סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תלמוד בבלי

מַדָד תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. [1]

1633 יחסים: ArtScroll, HebrewBooks, ממלכת פרס, ממחרת השבת, מאגר תורני, מאדים, מאיר מארים שאפיט, מאיר מלובלין, מאיר אריק, מאיר צבי גרוזמן, מאיר ש"ץ, מאיר שיף, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר ברנדסדורפר, מאיר יחיאל הולשטוק, מאיר יונה (רב), מנפטה, מנחם (זוגות), מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל חן, מנחם מורשת, מנחם נחום קפלן, מנחם כהנא, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מנחת חביתין, מנדעים, מנהג (יהדות), מנורת הכנסת, מנוח, מנוח הנדל, מסעוד חי רקח, מסורת הש"ס, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעשר שני, מסכת מעילה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת אהלות, מסכת נזיר, מסכת נגעים, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סופרים, מסכת סוטה, מסכת סוכה, ..., מסכת ערלה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עדיות, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת פרה, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמורה, מסכת תענית, מסכת תרומות, מסכת טבול יום, מסכת טהרות, מסכת זבחים, מסכת חלה, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת ביצה, מסכת ביכורים, מסכת גיטין, מסכת דמאי, מסכת דרך ארץ, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת כלאיים, מסכת כלה רבתי, מסכת כלים, מסכת יבמות, מסכת יומא, מסכתות קטנות, מעמד הר סיני, מעמיד (סוכה), מערת רבי שמעון בר יוחאי, מערת המכפלה, מעשר ראשון, מעשה מרכבה, מעשה אבות סימן לבנים, מעשה שבת, מעשה בראשית, מעשה העז, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, מעלין בקודש ואין מורידין, מעברות הירדן, מעילה (הלכה), מצמיח קרן ישועה, מצבות נחל קדרון, מצדה, מצוות מינוי מלך, מצוות שבין אדם לחברו, מצווה, מקלקל (מונח הלכתי), מקובל, מר עוקבא, מר זוטרא בר מר זוטרא, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בר רב אשי, מר בר רב הונא, מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא, מרא דאתרא, מראית עין, מרקוס יסטרוב, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי עקיבא פרידמן, מרדכי פלונגיאן, מרדכי פוגלמן, מרדכי פינחס טייץ, מרדכי שטרנברג, מרדכי זאב איטינגא, מרדכי בנט, מרדכי גימפל יפה, מרדכי היהודי, מרדכי כסלו, מרדכי יצחק רבינוביץ, מרורים, מרוז (אתר מקראי), מרכז חב"ד העולמי - 770, מרים המגדלית, מרים החשמונאית, משמרת חזיר, משנה, משנה מקום משנה מזל, משנה סדורה (הוצאת ספרים), משנה תורה, משפט עברי, משפט המלך, משפחת שונצינו, משקה חריף, משתה בלשאצר (רמברנדט), משל הסעודה הגדולה, משלי, משלי שועלים, משה מפיזענץ, משה מקוצי, משה מרגלית, משה סופר (ערלוי), משה קטן, משה שטינברג (רב), משה חסקין, משה חלאווה, משה בן יצחק בונמש, משה בצלאל לוריא, משה דנישבסקי, משה יאיר וינשטוק, משהה נקביו, משכן גבעון, משיח, משיח שקר, מת מצווה, מתן בסתר, מתנה על מנת להחזיר, מתנות לאביונים, מתושלח, מתיבתא (פירוש), מלמלה, מלאכת זורה, מלאכת בורר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת גוג ומגוג, מלווה מלכה, מלכי-צדק, מטטרון, מטבעות ארץ ישראל, מזל, מזבח, מזבח הנחושת, מזבח העולה, מזדק, מחצית השקל, מחלף סומך, מחזיר גרושתו, מבנה בית המקדש, מבצעי הרבי מחב"ד, מבוי עקום, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילת תענית, מדרש שמואל, מדרש תנחומא, מדרג חברתי (בעלי חיים), מדבר פארן, מדבר צין, מדבר שור, מהר"י בן לב, מהדורה מוערת, מוסד הרב קוק, מופנה, מופלא הסמוך לאיש, מוצא, מוצא ביתא ישראל, מוקצה, מוקצה ביום טוב, מורא מקדש, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מוח, מודל הארץ ככדור, מודים דרבנן, מודיעין-מכבים-רעות, מודיעים, מוות מוחי, מכשירי אוכל נפש, מכלוף עידאן, מכון ממרא, מכון הרב מצליח, מכון ירושלים, מי שהיה נשוי שלוש נשים, מים מגולים, מינות (יהדות), מיניות ביהדות, מיסטיקה יהודית, מיץ ענבים, מיתה עושה ניפול, מילתא אגב אורחא, מילון בן-יהודה, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, מיכאל סוקולוף, מיכאל שטרייכר, מיכאל לוי פרומקין רודקינסון, מיכל, מיכל זילבר, מיכה, אמציה, אמונת חכמים, אמונה טפלה, אמוראי בבל, אמוראים, אמימר, אמימר בר מר ינוקא, אאוגסבורג, אנן סהדי, אנא בכוח, אנציקלופדיה תלמודית, אנומה אליש, אנוסים, אספמיה, אספרג רפואי, אסתר רבה, אסטרולוגיה, אפעה, אפר, אפרסמון (בושם), אפרים זורייבין, אפיקומן, אפילפסיה, אפיית מצות, אקרוסטיכון במקרא, ארמית, ארמית בבלית, ארתור שפנייר, ארז סלע, ארבע רשויות השבת, ארבע לשונות גאולה, ארבע התקופות, ארבע כוסות, ארגמן, ארון הברית, אריסטובולוס השני, אריח על גבי לבנה, אריה שטרן, אריה ליב ילין, אריה לייב גינצבורג, אריוך (דניאל), אש תוקד בקרבי, אשר הניא, אשר וייס, אשרי יושבי ביתך, אשת מנוח, אשת פוטיפר, את והב בסופה, אתרא קדישא, אתחלתא דגאולה, אתה חוננתנו, אתה יצרת, אתונו של בלעם, אל אסקוריאל, אל תעש עצמך כעורכי הדיינים, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר משה הורוויץ, אלעזר מגרמייזא, אלעזר אזכרי, אלעזר פלקלס, אלעזר בן חרסום, אלפא ביתא דבן סירא, אלפבית עברי, אלפבית שומרוני, אלתר הילביץ, אלברטוס מגנוס, אלוף בצלות ואלוף שום, אלכסנדר סנדר מרגליות, אליעזר פאפו, אליעזר שמשון רוזנטל, אליעזר ברגמן, אליעזר יהודה פינקל, אליקים בן משולם, אלישע בן אבויה, אלישע בעל כנפיים, אלישע דנגור, אלישבע בת עמינדב, אלישיב, אליה, אליהו מרדכי ולקובסקי, אליהו משה פאניז'יל, אליהו פיינשטיין, אליהו רפאל היישריק, אליהו רגולר, אליהו שלמה ליס, אליהו ברוך פינקל, אליהו הנביא (שיר), אליהו הכהן (רב), אחשוורוש, אבן גולל, אבן השתייה, אבן הטוען, אבא מרי בן אליגדור, אבא שאול, אבא שאול (תנאים שונים), אבא שאול בן בטנית, אבא בר אחא בר סלא מכפרי, אבא דוד גולדפיין, אבא יוסי בן חנן, אבא יודן, אבר המדולדל, אברהם מן ההר, אברהם מאיר אפשטיין, אברהם ארלנגר (רב), אברהם אליהו קפלן, אברהם פינסו, אברהם קרוכמל, אברהם רזניק (רב), אברהם חיים שור, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בינג, אברהם גרודזינסקי, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם הגר, אברהם הכהן יצחקי, אברהם יעקב זלזניק, אברהם יצחק כץ, אברהם ישעיהו קרליץ, אבשלום, אבטליון (זוגות), אבטליון ממודנה, אבטולמוס, אבהות, אבוה דשמואל, אבי אבות הטומאה, אבי בקר, אבימי מהגרוניא, אבימי בן רחבה, אבימי בר פפי, אבימי בריה דרבי אבהו, אביאסף בן קרח, אבישג השונמית, אביתר, אביטל (דמות מקראית), אביגדור הכהן, אביגיל בת ישי, אביה בן ירבעם, אגם החולה, אגדות החורבן, אגורנומוס, אדמון, אדם וחוה, אדר, אדולף נויבאואר, אהרן משה טויבש, אהרן אופנהיימר, אהרן ליכטנשטיין, אהרן הימן, אהרן יהודה לייב שטינמן, אהבת ה', אומנות, אום ג'וני, אוננות, אונקלוס, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר החכמה, אור הנר, אושא, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אוטודידקטיות, אוזן, אכילת בשר ביהדות, אכילה גסה, אין מערבין שמחה בשמחה, אין אפוטרופוס לעריות, אין אישה מעזה פניה בפני בעלה, אין שמחה אלא בבשר ויין, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, אינפלציה, אינקונבולה, איסר זלמן מלצר, איסור ערלה, איסור עריות, איסור ייחוד, אירוס (כלי נגינה), איש אשכולות, אישה שאין לה וסת, איתן האזרחי, איתמר וולגלרנטר, איליה קפיטולינה, איוב, איילי מושק, אייזיק הירש וייס, נס פך השמן, נסים קרליץ, נסים וידאל, נעמי כהן, נערן (יישוב קדום), נעשה ונשמע (ארגון), נפתלי צבי פרוש, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי בן מנחם, נקדימון בן-גוריון, נר לאחד נר למאה, נרות שבת ויום טוב, נשיאת מטרייה בשבת, נתן שפיגלגלס, נתן בוקובזה, נטע שילר, נטילת ידיים, נזיר (יהדות), נח, נח מוזס, נחמן קרוכמל, נחום איש גמזו, נחום ווידנפלד, נחוניא חופר שיחין, נחותי, נדר, נדר (יהדות), נדב ואביהוא, נהר די-נור, נהרדעא, נו"ן הפוכה, נועדיה, ניקולס דונין, נירון קיסר, ניגון נשים, נידה, סמט, סמוך ונראה, סמיכות, סאה (מידת נפח), סם (כללי), סעודה מפסקת, ספר איוב, ספר עזרא, ספר שעשועים, ספר המצוות לרמב"ם, ספר האגדה, ספר החילוקים, ספר הישר, ספר הישר (רבנו תם), ספר יצירה, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספר יונה, ספרא, ספרד, ספרות, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות האגדה היהודית, ספרי, ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ספרי הגר"א, ספריית בית אל, ספריית הוותיקן, סתמאים, סלמאן אליהו, סלה (מונח מקראי), סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סדר טהרות, סדר זרעים, סדר הדורות, סדום, סוסיא (יישוב עתיק), סוטה (הלכה), סכין שחיטה, סימנים (תלמוד), סיני ועוקר הרים, סיטומתא, סיחון, סיד, סיום מסכת, עמק המכמתת, עמק החולה, עם הארץ, עם הספר (סדרת ספרים), ענן בן דוד, עני המהפך בחררה, עניי עירך קודמים, עפר ארץ ישראל, עצמות יוסף, עקרות הלכתית, עקבתא דמשיחא, עקדת יצחק, עקיבא איגר, ער, ער אציל, ערפה, ערבה (צמח), עשרת בני המן, עשרת הדיברות, עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, עשה לילות כימים, עשה דוחה לא תעשה, עתניאל בן קנז, על דאטפת אטפוך, על הנסים, עלון שבת, עלות השחר, עלילת החמור, עלייה לארץ ישראל, עלייה לקבר, עלייה לתורה, עזאזל, עזרא ציון מלמד, עזרא הסופר, עזרת נשים (בית המקדש), עזרה, עזריה פיגו, עבודה זרה, עבירה לשמה, עדלאידע, עדין אבן ישראל, עדים זוממים, עוסק במצווה פטור מן המצווה, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עולת ראייה, עוז והדר, עובדיה הדאיה, עוגב, עין יעקב (חיבור), עיפא, עיצוב ספרים, עיר מקלט, עיר הנידחת, עיראק, פנחס אפשטיין, פנחס בר חמא, פנחס הורוביץ, פסקי תוספות, פסוקי דזמרא, פסכתר, פסיקת הלכה, פרנס, פרנסה מלימוד תורה, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרץ מקורביל, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות המשנה, פרשת ויהי בנסוע, פרוס העצרת, פרוזבול, פרישה סמוך לווסת, פרישי מדברא, פרייה ורבייה, פתגם, פלך (כלי), פלטיהו בן בניהו, פליאדות (צביר כוכבים), פטרוס, פטריות, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פורטל הדף היומי, פורים, פולדה (עיר), פיס (בית המקדש), פירוש רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש רש"י לתורה, פירוש חלומות, פיטום הקטורת, צ, צמצום (הלכה), צאת הכוכבים, צנזורה על ספרים עבריים, צניעות (יהדות), צער בעלי חיים, צער בעלי חיים (יהדות), צפורה במלון, צרעת מרים, צרעה (אתר מקראי), צרה (יהדות), צליבת ישו, צבי הירש לוין, צבי הירש ביאלה, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), צבי הירש הכהן וולק, צבי יוסף רזניק, צדוק, צדוק הכהן מלובלין, צום גדליה, צופן אתב"ש, צופן החלפה, צור באהר, ציפור הנפש, ציפורי (יישוב עתיק), ציצית, צילום פוסט-מורטם, ציטוט, קמצא ובר קמצא, קמור, קאת (צמח), קם ליה בדרבה מיניה, קנסו של עזרא, קנה הנשימה, קניין כסף, קערת השבעה, קפיצת הדרך, קרנא, קרלין (פינסק), קריאת הגבר, קריאת ההלל, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, קשר (חבל), קשת בענן, קללת האדם והאשה, קברי המלכים, קבלת שבת, קבב, קדם (בית מכירות פומביות), קדושה דסידרא, קדיש, קהלת רבה, קונקורדנציה, קונטרס, קופים, קורטוב, קורח, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן התמיד, קורבן יולדת, קורה טה איפסום, קול באישה ערווה, קול הדף, קולמר, קובץ שיעורים, קווינטוס טיניאוס רופוס, קיקיון מצוי, קיש אבי שאול, קידה, קידוש, קידוש השם, קידוש ידיים ורגליים, ר"י מיגאש, רמ"א, רמח"ל, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, ראם (מיתולוגיה), ראש חודש, ראש השנה, ראש השנה לאילן (הלכה), ראשונים, ראשית הגז, ראובן, ראובן מרגליות, רעם, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל ביטון, רפאל כדיר צבאן, רפאים, רפואה מונעת, רש"י, רשב"ם, רשימות (חב"ד), רחמים חי חויתה הכהן, רחל, רחל בת כלבא שבוע, רב (אמורא), רב מרי בר רחל, רב אסי, רב אשי, רב אחא (אמורא), רב אחא מדפתי, רב אחא בר רב איקא, רב אחא ברדלא, רב אחאי, רב אבדימי בר חמא בר חסא, רב אבהו, רב אדא בר אהבה, רב נחמן, רב נחמן בר יצחק, רב ניסים גאון, רב ספרא, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב פנחס, רב רחומי השלישי, רב שינוי, רב חמא, רב חנן בר רבא, רב חנניה, רב חסדא, רב חלקיה בר טובי, רב הונא, רב הונא (פירושונים), רב הונא בריה דרב נתן, רב הינק, רב כהנא מפום נהרא, רב יעקב מנהר פקוד, רב יצחק בר שמואל בר מרתא, רב ירמיה בר אבא, רב יחזקאל, רב יהודה, רב יוסף ראש הסדר, רב יוסף בר חמא, רבן גמליאל הרביעי, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבאי מרוב, רבנו חננאל, רבה, רבה בר אבוה, רבה בר רב הונא, רבה יוסי, רבי מאיר, רבי מנא, רבי אסי, רבי אפטוריקי, רבי אלעזר חסמא, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אחא (תנא), רבי אחא בר חנינא, רבי אבא, רבי אבא (פירושונים), רבי אבא בר אבינא, רבי אבין, רבי אייבו, רבי עקיבא, רבי פינחס בן יאיר, רבי שמעון בן אלעזר, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי תנחומא, רבי לוי, רבי זירא, רבי חנינא איש אונו, רבי חנינא בן תרדיון, רבי חנינא בן דוסא, רבי חלקיה, רבי חלבו, רבי חייא, רבי בנימין בר יפת, רבי ברכיה, רבי כרוספדאי, רבי ינאי, רבי יעקב בר אידי, רבי יצחק, רבי יצחק נפחא, רבי יצחק דמן קרטיגנין, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהושע דסכנין, רבי יהודה, רבי יהודה נשיאה השני, רבי יהודה הנשיא, רבי יונתן בן אלעזר, רבי יונה, רבי יוסי בר זבידא, רבי יוסי בר חנינא, רבי יוסי הגלילי, רבי יוחנן, רבין (אמורא), רבינא, רבינא האחרון, רומא העתיקה, רות קלדרון, רות רבה, רוב בעילות אחר הבעל, רימון (אתר מקראי), רימון מצוי, ריש לקיש, ש"ס, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שמאליות, שמאי הזקן, שמע ישראל, שמעון משה