 6 בפברואר 1900 ז' באדר א' תר"ס) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו ברוך פינקל

רבי אליהו ברוך פינקל (י"ב בטבת ה'תש"ח, 25 בדצמבר 1947 – כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח, 31 במרץ 2008) היה מראשי ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו ברוך פינקל · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר הרב אליהו גוטמכר (ראש חודש מנחם-אב תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו כי טוב

הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו כי טוב · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ואזהרות · ראה עוד »

אחמד אבן חנבל

אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الامام احمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית במשפט המוסלמי.

חָדָשׁ!!: תורה ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »

אחרית הימים

קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות.

חָדָשׁ!!: תורה ואחרית הימים · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה ואחד מי יודע · ראה עוד »

אבן משכית

אֶבֶן מַשְׂכִּית היא כינויה של מצווה ביהדות האוסרת להשתחוות על אבן, ואפילו לעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: תורה ואבן משכית · ראה עוד »

אבאיודאיה

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה עגור הכתר, סמלה של אוגנדה אַבָּאיוּדָאיָה (בלוגנדה: Abayudaya – יהודים, נקראת גם "אבא יהודה") היא קבוצה אתנית במזרח אוגנדה הממלאת אחר מנהגי הדת היהודית ומהווה את חלקה הגדול של יהדות אוגנדה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבאיודאיה · ראה עוד »

אבנר מבורגוס

אבנר מבורגוס (1260–1347 לערך) היה רופא, ראש ישיבה ופילוסוף יהודי שהתגורר בצפון קסטיליה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבנר מבורגוס · ראה עוד »

אבר מן החי

הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמו של ציווי הלכתי האוסר לאכול אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי.

חָדָשׁ!!: תורה ואבר מן החי · ראה עוד »

אבר היוצא

אבר היוצא הוא איסור אכילה, שאסרה התורה על אבר של עובר בן פקועה שיצא מחוץ לבית הרחם לפני השחיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבר היוצא · ראה עוד »

אברהם מנחם

הרב אברהם (אהרן) מנחם (תר"נ, 1890 - ט' בתשרי תשמ"א, ספטמבר 1980) היה רבה של הקהילה היהודית בעקרא שבכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם מנחם · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אנקווה

רבי אברהם אנקאווא (1807–1891) היה מגדולי רבני מרוקו ואלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אנקווה · ראה עוד »

אברהם אפשטיין

אברהם אֶפּשטיין (בכתיב שנהג בתקופתו: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, סטרו-קונסטנטינוב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אפשטיין · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם פריצול

הרב אברהם בן מרדכי פריצול (או: אברהם פריסול. בלועזית: Farissol) - (נולד בשנת ה'רי"א או ה'רי"ב (1450-1451) באביניון שבצרפת, נפטר לא לפני שנת ה'רפ"ו (1526-1525) בפרארה שבאיטליה), היה תלמיד חכם איטלקי, איש אשכולות של תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פריצול · ראה עוד »

אברהם פון מאנשטיין

הברון אברהם בן אברהם (ארנסט אלברט אמיל) פון מאנשטיין (בגרמנית: Ernst Albert Emil von Mannstein; 19 במאי 1869 – 17 בינואר 1944) גר צדק גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פון מאנשטיין · ראה עוד »

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »

אברהם צבי קלוגר

הרב אברהם צבי קלוגר (נולד בג' בסיוון תשכ"ח, 30 במאי 1968) הוא משפיע חסיד ברסלב, ראש קהילת "נזר ישראל" בבית שמש.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם צבי קלוגר · ראה עוד »

אברהם רמר

הרב אברהם רמר (ה' בכסלו תש"ו, 10 בנובמבר 1945 - ה' בטבת תשנ"ג, 29 בדצמבר 1992) היה מרבני הציונות הדתית, בונה דרך בלימוד התנ"ך, נמנה עם הנהגת היישוב בית אל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם רמר · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אברהם שלום יהודה

אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951), איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, עסקן ציוני, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »

אברהם חזן

הרב אברהם חזן (י"ז באלול תר"פ, 1 בספטמבר 1920 - כ"ג בניסן תשס"ג, 25 באפריל 2003) היה רב באלג'יר, מרוקו, צרפת וישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם חזן · ראה עוד »

אברהם בן דוד יצחקי

העתק הכתב שעל גבי מצבתו של ר' אברהם יצחקי ר' אברהם בן דוד יצחקי (1661, תכ"א - 1729, י"ג בסיוון תפ"ט) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד"; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 - י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם בכר

הרב אברהם בכר בראשית שנות ה-60 אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - ספטמבר 2005), היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט - ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840, ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רב אברהם הרופא פורטלאונה (שער אריה) (א' בניסן ה'ש"ב (1542) - כ"ט בתמוז ה'שע"ב) היה רב ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם וינברג (השלישי)

האדמו"ר רבי אברהם השלישי מסלונים רבי אברהם וינברג ("ברכת אברהם". תרמ"ח, 1888 - י"ב בסיוון תשמ"א, יוני 1981) היה האדמו"ר מסלונים בישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם וינברג (השלישי) · ראה עוד »

אברהם יעקב פאם

הרב פאם, משמאל הרב אברהם יעקב הכהן פאם (וידזה, ה'תרע"ג - ניו יורק, כ"ח באב ה'תשס"א) היה ראש ישיבת "תורה ודעת" בברוקלין שבניו יורק ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יעקב פאם · ראה עוד »

אברהם יצחק לנאל

הרב אברהם יצחק לנאל (י' בתשרי ה'תרצ"ב, 1931 – כ"ג בשבט ה'תשע"ג, 3 בפברואר 2013) היה אב"ד רחובות ולאחר מכן חבר בית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יצחק לנאל · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אבל

אשה מתאבלת על בעלה אבל היא תגובה אנושית ואישית לאובדן.

חָדָשׁ!!: תורה ואבל · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

מצבה ב-"new Jewish section" בבית הקברות אוקלנד, באטלנטה, שבג'ורג'יה, ארצות הברית. בהלכה, אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: תורה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבי לויתן

אבי לויתן, 2011 אבי לויתן (נולד ב-1971 בישראל) הוא סופר, משורר ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואבי לויתן · ראה עוד »

אביעזרי פרנקל

אביעזרי פרנקל (נולד ב-7 ביוני 1929) הוא מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואביעזרי פרנקל · ראה עוד »

אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי. חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007. אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ואביב · ראה עוד »

אביבה גוטליב זורנברג

אביבה גוטליב זורנברג (נולדה במרץ 1944) היא פרשנית מקרא, דוקטור לספרות אנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה ואביבה גוטליב זורנברג · ראה עוד »

אביגדור שפריצר

אביגדור שפריצֶר (בכתיב יידי: שפריצער; שמו הפרטי נכתב לעיתים אַוויגדער); 1898, אוהנוב, גליציה, אוסטריה – 1952, בואנוס איירס) היה מורה, סופר יידי, עורך, מחזאי ומשורר לילדים, ממטפחיה המסורים של ספרות ילדים יידית בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: תורה ואביגדור שפריצר · ראה עוד »

אביגדור בנש"ק

אביגדור בנש"ק ד"ר אביגדור בנש"ק הוא פסיכולוג קליני ישראלי, מראשוני שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואביגדור בנש"ק · ראה עוד »

אביה בן ירבעם

במקרא, אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם היה בנו של ירבעם בן נבט מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואביה בן ירבעם · ראה עוד »

אביהם של ישראל (ספר)

אביהם של ישראל היא סדרת ספרים שערך הרב שמואל אליהו ובהם סיפורים אודות אביו, הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: תורה ואביהם של ישראל (ספר) · ראה עוד »

אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושניים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט.

חָדָשׁ!!: תורה ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל

הלוגו של אגודת היועצים והמטפלים של המשפחה בישראל אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל היא אגודה מקצועית שמייצגת את בעלי המקצוע, שומרי תורה ומצוות, העוסקים בהדרכה, הנחיה, ייעוץ וטיפול בתחום הפרט והמשפחה.

חָדָשׁ!!: תורה ואגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: תורה ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן.

חָדָשׁ!!: תורה ואדני המשכן · ראה עוד »

אהרן

פסל בדמותו של אהרן הכהן, המאה ה-18. אהרן ניצב מול עגל הזהב, 1901 אַהֲרֹן (- א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן · ראה עוד »

אהרן חיות

אהרון חיות (1878-1971) היה תעשיין ואיש ציבור בירושלים, מחלוצי תעשיית הקמח בארץ ישראל, מייסד וראש בית הכנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן חיות · ראה עוד »

אהרן דוד שלזינגר

ממוזער אהרן דוד שלזינגר הוא סופר ישראלי-ארגנטינאי שכתב למעלה ממאה ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן דוד שלזינגר · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָ-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן יהודה לייב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ("הגראי”ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »

אהרון חליוה

אהרון חליוה בטקס זיכרון לחללי חיל הרפואה בחיפה (2016) אהרן חליוה (משמאל) ואלעזר שטרן בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, יולי 2007 אהרון חליוה (נולד ב-12 באוקטובר 1967) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המכהן כראש אגף המבצעים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרון חליוה · ראה עוד »

אהרון בן יוסף הרופא

החכם אהרון בן יוסף היה חכם קראי, פילוסוף, פרשן מקרא, פייטן והוגה דעות חשוב אשר חי במאה ה-13 בקרים ובקושטא.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרון בן יוסף הרופא · ראה עוד »

אהל אל-כתאב

אהְל אל-כִּתַאבּ (בערבית: أهل الكتاب; תעתיק מדויק: אהל אלכתאב), "אנשי הספר", הוא מונח באסלאם המתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו הזורואסטרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהל אל-כתאב · ראה עוד »

אהבת הגר

אהבת הגר היא מצוות עשה מהתורה לאהוב גרים שהצטרפו לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואהבת הגר · ראה עוד »

אהבת ישראל (מצווה)

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל היא מצוות עשה בתורה, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו.

חָדָשׁ!!: תורה ואהבת ישראל (מצווה) · ראה עוד »

אהוד פוקס

ד"ר אהוד פוקס (1946 - 31 בדצמבר 2015) היה מרצה באוניברסיטת בן-גוריון, מומחה בתורת קבלת החלטות – נגזרת מתורת המשחקים, יושב ראש מועצת המנהלים של קבוצת הברום, חבר בהנהלה הבכירה של קונצרן כימיקלים לישראל וסופר מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: תורה ואהוד פוקס · ראה עוד »

און (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ואון (פירושונים) · ראה עוד »

אומניפוטנטיות

אוֹמְנִיפּוֹטֶנְטִיּוּת (לטינית Omnipotens, מילולית "כל הכוח"), בעברית "יכולת-כול", היא תכונה של מי שיש לו כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות.

חָדָשׁ!!: תורה ואומניפוטנטיות · ראה עוד »

אומבנדה

כPretos-Velhos- פסלוני ישויות בפולחן האומבנדה אוּמְבַּנְדָה היא דת אפרו-ברזילאית, המשלבת אמונות אפריקאיות, עם הנצרות הקתולית, ספיריטואליזם, פולקלור ילידי אינדיאני, וקרדאסיזם.

חָדָשׁ!!: תורה ואומבנדה · ראה עוד »

אונאת דברים

בהלכה היהודית, אונאת דברים הוא איסור לצער אדם בדיבור ולפגוע בו.

חָדָשׁ!!: תורה ואונאת דברים · ראה עוד »

אונאת הגר

איסור אונאת הגר הוא מצווה ביהדות האוסרת פגיעה מילולית או כספית בגר.

חָדָשׁ!!: תורה ואונאת הגר · ראה עוד »

אוננות

איור של אישה מאוננת, מאת גוסטב קלימט, 1913 איור של גבר מאונן אוננות היא פעולה מינית עצמית, שבדרך כלל אין מעורבים בה בני זוג או אנשים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ואוננות · ראה עוד »

אונקלוס

אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידו של רבי עקיבא, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תורה ואונקלוס · ראה עוד »

אופה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ואופה (פירושונים) · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורות התורה

אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: תורה ואורות התורה · ראה עוד »

אורולוגיה

מבנה הכליה אורולוגיה (מיוונית: οὖρον שתן, λογία תורה) היא ענף ברפואה המתמקד במחלות מערכת השתן (בזכר ובנקבה) ובמערכת הרבייה של הגבר.

חָדָשׁ!!: תורה ואורולוגיה · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: תורה ואורים ותומים · ראה עוד »

אורית

אורית (בגעז: ኦሪት; עברית: "חוק", "תורה") הוא שמם של שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית ובמצהף קדוס של ביתא ישראל, הכוללים את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות.

חָדָשׁ!!: תורה ואורית · ראה עוד »

אוריינות

שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב.

חָדָשׁ!!: תורה ואוריינות · ראה עוד »

אולפן

מקור המילה אולפן בארמית, משמעותה: מקום לימוד.

חָדָשׁ!!: תורה ואולפן · ראה עוד »

אוגוסטו בואל

אוגוסטו בואל אוגוסטו בואל (בפורטוגזית: Augusto Boal; 1931, ריו דה ז'ניירו בברזיל - 2009) היה במאי, מחזאי ותאורטיקן בתחום התיאטרון.

חָדָשׁ!!: תורה ואוגוסטו בואל · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: תורה ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אין מוקדם ומאוחר בתורה

"אין מוקדם ומאוחר בתורה", ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.

חָדָשׁ!!: תורה ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »

איסור משכב עם אשת הבן

איסור משכב עם אשת הבן או איסור משכב החם עם כלתו, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב עם אשת הבן · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה לא תעשה מן התורה, האוסר קיום יחסי מין אנאליים בין גברים, והוא חלק מאסורי עריות כללי (יחסי מין אסורים).

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב זכר · ראה עוד »

איסור משכב בהמה

איסור משכב בהמה הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין  בין אדם לבהמה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב בהמה · ראה עוד »

איסור אכילת תולעים

איסור אכילת תולעים הוא מצוות לא תעשה מהתורה, אשר אוסרת אכילה של תולעים וחרקים (מלבד באופנים מסוימים).

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור אכילת תולעים · ראה עוד »

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »

איסור ספייה

איסור ספייה הוא איסור הלכתי על אדם לצוות או לגרום לאדם אחר, בדרך כלל קטן, לעשות פעולה שיש בה איסור.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ספייה · ראה עוד »

איסור ריבית בדת

איסור ריבית הוא איסור שהתקבל בדתות שונות ביחס למתן או קבלת תמורה על הלוואה, האוסר השתתפות בעסקאות ריבית, למעט באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ריבית בדת · ראה עוד »

איסור לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור לשון הרע · ראה עוד »

איסור לימוד תורה לנוכרי

בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »

איסור טלטול בין רשויות היחיד

בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »

איסור הלבנת פנים

איסור הלבנת פנים הוא מצוות לא תעשה האוסר על האדם להכלים פני אדם מישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור הלבנת פנים · ראה עוד »

איסור והיתר

איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור והיתר · ראה עוד »

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזו או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ייחוד · ראה עוד »

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה: איסורים אלו נשנים במקומות נוספים בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »

איפור קבוע

איפור קבוע הוא טכניקה קוסמטית של איפור המשתמשת בשיטות של קיעקוע - החדרת פיגמנט בעל צבע לעור באמצעות מחט.

חָדָשׁ!!: תורה ואיפור קבוע · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: תורה ואיש אשכולות · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: ואלגעלערנטער, ? – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: תורה ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תורה ואילפא · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיטלקים · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: תורה ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

איילת השחר

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר הוא ביטוי בעברית שמקורו מהתנ"ך ושפירושו כוכב המופיע זמן מועט לפני זריחת השמש.

חָדָשׁ!!: תורה ואיילת השחר · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיילונית · ראה עוד »

נמירוב

נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.

חָדָשׁ!!: תורה ונמירוב · ראה עוד »

נאמני תורה ועבודה

230px נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית דתית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »

נסוג אחור (לשון)

נָסוֹג אָחוֹר היא תופעה בדקדוק המקראי הבאה בשתי מילים בעלות קשר תחבירי במשפט.

חָדָשׁ!!: תורה ונסוג אחור (לשון) · ראה עוד »

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

חָדָשׁ!!: תורה ונסכים (קורבן) · ראה עוד »

נסים אוחנה

הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ונסים אוחנה · ראה עוד »

נעשה ונשמע

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה ונעשה ונשמע · ראה עוד »

נעליים

נעליים חנות נעליים סוגים שונים של נעלי נשים רחוב עם נעליים תלויות בין הבתים. נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות.

חָדָשׁ!!: תורה ונעליים · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב"ד העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: תורה ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי צבי הורוביץ

רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (ו' בסיון ה'תק"כ, 1760 - י"א באייר ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר בגליציה.

חָדָשׁ!!: תורה ונפתלי צבי הורוביץ · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הרץ וייזל נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו או רנה"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפיל

נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃".

חָדָשׁ!!: תורה ונפיל · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ונצרות · ראה עוד »

נצחיות התורה

נצחיות התורה (או התורה היא נצחית) הוא ביטוי של פרשני התורה שמציין כי התורה היא על-זמנית ורלוונטית לכל דור ודור ועד סוף כל הדורות.

חָדָשׁ!!: תורה ונצחיות התורה · ראה עוד »

נקמה

נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוול, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה.

חָדָשׁ!!: תורה ונקמה · ראה עוד »

נרש

ישיבת נרש הייתה מרכז תורה חשוב בבבל שהוקם על ידי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, בדור החמישי לאמוראים, לאחר פטירת רבא.

חָדָשׁ!!: תורה ונרש · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: תורה ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נשיאי שבטי ישראל

נשיאי שבטי ישראל היו נשיאים של שבטי ישראל בנדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ונשיאי שבטי ישראל · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800), רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תורה ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן צבי פינקל (מיר)

הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 - י"א במרחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ונתן צבי פינקל (מיר) · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: תורה ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נתיבות שלום

נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.

חָדָשׁ!!: תורה ונתיבות שלום · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים.

חָדָשׁ!!: תורה ונטילת ידיים · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: תורה ונח · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא, ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה - ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה. היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות, ואשר ניהיה מחשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתן". מקשרי חיתון של צאצאיהם מופרסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

"מורה נבוכי הזמן", מהדורה שנייה, למברג 1863 ר' נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840), היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם (על פי מסורת יותר מאוחרת) נחמן חטופא (על כי חטפו המוות) (נולד על פי המסורת בשנת ד'רמ"ה (485 לספירה) בזמן רבנן סבוראי עליו נכתב ספר "נבואת הילד". קברו, הנמצא באזור ברעם שבגליל העליון, נחשב למקום קדוש, שבזכותו נפקדו עקרות והבריאו ילדים.

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחל אשכול

נחל אשכול הוא נחל המוזכר בתורה, בספר במדבר ובספר דברים, בסיפור שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען: זיהויו של נחל אשכול שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: תורה ונחל אשכול · ראה עוד »

נחליאל

נַחֲלִיאֵל היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

חָדָשׁ!!: תורה ונחליאל · ראה עוד »

נחותי

הנחותי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ ישראל) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד בבלי והתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תורה ונחותי · ראה עוד »

נבל ברשות התורה

ביהדות, נבל ברשות התורה הוא ביטוי המתאר אדם המקפיד על קיום מצוות התורה מבחינה פורמלית, אך התנהלותו סותרת את רוח התורה וזרה לכוונתהּ; אדם שעושה מעשי נבלה, ולשון החוק משמשת לו כעלה תאנה מוסרי.

חָדָשׁ!!: תורה ונבל ברשות התורה · ראה עוד »

נבואה

בדתות ובפילוסופיות שונות, נבואה היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העבר ההווה והעתיד.

חָדָשׁ!!: תורה ונבואה · ראה עוד »

נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ונביא שקר · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: תורה ונביאים · ראה עוד »

נגישות בשבת

נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: תורה ונגישות בשבת · ראה עוד »

נדר

נֶדֶר הוא הבטחה או שבועה חגיגית וולונטרית של אדם לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.

חָדָשׁ!!: תורה ונדר · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תורה ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר, לפי המסופר בתורה, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ונוסח שומרון · ראה עוד »

נורית שטדלר

נורית שְׁטַדלֶר היא אנתרופולוגית ישראלית, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ונורית שטדלר · ראה עוד »

ניסוך המים

שמחת בית השואבה. ציור של דפנה לבנון. ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: תורה וניסוך המים · ראה עוד »

ניקו מיראלגרו

ניקו כריסטיאן מיראלגרו (באנגלית: Nico Cristian Mirallegro; נולד ב-26 בינואר 1991) הוא שחקן אנגלי.

חָדָשׁ!!: תורה וניקו מיראלגרו · ראה עוד »

ניקוד שומרוני

דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים". הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים.

חָדָשׁ!!: תורה וניקוד שומרוני · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נוצרי מקומי. נישואי תערובת הם נישואים של יהודי או יהודיה עם גוי או גויה.