דיסקין, שמעון הצדיק, שמעון השני, שמעי בן גרא, שמעיה, שמשון, שמשון אורנשטיין, שמשון ברויאר, שמשון ורטהיימר, שמחה ראובן עדלמן, שמחה בונם סופר, שמואל קרויזר, שמואל ריינר, שמואל שאטין, שמואל שאול לוי, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל שטראשון, שמואל ברנד, שמואל בריה דרב אבהו, שמואל גדליה ניימן, שמואל הקטן, שמואל ויטאל, שמואל יצחק הילמן, שמירת הנפש, שמירת הלשון, שמיטת קרקעות, שמיטה, שאלי שרופה באש, שאול (מיתולוגיה), שאול מאמסטרדם, שאול אלתר, שאול שקד, שאול ליברמן, שאילתא (דרשה), שאילתות דרב אחא, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זלמן מלאדי, שניים מקרא ואחד תרגום, שניים שעשאוה, שער ניקנור, שער שושן, שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שעיר לעזאזל (מצווה), שפת אמת (ספר), שפטיה בן אביטל, שפות שמיות, שריפת התלמוד, שתיית יין בפורים, של (מילת יחס), שלמה מורג, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה איגר, שלמה נתן קוטלר, שלמה סיריליו, שלמה עדני, שלמה קניבסקי, שלמה טנא, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה זלמן עמריך, שלמה זלמן פינס, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה ברויאר (משגיח), שלמה גורן, שלמה הופמן, שלמה הכהן (רב), שלשלת הקבלה, שלומציון המלכה, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלום עליכם (פיוט), שלום רצבי, שלום שכנא מלובלין, שלום שכנא זאהן, שלוש השבועות, שלילת התארים, שליח עושה שליח, שחמט, שחיטה (הלכה), שבע מצוות בני נח, שבעת המינים, שבעת הישנים של אפסוס, שבעה עשר בתמוז, שברירי, שבתי בן דב, שבט לוי, שבועת היסת, שבור השני, שביט היילי, שד"ל, שה"י פה"י, שומע כעונה, שושלת בעלז, שושבין, שולמית, שוטנשטיין, שוהם, שווה לכל נפש, שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא, שכניה בן יחיאל, שכירת רשות, שכיב מרע, שימוש חכמים, שינוי שם, שיקוץ משומם, שיר של פגעים, שיר המעלות, שיר השירים, שיר השירים רבה, שישים ריבוא, שילה רפאל, שילוח הקן, שיטת ריב"ב, שיטת זילברמן, שיטת הרבדים, שיחין, שיבוטה, שידוך, שיכון בבלי, תמר (בת דוד), תאומים סיאמיים, תאודיציה, תנ"ך, תנא דבי אליהו, תנאי בני גד ובני ראובן, תנו רבנן (שיר), תנינאים, תענית בכורות, תערובת (הלכה), תפילת מנחה, תפילת הדרך, תפילת ותיקין, תפילין, תקנות הקהילה, תקוע (יישוב מקראי), תקוותנו, תרפים, תרגומי התנ"ך, תרגום השבעים, תרומה גדולה, תרי עשר, תרי"ג מצוות, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תשעה באב, תשבץ היגיון, תל שקמונה, תל חנתון, תל בני ברק, תל בית ירח, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תלמוד ירושלמי, תלמוד ישראלי, תלמוד ישראלי – מסכת העצמאות, תלמיד חבר, תלמיד חכם שסרח, תחש (תנ"ך), תחום שבת, תחכמוני (דמות מקראית), תהילים, תוספתא, תוספות, תוספות איוורא, תורת אמת (תוכנה), תורה, תורה שבעל-פה, תולדות עם עולם, תולדות תנאים ואמוראים, תולדות הדפוס העברי, תכריכים, תכלת, תיאטרון יידיש, תיאבון, תינוק שנשבה, תיקון הכללי, תיקוני הזוהר, תיקוף, ל"ט אבות מלאכה, ל' בתשרי, לא תתגודדו, לא תחנם, לא תחסום שור בדישו, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא ילבש, לקוטי שיחות, לשם ייחוד, לשון נקייה, לשון חז"ל, לשכת פרהדרין, לשכת הפרווה, לשכת הגזית, לשכות העזרה, לטקיה, לטרינה, לזרוס גולדשמידט, לחם הפנים, לב יודע מרת נפשו, לבן הארמי, לובומל, לוד, לוואי (פירושונים), לווייתנאים בתרבות, לוי בר סיסי, לכה דודי, ליקוי ירח, ליל תיפח, לילית (מיתולוגיה), ט"ו באב (מועד), ט' בחשוון, טעמי המקרא, טעם כעיקר, טעות - לעולם חוזר, טל חיים, טבריה, טבל, טבילת עזרא, טומאת כלים, טומאה וטהרה, טור מלכא, טובל ושרץ בידו, טוביה חטא וזיגוד מינגד, טיקטין, טיוטה, ז' בתמוז, זמרי בן סלוא, זאב וולף הלוי טירנואר, זפק, זרח ורהפטיג, זרוע, לחיים וקיבה, זליג ראובן בנגיס, זבל"א, זבד הבת, זה נהנה וזה לא חסר, זורק אבן למרקוליס, זכריה מנדל כ"ץ, זכריה זרמתי, זכריה בן הקצב, זכריה בן יהודה אגמאתי, זכות הלילה הראשון, זימון, זיקוקין די-נור, זיהוי מקום המקדש, חמצה, חמת גדר, חמת דאר, חמורו של משיח, חמי טבריה, חנן מאישקיא, חנן בן אבישלום, חנן בן חנן, חנן בישא, חנמאל בן שלום, חנניה בן אחי רבי יהושע, חנניה בן נדבאי, חנניה בן חזקיה, חנניה, מישאל ועזריה, חנוך ארנטרוי, חנוכה, חסדאי אבן שפרוט, חסיד שוטה, חסידות סוכטשוב, חסידות חב"ד, חפץ חיים (ספר), חצב מצוי, חציצה, חק לישראל, חקלאות בעל, חרס הדרייני, חרבונה, חרוב, חלה (מתנות כהונה), חלום, חטא בני האלוהים, חז"ל, חזקיה פייבל פלויט, חזקיהו, חזון איש, חזון העצמות היבשות, חברה קדישא, חג הגאולה, חדושי מרן רי"ז הלוי, חדושים ובאורים, חומוס, חוני המעגל, חוצנים, חוקי חמורבי, חורבן בית המקדש, חושן, חושיאל בן אלחנן, חול המועד, חולדה הנביאה, חולדה ובור, חוה, חוה בכרך, חכמי יבנה ברומא, חינוך קטן לתפילין, חיפה, חיק אברהם, חילול שבת, חיבור ספר הזוהר, חידוש מצוות התכלת, חידושי רבי שמעון יהודה הכהן, חיה (יהדות), חיים מחוץ לכדור הארץ, חיים מוולוז'ין, חיים מיכאל דב ויסמנדל, חיים אלעזר שפירא, חיים קניבסקי, חיים רבינוביץ, חיים שבתי, חיים בן עטר, חיים ברלין, חיים בז'רנו, חיים יעקב לוין, חיים יצחק קארב, חיים יהושע קסובסקי, חיים יהודה ליב ליטווין, בן, בן סירא, בן ציצית הכסת, בן שמונה, בן בבי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בארה של מרים, בנות צלפחד, בני ליס, בני ברק, בני ברק (יישוב עתיק), בני בתירה, בנימין, בנימין עוזר, בנימין קוסובסקי, בנימין זאב בנדיקט, בנימין זאב וולף בוסקוביץ, בעל זבוב (אל), בעלי הנפש, בעלי התוספות, בצלאל רנשבורג, בצלאל בן אורי, בצלאל הכהן, בקעת בית שאן, בקעת הבטיחה, בר מצרא, בר פלוגתא, בר קפרא, בר בי רב דחד יומא, בר כוכבא, בר יעקב, ברניקי, ברוך מקוסוב, ברוך שמעון שניאורסון, ברוך שאמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ברוך דב פוברסקי, ברוך יצחק ליפשיץ, ברוריה, ברכת מציב גבול אלמנה, ברכת משנה הבריות, ברכת אבות, ברכת אירוסין, ברכת רפואה, ברכת שמואל, ברכת שומע תפילה, ברכת חכם הרזים, ברכת בורא נפשות, ברכת המזון, ברכת המינים, ברכת הלבנה, ברכת החמה, ברכת הים הגדול, ברכת כלה, ברכת כהנים, ברכה אחרונה, ברכה ראשונה, ברכות קריאת שמע, ברכות התורה, ברירה (הלכה), ברית מילה, ברית הכהונה, ברית יצחק, ברייתא, ברייתא דישועה, בשר על גבי גחלים, בשר בחלב, בת קול, בת כהן, בתיה בת פרעה, בלעם בן בעור, בזל, בבא, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בן בוטא, בבלי, בגתן ותרש, בגדי אבל, בגדי כהונה, בדיקת חמץ, בדיחה, בורסיפה, בורקס, בורר ביום טוב, בורגתא, בכור בהמה טהורה, בכורות, ביאה שלא כדרכה, בינינו, ביצה (מזון), ביקור חולים, בישולי גויים, בית מדרש פלורליסטי, בית קברות, בית חנן (כהונה גדולה), בית חורון (עיר מקראית), בית ביתוס, בית גרמו, בית דין (הלכה), בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השלישי, בית המטבחיים, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית התקיעה, בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר, בית הכנסת שף ויתיב, בית הכנסת העתיק מוצא, בית הישימות, בית כנסת, בית יעזק, ביתא ישראל, ביטול איסור לכתחילה, ביטול תורה, ביטול כלי מהיכנו, ג. אריוך, גמרא סדורה המאיר, גארום, גאולה, גנוסיס, גניבא, גפ"ת, גרמא בשבת, גת (משטח דריכה), גט, גזרת תקרה, גבאי צדקה, גבריאל, גבריאל טולדנו, גביהא בן פסיסא, גד נבון, גדר (עיר מקראית), גדליה שמלקיש, גדור (עיר מקראית), גוסטב דלמן, גופן, גוש חלב, גולם (מיסטיקה), גוליית, גוי, גילוי אליהו, גיחון, גיור, ד' בתשרי, ד'ר"ס, דמא בן נתינה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דמי ולדות, דניאל, דניאל בומברג, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוס וילנא, דפוסי התלמוד הבבלי, דקדוקי סופרים, דרקון, דרשו ד' ועוזו, דרכי לימוד התלמוד, דרכיה דרכי נועם, דלילה, דבקות בתלמידי חכמים, דברי דוד האחרונים, דברים, דבש, דבורה הנביאה, דון מינה ואוקי באתרה, דון חואן, דואר, דורסי לילה בתרבות, דוד, דוד אבודרהם, דוד ניטו, דוד פרנקל, דוד רוזנטל, דוד לוריא, דוד לוין, דוד טביל ממינסק, דוד חנזין, דוד בן-גוריון, דוד הלבני, דוד ובת שבע, דוד וגוליית, דוד יצחק מן, דינא דמלכותא דינא, דיר אל-בלח, דיג בארץ ישראל, דייג, ה' בכסלו, ה'שנ"ו, ה'ת"ד, ה'תמ"א, ה'תע"ט, ה'תק"ח, ה'תקנ"ד, ה'תקס"ז, ה'תקט"ז, ה'תר"ם, ה'תרמ"ו, ה'תכ"ט, המצור על ירושלים (70), המקושש, המרד הגדול, המשכן, המוות בשפה העברית, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האימפריה הסאסאנית, האיסור לכהן להורות בשכרות, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, האיגוד לפרשנות התלמוד, הנחת תפילין, הנדח, הספרים החיצוניים, הסכם יששכר וזבולון, הסיגוף ביהדות, העלאה על המוקד, העיטור, הפקר, הפילוג היהודי-נוצרי, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הקהילה היהודית באנטופול, הר הבית, הרמב"ם היומי, הרוג מלכות, השועל והדגים, התפוח (בית המקדש), התקופה הרומית בארץ ישראל, הלעיטהו לרשע וימות, הלל מפאריץ', הלל לומד תורה, הלל הגדול, הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות, הלוח העברי, הלכה, הלכה למשה מסיני, הלכה כבתראי, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הלכות גדולות, הבא להורגך השכם להורגו, הבא במחתרת, הבדלה, הבית השרוף, הגמל המעופף, הגה מצויה, הגהות אשרי, הדס, הדף היומי, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, הדלקת נרות חנוכה, הדלקת הנרות במקדש, הומוסקסואליות בהלכה, הוצאת שבתי פרנקל, הוצאת זרע לבטלה, הוצאה ביום טוב, הור ההר הצפוני, הכרת תודה, הכרתי והפלתי, הכהנים בני צדוק, היסטוריה של ירושלים, ועד בכלל, ועד הישיבות, ורדימוס זיילר, ושתי, ושיננתם, ותודיענו, והדרת פני זקן, וכתבתם, כ"ט בכסלו, כ"ח בשבט, כ"ח בחשוון, כ"ד בחשוון, כניסה להר הבית (הלכה), כפר סבא, כפר חיטיא, כפרות, כרת, כרישה, כשרות, כתר ארם צובא, כתב יד קהיר, כתבי הראי"ה, כל אלמנה ויתום לא תענון, כל נדרי, כל לא ידענא פשיעותא היא, כל דאלים גבר, כל המקיים נפש אחת, כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כל ישראל ערבים זה בזה, כלאב, כלאי הכרם, כללי מלאכת יום טוב, כלכלת שוק, כלי מיתר, כבשת הרש, כבוד הבריות, כדי אכילת פרס, כהן מוחזק, כהן גדול, כולל אברכים, כוי, ככותבת, כיסא הכבוד, כיעור, כיפת הירדן, כיפה (יהדות), כירורגיה, כיבוד אב ואם, כיבוי ביום טוב, י"א באדר, י"א בכסלו, י"ז בטבת, י"ח בניסן, י"ב בכסלו, י"ג מידות, י"ג בניסן, י"ג בכסלו, י' בכסלו, ימי טוהר, ימי בין המצרים, ימים נוראים (עגנון), ינון (שם פרטי), ינישוק, יסוד ושורש העבודה, יסכה, יע"ל קג"ם, יעקב מאיר בידרמן, יעקב אטלינגר, יעקב אבוחצירא, יעקב איש כפר נבוריא, יעקב איש כפר סכניא, יעקב רייפמן, יעקב שפיגל, יעקב זוסמן, יעקב בן חביב, יעקב בן יקר, יעקב בנדטמן, יעקב יהושע פלק, יעבץ (דמות מקראית), יצחק (פירושונים), יצחק מנחם מנדל דנציגר, יצחק מג'לד, יצחק מינקובסקי, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק נוניש בילמונטי, יצחק סולובייצ'יק, יצחק פלקסר, יצחק פוקס, יצחק קוסובסקי, יצחק קוליץ, יצחק שמואל אליהו פינקלר, יצחק שילת, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק זאב ידלר, יצחק זלר, יצחק ברדא, יצחק בכר דוד, יצחק הצרפתי, יצחק יעקב ריינס, יציאת מצרים (מחזה), יציאת מצרים בביקורת המקרא, יציאה מארץ ישראל (הלכה), יקותיאל עזריאלי, ירחמיאל ברודי, ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה), ירושלים בתקופת בית שני, ירוחם ורהפטיג, ישמעאל, ישעיה פיק ברלין, ישעיה די טראני, ישפה, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מיכל רבינוביץ, ישראל אליהו וינטרוב, ישראל פרנצוס, ישראל פורת, ישראל בורגנסקי, ישראל דנדרוביץ, ישראל דוב פרומקין, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישראל יצחק רייזמן, יששכר מאיר, יששכר בר איילנבורג, ישו, ישו (יהדות), ישועה בן יהודה, ישכר בער מזלוטשוב, ישי, ישיבת מערבא, ישיבת נהרדעא, ישיבת פומבדיתא, ישיבת פוניבז', ישיבת רמת גן, ישיבת לייקווד, ישיבת ברכת יוסף, ישיבת בית מתתיהו, ישיבה, ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, יתר הישמעאלי, ילקוט שמעוני, יחסי אסלאם-יהדות, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל עזרא רחמים, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), יחזקאל לנדא, יחזקאל ברשטין, יחיא משה עבודי, יחיא קאפח, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מפריז, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל בר לב, יחיאל היילפרין (רב), יחיד ורבים הלכה כרבים, יגאל לרר, ידידות, יהדות, יהדות אפגניסטן, יהדות איטליה, יהדות עדן, יהדות קוריאה הדרומית, יהדות רבנית, יהדות חרדית, יהדות בבל, יהדות בוקרשט, יהדות ג'רבה, יהדות וורמייזא, יהדות כורדיסטן, יהושע אפרון, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע רפאל בנבנישתי, יהושע שמידט, יהושע בן נון, יהושע בן גמלא, יהושע בן יהוצדק, יהושע בועז, יהושע יצחק שפירא, יהודאי גאון, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אבן שמואל, יהודה ליב דון יחיא, יהודה לייב מאשבוים, יהודה לייב הכהן, יהודה בן אליהו הדסי, יהודה בן טבאי, יהודה בן דורתאי, יהודה בכרך, יהודה ייטלס, יהוה, יומי דפגרא, יואל סירקיש, יואל לייב הלוי הרצוג, יום שבת (שיר), יום ליקוט עצמות, יום טוב, יום טוב ליפמן בסליאנסקי, יום הכיפורים, יום-טוב ליפמן הלר, יונתן שטייף, יונתן בן עוזיאל, יונדב בן שמעה, יונה פרנקל, יונה שטנצל, יונה תאומים-פרנקל, יוסף מוקיר שבת, יוסף מייא, יוסף אלקובי, יוסף אבן אביתור, יוסף סמט, יוסף סקוביץ, יוסף עמר, יוסף ענגיל, יוסף פיימר, יוסף צבי דושינסקי, יוסף רוזין, יוסף שלום אלישיב, יוסף שיינין, יוסף טוב עלם, יוסף זליגר, יוסף בן מתתיהו, יוסף בא-גד, יוסף ברוך סרמוניטה, יוסף בכור שור, יוסף ואשת פוטיפר, יוסי בן יוחנן, יוסי ברבי בון, יוחנן מזרחי, יוחנן סופר, יודישער פערלאג, יין, ייקוב הדין את ההר, יישר כוח, 12 (מספר). להרחיב מדד (1583 יותר) »