חָדָשׁ!!: תורה ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים נחשבים בהלכה לדרך היחידה בה ניתן לקיים את מצוות פרו ורבו, ולכן מקובל לראות בהם חובה על כל אדם יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ונישואים בהלכה · ראה עוד »

ניגון לחסידי הצמח צדק

תווי הניגון בספר הניגונים ניגון לחסידי הצמח צדק הוא ניגון חב"די ללא מילים.

חָדָשׁ!!: תורה וניגון לחסידי הצמח צדק · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי, שלפי מסורת יהודית אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור שלמנסר החמישי.

חָדָשׁ!!: תורה וסמבטיון · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: תורה וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנפיר

אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris:ש (1) קשת הזימיםש (2) מערכת קו הצדש (3) סנפיר הגב הקדמיש (4) סנפיר הגב האחוריש (5) חיבור הזנבש (6) סנפיר הזנבש (7) סנפיר השתש (8) איבר המפיק אור (פוטופור)ש (9) סנפיר הגחון (זוג) ש (10) סנפיר החזה (זוג) סנפירי זנב של דג טייר אוריינטלי המשתמש בסנפירים כדי שייפרסו על קרקעית הים. סנפיר הוא חלק ממערכת התנועה של הדג.

חָדָשׁ!!: תורה וסנפיר · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וסנדלפון · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: תורה וסעדיה גאון · ראה עוד »

סעודת יתרו

סעודת יתרו היא ארוחה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: תורה וסעודת יתרו · ראה עוד »

סעודה שלישית

ברכה לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: תורה וסעודה שלישית · ראה עוד »

ספר מלחמות ה' (מקרא)

ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.

חָדָשׁ!!: תורה וספר מלחמות ה' (מקרא) · ראה עוד »

ספר ניצחון ישן

מהדורת ברויאר ספר ניצחון ישן, הוא ספר מסוגת ספרי ויכוח (ניצחון.

חָדָשׁ!!: תורה וספר ניצחון ישן · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר ברוך

ספר ברוך, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו.

חָדָשׁ!!: תורה וספר ברוך · ראה עוד »

ספר האמונות והדעות

העמוד הראשון בספר האמונות והדעות, דפוס וורשה, 1894, עם פירוש שביל אמונה אמונות ודעות, או הנבחר באמונות ובדעות (במקור בערבית: כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת, או כתאב אלמכ'תאר פי אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب الأمانات والاعتقادات) שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שהתחברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וספר האמונות והדעות · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: תורה וספר האגדה · ראה עוד »

ספר הקנה

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך בסגנונו הלשוני לספרות הקבלה הקדומה, אך ככל הנראה מדובר ביצירה שנערכה במהלך המאה הי"ד או בראשית המאה הט"ו.

חָדָשׁ!!: תורה וספר הקנה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: תורה וספר התניא · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר.

חָדָשׁ!!: תורה וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הברית

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וספר הברית · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: תורה וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וספר יהושע · ראה עוד »

ספר יוסף המקנא

ספר יוסף המקנא הוא ספר מסוגת ספרי הפולמוס שנכתב על ידי יהודים במסגרת הפולמוס היהודי-נוצרי.

חָדָשׁ!!: תורה וספר יוסף המקנא · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

ספרא דצניעותא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: תורה וספרא דצניעותא · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות האגדה היהודית

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות האגדה היהודית · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות "אוצר הספרים") היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: תורה וספרייה תורנית · ראה עוד »

ספוקס

ספוקס (באנגלית Spooks; "מרגלים") היא סדרת דרמת מתח בריטית בהפקת קודוס, חברת הפקות בריטית עצמאית, והמשודרת בערוץ BBC הציבורי.

חָדָשׁ!!: תורה וספוקס · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: תורה וספירת העומר · ראה עוד »

סקופיה (רמת הגולן)

סקופיא (בערבית: سكوفيا, תעתיק מדויק: סכופיא) הוא כפר סורי עזוב בדרום רמת הגולן.

חָדָשׁ!!: תורה וסקופיה (רמת הגולן) · ראה עוד »

סקילה (עונש מוות)

Emma Batha, http://www.trust.org/item/20130927165059-w9g0i/ Stoning - where does it happen? Thomson Reuters Foundation, September 29, 2013 סקילה או סקילה באבנים היא שיטה להוצאה להורג באמצעות רגימת אדם כפות באבנים עד להמתתו.

חָדָשׁ!!: תורה וסקילה (עונש מוות) · ראה עוד »

סרמד

סרמד קשאני ידוע גם כמוחמד סעיד (פרסית: سرمد) היה מיסטיקן פרסי מהמאה ה-17, משורר, וקדוש דתי בהודו, ממוצא יהודי וארמני.

חָדָשׁ!!: תורה וסרמד · ראה עוד »

סרבנות

סרבנות, או אי-ציות, היא פעולה הננקטת על ידי אדם הנתון למרותו של מישהו אחר, ומסרב בכוונה, לפקודה או לצו חוקי.

חָדָשׁ!!: תורה וסרבנות · ראה עוד »

סלעם

סָלְעַם הוא מין המופיע ברשימות החרקים המותרים לאכילה בתורה, יחד עם הארבה.

חָדָשׁ!!: תורה וסלעם · ראה עוד »

סטנסיל

איור של מכונת מימאוגרפיה סְטֶנְסִיל (מאנגלית: stencil duplicator) הוא הכינוי הנפוץ שניתן בישראל למימאוגרפיה (Mimeograph machine), שיטה לשכפול מסמכים שקדמה למכונת צילום ולמדפסות מחשב.

חָדָשׁ!!: תורה וסטנסיל · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סבסטיאן מינסטר

סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים - 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.

חָדָשׁ!!: תורה וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »

סדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר טהרות · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: תורה וסופר · ראה עוד »

סופי צ'רניאק

ממוזער סופי צ'רניאק (6 באוקטובר 1889, י"א בתשרי תר"ן, מיינץ, גרמניה - 11 באוקטובר 1978, י' בתשרי תשל"ט, תל אביב, ישראל), הייתה עסקנית ציבורית וחברת, תל אביב, ממייסדי בית היתומים "אורה" (1938) בשכונת זיכרון מאיר, בני ברק, ממייסדי "" בבני ברק (25 בדצמבר 1957, ח' חנוכה, התשי"ח -), חברת הנהלת "אמונה" עד 1971.

חָדָשׁ!!: תורה וסופי צ'רניאק · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: תורה וסורא · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה.

חָדָשׁ!!: תורה וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סודותיו של מורה הנבוכים

סודותיו של מורה הנבוכים הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2010.

חָדָשׁ!!: תורה וסודותיו של מורה הנבוכים · ראה עוד »

סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד. ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה וסוכה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: תורה וסוכות · ראה עוד »

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה קיימת מערכת כללים וחוקים מסועפת באשר לכשרות המזון מן החי.

חָדָשׁ!!: תורה וסימני כשרות בבעלי חיים · ראה עוד »

סיני (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: תורה וסיני (פירושונים) · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: תורה וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיני אדלר

הרב סיני יצחק הלוי אדלר (נולד בתמוז תרפ"ח, 11 ביולי 1928) היה רבה הראשי של אשדוד, וכיום מרבני כולל מר"ץ במבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: תורה וסיני אדלר · ראה עוד »

סיפורי התנ"ך

סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה וסיפורי התנ"ך · ראה עוד »

סידי פרג' חלימי

הרב סידי פרג' חלימי (1876–1957) היה הרב הראשי של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה במשך כ-60 שנה ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה וסידי פרג' חלימי · ראה עוד »

עמנואל וליקובסקי

עמנואל וליקובסקי (באנגלית: Immanuel Velikovsky, 10 ביוני 1895 -17 בנובמבר 1979) היה רופא, היסטוריון, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה.

חָדָשׁ!!: תורה ועמנואל וליקובסקי · ראה עוד »

עמק שווה

עמק שווה הוא שמו של מקום פגישתם של אברהם ומלך סדום עם מלכי-צדק מלך שלם לאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והוא מזוהה בתורה עם עמק המלך:.

חָדָשׁ!!: תורה ועמק שווה · ראה עוד »

עמרם קורח

הרב עמרם קורח הרב עמרם קורח (קֹרח) (תרל"א, 1871 – י"ד בתשרי תשי"ג, אוקטובר 1952) היה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: תורה ועמרם קורח · ראה עוד »

עמוד האש (יציאת מצרים)

עמוד האש, איור מאת פיליפ דה ור עמוד האש הוא אחד מהתגלויות אלוהים לעם ישראל בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ועמוד האש (יציאת מצרים) · ראה עוד »

עמוד הענן

גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ועמוד הענן · ראה עוד »

עם הספר (להקה)

עם הספר (באנגלית: Amaseffer) היא להקת מטאל מתקדם ישראלית, השרה בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה ועם הספר (להקה) · ראה עוד »

ענן בן דוד

בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.

חָדָשׁ!!: תורה וענן בן דוד · ראה עוד »

עסידה

עסידה או עציט (מערבית: عصيدة) הוא מאכל העשוי מקמח שעורה ירוקה, דורה ירוקה או חיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ועסידה · ראה עוד »

עץ החיים

"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים הוא עץ שעל פי ספר בראשית (פרקים -) היה מצוי בגן עדן.

חָדָשׁ!!: תורה ועץ החיים · ראה עוד »

עקדת יצחק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ועקדת יצחק (פירושונים) · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבא יוסף שְלֶזינגר (או עקיבה יהוסף שלזינגר) (ה' בכסלו תקצ"ז, 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג קורבן הפסח - מוקד ערב החג לפני חורבן בית המקדש ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: תורה וערב פסח · ראה עוד »

ערוץ 7

ערוץ 7 הוא רשת תקשורת ישראלית, הכוללת אתר חדשות, עיתון וכן שידורי טלוויזיה ורדיו המועברים דרך האינטרנט.

חָדָשׁ!!: תורה וערוץ 7 · ראה עוד »

ערכי הכינויים

ערכי הכינויים היא תורה קבלית שבמסגרתה תלו חכמי הקבלה משמעויות קבליות על מילים מוכרות.

חָדָשׁ!!: תורה וערכי הכינויים · ראה עוד »

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וערכין (יהדות) · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל, אשר לפי התנ"ך, עם ישראל נצטווה לפני כניסתו לארץ להעניק ללויים ולכהנים לאחר שינחלו את הארץ.

חָדָשׁ!!: תורה וערי הלויים · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

עשרת הרוגי מלכות הוא כינוי לעשרה תנאים שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל באשר לא סרו למשמעתם, והמשיכו ללא מורא לקיים את מצוות התורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: תורה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלי הלוי בן אלחסן

עלי הלוי בן אלחסן - חכם ופרשן מקרא קראי.

חָדָשׁ!!: תורה ועלי הלוי בן אלחסן · ראה עוד »

עלילות דם בהיסטוריה הרומנית

עלילות דם נגד היהודים הופיעו בהיסטוריה הרומנית עם ריבוי האוכלוסייה היהודית במחוזות בהם חיו הרומנים.

חָדָשׁ!!: תורה ועלילות דם בהיסטוריה הרומנית · ראה עוד »

עליונים ששו

הפיוט עליונים ששו הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים המצויה בסוף האזהרות לחג השבועות הידועות בשם "אתה הנחלת", הנקשרת לתורה, קבלתה ולומדיה.

חָדָשׁ!!: תורה ועליונים ששו · ראה עוד »

עלייה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה (פירושונים) · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזרא (תנועת נוער)

חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923 עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא (תנועת נוער) · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרא החיצוני

קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא החיצוני · ראה עוד »

עזרא יכין

עזרא "אלנקם" יכין (נולד ב-1928) הוא סופר פוליטי-תורני ישראלי, אשר היה מלוחמי הלח"י.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא יכין · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: תורה ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עזרת תורה (ארגון)

הרב יוסף אליהו הנקין, נשיא עזרת תורה תרפ"ה-תשל"ג עזרת תורה (מוכר גם כאגודת תומכי תורה; או כיום: עזרת תורה של אמריקה בישראל) הוא ארגון שהוקם למען רווחתם של בני הישיבות וסיוע להם בחייהם האישיים בעיקר בצד הכספי והכלכלי.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרת תורה (ארגון) · ראה עוד »

עזריאל אריאל

הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו תשכ"א דצמבר 1960) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם, ועורך ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תורה ועזריאל אריאל · ראה עוד »

עברי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ועברי (פירושונים) · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ועברים · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית שומרונית

מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.

חָדָשׁ!!: תורה ועברית שומרונית · ראה עוד »

עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה

לאורך כל ההיסטוריה היהודית אחוזי המסחר והשימוש של יהודים בעבדים לא נפל מזה של החברות שבהן הם חיו, אלא אם כן נאסר הדבר עליהם מסיבות שונות.

חָדָשׁ!!: תורה ועבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודת ה' · ראה עוד »

עבודת האל לשמה

עבודת האל לשמה הוא ביטוי יהודי-דתי המבדיל בין סוגים שונים של עבודת האל.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודת האל לשמה · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה (יהדות)

ביהדות עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.

חָדָשׁ!!: תורה ועבירה (יהדות) · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: תורה ועבירה לשמה · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: תורה ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עדים זוממים

במשפט העברי עדים זוממים הם שני עדים שעדותם התבררה כעדות שקר, בשל העובדה כי עדים אחרים העידו עליהם שכלל לא היו במקום או בזמן האירוע עליו העידו.

חָדָשׁ!!: תורה ועדים זוממים · ראה עוד »

עומר (חקלאות)

אלומת שיבולים נאספת בשדה עומר (אפשר גם לקרוא בשם: עמר) הוא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, אלומה.

חָדָשׁ!!: תורה ועומר (חקלאות) · ראה עוד »

עומדים על כתפי ענקים

ננסים עומדים על כתפי ענקים או ננסים יושבים על כתפי ענקים (בלטינית: nanos gigantum humeris insidentes) היא מטפורה מערבית שמתייחסת להכרה בהישגים החשובים של העבר כבסיס להתקדמות האינטלקטואלית בהווה.

חָדָשׁ!!: תורה ועומדים על כתפי ענקים · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ועונג שבת · ראה עוד »

עופות טמאים

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה, ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ועופות טמאים · ראה עוד »

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.

חָדָשׁ!!: תורה ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »

עול

שוורים ועליהם עול עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד.

חָדָשׁ!!: תורה ועול · ראה עוד »

עולם האצילות

עולם האצילות הוא, על פי תורת הקבלה, העליון מארבעת עולמות היסוד הרוחניים בהם מתגלה התורה לאדם כמהות או מדרגה אחרת; והבורא מתגלה בהם ברמת גילוי או היעלם אחרת כלפי הנברא.

חָדָשׁ!!: תורה ועולם האצילות · ראה עוד »

עוללות

מצוות עוללות היא מצווה מהתורה החלה על אדם העוסק בבצירת כרמו.

חָדָשׁ!!: תורה ועוללות · ראה עוד »

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno) נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

חָדָשׁ!!: תורה ועובדיה ספורנו · ראה עוד »

עובדיה המון

דף מתוך מגילת רות עם פירושו של רבי עובדיה מברטנורא, בתוך חמשה חומשי תורה דפוס לבוב תרכ"ד עובדיה בן זכריה המון היה פרשן המקרא יהודי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תורה ועובדיה המון · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

עיר מקלט

מפת ערי המקלט עִיר מִקְלָט היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי התורה, אדם שהרג אדם אחר בשוגג.

חָדָשׁ!!: תורה ועיר מקלט · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן, (איסור טלטול בין רשויות היחיד) באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: תורה ועירוב חצרות · ראה עוד »

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תורה ועידו ועינם · ראה עוד »

עיינות

שלט על קו ההגנה גדרה-עיינות במלחמת העצמאות עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.

חָדָשׁ!!: תורה ועיינות · ראה עוד »

פאת השדה

פאת השדה (ידוע בשם פאה) היא מצוות עשה מהתורה, ואחת ממתנות עניים שחייבה התורה את בעל השדה.

חָדָשׁ!!: תורה ופאת השדה · ראה עוד »

פאות

דיוקן של נער צעיר עם פאות הפאות הם קצוות השיער היורדות בצדי הראש (בתמונה: הרב צבי אלימלך הלברשטאם) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה, שנאמר "לא תקפו פאת ראשכם" (ויקרא יט, כז).

חָדָשׁ!!: תורה ופאות · ראה עוד »

פאולוס

פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (10-5? – 67-64?) היה, לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה, אחד מהחשובים בשליחי ישו (למרות שלא היה שייך ל-12 השליחים המקוריים), כותב רוב האגרות בברית החדשה ואחת הדמויות המרכזיות בהפצת וביסוס הנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה ופאולוס · ראה עוד »

פאווליק מורוזוב

פאווליק מורוזוב פַּאוֶול טרופימוביץ' מורוזוב (ברוסית: Па́вел Трофи́мович Моро́зов; 14 בנובמבר 1918 - 3 בספטמבר 1932), שנודע יותר בכינוי החיבה פאווליק (Павлик), היה גיבור לאומי של השלטונות הסובייטים, אשר, לפי המיתוס, נרצח על ידי משפחתו משום שבנאמנותו למדינה הלשין על אביו.

חָדָשׁ!!: תורה ופאווליק מורוזוב · ראה עוד »

פאי (סרט)

פאי (באנגלית: Pi, ביוונית: π) הוא מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי משנת 1998.

חָדָשׁ!!: תורה ופאי (סרט) · ראה עוד »

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (תר"ח-י' בכסלו תרפ"א) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני רחב היריעה ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך מיד לרב מכר בקרב עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס קנטורוביץ

פנחס קנטורוביץ (ביידיש: קאנטאראוויטש; לעיתים קאנטאראוויץ; הושענא רבה תרכ"ז, ספטמבר 1866 – ח' בכסלו תרפ"ח, 1 בדצמבר 1927) היה מחבר ספרי מדע פופולרי וספרי לימוד, מו"ל ומוכר ספרים יהודי ורשאי.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס קנטורוביץ · ראה עוד »

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוביץ (ה'תצ"א - תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס הורוביץ · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: תורה ופסח · ראה עוד »

פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש בי"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: תורה ופסח שני · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בביבליה – כתבי קודש היהודיים (התנ"ך) או הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: תורה ופסוק · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: תורה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות.

חָדָשׁ!!: תורה ופסי ביראות · ראה עוד »

פסיקתא

פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מדרשות שלמות על עניינים מיוחדים, ובייחוד דרשות הקשורות בשבתות ומועדים.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיקתא · ראה עוד »

פסיכופתולוגיה

פסיכופתולוגיה או פסיכולוגיה אבנורמלית היא מונח המתאר את ביטויין של התנהגויות וחוויות פסיכולוגיות החורגות מהנורמה ועשויות להצביע על הפרעה נפשית אצל האדם.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיכופתולוגיה · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא תחום דעת במדעי החברה החוקר את התנהגותם של בני אדם יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

יש להביא פר לקרבן העלם דבר של ציבור פר העלם דבר של ציבור היא קרבן חטאת אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש עליו במזיד הוא כרת או מיתת בית דין, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: תורה ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פרסית יהודית

פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרסית יהודית · ראה עוד »

פרץ הכהן

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370), היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבו של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרץ הכהן · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות פנים מקראית

פרשנות פנים מקראית היא פרשנות המשוקעת בגוף הטקסט המקראי.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשנות פנים מקראית · ראה עוד »

פרשת ראה

שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת ראה · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובה. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרשת ויקרא

קצר.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת ויקרא · ראה עוד »

פרשת וילך

כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת וילך · ראה עוד »

פרשת יתרו

יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה. פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרחי הדגל

פרחי הדגל היא תנועת נוער חרדית בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ופרחי הדגל · ראה עוד »

פרג'י שוואט

רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תורה ופרג'י שוואט · ראה עוד »

פרדוקס מנון

פרדוקס מנון הוא אתגר שמציב מנון בפני סוקרטס בכתבי אפלטון: באתגר זה מנון מקשה על סוקרטס וטוען שאם רכישתה של כל ידיעה כרוכה בחיפוש אחר מה שאינו ידוע עדיין (למחפש את הידיעה) והידיעה תלויה במציאותו של הלא ידוע הנ"ל, אזי רכישת ידע באופן כללי נעשית לבלתי אפשרית, שכן איך אפשר לחפש מה שאדם אינו יודע? הרי גם אם יימצא הדבר, כיצד יזהה אותו הפרט ויידע שזה הדבר שחיפש אם הוא לא יודע את מה שחיפש? מצד שני אם האדם יודע כיצד נראה הידע המבוקש, אזי אין צריך לחפש אותו.

חָדָשׁ!!: תורה ופרדוקס מנון · ראה עוד »

פרדוקס הביצה והתרנגולת

מה קדם למה - הביצה או התרנגולת? פרדוקס הביצה והתרנגולת, הוא פרדוקס נושן בעל משמעות מטאפורית: השאלה העומדת בבסיסו היא "מה הייתה קודם; הביצה או התרנגולת?".

חָדָשׁ!!: תורה ופרדוקס הביצה והתרנגולת · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פרוזבול (נכתב גם פרוסבול) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: תורה ופרוזבול · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד הצפוי על פי ההלכה של וסת האישה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרישי מדברא · ראה עוד »

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה (או בשמה הספרותי: פריחא בת יוסף) הייתה משוררת יהודייה בת המאה ה-18 מצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: תורה ופריחא בת רבי אברהם בן אדיבה · ראה עוד »

פרייה ורבייה

בהלכה היהודית, מצוות פרייה ורבייה מגדירה מצוות חובה על גבר, ומצוות רשות על אישה, לקיום יחסי אישות במסגרת נישואין כדי להוליד ילדים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרייה ורבייה · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של התנ"ך וספרי הברית החדשה לשפה הסורית.

חָדָשׁ!!: תורה ופשיטתא · ראה עוד »

פת שלימה

פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תורה ופת שלימה · ראה עוד »

פתחה נגסט

פתחה נגסט (בגעז: ፍትሐ ነገሥት, בעברית: "חוק המלכים") הוא ספר אשר נכתב במצרים במהלך 1240 על ידי הסופר הקופטי אבו אלפאדל אבן אלעסאל ('Abul Fada'il Ibn al-'Assal) בשפה הערבית שיותר מאוחר תורגם לשפת הגעז ונהפך לחוקה הרשמית של האימפריה האתיופית.

חָדָשׁ!!: תורה ופתחה נגסט · ראה עוד »

פתות

ביצים פַתוּת הוא מאכל מהמטבח התימני.

חָדָשׁ!!: תורה ופתות · ראה עוד »

פטר דנוב

פטר קונסטנטינוב דנוב (בבולגרית Петър Константинов Дънов; 11 ביולי 1864, ניקולאבה, האימפריה העות'מאנית – 27 בדצמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פילוסוף ומורה רוחני בולגרי של כ-40,000 תלמידים להם העניק 8,200 הרצאות.

חָדָשׁ!!: תורה ופטר דנוב · ראה עוד »

פדיון הבן

במהלך טקס הפדיון נהוג שהנשים באירוע יקיפו את הילד בתכשיטיהן. פדיון הבן (או פדיון בכורות) היא מצוות עשה מתרי"ג המצוות, לפיה חייב האב לפדות את בנו הבכור.

חָדָשׁ!!: תורה ופדיון הבן · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (לטינית: Pontius Pilatus, יוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 90.

חָדָשׁ!!: תורה ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פורים שני

פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ופורים שני · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פוליגמיה

פּוֹלִיגַמְיָה (בעברית נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות) היא ריבוי בני זוג.

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגמיה · ראה עוד »

פוליגמיה ביהדות

על פי התורה מותרת באופן עקרוני "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), נשיאת יותר מאשה אחת, אך בתקופת הראשונים הוסכם על איסור לשאת יותר מאשה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »

פוליגיניה

שלמה המלך נודע בשל הפוליגיניה המופרזת שקיים: הוא נשא 700 נשים, ובנוסף היו לו 300 פילגשים פוליגיניה (ביוונית: "נשים רבות") היא מקרה פרטי של פוליגמיה, שבו מתקיימים יחסי נישואים בין גבר אחד למספר נשים באותה עת (לפחות שתיים).

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגיניה · ראה עוד »

פי החירות

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 פִּי הַחִירֹת - התחנה השלישית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ופי החירות · ראה עוד »

פינחס מנחם אלתר

הרב פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »

פינחס פולונסקי

פינחס פולונסקי פינחס פולונסקי (ברוסית: Полонский Петр (Пинхас) Ефимович, נולד ב -1958) הוא דוקטור המשמש כמרצה באוניברסיטת אריאל בשומרון, בתחום מדעי היהדות ומשנת הרב קוק.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס פולונסקי · ראה עוד »

פינחס הירשפרונג

הרב פינחס הירשפרונג (באנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 1912 – כז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים במקום.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס הירשפרונג · ראה עוד »

פינחס וולף

הרב ד"ר פינחס וולף (כ"ד באדר ב' תרל"ה, 31 במרץ 1875, קלן - ד' באלול תשכ"ח, 28 באוגוסט 1968, פתח תקווה) היה רבם של קלן וחבל הריין, ולאחר מכן רב קהילת מקור חיים בפתח תקווה, מחבר פירוש ה"דיוקים" על התורה וספר משלי וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס וולף · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מושג הלכתי, המתיר לעבור על מצוות לא תעשה של התורה למען הציל חיי אדם.

חָדָשׁ!!: תורה ופיקוח נפש · ראה עוד »

פירסינג

אישה הודית עם שלל תכשיטים סוגי תכשיטים שונים לפירסינג הרחבת השפה התחתונה ותנוכי האוזניים של אישה משבט המורסי באתיופיה פטמות של אישה צעירה משבט הקבילה, 1906 אישה עם נזם ועגילים מורסי עגיל באוזן פירסינג (מ-pierce, לנקב באנגלית; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית נִזוּם), הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט.

חָדָשׁ!!: תורה ופירסינג · ראה עוד »

פירוש אברבנאל

פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש אברבנאל · ראה עוד »

פירוש רש"י לתורה

צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »

פירוש האבן עזרא

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »

פיתוי (הלכה)

בהלכה, אדם שפיתה נערה בתולה פנויה לקיים אתו יחסי מין, חייב לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף (במערכת המידות של התלמוד - סלע), או לשאת אותה לאישה, בכפוף להסכמתה ולהסכמת אביה.

חָדָשׁ!!: תורה ופיתוי (הלכה) · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: תורה ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פילומנוס

המרטיר פילומנוס (סופוקלס הסאפיס) מבאר יעקב (ביוונית גם Φιλούμενος Χασάπης; Φιλούμενος ο Κύπριος; או Φιλούμενος Ορουντιώτης; 15 באוקטובר 1913 - 29 בנובמבר 1979) היה נזיר וארכימנדריט במנזר באר יעקב בשכם, אשר נרצח על ידי יהודי לוקה בנפשו בשם אשר רבי ב-29 בנובמבר 1979.

חָדָשׁ!!: תורה ופילומנוס · ראה עוד »

פילוסופיה של המוסר

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

חָדָשׁ!!: תורה ופילוסופיה של המוסר · ראה עוד »

פילוסופיה של החינוך

כיתה בטייוואן בעת בוחן באנגלית. הפילוסופיה של החינוך עוסקת בשאלות כגון "מה היא מטרת החינוך?" ו"באילו דרכים ראוי לחנך?" רפאל, "אסכולת אתונה", מתאר את עולם ההשכלה היווני. פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, מטרותיו ודרכי הפעולה שלו.

חָדָשׁ!!: תורה ופילוסופיה של החינוך · ראה עוד »

פייטל היינה אפרים

ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »

צמאה נפשי

"צָמְאָה נַפְשִׁי" הוא פיוט שכתב אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה וצמאה נפשי · ראה עוד »

צמנט

מפעל לייצור צמנט בפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור שבצרפת. צמנט - חומר מליטה, המשמש בסיס לחומרי הדבקה בתעשיית הבנייה כמלט ובטון.

חָדָשׁ!!: תורה וצמנט · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: תורה וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

1.

חָדָשׁ!!: תורה וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צמיד פתיל

בהלכות טומאה וטהרה, צמיד פתיל הוא כלל יסוד, שנאמר בתורה בפרשת חוקת: הפסוק, המדבר אודות כלים המצויים באוהל המת, קובע כי כל כלי שאין סגור בצמיד פתיל הסוגר את פתחו לגמרי, נטמא יחד עם כל אשר בתוכו.

חָדָשׁ!!: תורה וצמיד פתיל · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: תורה וצאינה וראינה · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צפנים בתנ"ך

בנוסף לעיסוק הישיר בהבנת הטקסט התנ"כי, במגוון רחב של דרכי מחקר ופרשנות, יש העוסקים בחיפוש מידע מוצפן בתנ"ך, בטכניקות הצפנה שונות.

חָדָשׁ!!: תורה וצפנים בתנ"ך · ראה עוד »

צפניה דרורי

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר.

חָדָשׁ!!: תורה וצפניה דרורי · ראה עוד »

צרה (יהדות)

המונח צרה מתאר את הקשר המשפחתי בין אישה אחת לרעותה כאשר שתיהן נמצאות במקביל בקשר נישואים עם אותו הגבר.

חָדָשׁ!!: תורה וצרה (יהדות) · ראה עוד »

צבא בר כוכבא

כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס מהסנאט הרומאי לכבוד ניצחונו ודיכוי מרד בר כוכבא, הכתובת נמצא בגבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.

חָדָשׁ!!: תורה וצבא בר כוכבא · ראה עוד »

צבאות השם

לא ממוסגר צבאות השם או צבאות ה' הוא שמו של ארגון ילדים שנוסד בי"ט בתשרי תשמ"א (28 בספטמבר 1980) על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה וצבאות השם · ראה עוד »

צבי מזא"ה

צבי מזא"ה הוא פרופסור מן המניין לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי מזא"ה · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צבי גרץ

צבי גרץ קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891),היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב − כ"ה בטבת תשל"ד, 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש לוין · ראה עוד »

צבי הירש יפה

צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1857 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש יפה · ראה עוד »

צבי וינברגר

פרופ' צבי וינברגר פרופ' הרב צבי אפרים וינברגר - (נולד 31 במאי 1933) הוא פיזיקאי ומדען, נשיא בדימוס של מכון לב, היה מהוגי הרעיון של הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי וינברגר · ראה עוד »

צבי כשדאי

צבי כַּשְׂדָאִי (קוזודוי/קוסידוי) (1862, חשוון תרכ"ג – 15 באוגוסט 1937, ח' באלול תרצ"ג) סופר וחוקר היסטוריה של עם ישראל ויהדות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי כשדאי · ראה עוד »

צבי ישראל טאו

הרב צבי ישראל טאו (נולד בחודש טבת ה'תרצ"ח - 1937) הוא מהבולטים והמשפיעים בזרם ה"ממלכתי" בציבור הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי ישראל טאו · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 23 באפריל 1891 - י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגיה הבולטים הרוחניים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צביעות

איור המתאר דו-פרצופיות של אדם צביעוּת היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלות יותר, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות.

חָדָשׁ!!: תורה וצביעות · ראה עוד »

צביה וילדשטיין

צביה וילדשטיין (26 ביולי 1906 סרנה, האימפריה הרוסית - 28 בינואר 2001, גבעתיים, ישראל) הייתה אשת חינוך, אסירת ציון ופעילת ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה וצביה וילדשטיין · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710צדקה היא עזרה התנדבותית - חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: תורה וצדקה · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צאנז בצפת צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: תורה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: תורה וצום · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: תורה וציצית · ראה עוד »

ציד מכשפות

תחריט עץ משנת 1508 המציג הענשת מכשפות. ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים.

חָדָשׁ!!: תורה וציד מכשפות · ראה עוד »

ציונות נוצרית

ציונות נוצרית (נקראת גם לעיתים ציונות מקראית) היא תופעה דתית הנפוצה בחלקים שונים של העולם הנוצרי, בפרט בקרב נוצרים פרוטסטנטים.

חָדָשׁ!!: תורה וציונות נוצרית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: תורה וציונות דתית · ראה עוד »

ק"ק כנסת ישראל

סמליל הארגון United Synagogue (מאנגלית: איחוד בתי הכנסת), ובשמו העברי ק"ק (קהילה קדושה) כנסת ישראל, הוא ארגון יהודי-בריטי שנוסד בשנת 1870, באישור הפרלמנט הבריטי.

חָדָשׁ!!: תורה וק"ק כנסת ישראל · ראה עוד »

קמצא ובר קמצא

קמצא ובר קמצא הוא סיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים החוגגת לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא.

חָדָשׁ!!: תורה וקמצא ובר קמצא · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קאת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וקאת · ראה עוד »

קאת (עוף מקראי)

לילית מדבר, אחד הזיהויים המוצעים לקאת שקנאי - זיהוי העוף ע"פ הרב יוסף קאפח. כוס החורבות - לפי אחד הזיהויים אחד מתת-המינים שלו הוא הקאת קָאָת (או: קָאַת) הוא מין עוף דורס לילה, שהוזכר בתורה ברשימת העופות הטמאים, ובישעיהו ובתהילים כעוף מדברי, המסמל חורבן של מקום.

חָדָשׁ!!: תורה וקאת (עוף מקראי) · ראה עוד »

קם ליה בדרבה מיניה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ) הוא ביטוי הלכתי (פירוש מילולי מארמית בבלית - עומד בפני הגדול ממנו) שמשמעותו: כאשר מגיעים לאדם שני עונשים על מעשה אחד, או על שני מעשים שנעשו בו זמנית, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם.

חָדָשׁ!!: תורה וקם ליה בדרבה מיניה · ראה עוד »

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר על נזק אלא כעונש או כהרתעה.

חָדָשׁ!!: תורה וקנס (הלכה) · ראה עוד »

קנסו של עזרא

קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וקנסו של עזרא · ראה עוד »

קניין חצר

קניין חצר במשפט העברי הוא אחת הדרכים שבהן ניתן לקנות ולהקנות חפצים.

חָדָשׁ!!: תורה וקניין חצר · ראה עוד »

קפלת הזיכרון של היינץ

קפלת הזיכרון של היינץ - קפלה נאו-גותית באוניברסיטת פיטסבורג, ארצות הברית אנה מרגרטה היינץ קפלת הזיכרון של היינץ היא מונומנט היסטורי לאומי וקפלה נאו-גותית באוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה וקפלת הזיכרון של היינץ · ראה עוד »

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »

קרל נטר

קרל (יעקב) נֶטֶר (Charles Netter; 14 בספטמבר 1826 - 2 באוקטובר 1882) היה מייסד החינוך החקלאי בארץ ישראל וממקימיה של יישוב חקלאי בר קבע, מקווה ישראל בשנת 1870, למעשה היישוב הראשון בתנועת ההתיישבות של הדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה וקרל נטר · ראה עוד »

קרלו שטרנגר

קרלו (חיים) שְׁטְרֶנְגֶר (Strenger; נולד ב-16 ביולי 1958) הוא פסיכולוג, פסיכואנליטיקאי ופרופסור לפסיכולוגיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה וקרלו שטרנגר · ראה עוד »

קרחת

פטריק סטיוארט וקרחתו קרחת (בלעז: אלוֹפֶציה, Alopecia) היא מצב של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל.

חָדָשׁ!!: תורה וקרחת · ראה עוד »

קרב אמאוס

קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית במסגרת מרד החשמונאים שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס.

חָדָשׁ!!: תורה וקרב אמאוס · ראה עוד »

קרוס-דרסינג

קרוס-דרסינג (אנגלית: cross-dressing) הוא הפעולה של לבישת פריטי לבוש ואביזרים המזוהים וקשורים למין השני בתוך חברה מסוימת, באופן זמני ושאינו קבוע.

חָדָשׁ!!: תורה וקרוס-דרסינג · ראה עוד »

קרול דויטש

קרול דויטש (Carol Deutsch; 1894–1944) הוא אמן יהודי-בלגי שנרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרול דויטש · ראה עוד »

קרי לילה

קְרִי־לַיְלָה (בסלנג נקרא חלום רטוב) הוא פליטת זרע (שפיכה) לא רצונית במהלך השינה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרי לילה · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת וצורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: תורה וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: תורה וקריאת שמע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: תורה וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעת ים סוף

קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל משה ובני ישראל עוברים בים, מימין משה נוטה ידו והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא מאורע מקראי המתואר בתורה בספר שמות, לפיו נבקע ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי, דרכו נמלטו שבטי ישראל מהמצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וקריעת ים סוף · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

בהלכה היהודית, קריעת בגד נערכת במסגרת דיני האבלות.

חָדָשׁ!!: תורה וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קשרה

קשרה הוא מנהג שנערך כחלק מטקס הנישואים בביתא ישראל, בו המרכיב המרכזי הוא רצועת בד שהכהן קושר סביב מצחו של החתן.

חָדָשׁ!!: תורה וקשרה · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: תורה וקל וחומר · ראה עוד »

קלמנס מאלכסנדריה

ציור של קלמנס מאלכסנדריה טיטוס פלאביוס קלמנס, הידוע גם כקלמנס מאלכסנדריה (ביוונית: Κλήμης ὁ Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Clemens Alexandrinus; 150 לספירה לערך – 215 לספירה לערך), היה תאולוג נוצרי איש באסכולת אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תורה וקלמנס מאלכסנדריה · ראה עוד »

קלאודיוס גלנוס

קלאודיוס גלנוס, איור קלאודיוס גָלֶנוֹס, הידוע יותר בשם גלנוס (ביוונית: Γαληνός; 129–200 לספירה לערך), היה רופא יווני קדום, יליד פרגמון שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה).

חָדָשׁ!!: תורה וקלאודיוס גלנוס · ראה עוד »

קלונימוס בן קלונימוס

רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287, ארל - אחרי 1328) היה חכם צרפתי-איטלקי נודד בן למשפחת קלונימוס.

חָדָשׁ!!: תורה וקלונימוס בן קלונימוס · ראה עוד »

קלוד ויז'ה

קלוד ויז'ה (בצרפתית: Claude Vigée, נולד ב-3 בינואר 1921) הוא משורר, מתרגם ומסאי ישראלי-צרפתי הכותב בשפה הצרפתית ובניב האלזסי.

חָדָשׁ!!: תורה וקלוד ויז'ה · ראה עוד »

קטסטרופיזם

קטסטרופיזם היא תאוריה גאולוגית שהתפתחה במאה ה-17, הגורסת כי אסונות חריגים בממדיהם שהתרחשו בעבר הם אלו שעיצבו את פני כדור הארץ כפי שהוא נראה כיום.

חָדָשׁ!!: תורה וקטסטרופיזם · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה וקטלוניה · ראה עוד »

קטיף (חקלאות)

קטיף תפוזים בפתח תקווה קָטִיף הוא מושג חקלאי המתייחס לעונה שבה נאספים פירות בבשלותם או פרחים לשיווק, כמו גם לעצם פעולת האיסוף שלהם.

חָדָשׁ!!: תורה וקטיף (חקלאות) · ראה עוד »

קטיף.נט

קטיף.נט היה אתר האינטרנט של יישובי גוש קטיף.

חָדָשׁ!!: תורה וקטיף.נט · ראה עוד »

קבלת דבר במרמה

קבלת דבר במרמה היא עבירה שבה עוסק סעיף 415 לחוק העונשין הישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה וקבלת דבר במרמה · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי.

חָדָשׁ!!: תורה וקהת · ראה עוד »

קהלת רבה

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת.

חָדָשׁ!!: תורה וקהלת רבה · ראה עוד »

קוממיות (תנועה)

250px תנועת קוממיות היא תנועה דתית וחרדים לאומיים, המונהגת בידי רבני מפלגת תקומה.

חָדָשׁ!!: תורה וקוממיות (תנועה) · ראה עוד »

קונקורדנציה חדשה

שער '''קונקורדנציה חדשה''' קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים היא קונקורדנציה שחיבר אברהם אבן-שושן.

חָדָשׁ!!: תורה וקונקורדנציה חדשה · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את הקורבן הראשון בהיסטוריה תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן אדם

סלטה, ארגנטינה קורבן אדם או הריגה טקסית היא פעולת המתה של בן אדם אחד או יותר, כחלק מפולחן דתי, שמהווה מקבילה לפרקטיקות השונות של הקרבת בעלי חיים ושל קורבן דתי באופן כללי.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן אדם · ראה עוד »

קורבן עולה ויורד

קורבן עולה ויורד בהלכה, הוא חיוב שחייבה התורה את העובר על שלוש עבירות מסוימות, להביא קורבן לבית המקדש לשם כפרה על חטאו, כשערכו של הקורבן משתנה ("עולה ויורד") לפי מצבו הכלכלי של החוטא: בהמה, שתי ציפורים, או מנחת סולת.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן עולה ויורד · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן תודה · ראה עוד »

קורביל

קוֹרְבִּיל (בצרפתית:, נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: תורה וקורביל · ראה עוד »

קורה (הלכה)

בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות והפיכתם מרשות היחיד לכרמלית, כך שיהיה מותר לטלטל בתוך המבוי חפצים בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה וקורה (הלכה) · ראה עוד »

קול מהיכל

לוגו המכון קול מהיכל הוא מכון יהודי תורני להוצאה לאור של ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: תורה וקול מהיכל · ראה עוד »

קול הדף

קול הדף קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

חָדָשׁ!!: תורה וקול הדף · ראה עוד »

קובי יפרח

יעקב (קובי) יפרח (נולד ב-14 ביולי 1996) הוא מפתח גוף ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה וקובי יפרח · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: תורה וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קינת דוד על אבנר

איור של הלווית אבנר קינת דוד על אבנר היא קינה שנשא דוד לאחר שנודע לו על מותו של אבנר בן נר, שר צבא שאול.