ArtScroll

לוגו המחלקה ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה בברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וArtScroll · ראה עוד »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וHebrewBooks · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וממלכת פרס · ראה עוד »

ממחרת השבת

קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וממחרת השבת · ראה עוד »

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצרוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאגר תורני · ראה עוד »

מאדים

מאדים (באנגלית: Mars, מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאדים · ראה עוד »

מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר מארים שאפיט · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר אריק

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855–ט"ו בתשרי תרפ"ו, 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר אריק · ראה עוד »

מאיר צבי גרוזמן

הרב מאיר צבי גרוזמן (מכונה ר' מאנקע; י"ז בשבט ה'תרצ"ד, פברואר 1934 - י"ז בטבת ה'תשע"ז, ינואר 2017) היה ראש ישיבה בקריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובחולון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר צבי גרוזמן · ראה עוד »

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי - הידוע בכינויו "בעל האקדמות" חי בורמיזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר שיף

הרב מאיר בן יעקב שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר שיף · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בצרפת בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר ברנדסדורפר

הרב מאיר ברנדסדורפרתמונה להחלפה מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר(בכתיב יידי: בראנדסדארפער) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר ברנדסדורפר · ראה עוד »

מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר יחיאל הולשטוק · ראה עוד »

מאיר יונה (רב)

הרב מאיר יונה (ה'תרע"ח - כ"ב אדר ב' ה'תדש"מ, 26 במרץ 1984), היה הרב הראשי הספרדי הראשון של עיירת הפיתוח מגדל העמק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומאיר יונה (רב) · ראה עוד »

מנפטה

מנפטה עתיקה: ניתן לראות בחלקה הימני מברשות אשר מסרקות את הסיבים ואת השיניים הפולות את הגרעינים מנפטה (באנגלית: Cotton gin, הלחם של כותנה ומנוע) היא כלי חקלאי המשמש לתעשיית הכותנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנפטה · ראה עוד »

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם (זוגות) · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב יידי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל חן

ממוזערהרב שלמה מנחם מנדל חן (ט"ז בתשרי ה'תרל"ט או ה'תר"מ, 1879 או 1880 - א' באלול ה'תרע"ט, 1919) בנו של הרב דוד צבי חן, היה רב העיר ניז'ין באוקראינה ומנהל ישיבת תומכי תמימים בעיר, מחשובי רבני חב"ד בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם מנדל חן · ראה עוד »

מנחם מורשת

מנחם מורשת (11 בספטמבר 1927 - 20 ביולי 1980) היה מרצה בכיר במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם מורשת · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811-ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) משמש כפרופסור מן המניין בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם כהנא · ראה עוד »

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

תמונה להחלפה הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »

מנחת חביתין

מנחת חביתין היא אחת ממיני קרבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחיצתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנחת חביתין · ראה עוד »

מנדעים

מנדעים הם בני קבוצה אתנו-דתית בעלת דת ולשון ייחודים השוכנים בעיקר בדרום עיראק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנדעים · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

‏‏בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק המנורה ב'גן המנורה', 1957 המנורה בגבעת רם, 1966 הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מנוח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנוח · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסעוד חי רקח

רבי מסעוד חי רקח (ה'ת"נ, 1690 - י' באב ה'תקכ"ח, 1768) נולד באיזמיר לר' אהרון רקח, לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם יצא כשד"ר לטריפולי וכיהן כרב המקום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסעוד חי רקח · ראה עוד »

מסורת הש"ס

חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" מסורת הש"ס הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא, תלמוד בבלי ועוד).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מעשר שני

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מעשר שני · ראה עוד »

מסכת מעילה

מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מעילה · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה ששה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מכשירין · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת אהלות

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת אהלות · ראה עוד »

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נזיר · ראה עוד »

מסכת נגעים

מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נגעים · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סופרים · ראה עוד »

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שוטה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סוּכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת ערלה

מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ערלה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת עדיות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת פרה

מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת פרה · ראה עוד »

מסכת קינים

מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת קידושין

חופה ממוזער מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תמורה · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת תרומות · ראה עוד »

מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת טבול יום · ראה עוד »

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת טהרות · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חלה

מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת חלה · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שנחאי, ה'תש"ב מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת ביכורים

שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת ביכורים · ראה עוד »

מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת דמאי · ראה עוד »

מסכת דרך ארץ

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת דרך ארץ · ראה עוד »

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת התשיעית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת הוריות · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כתובות · ראה עוד »

מסכת כלאיים

מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כלאיים · ראה עוד »

מסכת כלה רבתי

מסכת כלה רבתי הוא חיבור מתקופת הגאונים המידמה לתלמוד הבבלי ומפרש הלכות שונות מתוך ספרות דרך ארץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כלה רבתי · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת כלים · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסכת יומא

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכת יומא · ראה עוד »

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומסכתות קטנות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעמיד (סוכה)

כדי שהסכך יישען על '''מעמיד''' הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו. בהלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעמיד (סוכה) · ראה עוד »

מערת רבי שמעון בר יוחאי

פתח המערה המערה בה התחבא הרשב"י על פי המסורת שילוט הסבר בפתח מערת הרשב"י מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה עתיקה בפקיעין, בה לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 13 שנה וחברו בה את ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומערת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזיאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرم الإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומערת המכפלה · ראה עוד »

מעשר ראשון

המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות- שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשר ראשון · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מעשה אבות סימן לבנים

מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה אבות סימן לבנים · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה שבת · ראה עוד »

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה בראשית · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה העז · ראה עוד »