חָדָשׁ!!: תורה וקינת דוד על אבנר · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי אמירת קינות בבית כנסת במיניאפוליס מינסוטה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: תורה וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

קיטא

הקיטָא באמהרית (ቂጣ) והקיצ'א בתגרית (ቂጫ) היא המצה אותה נהגו ביתא ישראל להכין לפסח לפי מנהגים ומסורות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: תורה וקיטא · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: תורה וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תורה ורמב"ם · ראה עוד »

ראם

ראם הנבל בחי-בר יטבתה רְאֵם (שם מדעי: Oryx) הוא סוג של אנטילופות גדולות ממשפחת הפריים ותת-משפחת ראמים.

חָדָשׁ!!: תורה וראם · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: תורה וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תורה וראשונים · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצווה לתת את הצמר שהופק מראשית גז הצאן לכהן.

חָדָשׁ!!: תורה וראשית הגז · ראה עוד »

ראובני

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה וראובני · ראה עוד »

רפאל מרדכי מלכי

רבי רפאל מרדכי מלכי (1640 לערך–28/29 ביולי 1702) היה איש הלכה, איש ציבור ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל מרדכי מלכי · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו, (תק"ז, 1747 – תקפ"ב, 1822), הידוע בכינוי "המלאך רפאל" היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפאל גוטמן

http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל גוטמן · ראה עוד »

רפואה מונעת

חיסון נגד שפעת כדוגמה למניעה ראשונית רפואה מונעת היא ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות, קידום הבריאות והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.

חָדָשׁ!!: תורה ורפואה מונעת · ראה עוד »

רצח עם

רֶצַח עַם (או במינוח המדויק יותר: הַשְׁמָדַת עַם), בלועזית גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide), הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מובחנת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית – באמצעות רצח המוני.

חָדָשׁ!!: תורה ורצח עם · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: תורה ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: תורה ורשב"א · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רשות היחיד

בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח סגור המוקף במחיצות, כדוגמת בית או חצר.

חָדָשׁ!!: תורה ורשות היחיד · ראה עוד »

רחל

ייעקב פוגש ברחל, ציור מעשה ידי גוסטב דורה. רָחֵל, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורחל · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ורב · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320).

חָדָשׁ!!: תורה ורב נחמן · ראה עוד »

רב ספרא

רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ספרא · ראה עוד »

רב חננאל

חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חננאל · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, היה אמורא בבלי אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חסדא · ראה עוד »

רב חייא בר אבין

רב חייא בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חייא בר אבין · ראה עוד »

רב ברונא

חצר ציונו של רב ברונא יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב ברונא היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ברונא · ראה עוד »

רב ביבי בר אביי

רבי ביבי בר אביי היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, בנו של האמורא הידוע אביי שהיה ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ביבי בר אביי · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: תורה ורב יהודה · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב יוסף · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַָן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »

רבקה אליצור

250px רבקה אליצור (כ"ו בחשוון תרפ"א, 7 בנובמבר 1920 - כ"ו בתשרי תש"ם, 17 באוקטובר 1979) הייתה משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ורבקה אליצור · ראה עוד »

רבקה קרן

רבקה קרן רבקה קרן (נולדה ב-24 ביולי 1946) היא סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ורבקה קרן · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (הוא מי שמכונה "רבי אלעזר" סתם, בדרך כלל, במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי אביתר

רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אביתר · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי אושעיא איש טריא

קבר רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין רבי הושעיא איש טריא (לעיתים קרוי: אבא אושעיא איש טיריא) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אושעיא איש טריא · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי נהוראי

רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי נהוראי · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי שמעון בן מנסיא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי, מכונה בקיצור רשב"י) (ג'תת"ל ≈ 67 לספירה בערך - ג'תתקכ"ג ≈ 160 לספירה בערך) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון הוא תנא, ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני).

חָדָשׁ!!: תורה ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי זריקא

רבי זריקא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי זריקא · ראה עוד »

רבי חנינא בן תרדיון

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »

רבי בנאה

הכניסה לקברו של רבי יוסף בנאה, צפת, אמצע המאה ה-20. פתיחת דלת בית הכנסת על שם רבי יוסף בנאה, בידי הרב המקומי (ששמו יוסף בנאי), צפת, אמצע המאה העשרים רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: תורה ורבי בנאה · ראה עוד »

רבי יאשיה (אמורא)

רבי יאשיה היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יאשיה (אמורא) · ראה עוד »

רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו, תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יעקב בר אידי · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יוסי

ציונו של רבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יוסי · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רג'ו די קלבריה

רֶג'וֹ דִי קַלָבְּרִיָה או רג'ו קלבריה (באיטלקית: Reggio di Calabria, בקלברזית: רִיג'וּ) היא עיר בת 186,000 תושבים בדרומו של חצי האי האיטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה ורג'ו די קלבריה · ראה עוד »

רדיו אוניברסיטאי

רדיו אוניברסיטאי (מוכר גם בשם רדיו קמפוס או רדיו חינוכי) הוא סוג של תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים של מכללה, אוניברסיטה או מוסד חינוכי אחר.

חָדָשׁ!!: תורה ורדיו אוניברסיטאי · ראה עוד »

רוע

בדת ובאתיקה, המונח רוע מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם, ומתייחסת לאלו שבכוונה כופרים במצפונם ומראים תשוקה להרס.

חָדָשׁ!!: תורה ורוע · ראה עוד »

רועה צאן

רועה וצאנו ברומניה ציור של רועה משנת 1889 רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.

חָדָשׁ!!: תורה ורועה צאן · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש הוא ביטוי לאמצעי קישור הקיים בין האל לאדם.

חָדָשׁ!!: תורה ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רוברט הארליק

רוברט (ראובן) הארליק (Robert M. Haralick; נולד ב-30 בספטמבר 1943) מומחה לבינה מלאכותית, כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לזיהוי תבניות (IAPR - The International Association for Pattern Recognition) ומכהן כנשיא "החברה הבינלאומית לחקר צפני התורה".

חָדָשׁ!!: תורה ורוברט הארליק · ראה עוד »

ריבית

ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי הלווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או הקרן) למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").

חָדָשׁ!!: תורה וריבית · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בתורה המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: תורה וריכוז הפולחן · ראה עוד »

ש"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וש"ך · ראה עוד »

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל ופייטן.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעון בר חמא

בר חמא בעת שיעור בבית הספר הריאלי, 1955 שמעון בר חמא (12 באפריל 1925 – 31 במאי 2013) היה מורה ומרצה ישראלי, יקיר חיפה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בר חמא · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ (Korets) בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה (Polonnoye).

חָדָשׁ!!: תורה ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמשון חיים נחמני

רבי שמשון נחמני (תס"ו - ו' באלול תקל"ט) היה רב וסופר תורני יהודי איטלקי, ששימש כרב בקהילות מודינה, סיינה ורג'ו אמיליה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »

שמחה בונם סופר

השבט סופר הרב שמחה בונם סופר בית המדרש בו למד השבט סופר ואביו. רבי שמחה בונם סופר (שרייבר) (ברטיסלאבה, כ"ה בכסלו ה'תר"ג - פרנקפורט, ט"ו בכסלו ה'תרס"ז) - היה רבה של ברטיסלאבה (במקורות היהודים - "פרשבורג") וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמחה בונם סופר · ראה עוד »

שמחה ישכר בער הלברשטאם

שמחה ישכר בער הלברשטאם (ה'תרכ"ט - כ' בטבת ה'תרע"ד) היה רב בעיירה ציעשינוב ולאחר מכן היה לאדמו"ר חסידות ציעשינוב שבגליציה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמחה ישכר בער הלברשטאם · ראה עוד »

שמואל ארנפלד

הרב שמואל ארנפלד הרב שמואל ארנפלד (עהרנפעלד) (ידוע בכינויו חתן סופר על שם ספרו; ה'תקצ"ה, 1835, א' באב ה'תרמ"ג, אוגוסט 1883) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי רבני הונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל ארנפלד · ראה עוד »

שמואל אבא מזיכלין

רבי שמואל אבא מזיכלין (י"ט בכסלו ה'תק"ע - כ"ו באלול תרל"ט) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות והאדמו"ר הראשון של חסידות זיכלין.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל אבא מזיכלין · ראה עוד »

שמואל פירר

הרב שמואל פירר (1863–1942) היה רב גליציאני, רבה של קרוסנו.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל פירר · ראה עוד »

שמואל שמלקה הורוביץ

רבי שמואל שמלקה הלוי הורביץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מורביה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל שמלקה הורוביץ · ראה עוד »

שמואל חיים לנדוי

שמואל חיים לנדוי שמואל חיים לנדוי (שח"ל; ט"ו בשבט ה'תרנ"ב (13 בפברואר 1892) – ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח (3 ביוני 1928)) היה הוגה דעות ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל חיים לנדוי · ראה עוד »

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (תרמ"ו - ט' באדר תש"ה; 1886–1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל יעקב בורנשטיין

הרב שמואל יעקב בורנשטיין (כ"ט באלול ה'תש"ו, 25 בספטמבר 1946 - ליל י"ח באייר ה'תשע"ז, 14 במאי 2017) היה ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק, וקודם לכן ראש ישיבת חברון גאולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל יעקב בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל ישראל מולדר

שמואל ישראל (הירש) מולדר (Samuel Israel Mulder; ל' בסיוון תקנ"ב 20 ביוני 1792 - ז' בטבת תרכ"ג 29 בדצמבר 1862) היה סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל ישראל מולדר · ראה עוד »

שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.

חָדָשׁ!!: תורה ושמונה פרקים לרמב"ם · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות · ראה עוד »

שמות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות (פירושונים) · ראה עוד »

שמות מספרים

למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות לכל המספרים, החל ממספרים מעוטי-ספרות המצויים בשימוש בחיי היום-יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות מספרים · ראה עוד »

שמירת שבת בנצרות

שומרי השבת הוא כינוי למספר קהילות נוצריות, חלקן היסטוריות וחלקן עדיין קיימות, אשר דבקו בקיום שמירת השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושמירת שבת בנצרות · ראה עוד »

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

חָדָשׁ!!: תורה ושמירת הלשון · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

שמיטת קרקעות היא הענף העיקרי של מצוות השמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמיטה · ראה עוד »

שאהנאמה

דף מתוך השאהנאמה שאהנאמה (בפרסית: شاهنامه), כלומר "ספר המלכים" או "אפוס המלכים", הוא אפוס פואטי עצום שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי סביב שנת 1000, והוא האפוס הלאומי של העולם דובר הפרסית.

חָדָשׁ!!: תורה ושאהנאמה · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ איש ימיני הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תורה ושאול · ראה עוד »

שאול משה זילברמן

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.

חָדָשׁ!!: תורה ושאול משה זילברמן · ראה עוד »

שם תאופורי

שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: נושא אלוהים) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.

חָדָשׁ!!: תורה ושם תאופורי · ראה עוד »

שם טוב בן יוסף אבן פלקירה

שם טוב בן יוסף אבן פלקירה (1225–1295) היה פילוסוף, משורר ומתרגם יהודי שחי בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ושם טוב בן יוסף אבן פלקירה · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: תורה ושם הגדולים · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיהו הלוי הורביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: תורה ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

שניאור זק"ש

שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 - 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: תורה ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שניאור זלמן שכטר

250px שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; 7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד מולדובה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »

שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ושנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט · ראה עוד »

שניות לעריות

שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושניות לעריות · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער - לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל - בית המדרש קהל חסידים. בהמשך - בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: תורה ושערי חסד · ראה עוד »

שעטנז

מעבדה למניעת שעטנז. מאה שערים (2011) מעבדה למניעת שעטנז. לונדון שַׁעַטְנֵז הוא איסור ביהדות הקובע כי אסור ללבוש בגד בו ארוגים צמר ופשתן ביחד לאריג אחד.

חָדָשׁ!!: תורה ושעטנז · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (ציור)

שעיר לעזאזל הוא ציור שמן מאת הצייר ויליאם הולמן האנט.

חָדָשׁ!!: תורה ושעיר לעזאזל (ציור) · ראה עוד »

שפעת רביבים

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: תורה ושפעת רביבים · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שפחה

ציור של שפחות פרעה בידי ג'ון קולייר שפחה היא צורת הנקבה של עבד.

חָדָשׁ!!: תורה ושפחה · ראה עוד »

שקר

שקר הוא הצהרה או משפט לא נכון - ההפך מהאמת - שנאמר על ידי אדם שברצונו להסתיר את האמת מאדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: תורה ושקר · ראה עוד »

שרגא פייבל דנציגר

רבי שרגא פייבל דנציגר (נפטר כ"ב בתשרי תר"ט, 1848) מגריצא, היה אדמו"ר ורב פולני, מנהיג חסידי וורקא לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא.

חָדָשׁ!!: תורה ושרגא פייבל דנציגר · ראה עוד »

שרה

מרכאות.

חָדָשׁ!!: תורה ושרה · ראה עוד »

שש מצוות תמידיות

שש מצוות תמידיות הן מצוות בתורה שניתן לקיימן בכל זמן ובכל רגע והן אינן דורשות עשיית מעשה בפועל, אלא מספיקה לקיומן רק מחשבתו של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה ושש מצוות תמידיות · ראה עוד »

שש זכירות

שש זכירות (בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות) הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תורה ושש זכירות · ראה עוד »

שתי הלחם

קורבן שתי הלחם הוא קרבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה מלאחי

מלאחי הרב שלמה (סלימאן) מלאחי (או מלאכי, נולד ה'תרנ"א, 1891, בעיר דמאר, תימן -נפטר ו' בניסן, תשל"ח, 13 באפריל 1978, תל אביב) היה רב ואב"ד בעיר דמאר והמחוז, ולאחר מכן שימש כרב שכונת התקווה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה מלאחי · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה מימון · ראה עוד »

שלמה אפרים מלונטשיץ

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1540 - ז' באדר ב' ה'שע"ט, 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב ודרשן ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר הרב שלמה אהרן ורטהיימר (18 בנובמבר 1866-י' בכסלו תרכ"ז הונגריה, 1935-י' בתמוז תרצ"ה, ירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה לוונשטיין

הרב שלמה לוונשטיין (נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא דרשן חרדי ומחבר ספרי דרוש על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה לוונשטיין · ראה עוד »

שלמה לויזון

שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – 27 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה לויזון · ראה עוד »

שלמה זלמן מן-ההר

עטיפת ספר על חייו של הרב הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »

שלמה בן משולם דיפיארה

שלמה בן משולם דיפיארה (או דאפיירה) נולד בין השנים: 1350-1340– נפטר בין השנים: 1425-1420.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה בן משולם דיפיארה · ראה עוד »

שלמה דאנה

הרב שלמה דאנה (1850 - 4 ביולי 1913) היה מגדולי רבני תוניסיה; מייסד וראש ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה דאנה · ראה עוד »

שלמה דובנא

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה דובנא · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה למעלה מ 40 שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: תורה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלטון החוק

עקרון שלטון החוק הוא עיקרון יסוד במשטר דמוקרטי, ומשמעותו היא כפיפות הכול, החל בתושב דרך אזרח ועד השליט, לחוק ("לגליזם").

חָדָשׁ!!: תורה ושלטון החוק · ראה עוד »

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אלבק שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »

שלום מנוישטאדט

רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט) (נפטר 1413 בקירוב) מכונה גם רבי שלום מוויען ומהר"ש מנוישטאדט, מראשי חכמי אוסטריה בסוף המאה ה-14, רב בנוישטאדט.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום מנוישטאדט · ראה עוד »

שלום אלשיך

הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום אלשיך · ראה עוד »

שלום צברי

ממוזער שלום צברי מעניק שיר לנשיא יצחק נבון. שלום בן יחיא בן יחיא בן הארון צברי (1935 - 23 ביוני 2002) היה זמר ופייטן, משורר, מלחין וחוקר שירת יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום צברי · ראה עוד »

שלום זכר

שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום זכר · ראה עוד »

שלום חיים פרוש

הרב שלום חיים פרוש (י"ג באדר תרצ"ג; 11 במרץ 1933 - כ"ו בחשוון תשס"ג; 10 בנובמבר 2004) היה חוקר תורת החסידות ומזכיר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום חיים פרוש · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 - ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), המכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: תורה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: תורה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שלושת האבות

ביהדות, שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.

חָדָשׁ!!: תורה ושלושת האבות · ראה עוד »

שלושים של עבד

שלושים של עבד הוא קנס שהטילה התורה על אדם, במקרה ששורו המועד נגח עבד כנעני או שפחה כנענית והרגם.

חָדָשׁ!!: תורה ושלושים של עבד · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הם שליחים מחסידות חב"ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה.

חָדָשׁ!!: תורה ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: תורה ושלילת התארים · ראה עוד »

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלילת הגשמות · ראה עוד »

שטיבלך מאה שערים

שטיבלך מאה שערים הוא מתחם בתי תפילה השוכן בשכונת מאה שערים שבירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושטיבלך מאה שערים · ראה עוד »

שחור על גבי לבן

שחור על גבי לבן הוא ביטוי שמשמעו "כתוב באופן הברור ביותר".

חָדָשׁ!!: תורה ושחור על גבי לבן · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבעת העממים

שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעת העממים · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבעים פנים לתורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »

שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעים הזקנים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבת · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבתי בס · ראה עוד »

שבתי בחבוט

הרב שבתי בחבוט(1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל - 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.

חָדָשׁ!!: תורה ושבתי בחבוט · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט לוי · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט זבולון · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבוע · ראה עוד »

שבועת שווא ושבועת שקר

לֹא תִשָּׂא הוא מצוות לא תעשה ביהדות והדיבר השלישי מבין עשרת הדיברות, האוסר על שְׁבוּעַת שָׁוְא.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת שווא ושבועת שקר · ראה עוד »

שבועת העדות

בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת העדות · ראה עוד »

שבועת היהודים

מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת היהודים · ראה עוד »

שבועה

תנ"ך. שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועה · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועות · ראה עוד »

שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.

חָדָשׁ!!: תורה ושביתה · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות המזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם ומושפעים מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: תורה ושביל הזהב · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תורה ושד"ל · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושומרונים · ראה עוד »

שור

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ושור · ראה עוד »

שוחד

אילוסטרציה שוחד הוא תשלום הניתן בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.

חָדָשׁ!!: תורה ושוחד · ראה עוד »

שוגג ומזיד

בהלכה, שוגג הוא מי שעבר על מצוות לא תעשה משום שלא ידע שהיא אסורה, או שלא ידע שמתקיימים התנאים לאיסור; למשל, מי שכתב בשבת משום שלא ידע ששבת היום, או שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושוגג ומזיד · ראה עוד »

שכר

שכר הוא תשלום בעבור עבודה, בכסף או בשווה כסף.

חָדָשׁ!!: תורה ושכר · ראה עוד »

שכחה (מתנות עניים)

מצוות שכחה היא אחת מחמש מתנות העניים שצוותה התורה להשאיר לעניים בשדה ובמטע.

חָדָשׁ!!: תורה ושכחה (מתנות עניים) · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: תורה ושכירת רשות · ראה עוד »

שימוש חכמים

שימוש חכמים הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

חָדָשׁ!!: תורה ושימוש חכמים · ראה עוד »

שיעור מולדת (סדרת סרטים)

לוגו סדרת הדרמות "שיעור מולדת" שיעור מולדת היא סדרת סרטי דרמה עטורת פרסים אשר הופקה עבור זכיינית ערוץ 2 - רשת, ושודרה בשנים 2004-2003.

חָדָשׁ!!: תורה ושיעור מולדת (סדרת סרטים) · ראה עוד »

שירת החשק

שירת האהבה, או כפי שנהוג לכנותה: שירת החשק, מופיעה בשירה העברית בספרד מראשיתה.

חָדָשׁ!!: תורה ושירת החשק · ראה עוד »

שירת הים

מרים ונשות ישראל שרות את שירת הים (שירת מרים) שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: תורה ושירת הים · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: תורה ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות הוא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושיתוף מבואות · ראה עוד »

שילוח הקן

ברבור עם ביצים בקן ביהדות, שילוח הקן היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים.

חָדָשׁ!!: תורה ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטת זכרו

זִכְרוּ (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך) היא שיטת לימוד הנהוגה בחלק ממוסדות הלימוד החרדיים, ליטאיים וחסידיים לבנים בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: תורה ושיטת זכרו · ראה עוד »

שיטת הממשל ביהדות

ממשל ביהדות הוא בחינה וסקירה של צורת הממשל האידיאלי על פי החוק העברי, האם הוא שלטון מלוכני או אחר.