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה · ראה עוד »

מעלין בקודש ואין מורידין

מעלין בקודש ואין מורידין בקודש הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעלין בקודש ואין מורידין · ראה עוד »

מעברות הירדן

מעבורת על פני הירדן במפת מידבא מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן הם המקומות בהם המים רדודים וניתן לחצות ברגל את הנהר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעברות הירדן · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצמיח קרן ישועה · ראה עוד »

מצבות נחל קדרון

מצבות נחל קדרון, מתוך מפת ירושלים משנת 1868 מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצבות נחל קדרון · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף ציפור. 2007 מצדה, מבט על הסוללה הרכבל בדרך למצדה. 2009. מבט על הפסגה - מדרום לצפון. סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצדה · ראה עוד »

מצוות מינוי מלך

דוד המלך מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג המצוות, והוא חיוב על ישראל למנות עליהם מלך ולכבדו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצוות מינוי מלך · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומצווה · ראה עוד »

מקלקל (מונח הלכתי)

מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומקלקל (מונח הלכתי) · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומקובל · ראה עוד »

מר עוקבא

מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר עוקבא · ראה עוד »

מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר זוטרא בר מר זוטרא · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מר בר רב הונא

רב מר בר רב הונא - מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר בר רב הונא · ראה עוד »

מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא

מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא הם שני אמוראים שחיו בדור החמישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרא דאתרא · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומראית עין · ראה עוד »

מרקוס יסטרוב

מרקוס יסטרוב הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרקוס יסטרוב · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור מן המניין לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה ע"ש יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי עקיבא פרידמן · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ו, 1816 - כ"ח בחשוון ה'תרמ"ד, 28 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה הרב של קטוביץ ולאחר מכן של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי פינחס טייץ

הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז ה'תרס"ח, 7 ביולי 1908 - ד' בטבת ה'תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995) היה רב אמריקאי, רבה של אליזבת, ניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי פינחס טייץ · ראה עוד »

מרדכי שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג (נולד בשנת תש"ח, 1948), הוא ראש ישיבת הר המור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי שטרנברג · ראה עוד »

מרדכי זאב איטינגא

הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 - ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753-1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Markus Bendedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי בנט · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מרדכי כסלו

פרופ' כסלו במעבדה במהלך מחקר על לחם השעורים פרופ' כסלו בוחן את פרי התאנה מרדכי אפרים ("מַרְדוּךְ") כסלו (נולד ב-8 במאי 1937) הוא פרופסור אמריטוס לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי כסלו · ראה עוד »

מרדכי יצחק רבינוביץ

רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ (תרט"ז, 1856, זאגר חדש – ה' בסיוון תר"ף, 22 במאי 1920) היה רב ודרשן ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרדכי יצחק רבינוביץ · ראה עוד »

מרורים

שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרורים · ראה עוד »

מרוז (אתר מקראי)

מרוז הוא אתר המוזכר במקרא בספר שופטים, בשירת דבורה לאחר ניצחון ברק בן אבינועם לסיסרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרוז (אתר מקראי) · ראה עוד »

מרכז חב"ד העולמי - 770

מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו נמצא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרכז חב"ד העולמי - 770 · ראה עוד »

מרים המגדלית

מריה מגדלנה בתמונה מאת אל גרקו מרים המגדלית מתפללת - ציור של הצייר הצרפתי-הולנדי ארי שפר (1795 - 1858) מריה מגדלנה מתוארת בדרך כלל כבעלת שיער ג'ינג'י ארוך, כפי שנראה בציור זה מאת אנתוני פרדריך אוגוסטוס סאנדיס לאחר תחיית ישו זיהתה אותו מרים המגדלית, אך הוא ביקש ממנה: "NOLI ME TANGERE" (אל תגעי בי). הציור מאת אלכסנדר איוואנוב (1835) בברית החדשה, מרים המגדלית (בגרסה הלועזית: מריה מגדלנה) מתוארת כתומכת מרכזית בישו, ונודעה כ"שליחת השליחים" (בלטינית: apostolorum apostola).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרים המגדלית · ראה עוד »

מרים החשמונאית

"מרים עוזבת את כס המשפט של הורדוס"ש ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1887 מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומרים החשמונאית · ראה עוד »

משמרת חזיר

משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשמרת חזיר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה · ראה עוד »

משנה מקום משנה מזל

משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה מקום משנה מזל · ראה עוד »

משנה סדורה (הוצאת ספרים)

ברטנורא בסט קטן וסט גדול. אברכים כותבים סיכום הגמרא כהערות בתוך ספרי "משנה סדורה" שלהם משנה סדורה היא הוצאת ספרים שמוציאה מהדורה של המשנה שמפוסקת ומחולקת לשורות באופן ייחודי שנועד להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה סדורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפט עברי · ראה עוד »

משפט המלך

משפט המלך הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפט המלך · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשקה חריף · ראה עוד »

משתה בלשאצר (רמברנדט)

משתה בלשאצר (בהולנדית: Het feestmaal van Belsazar) הוא ציור שמן על בד מעשה ידי הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשתה בלשאצר (רמברנדט) · ראה עוד »

משל הסעודה הגדולה

משל הסעודה הגדולה הוא משל שנאמר על ידי ישו ומצוטט בבשורה על פי מתי ובבשורה על פי לוקס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשל הסעודה הגדולה · ראה עוד »

משלי

ספר מִשְלֵי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשלי · ראה עוד »

משלי שועלים

מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשלי שועלים · ראה עוד »

משה מפיזענץ

משה בן יצחק מפיזענץ היה פרשן ודרשן יהודי שפעל בשלהי המאה ה-16 במרחב האשכנזי-פולני (מוראביה, פולין).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה מפיזענץ · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי (קוסי) (Coucy) שבחבל פיקרדי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781), מחבר הפירוש פני משה לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה מרגלית · ראה עוד »

משה סופר (ערלוי)

רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר) (כ"ה באייר ה'תרמ"ה - כ"א בסיוון ה'תש"ד) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »

משה קטן

ד"ר משה קטן (פאול קליין, בלועזית) (1920–1995) היה ספרן, היסטוריון בלשן ומתרגם שהתמחה בצרפתית עתיקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה קטן · ראה עוד »

משה שטינברג (רב)

הרב משה הלוי שטיינברג (כ"ב בטבת ה'תרס"ט, 15 בינואר 1909, פשמישל – י' באדר ה'תשנ"ג, 3 במרץ 1993, ירושלים) היה רב בכמה קהילות באירופה, רבה הראשון של קריית ים ואב בית דין לגיור בעיר, שכיהן בתפקידו במשך כשלושים וחמש שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה שטינברג (רב) · ראה עוד »

משה חסקין

הרב משה חסקין (תרל"ב, 1872 - תש"י, 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה, ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה חסקין · ראה עוד »

משה חלאווה

רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה חלאווה · ראה עוד »

משה בן יצחק בונמש

שער הספר "חידושי הלכות מהדורי בתרא" מהדורה ראשונה לובלין ה'ת"ל - 1670. רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא, היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה בן יצחק בונמש · ראה עוד »

משה בצלאל לוריא

רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1835 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה בצלאל לוריא · ראה עוד »

משה דנישבסקי

רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי (ביידיש: דאנושעווסקי; בכתב קירילי: Данишевский; ה'תק"ץ, 1830, סמרגון - ה'תר"ע, 1910, סלובודקה) היה רב ליטאי, רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר הספר "באר משה".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה דנישבסקי · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט, 1899-ט' באב תשמ"ב, יולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 83 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משהה נקביו

המשהה נקביו, כלומר, המתאפק מלעשות צרכיו כאשר הוא מרגיש צורך בכך - עובר בכך על האיסור ההלכתי 'בל תשקצו'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשהה נקביו · ראה עוד »

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשכן גבעון · ראה עוד »

משיח

משיח הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם היהודי, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן ויביא שלמות בתורה ומצוות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשיח · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומשיח שקר · ראה עוד »

מת מצווה

מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומת מצווה · ראה עוד »

מתן בסתר

ביהדות מתן בסתר נתינת צדקה בסתר היא מעלה והידור במצוות צדקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתן בסתר · ראה עוד »

מתנה על מנת להחזיר

מתנה על מנת להחזיר היא הגדרה משפטית בהלכה, המתארת פעולת קניין הנעשית תוך התניה שהקניין יחול רק אם לבסוף תוחזר המתנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתנה על מנת להחזיר · ראה עוד »

מתנות לאביונים

קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתנות לאביונים · ראה עוד »

מתושלח

חלון ויטראז' בקתדרלת קנטרברי עם דמותו של מתושלח מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית, בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך הזמן הארוך ביותר במקרא, ותוחלת החיים הארוכה ביותר במקרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתושלח · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים מהדורת מתיבתא היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלמלה

מַלְמָלָה היא אריג עדין, דק ושקוף המשמש לתפירת שמלות, לבנים, וילונות ועוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלמלה · ראה עוד »

מלאכת זורה

הזורה מְלֶאכֶת הַזּוֹרֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ועיקרה הוא זריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלאכת זורה · ראה עוד »

מלאכת בורר

בהלכות שבת, מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, הגדרתה היא, ברירת דבר רצוי מדבר אחר לא רצוי, בתלמוד ובהלכה המלאכה נקראת כ האוכל הוא משל לדבר הנצרך, ופסולת הוא הדבר שלא צריך אליו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

מלחמת גוג ומגוג היא מושג ביהדות המתאר מלחמה או סדרת מלחמות אשר צפויות להתרחש באחרית הימים, לפי מסורות שונות שמקורן בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנוהגים, על פי ההלכה, לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלווה מלכה · ראה עוד »

מלכי-צדק

כפגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל). ציור מהמאה ה-15. התמונה מוצגת בקתדרלת סנט-פטר בלוון, בלגיה מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים (ראו), כהן לאל עליון, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומלכי-צדק · ראה עוד »

מטטרון

מֶטָטְרוֹן הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומטטרון · ראה עוד »

מטבעות ארץ ישראל

כד איחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומטבעות ארץ ישראל · ראה עוד »

מזל

תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומזל · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומזבח · ראה עוד »

מזבח הנחושת

מזבח הנחושת, במרכז ציור זה של חצר המקדש שנעשה על ידי מכון המקדש. שרטוט של מכון המקדש המדגים את אופן הצבת מזבח הנחושת מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, אחד הכלים המרכזיים של הפולחן היהודי במשכן שהקים משה במדבר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומזבח הנחושת · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומזבח העולה · ראה עוד »

מזדק

מַזְדַק (בפרסית: مزدک; סוף המאה ה-5 – תחילת המאה ה-6), מנהיג תנועה דתית-חברתית באימפריה הסאסאנית בימי קבאד הראשון (488 – 531).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומזדק · ראה עוד »

מחצית השקל

כיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל" עיר העתיקה מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומחצית השקל · ראה עוד »

מחלף סומך

מחלף סומך, מבט לכיוון מערב מחלף סומך הוא מחלף בעמק זבולון, המחבר בין הכבישים כביש 79 וכביש 70 בסמוך לקריית אתא ולשפרעם, ודרכו עוברת תנועה רבה מעמק יזרעאל ומהגליל התחתון לכיוון חיפה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומחלף סומך · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

ביהדות, מחזיר גרושתו הוא מי שגירש את אשתו במתן גט ולאחר מכן נושא אותה בשנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

מבצעי הרבי מחב"ד (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מבוי עקום

מבוי עקום, מבוי שמתעקם בצידו או בראשו לתוך מבוי אחר מבוי שמתעקם בצורה איטית אך לא חדה. קיימת מחלוקת האם היא נחשב למבוי עקום מבוי סתום מבוי המפולש משני צדדיו לרשות הרבים בהלכות ערובין, מבוי עקום הוא מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ובאמצעו ישנו עיקול חד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומבוי עקום · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע' ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֶנוֹי יֶרֶמִיוּ, ''קינות לירמיהו'') 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגליית תושביה, ונכנסו בהמשך לקאנון ספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומגילת רות · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומגילת תענית · ראה עוד »

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדרש שמואל · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מדרג חברתי (בעלי חיים)

זאב נחות מעמד (שוכב) מפגין כניעה כלפי זאב בכיר יותר בלהקה שלו. מדרג חברתי (ידוע גם במונח "סולם הניקור") הוא צורה נפוצה של ארגון היררכי אצל בעלי חיים חברותיים, הנוצר כאשר לכל פרט באוכלוסייה יש מעמד קבוע, שליט (דומיננטי) על פרטים מסוימים ונחות מפרטים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדרג חברתי (בעלי חיים) · ראה עוד »

מדבר פארן

יב מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדבר פארן · ראה עוד »

מדבר צין

מפת נדודי בני ישראל במדבר מִדְבַּר-צִן ממוקם באזור הר הנגב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדבר צין · ראה עוד »

מדבר שור

מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומדבר שור · ראה עוד »

מהר"י בן לב

רבי יוסף בן דוד אִבן לב (1505–1580 לערך) היה מחכמי סלוניקי שבאימפריה העות'מאנית במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומהר"י בן לב · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מופנה

מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומופנה · ראה עוד »

מופלא הסמוך לאיש

מופלא הסמוך לאיש הוא מושג תלמודי-הלכתי, המתאר ילד הקרוב להיות בן מצוות, כלומר בן 12 לזכר או בת 11 לנקבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומופלא הסמוך לאיש · ראה עוד »

מוצא

תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893-1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוצא · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא מונח שתיקנו חכמים, לפיו יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוקצה · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