חָדָשׁ!!: תורה ושיטת הממשל ביהדות · ראה עוד »

תאנה

תוכן פרי התאנה עלה תאנה תְּאֵנָה (שם מדעי: Ficus carica; פיקוס התאנה), היא עץ ממשפחת התותיים.

חָדָשׁ!!: תורה ותאנה · ראה עוד »

תאזזה סנבת

תְאְזַזֵה סנְבֶת (געז: ትእዛዘ ሰንበት, "מצוות השבת") הוא ספר הלכה שנכתב לפי המסורת במאה החמש עשרה, על ידי הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל, כחלק מפועלו לשימור יהדותה של קהילת ביתא ישראל ואחדותה בתקופה בה הייתה נתונה תחת לחץ הנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה ותאזזה סנבת · ראה עוד »

תאג'

תאג' (בערבית: تاج - כתר) הוא השם של יהודי תימן לספר 'כתר תורה' ובו חמשה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, תרגום רב סעדיה גאון הנקרא "תפסיר", (-בעברית, פרשנות. מילה המשמשת לתיאור פרשנות על כתבי הקודש) וההפטרות, מקרא עם תרגום יונתן בן עוזיאל, ונלוו אליהם פירוש רש"י לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותאג' · ראה עוד »

תאולוגיית החילופין

אלוהים מכה בברק את הכהן הגדול ובוחר בכנסייה; תחריט מקבר בבוואריה, 1839. תאולוגיית החילופין היא מונח שנטבע כדי לתאר יסוד אמוני מרכזי בנצרות, לפיו מאז בואו של ישו, הכנסייה היא היורשת הבלעדית של בחירת עם ישראל ומהווה את עמו היחיד של אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ותאולוגיית החילופין · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך · ראה עוד »

תנ"ך קניקוט

דוד המלך מתואר כ"מלך החרבות", ייתכן שהועתק מ-The Master of the Power of Women, סט קלפי משחק ספרדי יונה נבלע במעי הדגה המנורה (מימין) וכלי בית המקדש (משמאל) תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible, Ms Kennicott 1) הוא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בנמצא.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך קניקוט · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תנ"ך רם

תנ"ך רם, עמוד מספר בראשית תנ"ך רם - התורה ספרוני תנ"ך רם לבתי הספר תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית ישראלית, שנעשה על ידי חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה ביוזמת המו"ל רפי מוזס, והתנ"ך נקרא כראשי התיבות של שמו.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך רם · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: תורה ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנאי בני גד ובני ראובן

תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים בכל תנאי, על פי ההלכה, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.

חָדָשׁ!!: תורה ותנאי בני גד ובני ראובן · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תורה ותנאים · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומתלמוד בבלי, המושר במסיבת בר מצווה לחברי חתן הבר מצווה.

חָדָשׁ!!: תורה ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תנו לקיסר את אשר לקיסר

"הדיון על הכסף" מאת טיציאן, המתאר הבאת המטבע הרומאי לישו "תנו לקיסר את אשר לקיסר" הוא תחילתו של משפט המיוחס לישו ורשום בבשורות הסינופטיות הרשומות בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ותנו לקיסר את אשר לקיסר · ראה עוד »

תנועת עוז

סמל התנועה תנועת הילדים עוז הוקמה בשנת 1989 על ידי יוסף (יוסק'ה) שפירא במטרה ליצור חינוך חברתי ערכי משמעותי דרך החינוך הלא פורמלי כהשלמה לחינוך הילדים בבתי הספר.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועת עוז · ראה עוד »

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועות הנוער היהודיות הציוניות

תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן תנועות נוער בינלאומיות ברובן, הקשורות לתנועת הציונות.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה ותענית בכורות · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: תורה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תפארת ישראל (מהר"ל)

תפארת ישראל הוא ספר מחשבה של המהר"ל מפראג.

חָדָשׁ!!: תורה ותפארת ישראל (מהר"ל) · ראה עוד »

תפילת מוסף של שבת

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא תפילת העמידה הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילה לשלום חיילי צה"ל

התפילה לשלום חיילי צה"ל (מי שברך לחיילי צה"ל) היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילה לשלום חיילי צה"ל · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר שמתפללים בבית הכנסת (מלבד יום כיפור), וזאת הן בשל התוספות המיוחדות לתפילה בראש השנה, והן משום המתינות המיוחדת בתפילה ביום זה, והניגונים שמנגנים בה.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילין · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: תורה ותקנות אושא · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: תורה ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום (פירושונים) · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תרגום המיוחס ליונתן

התרגום המיוחס ליונתן, או פסאודו-יונתן, המכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום המיוחס ליונתן · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרגום התנ"ך של לותר

התנ"ך המתורגם של לותר מ-1534, מוצג בבית לותר בויטנברג עמוד השער של הוצאת התנ"ך מ-1534, צויר במקור על ידי לוקאס קראנאך האב ונצבע מאוחר יותר תרגום התנ"ך של לותר הוא תרגום התנ"ך מיוונית ועברית לגרמנית שנעשה על ידי מרטין לותר.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום התנ"ך של לותר · ראה עוד »

תרומת מעשר

תרומת מעשר היא מצווה מהתורה, שנדרש הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהם מקבלים חלק לכהן.

חָדָשׁ!!: תורה ותרומת מעשר · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: תורה ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: תורה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) למעלה - ציצית בקשירה אשכנזית, למטה - ציצית עם פתיל תכלת בקשירה ספרדית תשמיש קדושה או תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות, לשם קיום מצווה.

חָדָשׁ!!: תורה ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע.

חָדָשׁ!!: תורה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תל דן

מפת האזור. התל נמצא בין קיבוץ דן לנחל דן תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: תורה ותל דן · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד תורה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה (פירושונים) · ראה עוד »

תלמוד תורה ארץ המוריה

ממוזער ממוזער תלמוד תורה ארץ המוריה הוא תלמוד תורה ציוני דתי בשכונת הר חומה בירושלים, המפעיל גם בית ספר לבנות ומנהל גני ילדים.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה ארץ המוריה · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלייה

איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותלייה · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ותחום שבת · ראה עוד »

תחכמוני (בית ספר)

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: תורה ותחכמוני (בית ספר) · ראה עוד »

תחכמוני (דמות מקראית)

תַּחְכְּמֹנִי הוא דמות מקראית, שהיה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת היהודית גם ראש הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: תורה ותחכמוני (דמות מקראית) · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

אליעזר בן יהודה תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: תורה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תבערה (אתר מקראי)

תבערה הוא אתר מקראי, סמוך להר סיני, בו שהו עם ישראל בעת התרחשות חטא המתאוננים ועונשו.

חָדָשׁ!!: תורה ותבערה (אתר מקראי) · ראה עוד »

תורת משה

תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת משה · ראה עוד »

תורת לחימה

תורת לחימה (בראשי תיבות: תו"ל) היא תורה מוסדרת של ארגון צבאי (לרוב צבא), העוסקת בהפעלת הכוח הצבאי שלו, חלקו או פריטים ממנו, במצב נתון.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת לחימה · ראה עוד »

תורת חיים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת חיים · ראה עוד »

תורת המלך

תורת המלך הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי שביצהר.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת המלך · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת הגמול · ראה עוד »

תורה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה (פירושונים) · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לשבטי ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה מציון (ארגון)

תנועת תורה מציון הוקמה בשנת 1994 במטרה לחזק את קהילות היהודיות בעולם ואת הקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה מציון (ארגון) · ראה עוד »

תורה אחרי צבא

עמותת "תורה אחרי צבא" פועלת לעורר ולחזק שילוב תורה בחיי המעשה בקרב בוגרי הצבא.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה אחרי צבא · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד ללא אינטרסים זרים ללימוד.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה לשמה · ראה עוד »

תולדות ביתא ישראל: 1270–1529

השנים 1270–1529 ידועות בתולדות ביתא ישראל בשם תקופת ההישרדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותולדות ביתא ישראל: 1270–1529 · ראה עוד »

תולדות הטבע

פליניוס הזקן - דיוקן דמיוני מהמאה ה-19 האנציקלופדיה "תולדות הטבע" במהדורה משנת 1669 תולדות הטבע (בלטינית: Naturalis Historia) היא אנציקלופדיה בת 37 כרכים שכתב הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא והצי הרומי פליניוס הזקן ושיצאה לאור החל משנת 77 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ותולדות הטבע · ראה עוד »

תולדות ישורון

תולדות ישורון הוא ארגון ישראלי לחזרה בתשובה של עולים מברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: תורה ותולדות ישורון · ראה עוד »

תוכנית ההתנתקות

מפת רצועת עזה וגוש קטיף אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שבוצעה על ידי ממשלת ישראל בקיץ 2005 ובמהלכה פינתה ישראל באופן חד צדדי את תושבי ההתנחלויות מרצועת עזה, וכוחות צה"ל נסוגו ממנה באופן מוחלט לגבולות המדויקים של הקו הירוק באזור זה.

חָדָשׁ!!: תורה ותוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: תורה ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

הטבלה שכאן מציגה תאריכים מקובלים של כתיבת תנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה עם תוספת היפותזות על היסטוריית היווצרותם.

חָדָשׁ!!: תורה ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

רחבת הכותל בזריחה בבוקר חג השבועות, לאחר התיקון תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

תיקון חצרות ומבואות

אמה) מבוי סתום בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון חצרות ומבואות · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות הוא תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון המידות · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

למך בן מתושלח

לֶמֶךְ, בנו של מתושלח, הוא מראשוני הדורות הנזכרים בספר בראשית (דור תשיעי מאדם הראשון), אביו של נח וסבו של שם.

חָדָשׁ!!: תורה ולמך בן מתושלח · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

המאמר "למהלך האידיאות בישראל" הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: תורה ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

למי שייכת הארץ הזאת?

למי שייכת הארץ הזאת? הוא ספרו של פרופ' נסים דנה, ועניינו עיון מחודש בקוראן ובמקורות אסלאמיים קלאסיים נוספים על עם ישראל, תורתו וזיקתו לירושלים וארץ הקודש.

חָדָשׁ!!: תורה ולמי שייכת הארץ הזאת? · ראה עוד »

לא תנאף

לֹא תִנְאָף הוא מצוות לא תעשה המופיעה בעשרת הדיברות, שבהם האיסור ממוקם בין האיסור על רצח לאיסור על גניבה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תנאף · ראה עוד »

לא תעמוד על דם רעך

לא תעמוד על דם רעך היא מצווה המופיעה בתורה, ועיקרה עזרה לזולת, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנת חיים.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תעמוד על דם רעך · ראה עוד »

לא תרצח

לא תרצח. משה מחזיק בלוחות הברית. ציור של הצייר האיטלקי רפאל מאינלה. 1895 לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תרצח · ראה עוד »

לא תתגודדו

לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או חבורה לאות אבל על המת.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תתגודדו · ראה עוד »

לא תחנם

לא תְּחָנֵּם הוא שמה של קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחנם · ראה עוד »

לא תחסום שור בדישו

ביהדות, הוא איסור למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחסום שור בדישו · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

פלאח ערבי חורש בשור וחמור (המאה ה-19) לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לא תיקום ולא תיטור

לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו ועוסקות ביחסי הגומלין שבין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תיקום ולא תיטור · ראה עוד »

לא בשמים היא

ביהדות, לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא הוא ביטוי המבטא את התפיסה כי התורה, על אף שניתנה משמים, היא אינה מעבר להשגת בני-אנוש, ונתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא בשמים היא · ראה עוד »

לאו הניתק לעשה

לאו הניתק לעשה הוא סוג של לאו (מצוות לא תעשה) בתורה, שכאשר עוברים עליו, מתחייבים במצוות עשה שמאפשרת לתקן את העבירה.

חָדָשׁ!!: תורה ולאו הניתק לעשה · ראה עוד »

לקט ופרט

נשים עניות המלקטות בשיבולים. "המלקטות" של ז'אן-פרנסואה מילה (1857), מוצג במוזיאון ד'אורסה בפריז. מצוות לֶקֶט ופֶרֶט הן שתיים מחמש מתנות העניים שמצווה בתורה על בעל היבול להשאיר לעניים בשדהו ובכרמו.

חָדָשׁ!!: תורה ולקט ופרט · ראה עוד »

לקוטי שיחות

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

חָדָשׁ!!: תורה ולקוטי שיחות · ראה עוד »

לשון נקייה

לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).

חָדָשׁ!!: תורה ולשון נקייה · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: תורה ולשון הרע · ראה עוד »

לזרוס גולדשמידט

אליעזר לָזָרוּס גולדשמידט (בגרמנית: Lazarus Goldschmidt, לצרוס גולדשמידט; 17 בדצמבר 1871, פלונגה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 18 באפריל 1950, לונדון) היה חוקר יהדות ומזרחן יהודי-ליטאי, מתרגם התלמוד הבבלי לגרמנית.

חָדָשׁ!!: תורה ולזרוס גולדשמידט · ראה עוד »

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 סמ') המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.

חָדָשׁ!!: תורה ולחי (הלכה) · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

שלט במצעד הגאווה בירושלים, 2002: "ברוך אתה ה' - שעשנו כרצונו" מצעד הגאווה באשדוד, 2013 מצעד הגאווה בתל אביב - 2010 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

לוג (יחידת מידה)

לוג היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, למדידת השמן למנחת מצורע עני "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".

חָדָשׁ!!: תורה ולוג (יחידת מידה) · ראה עוד »

לימור שרייבמן-שריר

לימור שרייבמן-שריר לימור שרייבמן-שריר (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ורופאה ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ולימור שרייבמן-שריר · ראה עוד »

ליאוניד יודסין

ליאוניד יודסין (נולד ב-8 באוגוסט 1959 בלנינגרד, רוסיה) הוא שחמטאי יהודי בדרגת רב אמן בשחמט, שזכה במקומות הראשונים באליפות רוסיה ב-1990 ואלוף ישראל ב-1994 וב-1996.

חָדָשׁ!!: תורה וליאוניד יודסין · ראה עוד »

ליקוי ירח

צילום של ליקוי ירח לִיקּוּי יָרֵחַ (גם לִיקּוּי לְבָנָה או ירח דם) הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תורה וליקוי ירח · ראה עוד »

ליל שישי

בחורים אוכלים טשולנט בליל שישי. בעולם הישיבות, ליל שישי הוא מושג נפוץ המגדיר את שעות הלילה המאוחרות שבין יום חמישי ליום שישי, בהן יש הנוהגים ללמוד בישיבות במשך כל הלילה, כהכנה ליום השבת.

חָדָשׁ!!: תורה וליל שישי · ראה עוד »

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הוא פסוק במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תורה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד בסמיכות לחג מסמלת את בואו בשירי הילדים ט"ו בשבט הוא תאריך וחג חקלאי-הלכתי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות.

חָדָשׁ!!: תורה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט'פול

קומנדר ט'פול (באנגלית: T'Pol) היא דמות בדיונית ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", המופיעה בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז".

חָדָשׁ!!: תורה וט'פול · ראה עוד »

טמון באש

בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש (אחד מארבעה אבות הנזיקין), ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר.

חָדָשׁ!!: תורה וטמון באש · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: תורה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טעות - לעולם חוזר

טעות – לעולם חוֹזֵר (בראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב.

חָדָשׁ!!: תורה וטעות - לעולם חוזר · ראה עוד »

טרנסג'נדריות ודת

הקשר בין אנשים טרנסג'נדרים ודת משתנה מאוד ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תורה וטרנסג'נדריות ודת · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: תורה וטרפה · ראה עוד »

טרחא יתירה

בהלכות שבת וחג, נאסרה טרחא יתירה, הכוללת בתוכה שני איסורים; איסור לעשות מלאכה הנצרכת לצורך החג באופן שמעורבת בו גם טרחא מיותרת לצורך החול, והן טרחא מרובה, גם אם היא לצורך החג.

חָדָשׁ!!: תורה וטרחא יתירה · ראה עוד »

טל גלבוע

טל גלבוע (נולדה ב-16 ביוני 1978) היא פעילה למען זכויות בעלי חיים ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה וטל גלבוע · ראה עוד »

טבע או הסכמה

טבע והסכמה הם מונחים מרכזיים במחלוקת השייכת לתחום הפילוסופיה של הלשון.

חָדָשׁ!!: תורה וטבע או הסכמה · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

אישה טובלת במקווה לפני מגע מחודש עם בעלה. גרמניה, 1427. ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: תורה וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טביה החולב

תמונת המחבר ושער הספר ביידיש משנת 1912 כריכת הספר טוביה החולב ביידיש כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טֶביֶה החולב (או טוֹביה החולב מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טֶביֶה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים, הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן פרוס על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: תורה וטביה החולב · ראה עוד »

טהרת המשפחה

"עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. חדר הכנה במקווה בירושלים טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים איש ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית.

חָדָשׁ!!: תורה וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאות היוצאות מגוף האדם

בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאות היוצאות מגוף האדם · ראה עוד »

טופאן

הטופאן (בפרסית: طوفان; בעברית: מבול) הוא טיל נגד-טנקים מונחה ארוך-טווח איראני, הזהה לטיל הטאו מתוצרת ארצות הברית; למעשה זהו העתק של הטאו, בעזרת הנדסה לאחור.

חָדָשׁ!!: תורה וטופאן · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: תורה וטורקה · ראה עוד »

טובת הנאה

טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו.

חָדָשׁ!!: תורה וטובת הנאה · ראה עוד »

טוביה ושבע בנותיו

טוביה ושבע בנותיו הוא סרט ישראלי משנת 1968 בבימויו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: תורה וטוביה ושבע בנותיו · ראה עוד »

טוגנים

אירופיות מקובל דווקא לאכול את הטוגנים עם מיונז. טוגנים מסולסלים טבעות טוגנים טֻגָּנִים, הנקראים גם צִ'יפְּס (מאנגלית בריטית: chips), הם מאכל בינלאומי העשוי מתפוחי אדמה המטוגנים בשמן עמוק.

חָדָשׁ!!: תורה וטוגנים · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העדים כפי שמופיע בקרב הוגים יהודיים מימי הביניים ואילך הוא טיעון לקיומו של אלוהים ולכך שתורת ישראל ניתנה מאלוהים, העושה שימוש בכך שעל פי המקרא והמסורת היהודית היו מיליוני עדים להתגלות אלוהית.

חָדָשׁ!!: תורה וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

טיש

טיש בחסידות בויאן בסוכות תש"ע טיש בחסידות בעלז בפורים תשס"ו טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: תורה וטיש · ראה עוד »

ז'אן אמרי

תמונתו של ז'אן אמרי על כריכת ספרו האחרון ז'אן אָמֶרִי (בצרפתית: Jean Améry; 31 באוקטובר 1912 – 17 באוקטובר 1978) נולד באוסטריה למשפחה יהודית בשם הנס מאייר, והיה עיתונאי, מסאי ואיש רוח.

חָדָשׁ!!: תורה וז'אן אמרי · ראה עוד »

זמרי בן סלוא

שידול בני ישראל לחטא לפי המקובל, זִמְרִי בֶּן סָלוּא הוא אחד הכינויים של יד) אף מוסיף כי: "שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא"111, נשיא שבט שמעון במסע בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וזמרי בן סלוא · ראה עוד »

זאב חיים ליפשיץ

הרב זאב חיים ליפשיץ (ה'תרצ"ו, 1935 - כ' בתשרי תשע"ג, 6 באוקטובר 2012) היה תלמיד חכם ירושלמי בעל השכלה כללית רחבה.

חָדָשׁ!!: תורה וזאב חיים ליפשיץ · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: תורה וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זנון מקיטיון

זנון מקיטיון (333 לפנה"ס – 264 לפנה"ס) היה מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

חָדָשׁ!!: תורה וזנון מקיטיון · ראה עוד »

זרת (יחידת מידה)

זרת היא מידת אורך קדומה, ואף מוזכרת בתורה בפרשת ויקהל לשער בה את מידות החושן: "זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ".

חָדָשׁ!!: תורה וזרת (יחידת מידה) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 1966), היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: תורה וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זבל"א

זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר מוסד משפטי.

חָדָשׁ!!: תורה וזבל"א · ראה עוד »

זבולון מושיאשווילי

זבולון מושיאשווילי זבולון מושיאשווילי (נולד ב-23 ביולי 1971) הוא שחקן, מפיק וקומיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה וזבולון מושיאשווילי · ראה עוד »

זהות נוצרית

זהות נוצרית (Christian Identity) היא קבוצה נוצרית דתית גזענית המאמינה בעליונות הגזע הלבן.

חָדָשׁ!!: תורה וזהות נוצרית · ראה עוד »

זואופיליה

הינדואי של האל לקשמי בעיר קהג'וראהו. זואופיליה (תחדיש ביוונית עתיקה: ζωοφιλία) היא פאראפיליה (הפרעה בעוררות מינית) המתבטאת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית לבעלי חיים.