מורא מקדש

מצוות מורא מקדש היא מצוות עשה, המצווה ה-254 לפי מניינו של בעל ספר החינוך ומצוות עשה ה-21 לפי ספירתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומורא מקדש · ראה עוד »

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני הקורא המודרני, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »

מוח

מוח אנושי - מבט על החלק החיצוני. מיקומו של המוח האנושי בתוך הגולגולת. מבט על החלק הפנימי של המוח. מוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים מפותחים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוח · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספרות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפישׂת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה, במאות השישית או החמישית לפנה"ס, אך הייתה בתקופה זו עניין של השערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, שבה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ, כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מודים דרבנן

מודים דרבנן (.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומודים דרבנן · ראה עוד »

מודיעין-מכבים-רעות

כיכר השוטר במודיעין כיכר מנחם בגין במודיעין מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (ידועה בקיצור: מודיעין) היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומודיעים · ראה עוד »

מוות מוחי

מוות מוחי (באנגלית: Brain death) הוא הפסקה בלתי-הפיכה של כל הפעילות המוחית ובכלל זה הפעילות המוחית הלא רצונית ההכרחית לקיום החיים, כגון נשימה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומוות מוחי · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג תלמודי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

מכלוף עידאן

הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכלוף עידאן · ראה עוד »

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכון ממרא · ראה עוד »

מכון הרב מצליח

'''ספריית מכון הרב מצליח''' בבניין ישיבת כסא רחמים מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש, של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס בירת תוניסיה, הרב מצליח מאזוז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכון הרב מצליח · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומכון ירושלים · ראה עוד »

מי שהיה נשוי שלוש נשים

מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומי שהיה נשוי שלוש נשים · ראה עוד »

מים מגולים

מים שהיו מגולים ללא השגחה מים מגולים או גילוי הוא מושג הלכתי האומר כי מים או אחד ממשקים (נוזלים) מסוימים אחרים ששהו מגולים (לא מכוסים) ללא השגחת אדם, אסורים בשתייה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומים מגולים · ראה עוד »

מינות (יהדות)

ביהדות, מינות (מהמילה מין במובן סוג) היא כינוי שניתן לכל מי שסטה מדרך הישר או הדעה הישרה ("האורתודוקסיה") שהייתה נהוגה באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומינות (יהדות) · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית היא שם כולל לביטויי המיסטיקה והמאגיה בדת היהודית, כפי שהם מופיעים בהגות, בהלכה, במיתוסים ובפולקלור של העם היהודי מתקופת בית המקדש השני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיץ ענבים

בקבוק של מיץ ענבים מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיץ ענבים · ראה עוד »

מיתה עושה ניפול

בהלכה היהודית, מיתה עושה ניפול היא סברא בהלכות אבר מן החי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיתה עושה ניפול · ראה עוד »

מילתא אגב אורחא

מילתא אגב אורחא (בארמית, ובעברית: לימוד כבדרך אגב) הוא מונח תלמודי המתאר מצב שבו המשנה, אגב דיון בהלכה מסוימת, מלמדת הלכה אחרת, גם אם אין לה קשר לנושא הנידון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומילתא אגב אורחא · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן-יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

מיכאל סוקולוף

מיכאל סוקולוף (Michael Sokoloff) הוא פרופסור אמריטוס לשפות שמיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכאל סוקולוף · ראה עוד »

מיכאל שטרייכר

מסגרת מיכאל דב (מייקל) שטרייכר (נולד: 1960 לערך) הוא זמר יהודי חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכאל שטרייכר · ראה עוד »

מיכאל לוי פרומקין רודקינסון

מיכאל לוי פרומקין רודקינסון מיכאל לוי פְרוּמקין רוֹדְקינסוֹן (באנגלית: Michael Levi Rodkinson Frumkin; 1845, דוברובנה – 6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכאל לוי פרומקין רודקינסון · ראה עוד »

מיכל

יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכל · ראה עוד »

מיכל זילבר

הרב יחיאל מיכל זילבר (נולד בח' בתשרי ה'תש"ד, 7 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת זוויעהל בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכל זילבר · ראה עוד »

מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ומיכה · ראה עוד »

אמציה

אֲמַצְיָה היה מלך יהודה בין השנים 797 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמציה · ראה עוד »

אמונת חכמים

אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמונת חכמים · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמונה טפלה · ראה עוד »

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמוראי בבל · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמוראים · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמימר · ראה עוד »

אמימר בר מר ינוקא

רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »

אאוגסבורג

אָאוּגְסְבּוּרְג (בגרמנית) היא עיר בדרום-מרכז גרמניה השוכנת במפגש הנהרות ורטאך ולך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואאוגסבורג · ראה עוד »

אנן סהדי

אנן סהדי (בארמית, בעברית: אנו עדים) הוא מונח הלכתי הקובע כי בספקות בהם יש אומדנא (אומדן דעת) או חזקה ברורה, אין צורך בעדות פורמלית של שני עדים ולפי הכללים המתחייבים בהלכות עדות, אלא ניתן לסמוך על הסבירות כדי לפשוט את הספק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנן סהדי · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות (המילים) של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, ואת היום השביעי של הספירה מסמלים ראשי התיבות של השורה הנאמרת באותו 'שבוע' כלומר באותן שבעה ימי ספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנא בכוח · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אנומה אליש

אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנומה אליש · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואנוסים · ראה עוד »

אספמיה

אסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואספמיה · ראה עוד »

אספרג רפואי

האַסְפָּרָג הרפואי (שם עממי: אספרגוּס, שם מדעי: Asparagus officinalis) הוא מין של צמח ממשפחת האספרגיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואספרג רפואי · ראה עוד »

אסתר רבה

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואסתר רבה · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אפעה

אֶפְעֶה (שם מדעי: Echis) הוא סוג נחש ארסי ממשפחת הצפעיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפעה · ראה עוד »

אפר

אֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפר · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפרים זורייבין

הרב אפרים זורייבין, שני מימין, חנוכה תשנ"ד בישיבת "כנסת בית אהרן" בירושלים הרב אפרים ראובן זורייבין (ת"ש, 1940 – ט"ו באייר תש"ע, 29 באפריל 2010) היה ראש ישיבה, ראש כולל, מעורכיה הראשיים של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין ועורך סדרת הספרים "משנת רבי אהרן" של רבו הרב אהרן קוטלר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפרים זורייבין · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן הוא מחצית מהאמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא מצה שאוכלים לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפיקומן · ראה עוד »

אפילפסיה

פריקת זיזים וגלים בתדר 3 הרץ בהתקף כללי נוירונים אצל חולה אפילפסיה. מוגדל פי 40 אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפילפסיה · ראה עוד »

אפיית מצות

אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואפיית מצות · ראה עוד »

אקרוסטיכון במקרא

אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארמית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארמית בבלית · ראה עוד »

ארתור שפנייר

ארתור שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארתור שפנייר · ראה עוד »

ארז סלע

ארז סלע ארז סלע (נולד בכ"ג בטבת ה'תשי"ז - 27 בדצמבר 1956) הוא מוציא לאור, מהדיר ועורך ספרים, היוזם והבעלים של פרויקט "אוצר החכמה".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארז סלע · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבע לשונות גאולה

ארבע לשונות של גאולה הן הביטויים שאומר הקב"ה למשה בספר שמות, המבטאים את שלבי גאולת עם ישראל משעבוד מצרים, כפי שבאו לידי ביטוי ביציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארבע לשונות גאולה · ראה עוד »

ארבע התקופות

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארבע התקופות · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (ליל ט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארבע כוסות · ראה עוד »

ארגמן

ציורו של ויליאם גודוורד, התשובה, ובו נראית אישה בבגדי ארגמן ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארגמן · ראה עוד »

ארון הברית

זר הזהב מסביב לארון העדות בדגם המשכן של מיכאל אוסניס מקדומים דגם של ארון הברית בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים הכנסת הארון לבית המקדש. איור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וארון הברית · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 100 - 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (63-67 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם אחר כך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריח על גבי לבנה

אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שנתנו חז"ל לצורת הכתב שבה נכתבות חלק מהשירות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריח על גבי לבנה · ראה עוד »

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד י"א בכסלו ה'תש"ה, 27 בנובמבר 1944) הוא רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריה שטרן · ראה עוד »

אריה ליב ילין

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריה ליב ילין · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה - ט"ו בתמוז תקמ"ה, 1695–1785) היה רב, תלמיד חכם ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אריוך (דניאל)

אריוך היה רב הטבחים של נבוכדנצר, ונזכר בספר דניאל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואריוך (דניאל) · ראה עוד »

אש תוקד בקרבי

אש תוקד בקרבי היא קינה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא שנאמרת ברוב קהילות ישראל בתשעה באב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואש תוקד בקרבי · ראה עוד »

אשר הניא

אשר הניא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואשר הניא · ראה עוד »

אשר וייס

הרב אשר וייס בחגיגת פורים בישיבת ההסדר בשדרות הרב אשר וייס (משמאל) הרב אשר זליג וייס (מכונה בפי תלמידיו "רֵבּ אוּשֶר"; נולד ב-1953) הוא חסיד צאנז-קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואשר וייס · ראה עוד »

אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר בתפילת שחרית בפסוקי דזמרה ולפני קדושה דסידרא, וכן בתחילת תפילת מנחה, תחילת תפילת מוסף ובפתיחת הסליחות (אחרי קמתי באשמורת).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »

אשת מנוח

יטמנוח ואשתו מעלים קורבן. ציור שיוחס בעבר לרמברנדט, שמן על קנבס ציור משנת 1641 מוצג במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן אשת מנוח היא אמו של שמשון ואשתו של מנוח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואשת מנוח · ראה עוד »

אשת פוטיפר

אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשדלו לשכב עימה. אשת פוטיפר היא דמות מקראית הנזכרת בפרשת וישב שבספר בראשית, כמי שניסתה לפתות את יוסף לנאוף עימה, ומשלא הצליחה, העלילה עליו עלילת שקר שהוא ניסה לאנוס אותה, ועקב כך הושלך יוסף, על ידי פוטיפר אדוניו, לבית הסוהר, שם זכה לברכת ה' במעשה ידיו עד שעלה לגדולה והפך למשנה למלך מצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואשת פוטיפר · ראה עוד »

את והב בסופה

"את והב בסופה" הוא ניב מקראי-חז"לי, המשמש כהצהרה כי למרות חילוקי דעות חריפים בלימוד התורה, ניתן להישאר בידידות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואת והב בסופה · ראה עוד »

אתרא קדישא

אַתְרָא קַדִּישָׁא (ארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואתרא קדישא · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג רעיוני השאוב מן הגמרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אתה חוננתנו

אתה חוננתו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואתה חוננתנו · ראה עוד »

אתה יצרת

אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואתה יצרת · ראה עוד »

אתונו של בלעם

המלאך, בלעם ואתונו. צויר בידי גוסטב ז'אגר, 1836 בלעם ואתונו. צויר בידי רמברנדט, 1626 אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם היא אתון המופיעה בפרשת בלק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואתונו של בלעם · ראה עוד »

אל אסקוריאל

הספרייה אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואל אסקוריאל · ראה עוד »

אל תעש עצמך כעורכי הדיינים

אל תעש עצמך כעורכי הדינים הוא משפט הדרכה של התנא רבי יהודה בן טבאי, ב. הפסקה המלאה שם היא "אל תעש עצמך כעורכי הדינים, וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואל תעש עצמך כעורכי הדיינים · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר משה הורוויץ

רבי אלעזר משה הורוויץ (ב' בתשרי תקע"ח 12 בספטמבר 1817, צריקוב, מחוז מוהילב, בלארוס - ו' באב תר"נ, 23 ביולי 1890, פינסק, בלארוס).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר משה הורוויץ · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתקכ"ה, 1165 - ה' אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האריז"ל בבית העלמין העתיק בצפת. רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר אזכרי · ראה עוד »

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר פלקלס · ראה עוד »

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלעזר בן חרסום · ראה עוד »

אלפא ביתא דבן סירא

אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא מדרש אגדה ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית שומרוני

התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלפבית שומרוני · ראה עוד »

אלתר הילביץ

הרב ד"ר אלתר הלוי הילביץ (י"א באלול תרס"ו, 1 בספטמבר 1906 - ד' באלול תשנ"ד, 11 באוגוסט 1994) היה מחבר ספרי הלכה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלתר הילביץ · ראה עוד »

אלברטוס מגנוס

אלברטוס מגנוס (1193 או 1206, לאוינגן, שוואביה - 15 בנובמבר 1280, קלן), "אלברט הגדול" ('מגנוס'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלברטוס מגנוס · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר מרגליות

אלכסנדר סנדר מרגליות (-כ"ט בטבת תקס"ב, 1802) היה רבה של סטאנוב ופוסק הלכה בולט בתקופתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלכסנדר סנדר מרגליות · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר שמשון רוזנטל

פרופ' אליעזר שמשון רוזנטלתמונה להחלפה פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל (כ"א באלול תרע"ה - ט"ז בטבת תש"ם), יליד גרמניה, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליעזר שמשון רוזנטל · ראה עוד »

אליעזר ברגמן

הרב אליעזר ברגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 - 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליעזר ברגמן · ראה עוד »

אליעזר יהודה פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ז, 1877 - י"ט בתמוז תשכ"ה, יולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »

אליקים בן משולם

רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ - ד'תת"ס, 1030–1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליקים בן משולם · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אלישע בעל כנפיים

אלישע בעל כנפיים הוא דמות המוזכרת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת) בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלישע בעל כנפיים · ראה עוד »