חָדָשׁ!!: תורה וזואופיליה · ראה עוד »

זולתנות

עניים נתפסת לרוב כמעשה אלטרואיסטי. ציור מאת ז'אק-לואי דויד. מתנדבים מסייעים לקורבנות הוריקן. יוסטון, טקסס, 2005 זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.

חָדָשׁ!!: תורה וזולתנות · ראה עוד »

זכריה אלצ'אהרי

רבי זכריה אלצ'אהרי (רז"א) נולד בתימן בשנת 1519 בקירוב.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה אלצ'אהרי · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

"קבר זכריה" מצבת קבורה בהר הזיתים מתקופת בית שני, אותה מייחסת המסורת לזכריה זְכַרְיָה מתואר במקרא כבנו של יהוידע הכהן, בתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

זכריה הנביא

הנביא זכריה לפי ציורו של מיכלאנג'לו בואונרוטי על תקרת הקפלה הסיסטינית זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה הנביא · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא, המכונה בפי בני עדתו בקיצור הרז"ה, ובערבית יחיא אלטביב או אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי, היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכויות עובדים

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות עובדים · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: תורה וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).

חָדָשׁ!!: תורה וחנן מאישקיא · ראה עוד »

חנן פורת

הרב חנן פורת (ט"ו בכסלו ה'תש"ד - ו' בתשרי ה'תשע"ב, 12 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה איש חינוך והגות ישראלי וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: תורה וחנן פורת · ראה עוד »

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

חָדָשׁ!!: תורה וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »

חנוך

בתנ"ך, חֲנוֹךְ היה דור שביעי לאדם הראשון, בנו של ירד ואבא של מתושלח.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוך · ראה עוד »

חנוך קון

חנוך (הֶנֶך) (הנריק) קוֹן (ביידיש: הענעך קאָן; בפולנית: Henryk Kon; 1890, לודז' - 1972, ניו יורק) היה מלחין יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוך קון · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חסן בן משיח

החכם חסן בן משיח (שיש ההוגים את שמו הפרטי גם כ"חסון") היה חכם קראי שחי בבגדאד במאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תורה וחסן בן משיח · ראה עוד »

חסידות איזביצה ראדזין

בית המדרש באיזביצא חסידות איזביצה - ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות איזביצה ראדזין · ראה עוד »

חסידות סקולען

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, (א' בחשוון תרנ"ח - כ"ט באב תשמ"ב) רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול מדינת רומניה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות סקולען · ראה עוד »

חסידות פאלטישאן

חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית מגזע טשרנוביל-סקווירה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות פאלטישאן · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות רחמסטריווקה

במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא רבי ישראל מרדכי רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות רחמסטריווקה · ראה עוד »

חסידות שומרי אמונים

הרב אברהם חיים ראטה, מייסד חצר "שומרי אמונים" והאדמו"ר הראשון, אביהם של אדמו"רי שומרי אמונים הנוכחיים חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה ושימש כאדמו"ר שלה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות שומרי אמונים · ראה עוד »

חסידות טאש

רבי אלימלך מטאש רבי משולם פייש לאווי (השני) חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה נירטאש (Nyirtass; "טאהש" בפי היהודים) בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות טאש · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וואסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (הכתיב הרשמי בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות ברזנה

חסידות ברזנה הייתה חסידות אוקראינית.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ברזנה · ראה עוד »

חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן

האוהל על הציון הקדוש של הרה"ק רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, ובנו הרה"ק רבי יוסף אהרן מבוטשעשט חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן · ראה עוד »

חסידות ויסקוט-קרושנוביץ

חסידות ויסקוט-קרושנוביץ היא חסידות פולנית שנוסדה בראשית המאה ה-19 מייסדה היה רבי אברהם יוזפא לרמן מקונסקוולה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ויסקוט-קרושנוביץ · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

חסידות ויז'ניץ (ביידיש: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חצר (הלכה)

בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.

חָדָשׁ!!: תורה וחצר (הלכה) · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

תבליט שער טיטוס חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, שנעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחק לישראל · ראה עוד »

חרם חברתי

בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה.

חָדָשׁ!!: תורה וחרם חברתי · ראה עוד »

חת"ת

ספר חת"ת במהדורת קה"ת חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה וחת"ת · ראה עוד »

חלקיהו בן שלום

יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. חלקיהו בן שַׁלּוּם.

חָדָשׁ!!: תורה וחלקיהו בן שלום · ראה עוד »

חלב

פרה חָלָב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו.

חָדָשׁ!!: תורה וחלב · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

שריפת בצק שהופרש לחלה תרומת חלה (או ראשית עריסותיכם או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להקדיש לה' את עריכת הבצק הראשונה שנוטלים מעיסת הבצק, ממנה מכינים מאפים מחמשת מיני דגן.

חָדָשׁ!!: תורה וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

ללא.

חָדָשׁ!!: תורה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חליצה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וחליצה (פירושונים) · ראה עוד »

חטא בני האלוהים

חטא בני האלוהים או מעשה בני האלוהים ובנות האדם הוא תופעה הנזכרת במקרא, בספר בראשית, ובה נהגו "בני האלוהים" לקחת נשים מבנות האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וחטא בני האלוהים · ראה עוד »

חטאת נעורים

חטאֹת נעורים הוא ספרו האוטוביוגרפי של משה לייב לילינבלום (1843–1910), מחשובי ההוגים היהודים בני הדור השני להשכלה באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולימים אחד מראשי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: תורה וחטאת נעורים · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים).

חָדָשׁ!!: תורה וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים מופיע ב וכולל נבואה לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חזיר הבית

1.

חָדָשׁ!!: תורה וחזיר הבית · ראה עוד »

חברת הלומדים

חברת הלומדים הוא מונח בסוציולוגיה שטבע פרופ' מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית, המתאר תופעה שהחלה באמצע המאה ה-20, שבמסגרתה הזרם המרכזי של החברה החרדית במדינת ישראל דוגל בהכוונת הגברים לייעד את כל חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים.

חָדָשׁ!!: תורה וחברת הלומדים · ראה עוד »

חברים מקשיבים

חברים מקשיבים היא עמותה דתית שהוקמה בשנת 2001 כדי לענות בעיקר לשאלות של נוער ציוני דתי בנושאי אמונה, צניעות, תפילה, ארץ ישראל, גאולה והלכה, ולצורך כך היא מפעילה מוקד טלפוני ואתר אינטרנט.

חָדָשׁ!!: תורה וחברים מקשיבים · ראה עוד »

חבלי משיח

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".

חָדָשׁ!!: תורה וחבלי משיח · ראה עוד »

חבורת שומר אמונים

חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ אך השגוי שומרי אמונים).

חָדָשׁ!!: תורה וחבורת שומר אמונים · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: תורה וחג · ראה עוד »

חג המים

חג המים הוא מנהג של הקהילה היהודית בצפון אפריקה שמתקיים בחג השבועות, ובמסגרתו שופכים מים על מתפללים ועל עוברים ושבים.

חָדָשׁ!!: תורה וחג המים · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תורה וחגי · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: תורה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חדר מתוקן

חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וחדר מתוקן · ראה עוד »

חדש אסור מן התורה

חדש אסור מן התורה (במקור: "חדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מהגמרא, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.

חָדָשׁ!!: תורה וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »

חומר (פילוסופיה)

חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.

חָדָשׁ!!: תורה וחומר (פילוסופיה) · ראה עוד »

חומש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וחומש (פירושונים) · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָש הוא כינוי שהיה מקובל בימי הביניים למגילה או ספר שנכתב בה רק ספר אחד מחמשת הספרים המכילים את כל נוסח התורה, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט של כל חמשת הספרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חוני המעגל

הכניסה למערת קבר חוני המעגל בחצור הגלילית חוֹנִי הַמְעַגֵּל היה תנא צדיק אשר נחשב בעיני אנשי דת רבים לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וחוני המעגל · ראה עוד »

חוק שירות לאומי-אזרחי

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 נועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות, כתחליף לשירות בצה"ל.

חָדָשׁ!!: תורה וחוק שירות לאומי-אזרחי · ראה עוד »

חוקי אשנונה

חוקי אשנונה חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי אשנונה · ראה עוד »

חוקי חמורבי

המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי חמורבי · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי התורה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה וחול המועד · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: תורה וחוג בריסק · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: תורה וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחכם · ראה עוד »

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

חָדָשׁ!!: תורה וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »

חינוך (הלכה)

מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחינוך (הלכה) · ראה עוד »

חינוך תורני

חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.

חָדָשׁ!!: תורה וחינוך תורני · ראה עוד »

חילוניות

ג'ורג' ג'ייקוב הוליוק (1817-1906), הכותב בריטי שטבע לראשונה את המונח חילוניות (secularism) חילוניות היא אידאולוגיה שסוברת שיש לאדם זכות להיות חופשי משליטה דתית וכן מכפייה דתית של הממשל ושנהלי הממשל ומוסדותיו צריכים להתקיים בנפרד מהדת ו/או אמונות דתיות בתוך מדינה שהיא נייטרלית בענייני אמונה.

חָדָשׁ!!: תורה וחילוניות · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: תורה וחילול שבת · ראה עוד »

חידת שמשון

"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.

חָדָשׁ!!: תורה וחידת שמשון · ראה עוד »

חידוש

חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה וחידוש · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: תורה וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חיה (יהדות)

חיה ביהדות היא הגדרה הלכתית כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב.

חָדָשׁ!!: תורה וחיה (יהדות) · ראה עוד »

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיי שלמה מימון · ראה עוד »

חייא בר אבא

רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן, אמורא מהדור השלישי, נולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תורה וחייא בר אבא · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868-מוצ"ש ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: תורה וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים אלעזר מזרחי

מולא חיים אלעזר מזרחי (1858 - יוני 1909 כ"ח בסיוון תרס"ט) היה רב, משורר, דרשן וממנהיגי קהילת יהודי טהרן.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אלעזר מזרחי · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (במסמכים רשמיים כונה: חכם מירקאדו גאגין נהג לחתום את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל מפורסם שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ושימש כחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 - ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »

חיים סבתו

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בתשי"ב, 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש ישיבה בה מאז ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים סבתו · ראה עוד »

חיים סינואני

מורי חיים יחיא סינוואני (אוקטובר 1897 – מרץ 1979; ט' בתשרי ה'תרנ"ח - כ"ז באדר ה'תשל"ט) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים סינואני · ראה עוד »

חיים רוסק

חיים (חיימקה) רוסק (6 בספטמבר 1937, סלוצק, בלארוס - 6 ביוני 1967, שייח' ג'ראח, ירושלים, ישראל) היה צנחן שעוטר בעיטור העוז על מעשה גבורה תוך חירוף נפש במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים רוסק · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907 – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים טירר

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים טירר · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש, על שם ספרו; 1696, ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים דוד זילבר-מרגליות

הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוד זילבר-מרגליות · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד - י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 - 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים דוויק

הרב חיים מוסא דוויק, מרץ 1972 הרב חיים מוסא דוויק (גם דוויך, בערבית: حايم دويك; 1905–1974 ב' באלול תשל"ד) היה הרב הראשי האחרון של מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוויק · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

לזר קרסטין, '''רבי חיים הלברשטאם מצאנז''' שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים הגר (אוטיניה)

רבי חיים הגר (כ"ג באייר ה'תרכ"ב, 23 במאי 1862 - כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב, 5 בדצמבר 1931) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין, כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: תורה וחיים הגר (אוטיניה) · ראה עוד »

חיים כסאר

הרב חיים כסארתמונה להחלפה הרב חיים כסאר (תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי שבתימן ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים כסאר · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תורה וב · ראה עוד »

בן אברהם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם אברהם.

חָדָשׁ!!: תורה ובן אברהם · ראה עוד »

בן סורר ומורה

בן סורר ומורה הוא מקרה המוזכר בתורה, שבו נער בן 13 מתנהג בדפוס קבוע גם לאחר שהוזהר, בהתנהגות של נהנתנות מופרזת, תוך זלזול בהוריו וגניבה מהם.

חָדָשׁ!!: תורה ובן סורר ומורה · ראה עוד »

בן סירא

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובן סירא · ראה עוד »

בן ציון ליכטמן

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: תורה ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »

בן-ציון מוסינזון

בן ציון מוסינזון ואשתו יפה (סוניה) לבית פלדמן הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 באוקטובר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »

בן-ציון אלפס

רבי בן ציון אלפס (תרי"א, 1850 - כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה ובן-ציון אלפס · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (בש"ם בנציון; נולד בח' באדר תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ובמדבר · ראה עוד »

במות

במה – אחת מתוך עשרים – באזור העיר פטרה במה ומצבות (אסטלה) בתל גזר. במה היא אתר המיועד להקרבת קורבנות, מקום מוגבה בדרך כלל, הכולל מזבח.

חָדָשׁ!!: תורה ובמות · ראה עוד »

באמאלכי

כת הבאמלאכי (באנגלית: Bamalaki) הייתה כת נוצרית פרוטסטנטית באוגנדה שפרשה בשנת 1913 מהכנסייה הרשמית בשל דבקות חבריה במצוות המקרא שאינן מקויימות על הנוצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובאמאלכי · ראה עוד »

בארי (דמות מקראית)

תגלת פלאסר מלך אשור, על ידו הוגלה בארי עם עשרת השבטים. בְּאֵרִי, שנקרא גם בארה, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ובארי (דמות מקראית) · ראה עוד »

באבא סאלי

הרב ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 - ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל").

חָדָשׁ!!: תורה ובאבא סאלי · ראה עוד »

בנצי גופשטיין

בן-ציון (בנצי) גופשטיין (נולד ב- 10 בספטמבר 1969) הוא פעיל ימין רדיקלי בישראל ומייסד ארגון להב"ה.

חָדָשׁ!!: תורה ובנצי גופשטיין · ראה עוד »

בנט מלכיאור

בנט בנימין מלכיאור (נולד ב-24. ביוני 1929 בביטום, כיום בפולין) כיהן בעבר כרב הראשי של הקהילה היהודית בדנמרק.

חָדָשׁ!!: תורה ובנט מלכיאור · ראה עוד »

בנימין אלנהאונדי

בנימין בן משה אלנהאונדי (בפרסית: بنیامین بن موسی نهاوندی), היה מלומד ופילוסוף קראי שחי בפרס בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית, פעל בשנים 800-828.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין אלנהאונדי · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון, 2009 בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין בראון · ראה עוד »

בנימין ברגר

ד"ר בנימין ברגר ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881–1948) היה רופא, עסקן ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין ברגר · ראה עוד »

בעל טור

בעל טור הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובעל טור · ראה עוד »

בעלת האוב מעין דור

יב ציור מעשה ידי וויליאם בלייק משנת 1783 שאול ובעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ובעלת האוב מעין דור · ראה עוד »

בצלאל בן אורי

בצלאל. ציור בשימוש צבעי מים, מעשה ידי ג'יימס טיסו 1902-1896. על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.

חָדָשׁ!!: תורה ובצלאל בן אורי · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: תורה ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בצדק תשפוט עמיתך

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ היא מצוות עשה מהתורה המחייבת לשפוט בצדק וביושר, ולא להטות את הדין משיקולים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה ובצדק תשפוט עמיתך · ראה עוד »

בר בי רב דחד יומא

שלטים ביום העצמאות מודעה בר בי רב דחד יומא בפתח תקווה יום העצמאות תשע"ח בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא (ארמית: "תלמיד של יום אחד") הוא יום עיון ללימודי יהדות למי שעסוקים בשאר ימי השנה בתחומים אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובר בי רב דחד יומא · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: תורה ובראשית · ראה עוד »

בראשית ברא

בראשית ברא הוא ספרו של פרופ' נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, המנסה ליישב את הסתירות הקיימות לכאורה בין המדע ובין התורה לגבי בריאת העולם והתפתחות החיים התבוניים.

חָדָשׁ!!: תורה ובראשית ברא · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תורה וברצלונה · ראה עוד »

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (נולד בשנת תרפ"ט, 1929) הוא ראש ישיבת עטרת ישראל בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך מרדכי אזרחי · ראה עוד »

ברוך ספרין

רבי ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, (1913 או 1914) - ז' בסיוון תש"ג,(10 ביוני 1943)) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך ספרין · ראה עוד »

ברוך סורוצקין

הרב ברוך סורוצקין (י"ג בשבט תרע"ז, 1917 - י"ג בשבט תשל"ט, 10 בפברואר 1979) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך סורוצקין · ראה עוד »

ברוך שמעון שניאורסון

הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 - כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך שמעון שניאורסון · ראה עוד »

ברוך לינדא

ברוך לינדא (בגרמנית: Baruch Lindau; 1759 - 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים".

חָדָשׁ!!: תורה וברוך לינדא · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

ר' ברוך בער לייבוביץ עם תלמידיו. הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך דב פוברסקי · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל) היה האדמו"ר ממונקאץ', משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (ולעיתים ברוריא), תלמידת חכם מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון (שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות).

חָדָשׁ!!: תורה וברוריה · ראה עוד »

ברכת משה

ברכת משה היא הברכה שבירך משה את שבטי ישראל טרם מותו.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת משה · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: תורה וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת השחיטה

ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת השחיטה · ראה עוד »

ברכת כהנים

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: תורה וברכה · ראה עוד »

ברכה פלאי

ברכה פלאי בשנות ה-40 ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה – 22 בפברואר 1986, בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: תורה וברכה פלאי · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכות השחר · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: תורה וברית (מקרא) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: תורה וברית מילה · ראה עוד »

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם.

חָדָשׁ!!: תורה וברית הכהונה · ראה עוד »

בשר (פירושונים)

__ללא_תוכן_עניינים__.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר (פירושונים) · ראה עוד »

בשר מן החי

איסור חמור מהתורה לאכול בשר שנתלש מבעל חיים בעודו חי בשר מן החי הוא איסור מהתורה, בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר, שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור אבר מן החי.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר מן החי · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר בחלב · ראה עוד »

בת עין

עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב. בית הכנסת המרכזי של היישוב אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני בַּת עַיִן היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי במערב גוש עציון, צפונית-מערבית לכפר עציון.

חָדָשׁ!!: תורה ובת עין · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: תורה ובת קול · ראה עוד »

בל תשחית

בל תשחית הוא איסור בתורה על השחתת דבר שבני אדם יכולים ליהנות ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה ובל תשחית · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בתורה קיים איסור להוסיף על המצוות או לגרוע מהן.

חָדָשׁ!!: תורה ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ובלבב ימים · ראה עוד »

בטון מזוין

רשתות זיון מפלדה לקראת יציקה של בטון בניית גשר מבטון מזוין בגרמניה בטון מזוין הוא חומר מרוכב, המתקבל משילוב רשתות או מוטות של פלדה או חומר אלסטי אחר, עם בטון.

חָדָשׁ!!: תורה ובטון מזוין · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובחירה חופשית · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בג"ץ קו לעובד נגד משרד הפנים

בג"ץ 11437/05 קו לעובד ואחרים נגד משרד הפנים ואחרים, שניתן בשנת 2011 ומוכר כ"בג"ץ נוהל עובדת זרה", הוא החלטה בעתירה ציבורית שהוגשה על ידי עמותות לקידום זכויות אדם, העוסקות, בין היתר, בהגנת מעמדם של עובדים זרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובג"ץ קו לעובד נגד משרד הפנים · ראה עוד »

בג"ץ טבקה

בג"ץ 7426/08 טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך ועיריית פתח-תקווה.

חָדָשׁ!!: תורה ובג"ץ טבקה · ראה עוד »

בגרות

אנשים בוגרים בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל.

חָדָשׁ!!: תורה ובגרות · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: תורה ובגדאד · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובדחן · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: תורה ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בורא עולם (גנוסיס)

בתורות הנוצריות הגנוסטיות, בורא העולם (ביוונית: δημιουργός, דמיורגוס) הוא חצי אל או אל פחוּת או השטן עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ובורא עולם (גנוסיס) · ראה עוד »

בורנשטיין

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובורנשטיין · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטית בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ובורו פארק · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: תורה ובכור · ראה עוד »

ביצוע תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוין מישראלים.

חָדָשׁ!!: תורה וביצוע תוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית מדרש · ראה עוד »

בית סוהר

כלא אלקטרז, אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר בעולם בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חרויות שונות.

חָדָשׁ!!: תורה ובית סוהר · ראה עוד »

בית פשיסחה

בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית פשיסחה · ראה עוד »

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: תורה ובית קרנובסקי · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית העלמין הנוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: תורה ובית קברות · ראה עוד »

בית דוד

250px המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הוא שושלת המלוכה שתחילתה בדוד המלך שהתחתן בבית קודמו, שאול, וממשיך שושלתו, בנו, שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: תורה ובית דוד · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המלמדים

לוגו בית המלמדים בית המלמדים הוא מכון לפיתוח מערכות דידקטיות יהודיות מתקדמות, ושמה של עמותה ללא כוונת רווח (מלכ"ר), ששמה לה למטרה להנחיל תורה ודרך ארץ לילדי ישראל באמצעות שימוש בכלים חווייתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית המלמדים · ראה עוד »

בית הספר שלום עליכם

בית הספר שלום עליכם הוא שמה של רשת של בתי ספר יהודיים ציוניים באמריקה הדרומית, רובם בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הספר שלום עליכם · ראה עוד »

בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)

ראש העיר לוד בביקור בבית הספר למלאכה בשנות השישיםבית הספר למלאכה היה מוסד חינוכי גדול לגילאי תיכון שהיה שייך לחסידי חב"ד ומיועד לילדי עולים, הוא שילב לימודים תורניים ולימודי מלאכה חקלאיים ופעל ביישוב כפר חב"ד (מאז שינה שמו מ'שפריר') בשנים ה'תשט"ו (1955) - ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: תורה ובית הספר למלאכה (כפר חב"ד) · ראה עוד »

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק שוכן בעיר גבעתיים גבול תל אביב והוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן, הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת המקורי מפת האזור בית הכנסת במבט מעזרת הנשים בית הכנסת לאחר שיקומו בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »

בית הכנסת שומרי שבת

בית הכנסת שומרי שבת הוא בית כנסת פעיל וידוע בבורו פארק שבברוקלין השוכן במרכז השכונה, בשדרה ה-13 וברחוב ה-53.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת שומרי שבת · ראה עוד »

בית הכנסת טורו

בית הכנסת טורו בית הכנסת טורו (אנגלית: Touro Synagogue) או קהל קדוש ישועת ישראל (אנגלית: Congregation Jeshuat Israel) הוא בית כנסת בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית הנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה והיחיד מהתקופה הקולוניאלית שעדיין קיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת טורו · ראה עוד »

בית הכנסת האיטלקי (ונציה)

חזית בית הכנסת, מאי 2015 בית הכנסת האיטלקי (באיטלקית: Scuola Italiana) הוא אחד מחמשת בתי הכנסת המצויים בגטו של ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת האיטלקי (ונציה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב

מראה חלק מפנים בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב הוא שמו הרשמי של בניין בית הכנסת המרכזי של חסידי ברסלב תלמידי הרב אליעזר שלמה שיק ביבנאל.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב · ראה עוד »

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »

בית כנסת היזדים

בית כנסת היזדים (תפארת ירושלים) בשכונת הבוכרים ב ירושלים שייך לעדת היזדים בירושלים בנשיאותו של רב העדה, הרב יוסף שרגא.

חָדָשׁ!!: תורה ובית כנסת היזדים · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: תורה ובית יעקב · ראה עוד »

ביטול רשות

בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת.

חָדָשׁ!!: תורה וביטול רשות · ראה עוד »

ביטול רשות מבית לבית

ביטול רשות מבית לבית הוא שם של כלל בהלכות עירובין עוסק בדין ביטול רשות מבית בבעלות אדם אחד לבית שבבעלות אדם אחר, ובא להתיר את איסור טלטול בין רשויות היחיד מבית לבית, בניגוד לדין הרגיל שעוסק בביטול רשות בחצר משותפת ובא להתיר איסור זה מבית פרטי לחצר משותפת.

חָדָשׁ!!: תורה וביטול רשות מבית לבית · ראה עוד »

ביטול חמץ

בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.

חָדָשׁ!!: תורה וביטול חמץ · ראה עוד »

ביבליה

במילה ביבליה (Biblia) מכנים את כתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל אחד לפי הקאנון שלו.

חָדָשׁ!!: תורה וביבליה · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו כת דתית ביהדות בימי בית שני.

חָדָשׁ!!: תורה ובייתוסים · ראה עוד »

ג'קי ירחי

ג'קי ירחי (נולד ב-1965 בטוניס) הוא אמן, מאייר, קריקטוריסט, קומיקסאי צרפתי-ישראלי אשר עבד עם מספר עיתונים כגון "ידיעות אחרונות", "נקודה", "אותיות", "כולנו", "יום ליום".

חָדָשׁ!!: תורה וג'קי ירחי · ראה עוד »

ג'רבה

ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תורה וג'רבה · ראה עוד »

ג'בל מוסא

ג'בל מוסא (ערבית جبل موسى - "הר משה") הוא הר בדרום חצי האי סיני אשר לפי מסורת נוצרית מזוהה כהר סיני - ההר שעליו ניתנה התורה לעם ישראל לפי המקרא, במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה וג'בל מוסא · ראה עוד »

ג'בל חשם א-טריף

ג'בל חשם א-טריף הוא הר הממוקם בצפון-מזרח חצי האי סיני, במחוז צפון סיני.

חָדָשׁ!!: תורה וג'בל חשם א-טריף · ראה עוד »

גמ"ח הלוואות

גמ"ח הלוואות (מכונה בקיצור גמ"ח, ראשי תיבות של גמילות חסדים, או קופת גמ"ח) הוא מוסד פיננסי חוץ-בנקאי יהודי-מסורתי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים.

חָדָשׁ!!: תורה וגמ"ח הלוואות · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים ביהדות גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא כינוי לכמה מצוות המחייבות עזרה לזולת בגופו ובממונו, והתחשבות באחר.

חָדָשׁ!!: תורה וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תורה וגאונים · ראה עוד »

גנוסיס

חיתוך עץ הממחיש את התפיסה הגנוסטית של רצונו של האדם לחתור מעבר למטריאליזם שמסתיר ממנו את האידאות הרוחניות הגנוסטיקה או גנוסטיות (יוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה וגנוסיס · ראה עוד »

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: תורה וגניבה · ראה עוד »

גניבה (משפט עברי)

גניבה, היא מצוות לא תעשה מהתורה, של לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים.

חָדָשׁ!!: תורה וגניבה (משפט עברי) · ראה עוד »

גרשון לפידות

הרב גרשון לפידות (תרל"ח-י"ז באדר תשט"ז) ירש את הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") בכהונת רב שכונת בית ישראל בירושלים ודיין בביה"ד של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וגרשון לפידות · ראה עוד »

גשמיות

גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.

חָדָשׁ!!: תורה וגשמיות · ראה עוד »

גלות

גלות היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: תורה וגלות · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וגלות בבל · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: תורה וגט · ראה עוד »

גט מעושה

בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כמו מאסר או הטלת קנסות כספיים.

חָדָשׁ!!: תורה וגט מעושה · ראה עוד »

גזרת הכתוב

גזרת הכתוב הוא מונח הלכתי נפוץ, המתאר הלכה או דין מהתורה, שאין מאחריו היגיון ברור (ולעיתים הוא נראה אף כמנוגד לו), ותוקפו מבוסס אך ורק על ציווי מפורש במקרא.

חָדָשׁ!!: תורה וגזרת הכתוב · ראה עוד »

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שעניינו הוא לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים.

חָדָשׁ!!: תורה וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: תורה וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

הרב גבריאל זאב מרגליות, נובמבר 1925 עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 רבי גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: תורה וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: תורה וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גדי בחלב אמו (מיצב)

"גדי בחלב אמו" (1974) "גדי בחלב אמו" היא מיצב וסדרת ציורים מאת הציירת הישראלית מיכל נאמן.

חָדָשׁ!!: תורה וגדי בחלב אמו (מיצב) · ראה עוד »

גופרית

גופרית (Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.

חָדָשׁ!!: תורה וגופרית · ראה עוד »

גווילי אש

עטיפת כרך ו "גווילי אש" הוא מפעל להנצחת חללי מערכות ישראל, הכולל איסוף, ריכוז והוצאה לאור של יצירות שהותירו אחריהם הנופלים.

חָדָשׁ!!: תורה וגווילי אש · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה וגוי · ראה עוד »

גינקולוגיה

1822 גִּינֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גינקה אישה ולוגיה תורה; Gynecology בכתיב אמריקני; נוסח שגוי נפוץ: גניקולוגיה) היא תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנשית.

חָדָשׁ!!: תורה וגינקולוגיה · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: תורה וגירושים · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל מספר גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: תורה וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

גיל בגירות

גיל בגירות הוא סף הבגרות מבחינה משפטית, כפי שנקבע או מוכרז בחוק.

חָדָשׁ!!: תורה וגיל בגירות · ראה עוד »

גיד הנשה

גיד הנשה-בצהוב כהה גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וגיד הנשה · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה וגיור · ראה עוד »

דן רובינשטיין

דן רובינשטיין (נולד ב-1940) הוא צייר ישראלי-שווייצרי.

חָדָשׁ!!: תורה ודן רובינשטיין · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינת הצלבנים שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: תורה ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דניאל פרוסטיץ

ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל פרוסטיץ · ראה עוד »

דניאל שילה

הרב דניאל שילה (נולד בשנת תרצ"ח) הוא מראשוני תנועת ההתנחלות ביש״ע וגוש אמונים, דובר ועד רבני יש"ע, רבם של המועצות המקומיות קצרין וקדומים,רב המושב נחלים וחבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל שילה · ראה עוד »

דניאל בן משה אלקומיסי

החכם דניאל בן משה אלקומיסי היה מטיף, הוגה דעות ופרשן מקרא קראי חשוב בן המאה התשיעית.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל בן משה אלקומיסי · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל בומברג · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

דניאל גולדשמידטתמונה להחלפה ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דעת תורה

דעת תורה - דעה הבאה לבטא את עמדת תורת ישראל בהתייחס לשאלה כלשהי העומדת על הפרק אשר אין לה מענה בפסיקה ההלכתית.

חָדָשׁ!!: תורה ודעת תורה · ראה עוד »

דרך ארץ קדמה לתורה

דרך ארץ קדמה לתורה היא אמרה שאינה מופיעה במקורות אך התפתחה מדברי חז"ל.

חָדָשׁ!!: תורה ודרך ארץ קדמה לתורה · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: תורה ודרשנות · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הוא הכינוי בהלכה לחקירת העדים על ידי הדיינים בבית הדין, והן מהוות תנאי הכרחי לקבלת העדות בכל הנוגע לדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: תורה ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דת בישראל

הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדת בישראל הוא שם כולל לפעילות הדתית במסגרת הקבוצות הדתיות השונות הפועלות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודת בישראל · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב דֹב בֶּר בּוֹרוֹכוֹב (ביידיש: בער באָראָכאָװ; ברוסית: Бер Борохов), ז' בתמוז ה'תרמ"א, 3 ביולי 1881 – ב' בטבת ה'תרע"ח, 17 בדצמבר 1917, היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה.

חָדָשׁ!!: תורה ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב ביגון

הרב דֹב ביגון (בייגין; נולד ב-1940) הוא ראש ישיבת מכון מאיר ומדרשת מכון אורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודב ביגון · ראה עוד »

דבקות בתלמידי חכמים

דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב בכל נוהגיו אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר מנוהגיהם יוכל ללמוד.

חָדָשׁ!!: תורה ודבקות בתלמידי חכמים · ראה עוד »

דברו אמת

דברו אמת (באנגלית: Dabru Emet) הוא מניפסט לא-רשמי של קבוצת רבנים ואישי ציבור יהודים, המתייחס למערכת היחסים בין הנצרות ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ודברו אמת · ראה עוד »

דברי תורה

דברי תורה, הם כינוי לדרשה תורנית (כלומר דרשה על נושאים מארון הספרים היהודי ובפרט התורה), לעיתים דרשות אלה קצרות.

חָדָשׁ!!: תורה ודברי תורה · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים · ראה עוד »

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים רבה · ראה עוד »

דבש

דבש דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ודבש · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון דבורה בארון-אהרונוביץ (27 בנובמבר 1887, אוזדה, פלך מינסק, בלארוס – 20 באוגוסט 1956, י"ג באלול תשט"ז, תל אביב), סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: תורה ודבורה בארון · ראה עוד »

דגנית אליקים

דגנית אליקים (נולדה ב-1977) היא פסנתרנית, מלחינה ואמנית סאונד ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ודגנית אליקים · ראה עוד »

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי קרב של צה"ל (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודגל שמחת תורה · ראה עוד »

דון מינה ואוקי באתרה

דון מינה ואוקי באתרה הוא כלל תלמודי לפיו כאשר נלמד דין מסוים בגזירה שווה מדין אחר, גדרי הדין הנלמד נשארים כפי שהיו לולא הלימוד ולא נלמדים מהדין המלמד.

חָדָשׁ!!: תורה ודון מינה ואוקי באתרה · ראה עוד »

דורסי לילה בתרבות

תחריט של תנשמות על גבי קיר בית. דורסי לילה (שם מדעי: Strigiformes) היא סדרת עופות הנכללת יחד עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים.

חָדָשׁ!!: תורה ודורסי לילה בתרבות · ראה עוד »

דורשי חמורות ודורשי רשומות

דורשי חמורות ודורשי רשומות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר דרשו דברים סבוכים וסתומים הכתובים בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודורשי חמורות ודורשי רשומות · ראה עוד »

דוד אבן ביליה

דוד בן יום טוב אבן ביליה היה רב פילוסוף ומשורר בפורטוגל במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד אבן ביליה · ראה עוד »

דוד אבישר

דוד אבישר קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון דוד אבישר (19 באוקטובר 1887, א' בחשון תרמ"ח - 12 בספטמבר 1963, כ"ב באלול תשכ"ג) היה איש חינוך, עיתונאי, משורר וסופר יליד חברון.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד אבישר · ראה עוד »

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד עדני · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ (א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד פרנקו-מנדס

250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 - 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פרנקו-מנדס · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מתרגם, סופר, פיליטוניסט, מבקר אמנות ועיתונאי עברי, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה".

חָדָשׁ!!: תורה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד שפרבר (רב)

רבי דוד שפרבר (המכונה הגאון מבראשוב; תרל"ז, 1877 - כ"ה באדר ב' תשכ"ב, 1962) היה מגדולי הפוסקים ביהדות רומניה לפני השואה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב בית דין בקהילת בראשוב, מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד שפרבר (רב) · ראה עוד »

דוד שפירא (דינוב, השני)

רבי דוד שפירא (ה'תרל"ז - כ"ו בתשרי ה'תרצ"ד).

חָדָשׁ!!: תורה ודוד שפירא (דינוב, השני) · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ה'תרע"ד, 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד זריצקי · ראה עוד »

דוד זכות

רבי דוד זכות (תקל"ח (1778) - כ"ט באייר תרכ"ה (1865)) היה רב בקהילת מודנה, איטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד זכות · ראה עוד »

דוד חנזין

הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד חנזין · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף שחי ופעל בפרובנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוד בן חסין

"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931. ר' דוד בן אהרון בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד בן חסין · ראה עוד »

דוד גמאל

הרב דוד בן שלום גמאל היה רב ומקובל בתימן במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד גמאל · ראה עוד »

דוד הלפרין מברדיטשוב

רבי דוד הלפרין (? - י"ח בשבט ה'תרנ"ד) מברדיטשוב, היה מנהיג חסידי, חתנו השלישי של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד הלפרין מברדיטשוב · ראה עוד »

דוכיפת

דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג (טקסונומיה) של ציפור יחידה במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

חָדָשׁ!!: תורה ודוכיפת · ראה עוד »

דיאלוג עם טריפון היהודי

דיאלוג עם טריפון היהודי הוא חיבורו הגדול והחשוב ביותר של יוסטינוס מרטיר, וידוע גם כוויכוח הקדום ביותר בין הנצרות והיהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ודיאלוג עם טריפון היהודי · ראה עוד »

דישון מקראי

דישונים בחי-בר יוטבתה, ישראל. דישון זכר גדול בגבול מרוקו-מאוריטניה. דישון מקראי (שם מדעי: Addax nasomaculatus) הוא סוג ומין יחיד של בעל חיים ממשפחת הפריים ותת-משפחת הראמים שהסתגל לחיים במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ודישון מקראי · ראה עוד »

דילוגי אותיות בתורה

בראשית פרק כה פסוקים ה-י, התנ"ך של המלך ג'יימס. ניתן לראות את המילים "Bible" (תנ"ך) ו-"Code" (צופן) כתובות הפוך. דילוגי אותיות בתורה היא טכניקה לגילוי מילים או משפטים בעלי משמעות בחמשה חומשי תורה (או בתנ"ך בכללותו ואף בתרגומיו) באמצעות דילוגים קבועים בין האותיות.

חָדָשׁ!!: תורה ודילוגי אותיות בתורה · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: תורה ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: תורה ודיגלוסיה · ראה עוד »

דיגלוסיה בשפה הערבית

דוגמאות לדיגלוסיה בשפה הערבית דיגלוסיה בשפה הערבית (תעתיק מערבית: אללע'ה אלערביה) מתייחסת לשימוש בשתי הצורות של השפה הערבית - ערבית ספרותית (اللّغة العربيّة الفصحى) וערבית מדוברת (اللّغة العربيّة المحكيّة/ العاميّة), כל אחת בנסיבות השימוש המתאימות לה.

חָדָשׁ!!: תורה ודיגלוסיה בשפה הערבית · ראה עוד »

דייגו ד'אגילר

סמל הברון דייגו לופס פרירה ד'אגילר דייגו לופס פריירה ד'אגילר (בכתיב ספרדי Diego López Pereira d'Aguilar, ידוע אחרי חזרתו ליהדות גם בשם משה לופס פרירה, 1690 - 10 באוגוסט 1759) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי ממשפחת אנוסים מפורטוגל, שפעל בעיקר בשטחי האימפריה האוסטרית ובאנגליה.

חָדָשׁ!!: תורה ודייגו ד'אגילר · ראה עוד »

המאסף (כתב עת תורני)

המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תורה והמאסף (כתב עת תורני) · ראה עוד »

המנורה

תבליט מנורה במערת ארון הקודש בבית שערים מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים) תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת באשתמוע, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב פסל מנורת דוד בפתח תקווה מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

חָדָשׁ!!: תורה והמנורה · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית (המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא).

חָדָשׁ!!: תורה והמרד הגדול · ראה עוד »

המחזה על דניאל

המחזה על דניאל (בלטינית: Ludus Danielis) הוא אחת משתי הדרמות הליטורגיות מימי הביניים המבוססות על הסיפור התנ"כי של דניאל בגוב האריות, שאחד מהם מלווה במוזיקה מונופונית.

חָדָשׁ!!: תורה והמחזה על דניאל · ראה עוד »

הארץ המובטחת

גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו יחזקאל הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי ה' לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: תורה והארץ המובטחת · ראה עוד »

הארץ המובטחת (סרט)

הארץ המובטחת הוא סרט קולנוע מ-2004 בבימויו של עמוס גיתאי.

חָדָשׁ!!: תורה והארץ המובטחת (סרט) · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האיגרת אל הגלטים

האיגרת אל הגלטים היא מכתב של פאולוס אל הקהילה הנוצרית בפרובינקיה הרומית גלטיה שבאנטליה, והוא אחד מספרי הברית החדשה – כתבי הקודש של הנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה והאיגרת אל הגלטים · ראה עוד »

האיגוד העולמי למדעי היהדות

האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה והאיגוד העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

חָדָשׁ!!: תורה והנאום האחרון של משה · ראה עוד »

הנרי השמיני, מלך אנגליה

הנרי השמיני (באנגלית: Henry VIII; 28 ביוני 1491 – 28 בינואר 1547) היה מלך אנגליה מ-21 באפריל 1509 עד מותו.

חָדָשׁ!!: תורה והנרי השמיני, מלך אנגליה · ראה עוד »

הנרי וקסמן

הנרי ארנולד וקסמן (באנגלית: Henry Arnold Waxman; נולד ב-12 בספטמבר 1939) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית.

חָדָשׁ!!: תורה והנרי וקסמן · ראה עוד »

הנחת תפילין

קצין צה"ל מתפלל עם תפילין במלחמת לבנון השנייה. ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: תורה והנחת תפילין · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

הנבואה, לפי המסורת הדתית, היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: תורה והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הנוער הדתי העובד והלומד

הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד היא תנועת נוער בעלת 65 סניפים ברחבי ישראל, התנועה הוקמה בשנת 1952.

חָדָשׁ!!: תורה והנוער הדתי העובד והלומד · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (ביוונית: Βιβλιοθήκη τῆς Ἀλεξανδρείας) הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם אשר נבנתה בעיר אלכסנדריה, בירת מצרים התלמיית.

חָדָשׁ!!: תורה והספרייה הגדולה של אלכסנדריה · ראה עוד »

הסרת שיער

הסרת שיער הוא הליך בו שיער מוסר או מדולל מעל פני העור או אף מתחת לפני העור.

חָדָשׁ!!: תורה והסרת שיער · ראה עוד »

הסורג

כתובת הסורג ביוונית - איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה - איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: תורה והסורג · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי-ערבי הוא מאבק בין התנועה הציונית לבין מדינות הליגה הערבית, מסוף המאה ה-19 ובעיקר במהלך המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תורה והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

העמק דבר

העמק דבר הוא פירושו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין") לחמשת חומשי תורה ולמגילת שיר השירים.