אלישע דנגור

הרב אלישע נסים ששון דנגור (? - כ"ז באדר תרנ"ה, בגדד) היה פוסק, אב בית דין בבגדד, והרב הראשי ("חכם באשי") של בגדד בין השנים תרמ"ט (1889) - תרנ"ג (1893).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלישע דנגור · ראה עוד »

אלישבע בת עמינדב

בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, אלישבע לצד זלפה, יוכבד, אביגיל, צפורה ובלהה אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב היא דמות מקראית, מכונה גם בשם "אם הכהונה".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלישבע בת עמינדב · ראה עוד »

אלישיב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואלישיב · ראה עוד »

אליה

גזע יורקשייר אַלְיָה - זנבה השמן והרך של הכבשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליה · ראה עוד »

אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962), היה רב, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו מרדכי ולקובסקי · ראה עוד »

אליהו משה פאניז'יל

הרב אליהו משה פאניז'יל (ט"ו בשבט ה'תר"י, 28 בינואר 1850, ירושלים - כ"ט בטבת ה'תרע"ט, 1 בינואר 1919, ירושלים) היה הראשון לציון, דיין, דרשן, מחבר, משורר ושד"ר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו משה פאניז'יל · ראה עוד »

אליהו פיינשטיין

רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 - כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו פיינשטיין · ראה עוד »

אליהו רפאל היישריק

הרב אליהו רפאל היישריק הרב אליהו רפאל היישריק (נולד ב-5 בינואר 1950) הוא רב ודיין ישראלי, מהדיר תורת הראשונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו רפאל היישריק · ראה עוד »

אליהו רגולר

רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד - י"ט בחשוון ה'תר"י) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו רגולר · ראה עוד »

אליהו שלמה ליס

ישיבת תפארת ישראל בחיפה הרב אליהו שלמה ליס (י"ג בשבט ה'תרס"א, 2 בפברואר 1901 - י' בניסן ה'תשכ"ג, 4 באפריל 1963) היה ראש ישיבה ור"מ בישיבות תפארת ישראל ותפארת הכרמל שבחיפה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו שלמה ליס · ראה עוד »

אליהו ברוך פינקל

רבי אליהו ברוך פינקל (י"ב בטבת ה'תש"ח, 25 בדצמבר 1947 – כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח, 31 במרץ 2008) היה מראשי ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו ברוך פינקל · ראה עוד »

אליהו הנביא (שיר)

"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז ובחלק מקהילות ספרד במוצאי שבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו הנביא (שיר) · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

שבט מוסר, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון. הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר 1659 (משוער) – איזמיר 1729 ח' אדר ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אחשוורוש

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היה מלך פרס, על פי מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואחשוורוש · ראה עוד »

אבן גולל

אבן גולל עגולה הנעה על מסילה בקברי המלכים סוסיא אבן גוֹלֵל היא שיטה לחסימת מערות-קבורה ופתחים צרים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבן גולל · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة) היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבן השתייה · ראה עוד »

אבן הטוען

אבן הטוען (או אבן הטועים) הייתה במה גבוהה בירושלים ששימשה לאיתור אבדות על ידי בעליהן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבן הטוען · ראה עוד »

אבא מרי בן אליגדור

רבי אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי (לעיתים: סן או סניור, אשתרוק דה נובס) היה מלומד יהודי צרפתי ברבע הראשון של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא מרי בן אליגדור · ראה עוד »

אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא שאול · ראה עוד »

אבא שאול (תנאים שונים)

אַבָּא שָׁאוּל היה שמם של תנאים אחדים נוספים מלבד אלו המוכרים כאבא שאול סתם וכאבא שאול בן בטנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא שאול (תנאים שונים) · ראה עוד »

אבא שאול בן בטנית

אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא שאול בן בטנית · ראה עוד »

אבא בר אחא בר סלא מכפרי

אַבָּא בַּר אַחָא בַּר סַלָא מִכַּפְרֵי היה אבי משפחת אמוראים שחי בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא בר אחא בר סלא מכפרי · ראה עוד »

אבא דוד גולדפיין

הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו) היה רבה הראשי של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא דוד גולדפיין · ראה עוד »

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא יוסי בן חנן · ראה עוד »

אבא יודן

אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבא יודן · ראה עוד »

אבר המדולדל

בהלכה היהודית, אבר המדולדל הוא אבר של בעל חיים, שרובו מנותק ורק חלק קטן ממנו עדיין מחובר לגוף בעל החיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבר המדולדל · ראה עוד »

אברהם מן ההר

רבי אברהם בן יצחק מן ההר (נפטר ה'ע"ה, 1315), מחכמי מונטפלייר (מבוטא מוֹנְפֶּלְיֶה) שבחבל פרובנס שבדרום צרפתה'ס' (1300).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם מן ההר · ראה עוד »

אברהם מאיר אפשטיין

הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין (ה'תפ"ו 1725 - א' באדר א' ה'תקל"ב 5 בפברואר 1772) היה רב העיירה ליסקובי בליטא ולאחר מכן אב"ד העיר מוש-חדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם מאיר אפשטיין · ראה עוד »

אברהם ארלנגר (רב)

ממוזער הרב אברהם ארלנגר (נולד בו' בטבת ה'תרצ"ב, 16 בדצמבר 1931) מראשי ישיבת קול תורה בירושלים, מחבר סדרת הספרים ברכת אברהם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם ארלנגר (רב) · ראה עוד »

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 1889 - ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה רב ותלמיד חכם, מאנשי תנועת המוסר וראש בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »

אברהם פינסו

הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם פינסו · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם רזניק (רב)

הרב אברהם רזניק (רעזניק) (דרויא י"ב סיון תרכ"ו 26 במאי 1866 - י"ח אייר תש"ב 5 במאי 1942 רוצ'סטר) היה רב במספר ערים בארצות הברית, דרשן וסופר פורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם רזניק (רב) · ראה עוד »

אברהם חיים שור

הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632), היה מגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם חיים שור · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט - ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם גרודזינסקי

הרב אברהם גרודזינסקי (תרמ"ב - כ"ט בתמוז תש"ד; 1884 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם גרודזינסקי · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם הגר

רבי אברהם הַגֵּר (? - כ"ב בכסלו ה'כ"ה, 12 בדצמבר 1264) היה גר צדק מבוואריה שערך ויכוחים דתיים עם נוצרים ולבסוף נהרג על קידוש השם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם הגר · ראה עוד »

אברהם הכהן יצחקי

הרב אברהם הכהן יצחקי (1789 בערך - י' בכסלו ה'תרכ"ה, 9 בדצמבר 1864), היה אב"ד ורבה הראשי של תוניס, מגדולי רבני תוניסיה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם הכהן יצחקי · ראה עוד »

אברהם יעקב זלזניק

הרב זלזניק, 1975 לערך רבי אברהם יעקב זלזניק (1912 - 31 באוגוסט 2010) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם יעקב זלזניק · ראה עוד »

אברהם יצחק כץ

פרופ' אברהם יצחק כץ (באנגלית: Abraham Isaac Katsh; 10 באוגוסט 1908 - 21 ביולי 1998) היה חוקר יהדות, מחבר ספרים וביבליוגרף יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם יצחק כץ · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבשלום

טו מות אבשלום. גובלן מהמאה ה-19 שהיה תלוי בחדר האוכל בארמונו של קרלוס השלישי, מלך ספרד הריגתו של אבשלום. ריצפת פסיפס בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 במקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבשלום · ראה עוד »

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »

אבטליון ממודנה

רבי אַבְטַלְיוֹן מִמּוֹדֵנָה (Ottaviano; ה'רפ"ט, 1529 - ה'שע"א, 1611) היה ממנהיגי יהדות איטליה במאות ה-16 וה-17.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבטליון ממודנה · ראה עוד »

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית) היה תנא מן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבטולמוס · ראה עוד »

אבהות

אב ובנו אב ובתו אב ובנו, בישראל אבהות היא הורות ביולוגית, חברתית, או סוציולוגית, להורה ממין זכר של ילד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבהות · ראה עוד »

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא, הידוע בכינויו אֲבוּהָּ דִּשְׁמוּאֵל, היה כהן ואמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבוה דשמואל · ראה עוד »

אבי אבות הטומאה

בדיני טומאה וטהרה, אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה היא דרגת הטומאה החזקה ביותר, והיא הטומאה הנגרמת מגוף המת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבי אבות הטומאה · ראה עוד »

אבי בקר

אבי בקר אָבִי בֵּקֶר (3 במאי 1951 – 4 ביוני 2015) היה ד"ר ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה (אוניברסיטת העיר ניו יורק), המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי, חבר במשלחת ישראל באו"ם ומרצה בכיר ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ומשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבי בקר · ראה עוד »

אבימי מהגרוניא

אבימי מהגרוניא היה אמורא בבלי בן הדור החמישי מתלמידיו של רבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבימי מהגרוניא · ראה עוד »

אבימי בן רחבה

אבימי בן רחבה (נכתב גם: אבימי בר רחבא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובן נינו של רב יהודה, בנם של חומא נינת רב יהודה, ותלמידו רחבה דפומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבימי בן רחבה · ראה עוד »

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבימי בר פפי · ראה עוד »

אבימי בריה דרבי אבהו

אבימי בריה דרבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי, חי בסביבות שנת 323 (ד'פ"ג).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבימי בריה דרבי אבהו · ראה עוד »

אביאסף בן קרח

אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח (נקרא גם אֶבְיָסָף ואָסָף) היה משבט לוי ואחד מאבות אבותיו של שמואל. על פי חז"ל, היה מגדולי המשוררים – נביאים בתקופת התנ"ך, והיה בן תורה יותר משאר אחיו. אביאסף היה אחד מארבעים ושמונה הנביאים. יש דעה בחז"ל שהוא אחד משלושת האנשים שעליהם עומד העולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביאסף בן קרח · ראה עוד »

אבישג השונמית

דאבישג לצד מיטת דוד, ועימה בת שבע, נתן הנביא ושלמה, איור מהאג משנת 1435 לערך. בתנ"ך, אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (על שם מקומה, שונם) הייתה המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואבישג השונמית · ראה עוד »

אביתר

אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, דמות מקראית, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביתר · ראה עוד »

אביטל (דמות מקראית)

אביטל היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביטל (דמות מקראית) · ראה עוד »

אביגדור הכהן

הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק (או אביגדור כ"ץ או אביגדור הכהן), היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביגדור הכהן · ראה עוד »

אביגיל בת ישי

אביגיל בת ישי או אביגיל בת נחש הייתה דמות מקראית המופיעה בספר שמואל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביגיל בת ישי · ראה עוד »

אביה בן ירבעם

במקרא, אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם היה בנו של ירבעם בן נבט מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואביה בן ירבעם · ראה עוד »

אגם החולה

אגם החולה, מצולם מאזור נבי יושע, שנות ה-30 של המאה ה-20 ש ---- '''אורך מצפון לדרום: 5.5 ק"מ'''ש '''רוחב: 4.5 ק"מ'''ש '''שטח: 14 קמ"ר''' ש '''עומק מקסימלי: 6 מטר'''ש '''גובה פני המים: 68 מטר מעל פני הים''' ש '''שטח הביצות: 30-60 קמ"ר'''ש '''שטח עמק החולה: 175 קמ"ר''' ש '''עומק שכבת הכבול: 35 מטר''' גשר עץ על אגם החולה גליל וים החולה, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 בעלי חיים באגם החולה מפת הכנרת וימת החולה לפני תחילת מבצע ייבוש החולה ב-1951 סירת הדיג של קיבוץ חולתה במימי אגם החולה, 1943 ג'מוסים (תאו) בביצות החולה, על רקע החרמון, שנות ה-30 או ה-40 אגם החולה והר החרמון מהדרך לצפת, שנות ה-40 חברי קיבוץ עמיר עובדים באגם החולה, 1940 אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואגם החולה · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי במסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית פרק רביעי הלכה ה, במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואגדות החורבן · ראה עוד »

אגורנומוס

אָגוֹרָנוֹמוּס (יוונית: ἁγορανόμος) - היה תואר המפקח על המידות והמחירים בשווקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואגורנומוס · ראה עוד »

אדמון

אדמון היה תנא, דיין מדייני הגזרות שבירושלים בסוף ימי בית שני, בסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואדמון · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואדם וחוה · ראה עוד »

אדר

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואדר · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

תמונה מן הספר "Adolf Neubauer, 1831-1931" מאת הרברט לואו משנת 1931 אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן, שימש כסגן מנהל ספריית בודליאנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אהרן משה טויבש

הרב אהרן משה טויבש (תקמ"ז, 1787 - י"א בתמוז תרי"ב, 1852) היה רבה של יאס ומחבר הספרים "תועפות ראם" ו"קרני ראם" שעל שמו התפרסם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהרן משה טויבש · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן ליכטנשטיין

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת - א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ודוקטור לספרות אנגלית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהרן ליכטנשטיין · ראה עוד »

אהרן הימן

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהרן הימן · ראה עוד »

אהרן יהודה לייב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ("הגראי”ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »

אהבת ה'

ביהדות, אהבת ה' היא מצווה לאהוב את האל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואהבת ה' · ראה עוד »

אומנות

אומנות אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת) היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואומנות · ראה עוד »

אום ג'וני

הצריף ב'''אום ג'וני'''. התמונה צולמה בשנת 1910 על ידי הצלם אברהם סוסקין הצריף המשוחזר באום ג'וני האנדרטה באום ג'וני רשימת הקיבוצים באום ג'וני אום ג'וני - Umm Junieh, מפה משנת 1880 אום ג'וני היה כפר ערבי ליד נהר הירדן, מקום ההתיישבות הראשון של מקימי קבוצת דגניה א' לפני שהתיישבו בנקודת הקבע של היישוב ליד מוצא הירדן מהכנרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואום ג'וני · ראה עוד »

אוננות

איור של אישה מאוננת, מאת גוסטב קלימט, 1913 איור של גבר מאונן אוננות היא פעולה מינית עצמית, שבדרך כלל אין מעורבים בה בני זוג או אנשים נוספים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואוננות · ראה עוד »

אונקלוס

אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידו של רבי עקיבא, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואונקלוס · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוצר החכמה

גירסת הדיסק הקשיח 15.0 אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל עשרות אלפי ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואוצר החכמה · ראה עוד »

אור הנר

אוֹר הַנֵּר הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, מצפון לשדרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואור הנר · ראה עוד »

אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת המשנה והתלמוד בין המאה ה-1 למאה ה-4.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואושא · ראה עוד »

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

בהלכה חל איסור על שחיטת בהמה ובנה ביום אחד בבהמות כשרות לאכילה, ובשחיטה כשרה בלבד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואוטודידקטיות · ראה עוד »

אוזן

אוזן אנושית עגיל הוא תכשיט שנועד לקישוט האוזן אוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל בגוף החולייתנים, לרבות באדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואוזן · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אכילה גסה

אכילה גסה אכילה גסה הוא ביטוי שמשמעותו אכילה לא מנומסת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואכילה גסה · ראה עוד »

אין מערבין שמחה בשמחה

אין מערבין שמחה בשמחה הוא כלל הלכתי, לפיו אין לבצע פעולות שמהוות עילה המצדיקה שמחה בזמן בו על האדם להיות עסוק בשמחה אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואין מערבין שמחה בשמחה · ראה עוד »

אין אפוטרופוס לעריות

אין אפוטרופוס לעריות הוא כלל בהלכה היהודית, הקובע כי אין לסמוך על אף אדם בכל הקשור לשמירה על איסור עריות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואין אפוטרופוס לעריות · ראה עוד »

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואין אישה מעזה פניה בפני בעלה · ראה עוד »

אין שמחה אלא בבשר ויין

בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. "אין שמחה אלא בבשר ויין" הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואין שמחה אלא בבשר ויין · ראה עוד »

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי שמשמעותו היא שאדם לא יכול לבצע דברים שנצרכים לו, גם בדברים שהיה יכול לבצע אילו היה צריך לעשותם לחברו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים · ראה עוד »

אינפלציה

אִינְפְלַצְיָה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואינפלציה · ראה עוד »

אינקונבולה

אינקונבולה (מלטינית incunabulum וברבים incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1445 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואינקונבולה · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסור ערלה

בהלכה, איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול, ואף להנות, מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיסור ערלה · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיסור עריות · ראה עוד »

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזו או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיסור ייחוד · ראה עוד »

אירוס (כלי נגינה)

אֵירוס (או אֵרוס) הוא כלי נגינה קדום המוזכר במקורות חז"ל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואירוס (כלי נגינה) · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיש אשכולות · ראה עוד »

אישה שאין לה וסת

בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה נשואה שאין לה מחזור חודשי סדיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואישה שאין לה וסת · ראה עוד »

איתן האזרחי

אֵיתָן הָאֶזְרָחִי, הוא משורר וחכם המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיתן האזרחי · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: ואלגעלערנטער, ? – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה, על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב, דמות מקראית, סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', שמהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיוב · ראה עוד »

איילי מושק

איילי מושק (שם מדעי: Moschidae) הוא שמה של משפחה מקבוצת פקוריים בתת-סדרת מעלי גירה, בת סוג יחיד - אייל מושק (Moschus), הכולל 7 מינים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואיילי מושק · ראה עוד »

אייזיק הירש וייס

250px ר' אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מורביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »

נס פך השמן

נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמגילת אנטיוכוס כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונס פך השמן · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926) הוא מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, אב"ד בית דין צדק בני ברק, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונסים קרליץ · ראה עוד »

נסים וידאל

נסים וידאל (נולד ב-30 ביולי 1939) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי שעוסק בהבנת האסטרונומיה שעמדה לנגד עיני הרמב"ם ושאר חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונסים וידאל · ראה עוד »

נעמי כהן

ד"ר נעמי כהן (נולדה ב-1930) היא חוקרת במחשבת ישראל והיסטוריה יהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונעמי כהן · ראה עוד »

נערן (יישוב קדום)

נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »

נעשה ונשמע (ארגון)

נעשה ונשמע - המרכז ללימודי היהדות היה ארגון ישראלי בתחום ההסברה היהודית והחזרה בתשובה שפעל בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונעשה ונשמע (ארגון) · ראה עוד »

נפתלי צבי פרוש

הרב נפתלי צבי פרוש (פלדמן; תקפ"ג, 1823 – ח' בחשוון תרכ"ו, אוקטובר 1865) היה מצדיקי היישוב הישן בירושלים, אבי משפחת פרוש הירושלמית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונפתלי צבי פרוש · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נפתלי בן מנחם

נפתלי בן מנחם נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »

נקדימון בן-גוריון

נקדימון בן-גוריון (בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונקדימון בן-גוריון · ראה עוד »

נר לאחד נר למאה

נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונר לאחד נר למאה · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נתן שפיגלגלס

רבי נתן שפיגלגלס (כונה: ר' נת'קה; תרמ"ב, 1882 בערך - קיץ 1942, ה'תש"ב) היה רב וראש ישיבה יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונתן שפיגלגלס · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נטע שילר

הרב נטע שילר. 2011 הרב נטע שילר (הגייה יידית: נָטֶע; באנגלית: Nota Schiller; נולד ב-1937) הוא ראש ישיבת אור שמח וממייסדיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונטע שילר · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונטילת ידיים · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמו כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונח · ראה עוד »

נח מוזס

בית ידיעות אחרונות נח מוזס (1912 - 7 באוקטובר 1985) היה המו"ל של "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי הראשון שלו במשך 46 שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונח מוזס · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

"מורה נבוכי הזמן", מהדורה שנייה, למברג 1863 ר' נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840), היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחום איש גמזו

נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים; השערות שונות קושרות אותו לתנא נחום המדי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונחום איש גמזו · ראה עוד »

נחום ווידנפלד

הרב נחום ווידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונחום ווידנפלד · ראה עוד »

נחוניא חופר שיחין

נחוניא חופר שיחין הוא שמו של אחד מחמישה עשר הממונים שהיו בבית המקדש, שהיה אחראי על חפירת בורות המים לעולי הרגלים בבית המקדש ובעיר ירושלים לפני כ-2,000 שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונחוניא חופר שיחין · ראה עוד »

נחותי

הנחותי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ ישראל) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד בבלי והתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונחותי · ראה עוד »

נדר

נֶדֶר הוא הבטחה או שבועה חגיגית וולונטרית של אדם לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונדר · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נדב ואביהוא

"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896 על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונדב ואביהוא · ראה עוד »

נהר די-נור

נְהַר דִּי נוּר (בתרגום מארמית: נהר של אש) הוא נהר אגדי המוזכר במקורות יהודיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונהר די-נור · ראה עוד »

נהרדעא

נְהַרְדְּעָא היא עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונהרדעא · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמן נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נועדיה

נוֹעַדְיָה היא דמות מקראית, נביאת שקר בימי נחמיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונועדיה · ראה עוד »

ניקולס דונין

ניקולס דונין (או: ניקולאס, ניקולאי, ניקולאוס, ניקוליס די לירא; Nicholas Donin) היה יהודי מומר שהיה מעורב במשפט פריז בשנת 1240.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וניקולס דונין · ראה עוד »

נירון קיסר

נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 - 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונירון קיסר · ראה עוד »

ניגון נשים

סמליל ניגון נשים ניגון נשים הוא מרכז ליהדות ומגדר, הפועל משנת תשנ"ט 1999 כחלק מהמדרשה במכללת אורנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וניגון נשים · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ונידה · ראה עוד »

סמט

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסמט · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסמוך ונראה · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם, שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסמיכות · ראה עוד »

סאה (מידת נפח)

סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסאה (מידת נפח) · ראה עוד »

סם (כללי)

כדורי הסם אקסטזי משקאות אלכוהוליים בשימוש הנפוץ בעברית מודרנית, סם הוא חומר שנטילתו משפיעה על גוף האדם, כדוגמה סם פסיכואקטיבי, משכר או ממכר, שהשימוש בו הוא על מנת לגרום הנאה, שינוי במצב תודעתי, ושינויים במצב-רוח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסם (כללי) · ראה עוד »

סעודה מפסקת

בהלכה, סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום צום (תענית).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסעודה מפסקת · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפופורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר איוב · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שעשועים

ספר שעשועים היא יצירה בספרות של פרוזה חרוזה שנכתבה על ידי יוסף אבן זבארה מברצלונה בספרד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר שעשועים · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר האגדה · ראה עוד »

ספר החילוקים

ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר החילוקים · ראה עוד »

ספר הישר

ספר הישר הוא שמם של מספר חיבורים עבריים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר הישר · ראה עוד »

ספר הישר (רבנו תם)

ספר הישר לרבנו תם, חלק השאלות והתשובות ספר הישר נכתב על ידי רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר הישר (רבנו תם) · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים/רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר יצירה · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה. ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספר יונה · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרא · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות האגדה היהודית

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרות האגדה היהודית · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרי · ראה עוד »

ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

ספרותו של הרבי מליובאוויטש - רבי מנחם מנדל שניאורסון רחבה מאד, ועוסקת במגוון נושאים הנידונים בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד · ראה עוד »

ספרי הגר"א

תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספריית בית אל · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וספריית הוותיקן · ראה עוד »

סתמאים

הסתמאים הוא כינוי לכותבי הסתמא בתלמוד הבבלי, שחודש על ידי חוקר התלמוד הרב דוד הלבני, בהתאם לתפיסתו את הסתמא כשכבה מאוחרת שאינה אמוראית, כמבואר להלן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסתמאים · ראה עוד »

סלמאן אליהו

הרב סלמאן אליהו (נולד בבגדאד, נפטר בב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940 בירושלים) - מקובל חשוב ורב עדת יוצאי עיראק בירושלים, תלמיד ה"בן איש חי" ואביהם של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והרב נעים בן אליהו, רב שכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסלמאן אליהו · ראה עוד »

סלה (מונח מקראי)

המילה סֶלָה מופיעה בשירים ותפילות במקרא פעמים רבות, רובן בספר תהילים ומקצתן בספר חבקוק, ב"תפילת חבקוק" (פרק ג).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסלה (מונח מקראי) · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים 5 תפילות, בהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים ואמירת תפילות במהלך סעודת הלילה של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר זרעים · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדר הדורות · ראה עוד »

סדום

נטיפי מלח במערת סדום העיר סדום נזכרת ב כעיר אותה החריב ("הפך") אלוהים כעונש על היותה מרכז של חטא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסדום · ראה עוד »

סוסיא (יישוב עתיק)

חזית בית הכנסת פנים בית הכנסת אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק פסיפס המנורות בבית הכנסת כתובת פסיפס בבית הכנסת העתק של כתובת ההקדשה בבית הכנסת בסוסיא. נמצא במוזיאון השומרוני הטוב סוסיא הוא אתר ובו ממצאים של עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא, מסוף המאה ה-3 ועד המאה ה-9.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסוסיא (יישוב עתיק) · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסכין שחיטה · ראה עוד »

סימנים (תלמוד)

נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסימנים (תלמוד) · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סיני ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

סיטומתא

סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסיטומתא · ראה עוד »

סיחון

סיחון מוזכר במקרא כמלך האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסיחון · ראה עוד »

סיד

כבשן סיד טורקי-עות'מאני במודיעין סיד (באנגלית: CaO; Calcium oxide) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסיד · ראה עוד »

סיום מסכת

נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי הנערך לרוב בציבור, המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה, לרוב סיום מסכת גמרא או סדר משניות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וסיום מסכת · ראה עוד »

עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים - 1970 - מצפון הר כביר עדיין ללא היישוב אלון מורה עמק המכמתת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועמק המכמתת · ראה עוד »

עמק החולה

עמק החולה כשברקע, רמת הגולן והר חרמון ג'מוסים בשמורת החולה שדה חיטה בעמק החולה, על רקע החרמון, מרץ 2007 עמק החולה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועמק החולה · ראה עוד »

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועם הארץ · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ענן בן דוד

בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וענן בן דוד · ראה עוד »

עני המהפך בחררה

עני המהפך הוא עקרון מנחה בהלכה היהודית הקובע כי משהתחיל אדם לזכות בחפץ כלשהו ("מהפך בחררה"), אף על פי שעדיין לא ביצע בו קניין פורמלי, אסור לאדם אחר לזכות בחפץ עד שהראשון יוותר עליו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועני המהפך בחררה · ראה עוד »

עניי עירך קודמים

עניי עירך קודמים הוא כלל בהלכות צדקה לפיו יש להקדים ולסייע לעניים הקרובים אל האדם, לפני שמסייעים לעניי מקומות רחוקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועניי עירך קודמים · ראה עוד »

עפר ארץ ישראל

עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »

עצמות יוסף

דף השער של הספר, דפוס סלוניקי ה'שס"א עצמות יוסף הוא ספר פרשנות על מסכת קידושין של התלמוד הבבלי שנכתב על ידי הרב יוסף אבן עזרא (ה'רס"ו-ה'ש"ן; 1589-1506), תלמידו של רבי שמואל די מדינה ורבה של סופיה בבולגריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועצמות יוסף · ראה עוד »