חָדָשׁ!!: תורה והעמק דבר · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: תורה והענישה בהלכה · ראה עוד »

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.

חָדָשׁ!!: תורה והעלאה באוב · ראה עוד »

העבריים מדימונה

ביקור העבריים השחורים בדימונה, 2005 העבריים מדימונה, המוכרים גם בכינוי האפריקאים העבריים, או בשמם הרשמי African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem (האומה האפריקאית העברית של בני ישראל מירושלים), הם תת-קבוצה דתית זעירה שמקורה מצאצאי אפריקאים מארצות הברית, ומונה כשלושת אלפים איש.

חָדָשׁ!!: תורה והעבריים מדימונה · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: תורה והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפקר

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם במשפט העברי, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חָדָשׁ!!: תורה והפקר · ראה עוד »

הפרת נדרים

הפרת נדרים הוא הליך בהלכה, פעולה שאדם יכול לנקוט על מנת לבטל נדר שלו או של אדם אחר.

חָדָשׁ!!: תורה והפרת נדרים · ראה עוד »

הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון שלא על ידי לידת תינוק חי.

חָדָשׁ!!: תורה והפלה מלאכותית · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; "המזרחי" פירושו "מרכז רוחני") היא תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: תורה והפועל המזרחי · ראה עוד »

הפילוג היהודי-נוצרי

אקלזיה וסינגוגה. הפיצול בין היהדות לבין הנצרות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונה והשנייה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תורה והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הקטאיוס איש אבדרה

הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס (Teos), שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה והקטאיוס איש אבדרה · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תורה והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: תורה והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסוצ'אבה

מלווה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.

חָדָשׁ!!: תורה והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: תורה והר סיני · ראה עוד »

הר צין

הר צין בולבוסים תחנת הרכבת הדרומית ביותר שדה הבולבוסים למרגלותיו של הר צין הר צין מתנשא בשמורת הר ההר בנחל צין, כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למעלה עקרבים.

חָדָשׁ!!: תורה והר צין · ראה עוד »

הר הזיתים

הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה והר הזיתים · ראה עוד »

הרמון

"קניות בהרמון", ציור מאת Rudolf Swoboda הרמון הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים).

חָדָשׁ!!: תורה והרמון · ראה עוד »

הרוח שגברה על הדרקון

הרוח שגברה על הדרקון הוא ספר מאת הסופרת פרל בניש, שיצא לאור בניו יורק ב-1991 בהוצאת פלדהיים.

חָדָשׁ!!: תורה והרוח שגברה על הדרקון · ראה עוד »

הרכבה (בוטניקה)

צימוח עלים בהרכבת פקע (עין) עץ דובדבן, הרכבת 'V' הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים.

חָדָשׁ!!: תורה והרכבה (בוטניקה) · ראה עוד »

השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע אותה לראשונה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

חָדָשׁ!!: תורה והשערת התעודות · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: תורה והשגחה · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: תורה והשהיה (שבת) · ראה עוד »

התאבדות

אדואר מאנה, "התאבדות", 1877 התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.

חָדָשׁ!!: תורה והתאבדות · ראה עוד »

התנ"ך האבוד

"התנ"ך האבוד" הוא ספרו של הארכאולוג החובב יהושע עציון.

חָדָשׁ!!: תורה והתנ"ך האבוד · ראה עוד »

התפתחות מוסרית

התפתחות מוסרית היא תהליך התפתחותי בו האדם לומד ומקבל על עצמו רעיונות, ערכים ועקרונות מוסריים.

חָדָשׁ!!: תורה והתפתחות מוסרית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: תורה והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התלהבות

יהודית רביץ מתוך הופעה בקיסריה התלהבות מריעים בהתלהבות ההתלהבות באה לידי ביטוי בשפת הגוף התלהבות, במובנה הנפשי, היא תחושה והבעה של התרגשות רבה, מלווה לעיתים בהתפעלות ובמבעים של שמחה.

חָדָשׁ!!: תורה והתלהבות · ראה עוד »

התחיה (ספר)

הכריכה הקדמית והאחורית של הספר 'התחיה' הוא ספר הגות יהודי שנכתב על ידי משה רבפוגל ויצא לאור בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: תורה והתחיה (ספר) · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: תורה והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלל פוסק

הרב הלל פוסק, תרמ"א-תשי"ג הרב הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א, 15 בינואר 1881 – י"ב באייר תשי"ג, 1953) היה רב, עסקן ציבורי ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: תורה והלל פוסק · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: תורה והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הגנוז

הלוח הגנוז (בערבית: اللوح المحفوظ), לפי האמונה המוסלמית והדרוזית, הוא משטח כתיבה שנשמר אצל אללה ומלאכיו.

חָדָשׁ!!: תורה והלוח הגנוז · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: תורה והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: תורה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכות ארבעת המינים

ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.

חָדָשׁ!!: תורה והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המבוסס בעיקר על פסקי השולחן ערוך, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: תורה והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה והחת"ם סופר · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס למגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והחלוקה · ראה עוד »

החינוך האחיד

החינוך האחיד הוא שם שניתן לשיטת החינוך שהונהגה במחנות העולים מסוף 1948 ועד ל-1950, עת בוטלה בעקבות ועדת פרומקין.

חָדָשׁ!!: תורה והחינוך האחיד · ראה עוד »

החינוך היהודי בבולגריה

תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: תורה והחינוך היהודי בבולגריה · ראה עוד »

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.

חָדָשׁ!!: תורה והבא במחתרת · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה והבערה ביום טוב · ראה עוד »

הבל

חקין מוביל את הבל ביער לפני רציחתו, בציור מאת ג'יימס טיסו בתורה, הֶבֶל היה בנם של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו קין.

חָדָשׁ!!: תורה והבל · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה והבדלה · ראה עוד »

הבונים החופשיים

זווית ישרה ומחוגה - סמל הבונים החופשיים הבונים החופשיים (באנגלית: Freemasonry) הוא ארגון סתרים אחוותי בינלאומי רחב-היקף.

חָדָשׁ!!: תורה והבונים החופשיים · ראה עוד »

הביקורת על מוחמד

החל מראשיתה של דת האסלאם, שהופיעה בחצי האי ערב במאה ה-7, החלה להישמע כנגדה ביקורת מצד המתנגדים לה.

חָדָשׁ!!: תורה והביקורת על מוחמד · ראה עוד »

הבית היהודי

הבית היהודי היא מפלגה וסיעה ציונית בכנסת ישראל המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

חָדָשׁ!!: תורה והבית היהודי · ראה עוד »

הגניוס היהודי

הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה.

חָדָשׁ!!: תורה והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגטו היהודי בוונציה

מפת גטו וונציה משנת 1905 הגטו היהודי בוונציה (באיטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא אזור ברובע קאנארג'ו בעיר ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה והגטו היהודי בוונציה · ראה עוד »

הגדת סרייבו

עמוד מאוייר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב ונחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום.

חָדָשׁ!!: תורה והגדת סרייבו · ראה עוד »

הדת השומרונית

מזוזה שומרונית הדת השומרונית מבוססת על האמונה כי השומרונים הם ה"שֹמְרִים", כלומר שומרי התורה, לפי הנוסח המצוי בידם.

חָדָשׁ!!: תורה והדת השומרונית · ראה עוד »

ההיכל וארון הקודש בימי קדם

ארון קודש בקבר דוד המלך בהר ציון בבתי הכנסת של העת העתיקה הייתה "תיבה" ששימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש: ספרי התורה, שופר, לעיתים אפוד וכדומה.

חָדָשׁ!!: תורה וההיכל וארון הקודש בימי קדם · ראה עוד »

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים הוא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל שהקים הרב רון יוסף ב-1 בפברואר 2008.

חָדָשׁ!!: תורה והו"ד - הומוסקסואלים דתיים · ראה עוד »

הומוסקסואליות

דגל הגאווה בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות · ראה עוד »

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »

הומוסקסואליות ודת

הקשר בין דת והומוסקסואליות השתנו מאוד במהלך ההיסטוריה ובמקום בדתות השונות.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות ודת · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: תורה והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הוצאת שם רע

בהלכה, הוצאת שם רע פירושה לפרסם על אדם דברים רעים שלא ביצע אותם, להבדיל מלשון הרע שנאמר על דברים רעים (או דברים נייטרליים) שאכן עשה אותם האדם.

חָדָשׁ!!: תורה והוצאת שם רע · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: שז"ל) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה (ביאה).

חָדָשׁ!!: תורה והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הוריית כהן בנגע הצרעת

הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה התורנית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.

חָדָשׁ!!: תורה והוריית כהן בנגע הצרעת · ראה עוד »

הווה

כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: תורה והווה · ראה עוד »

הווה אמינא

בתלמוד, הווה אמינא (בעברית: הייתי אומר) הוא ביטוי שגור במשא ומתן התלמודי, העוסק בבירור הסברות השונות, ומתייחס לסברא שבסופו של דבר לא התקבלה כמסקנה.

חָדָשׁ!!: תורה והווה אמינא · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

חָדָשׁ!!: תורה והוכחה · ראה עוד »

הוכחה בדרך השלילה

הוכחה בדרך השלילה, ידועה גם בשם הוכחה עקיפה או (שיטת ה-) אֵלִימִינַצְיָה (בלטינית: Reductio ad absurdum – רֶדּוּקְצְיוֹ אַדּ אַבְּסוּרְדּוּם - רדוקציה לאבסורד.R.A) היא טכניקת הוכחה, המשמשת במתמטיקה, בלוגיקה ובפילוסופיה, במסגרתה מוכיחים ששלילת ההנחה המבוקשת היא סתירה (אבסורד), ועל כן ההנחה נכונה.

חָדָשׁ!!: תורה והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום שעל פי אמונתם זהו מקום משכנו של ארון הברית בשכונת החבשים בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, בשמה הרשמי: כנסיית תוואחדו האורתודוקסית האתיופית (באמהרית: የኢትዮጵያ ኦርቶዶክስ ተዋህዶ ቤተክርስቲያን, תעתיק: "יאתיופיה אורתודוקס תוואחדו ביתא-כריסטיאן", מכונה בקיצור בשם "ביתא מריאם" על שמה של מרים, אם ישו) היא כנסייה נוצרית המשתייכת לנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: תורה והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכשרת בשר

הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, הם פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה, הכשרת הבשר נעשית על מנת להימנע מאיסור אכילת דם האסורה על פי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה והכשרת בשר · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

הכתב העברי הקדום (שם ארכאי: כתב דַעַץ) הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי כפי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה ותושבי ממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב, פלשת וארם).

חָדָשׁ!!: תורה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: תורה והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא שמם של תלמוד תורה וישיבה קטנה בשכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. בהלכה, היתר מכירה הוא התרת איסורי שנת השמיטה, באמצעות מכירת הקרקע לגוי, שקרקעותיו אינן צריכות לשבות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה והיתר מכירה · ראה עוד »

היתר עסקה

היתר העסקה של בנק יהב היתר עסקה הוא הכלי המאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה והיתר עסקה · ראה עוד »

היתר שאיבת מים בשבת

בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית.

חָדָשׁ!!: תורה והיתר שאיבת מים בשבת · ראה עוד »

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: תורה והיזק שאינו ניכר · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: תורה והיכל · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. היימנות (געז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והיימנות · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

אמהות העם היהודי בחברון. ששת הימים) בחברון היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: תורה והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וו' בסיוון · ראה עוד »

ואהבת

ואהבת הוא סרט גמר עלילתי זוכה פרסים שביים חיים אלבום במסגרת לימודיו בבית הספר הדתי לקולנוע מעלה.

חָדָשׁ!!: תורה וואהבת · ראה עוד »

ואהבת לרעך כמוך

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1958). על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בעברית, ועל השובל בשפות שונות (צרפתית, אנגלית, ספרדית ורוסית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הוא ביטוי בתורה, מצוות עשה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד.

חָדָשׁ!!: תורה וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »

והדרת פני זקן

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן היא מצוות עשה בתורה, לכבד ולהדר פני החכמים והזקנים כמופיע בפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".

חָדָשׁ!!: תורה ווהדרת פני זקן · ראה עוד »

וולף היידנהיים

ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757 – 23 בפברואר 1832) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ווולף היידנהיים · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: תורה וויקרא · ראה עוד »

ויקרא רבה

ויקרא רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה ה-5 או ה-6, ונחשב על פי המסורת לחלק ממדרש רבה על התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וויקרא רבה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: תורה ווילנה · ראה עוד »

וילקומיץ

ממוזער וילקומיץ הוא בית הספר העברי הראשון שהוקם בגליל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ווילקומיץ · ראה עוד »

ויליאם טינדייל

ויליאם טינדייל הדף הראשון של הבשורה על פי יוחנן מתרגום טינדייל איור הוצאתו להורג מתוך "ספר המרטירים של פוקס" (1563). בפיו תפילה: "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה" ויליאם טינדייל (באנגלית: William Tyndale;  1494– 6 באוקטובר 1536) היה מלומד אנגלי, ממובילי הפרוטסטנטים בארצו ומתרגם התנ"ך והברית החדשה לאנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה וויליאם טינדייל · ראה עוד »

וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ -1619), היה מורה צדק בעיר פאס, מחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ווידאל הצרפתי (הצוף דבש) · ראה עוד »

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

חָדָשׁ!!: תורה ווידוי (יהדות) · ראה עוד »

וידוי מעשרות

וידוי מעשרות בהלכה הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.

חָדָשׁ!!: תורה ווידוי מעשרות · ראה עוד »

ויואל משה

ויואל משה הוא ספר שחובר על ידי האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא פורש את משנתו האנטי ציונית.

חָדָשׁ!!: תורה וויואל משה · ראה עוד »

כ"ז בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: תורה וכ"ז בכסלו · ראה עוד »

כאשר המלך נמרוד

כאשר המלך נמרוד (בלאדינו: Kuando el Rey Nimrod) הוא שיר עממי בלאדינו, הידוע גם בשם "אברם אבינו".

חָדָשׁ!!: תורה וכאשר המלך נמרוד · ראה עוד »

כנסיית גבירתנו מרים מציון

הקפלה בה שוכן ארון הברית לפי האמונה הנוצרית האורתודוקסית האתיופית ציור קיר של תשעה קדושים בכנסייה פרסקו ה"הבתולה הלבנה" אוחזת בישו כנסיית גבירתנו מרים מציון (בשפות האתיופיות: "איגזיהיטנה מרים יציון יאתיופיה אורתודוקס באית-קריסטיאן") המשתייכת לכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא הכנסייה החשובה ביותר ומהעתיקות ביותר שבאתיופיה.

חָדָשׁ!!: תורה וכנסיית גבירתנו מרים מציון · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת, באמצעות נגינה על חצוצרה, ברחובות העיר תל אביב' 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: תורה וכניסת שבת · ראה עוד »

כפירה (דת)

כופר (וביהדות: אפיקורוס) הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות.

חָדָשׁ!!: תורה וכפירה (דת) · ראה עוד »

כפייה דתית

כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת בחופש הבחירה או במצפון של הציבור או של הפרט.

חָדָשׁ!!: תורה וכפייה דתית · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

בהלכה, כרמלית, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים.

חָדָשׁ!!: תורה וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כרם נבות

מותו של נבות. קספר לויקן 1712. כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע ב. על פי הסיפור, אחאב מלך ישראל חשק בכרמו של נבות היזרעאלי, ששכן בסמוך לארמון המלך ביזרעאל, והציע לנבות למכור לו אותו.

חָדָשׁ!!: תורה וכרם נבות · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש שמופיע בתורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים.

חָדָשׁ!!: תורה וכרת · ראה עוד »

כריתה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וכריתה · ראה עוד »

כשרות

שחיטה כשרה הכשרת כלים לפסח במאה שערים. ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה.

חָדָשׁ!!: תורה וכשרות · ראה עוד »

כתם (נידה)

בהלכות נידה כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, וישנו ספק האם הגיע מרחם האישה.

חָדָשׁ!!: תורה וכתם (נידה) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: תורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (Leningrad Codex) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך, אשר נכתב בקהיר בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים רבים - עד תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: תורה וכתבי יד אבודים בתולדות ישראל · ראה עוד »

כתובת קעקע

כתובת קעקע על כף יד כמה מ-13 הקעקועים של הכוכבת אנג'לינה ג'ולי מקעקע כתובות קעקע על רגלה של בחורה כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוכנסים באופן קבוע מתחת לעור לקישוט או סימון.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובת קעקע · ראה עוד »

כתובת תאודוטוס בן וטנוס

כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל כתובת תאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובת תאודוטוס בן וטנוס · ראה עוד »

כתובה

אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה כתובה מהמאה ה-18 כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובה · ראה עוד »

כתובות תחום גזר

כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובות תחום גזר · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד).

חָדָשׁ!!: תורה וכתובים · ראה עוד »

כל אלמנה ויתום לא תענון

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן הוא איסור מן התורה לצער אלמנה ויתום.

חָדָשׁ!!: תורה וכל אלמנה ויתום לא תענון · ראה עוד »

כלאי בהמה

פרד (Mule). הוולד הנוצר מהרבעת חמור עם סוסה. זהו יציר-הכלאים השכיח ביותר. איסור כלאי בהמה הוא אחד מאיסורי הכלאיים בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש.

חָדָשׁ!!: תורה וכלאי בהמה · ראה עוד »

כלאיים

כִּלְאַיִם הוא שם כולל לשבע מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי: זריעת שני מינים בשדה אחד (כלאי זרעים), הרכבה של שני אילנות (כלאי אילן), זריעה של תבואה בתוך כרם (כלאי הכרם), הרבעה של שני מינים שונים של בהמות וחיות (כלאי בהמה), בנוסף חל איסור דומה על עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים (הנקרא לא תחרוש בשור ובחמור יחדו), וכן איסור לבישת בגדים שעשויים משילוב של צמר ופשתן (שעטנז).

חָדָשׁ!!: תורה וכלאיים · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כלב אפנדופולו

כלב אפנדולופו נקרא גם 'כלב בן אליהו' (1464–1525) משורר וחכם קראי בן סוף המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: תורה וכלב אפנדופולו · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כלי המשכן

דגם של ארון הברית, בוושינגטון די סי שבארצות הברית המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) שולחן לחם הפנים בדגם המשכן בתמנע דגם של מזבח הזהב כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי המשכן · ראה עוד »

כלי יקר

כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי יקר · ראה עוד »

כבש (מזבח)

מזבח העולה, כבש המזבח בקדמת התמונה. כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה וכבש (מזבח) · ראה עוד »

כבוד המת

בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: תורה וכבוד המת · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי.

חָדָשׁ!!: תורה וכהן גדול · ראה עוד »

כופר נפש

כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.

חָדָשׁ!!: תורה וכופר נפש · ראה עוד »

כושי

בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של ויליאם שייקספיר, "אותלו", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי" כושי היא מילה שמקורה בתנ"ך, שמתייחסת לאדם (לרוב ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר (קרוב לשחור).

חָדָשׁ!!: תורה וכושי · ראה עוד »

כולל שומרי החומות

מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008) כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856.

חָדָשׁ!!: תורה וכולל שומרי החומות · ראה עוד »

כולל חבת ירושלים

סמל הכולל ארגון כולל חבת ירושלים - צדקת רבי מאיר בעל הנס נוסד בשנת ה'תק"ץ על ידי יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וכולל חבת ירושלים · ראה עוד »

ככותבת

ככותבת הגסה הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".

חָדָשׁ!!: תורה וככותבת · ראה עוד »

כי אשמרה שבת

"כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת" הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה וכי אשמרה שבת · ראה עוד »

כיסוי ראש לנשים (הלכה)

פיאות וכובעים) כיסוי ראש חלקי האופייני לזרמים מקלים בציבור הדתי כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.

חָדָשׁ!!: תורה וכיסוי ראש לנשים (הלכה) · ראה עוד »

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וכיפת הירדן · ראה עוד »

כילפריק הראשון

פורטרט כילפריק הראשון כילפריק הראשון (בערך 539 - ספטמבר 584) היה מלך נויסטריה מ-561 עד מותו.

חָדָשׁ!!: תורה וכילפריק הראשון · ראה עוד »

כיבוש היצר

כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוש היצר · ראה עוד »

כיבוי ביום טוב

כיבוי אש מלאכת מכבה- היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »

י"ב בכסלו

סלבדור לפני טביעתה.

חָדָשׁ!!: תורה וי"ב בכסלו · ראה עוד »

י' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וי' בתמוז · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי הזמן שמופע השמש עושה מחזור אחד בשמים (סיבוב אחד שלם).

חָדָשׁ!!: תורה ויממה · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וימות המשיח · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וימי הודאה · ראה עוד »