עקרות הלכתית

עקרות הלכתית (או עקרות דתית) הוא כינוי למצב שבו אישה יהודיה בריאה ופוריה בעלת מחזור קצר או דימום ארוך אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה, שכוללות החמרה על הציווי במקרא, של 7 ימים לפרישות מקיום יחסי מין לאחר תום הווסת, ולמנהג האשכנזים גם מינימום של 5-4 ימים לוסת עצמו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועקרות הלכתית · ראה עוד »

עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחא (בארמית, בעברית: עקבות המשיח) מונח המציין את תקופת סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח, או בסמוך לביאתו, בה, על פי המסורת, יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועקבתא דמשיחא · ראה עוד »

עקדת יצחק

רמברנדט, '''עקדת יצחק''', 1635 סיפור עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועקדת יצחק · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועקיבא איגר · ראה עוד »

ער

עֵר, דמות מקראית, בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וער · ראה עוד »

ער אציל

ער אציל בסרדיניה תפרחת בצילום תקריב עָר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וער אציל · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וערפה · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא שמם של מספר מיני עצים נשירים וכמה מיני שיחים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וערבה (צמח) · ראה עוד »

עשרת בני המן

אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, לפי מגילת אסתר, היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועשרת בני המן · ראה עוד »

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות בחלק השני של ספר דברים, במגילה עתיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שנמצאה במערות קומראן בשנת 1952 ומהווה אחד מהעותקים העתיקים ביותר של עשרת הדיברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות

הקשת של נח. ג'וסף אנטון קוך. 1803בלעם ואתונו. צויר בידי רמברנדט, 1626 הציור "משה והלוחות" של רמברנדט, 1659 עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם עשרה חפצים שעל פי חז"ל במשנה נבראו ברגע האחרון של סיום בריאת העולם, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות · ראה עוד »

עשה לילות כימים

עָשָׂה לֵילוֹת כַּיָּמִים הוא ביטוי המתאר עבודה אינטנסיבית, כזו הנעשית בימים ובלילות, ללא שינה - כשם שנהוג לעבוד ביום, כך עבד אף בלילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועשה לילות כימים · ראה עוד »

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועתניאל בן קנז · ראה עוד »

על דאטפת אטפוך

האמרה הארמית על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון (שפירושה: "על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף", ומשמעה: משום שרצחת אדם, וגרמת לגולגלתו לצוף בנהר – קרה לך אותו הדבר, וסופם של רוצחיך גם כן יהיה כזה), מובאת במסכת אבות בשמו של הלל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועל דאטפת אטפוך · ראה עוד »

על הנסים

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועל הנסים · ראה עוד »

עלון שבת

עלון "שיחת השבוע" של חב"דעלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא עלון המחולק בבתי כנסת בשבתות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלון שבת · ראה עוד »

עלות השחר

השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש,באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלות השחר · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלילת החמור · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לקבר

עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלייה לקבר · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזאזל

עֲזָאזֵל הוא שם סתום במקרא, המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזאזל · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ה'תרס"ג 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא ותלמוד, ספרדי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עזרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזרה · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיגו (של"ט, 1579 - ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועזריה פיגו · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועבירה לשמה · ראה עוד »

עדלאידע

"דוד בן-גוריון" ו"גמאל עבד אל נאצר" בעדלאידע בתל אביב, 1956 עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועדלאידע · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007) הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עדים זוממים

במשפט העברי עדים זוממים הם שני עדים שעדותם התבררה כעדות שקר, בשל העובדה כי עדים אחרים העידו עליהם שכלל לא היו במקום או בזמן האירוע עליו העידו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועדים זוממים · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי ביהדות, הקובע פטור מביצוע מצוות, עקב היות האדם טרוד בביצוע מצווה אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה היא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועולת ראייה · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועוז והדר · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 - כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

עוגב

עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועוגב · ראה עוד »

עין יעקב (חיבור)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועין יעקב (חיבור) · ראה עוד »

עיפא

עיפא (נקרא גם איפה ובירושלמי נקרא חיפא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובן נינו של רב יהודה, בנם של חומא נינת רב יהודה, ותלמידו רחבה דפומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועיפא · ראה עוד »

עיצוב ספרים

עיצוב ספרים הוא פעילות עיצוב המתמקדת בספרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועיצוב ספרים · ראה עוד »

עיר מקלט

מפת ערי המקלט עִיר מִקְלָט היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי התורה, אדם שהרג אדם אחר בשוגג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועיר מקלט · ראה עוד »

עיר הנידחת

בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה, בהשפעת מסיתים ומדיחים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועיר הנידחת · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ועיראק · ראה עוד »

פנחס אפשטיין

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופנחס אפשטיין · ראה עוד »

פנחס בר חמא

רבי פנחס בר חמא הכהן (או רבי פינחס בר חמא או רבי פנחס הכהן) היה אמורא מהדור האחרון של התנאים והדור הראשון של האמוראים, מוזכר בתלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי ובמדרש תהילים, מעט מאד ידוע על תולדות חייו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופנחס בר חמא · ראה עוד »

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוביץ (ה'תצ"א - תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופנחס הורוביץ · ראה עוד »

פסקי תוספות

פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר. פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופסקי תוספות · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסכתר

ממוזער פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פיסקטר - 'כלי לצינון יין') הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופסכתר · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרנס

פרנס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרנס · ראה עוד »

פרנסה מלימוד תורה

שאלת הפרנסה מלימוד תורה היא שאלה השנויה במחלוקת בין חכמי ההלכה: האם מותר לאדם לקבל שכר בתמורה ללימוד התורה או להוראתה? היו בקרב חז"ל מי שהתנגדו לא רק לכך שאדם יתפרנס ישירות מעיסוקו בתורה, אלא גם לכך שיפיק ממנו תועלת חומרית אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרנסה מלימוד תורה · ראה עוד »

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »

פרץ מקורביל

רבנו פרץ בן אליהו מקורביל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרץ מקורביל · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשת ויהי בנסוע

פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקטנה ביותר בתורה בעלת שתי פסוקים, ושמונים וחמש אתיות בלבד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרשת ויהי בנסוע · ראה עוד »

פרוס העצרת

פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרוס העצרת · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פרוזבול (נכתב גם פרוסבול) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרוזבול · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד הצפוי על פי ההלכה של וסת האישה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרישי מדברא · ראה עוד »

פרייה ורבייה

בהלכה היהודית, מצוות פרייה ורבייה מגדירה מצוות חובה על גבר, ומצוות רשות על אישה, לקיום יחסי אישות במסגרת נישואין כדי להוליד ילדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופרייה ורבייה · ראה עוד »

פתגם

בית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופתגם · ראה עוד »

פלך (כלי)

כישור, b - פלך טווייה באמצעות פלך פלך (מכונה לעיתים פלך טווייה) - מוט עץ המשמש כציר לטוויית צמר, פשתן, קנבוס, כותנה וסיבים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופלך (כלי) · ראה עוד »

פלטיהו בן בניהו

פלטיהו בן בניהו היה משרי העם היהודי בירושלים ונזכר בתנ"ך בתקופה שלאחר גלות יהויכין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופלטיהו בן בניהו · ראה עוד »

פליאדות (צביר כוכבים)

הפליאדות (מיוונית Πλειὰδες, בעברית: כִּימָה, נקרא גם שבע האחיות וכן M45 מ-Messier 45) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-1,000 כוכבים ונמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהירים ביותר בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופליאדות (צביר כוכבים) · ראה עוד »

פטרוס

פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בר יונה, ? - 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה אחד משנים עשר שליחיו של ישו בברית החדשה, והוא נחשב לאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופטרוס · ראה עוד »

פטריות

פטריות על גזע עץ ביער בן שמן פטריית כובע מסוג טבורית. פטריות (שם מדעי: Fungi) היא ממלכה של אורגניזמים איקריוטים, כדוגמת השמרים והעובשים החד תאיים ופטריות הבסיסה הרב תאיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופטריות · ראה עוד »

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופחד יצחק (אנציקלופדיה) · ראה עוד »

פורטל הדף היומי

לוגו האתר פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופורטל הדף היומי · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופורים · ראה עוד »

פולדה (עיר)

פולדה (גרמנית: Fulda) היא עיר במדינת הסן, גרמניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופולדה (עיר) · ראה עוד »

פיס (בית המקדש)

הפיס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, כדי לקבוע מי יזכה לבצע את העבודה שעמדה על הפרק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופיס (בית המקדש) · ראה עוד »

פירוש רש"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש רש"י · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

א, פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פירוש רש"י לתורה

צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »

פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופירוש חלומות · ראה עוד »

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ופיטום הקטורת · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצ · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צער בעלי חיים

צער בעלי חיים (כלומר, מניעת התעללות בבעלי חיים) הוא מושג מתחום המוסר, הקורא להימנע מלפגוע בבעלי חיים בגלל יכולתם לחוש צער וכאב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצער בעלי חיים · ראה עוד »

צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הוא כינוי לאיסור ביהדות על התעללות בבעל חיים או פגיעה בו שלא לצורך, ואף ציווי על מניעת צער מבעל חיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצער בעלי חיים (יהדות) · ראה עוד »

צפורה במלון

כו צפורה מלה את בנה. ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482. צפורה במלון או סיפור חתן הדמים מופיע ב. זהו הסיפור היחידי במקרא המתאר את אשת משה, צפורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצפורה במלון · ראה עוד »

צרעת מרים

צרעת מרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצרעת מרים · ראה עוד »

צרעה (אתר מקראי)

צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצרעה (אתר מקראי) · ראה עוד »

צרה (יהדות)

המונח צרה מתאר את הקשר המשפחתי בין אישה אחת לרעותה כאשר שתיהן נמצאות במקביל בקשר נישואים עם אותו הגבר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצרה (יהדות) · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים המסיימים את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצליבת ישו · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצבי הירש לוין · ראה עוד »

צבי הירש ביאלה

רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), מכונה גם רבי צבי הירש ביאלה (~ה'ת"ל, 1670 - ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני מן האחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצבי הירש ביאלה · ראה עוד »

צבי הירש הורוביץ (דרזדן)

הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »

צבי יוסף רזניק

רבי צבי הירש יוסף רזניק הרב צבי הירש יוסף הכהן רזניק (ה'תר"א, 1841 - י' בניסן ה'תרע"ב, 28 במרץ 1912) היה ראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצבי יוסף רזניק · ראה עוד »

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, אשר מונה לתפקיד הכהן הגדול על ידי דוד המלך בשנת ב'תתק"כ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצדוק · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

צום גדליה

חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904 צוֹם גְּדַלְיָה (גם צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצום גדליה · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם צופן אתב"ש הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצופן אתב"ש · ראה עוד »

צופן החלפה

צפני החלפה, המכונים גם צפנים חד-אלפביתיים, הם צפנים בהם מוחלפת כל אות בשפה באות אחרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצופן החלפה · ראה עוד »

צור באהר

צוּר באהִר (בערבית: صور باهر מבטאים: 'סוּר באהֶר' עם ס' נחצית) הוא כפר ערבי ושכונה במזרח ירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצור באהר · ראה עוד »

ציפור הנפש

ציפור הנפש הוא ביטוי עברי שמשמעותו: עצם או עניין חשוב ביותר, היקר מאד ללבו של אדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וציפור הנפש · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

פני אשה מפסיפס ציפורי, המכונה "המונה ליזה של הגליל". הפסיפס הוא חלק מרצפה הנמצאת ב"בית דיוניסוס" מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וציצית · ראה עוד »

צילום פוסט-מורטם

"שינה אחרונה" של תינוק – תצלום פוסט־מורטם. צילום פוסט־מוֹרְטֵם או צילום לאחר המוות (באנגלית: Post-mortem photography) הוא צילום של אנשים לאחר פטירתם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וצילום פוסט-מורטם · ראה עוד »

ציטוט

בנאום או ביצירה כתובה, כגון מאמר, ספר עיון, ולעיתים גם סיפורת, ציטוט (או מובאה) הוא שילוב של קטע שפורסם ביצירה אחרת, ככתבו וכלשונו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וציטוט · ראה עוד »

קמצא ובר קמצא

קמצא ובר קמצא הוא סיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים החוגגת לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקמצא ובר קמצא · ראה עוד »

קמור

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי (בכחול). ניתן לחשוב על הקמור כעל גומייה שנמתחה כך שתקיף את כולם, ולאחר מכן שוחררה. חסימה למושג הקמור. הריבוע חוסם את הדמות עם הרגליים הצמודות, המעגל חוסם את הדמות עם הרגליים הפשוקות, והצורה המסומנת בקו אדום היא הקמור של שתי הדמויות כאחד. במתמטיקה, הקְמוֹר של גוף, או של אוסף של גופים, הוא הגוף הקמור המינימלי המכיל אותם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקמור · ראה עוד »

קאת (צמח)

קאת נאכלת או גת (שם מדעי: Catha edulis) הוא צמח ממשפחת הקלסטריים שעליו משמשים ללעיסה, בין השאר לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, קאתין וקאתינון, המשפיעים על מצב הרוח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקאת (צמח) · ראה עוד »

קם ליה בדרבה מיניה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ) הוא ביטוי הלכתי (פירוש מילולי מארמית בבלית - עומד בפני הגדול ממנו) שמשמעותו: כאשר מגיעים לאדם שני עונשים על מעשה אחד, או על שני מעשים שנעשו בו זמנית, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקם ליה בדרבה מיניה · ראה עוד »

קנסו של עזרא

קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקנסו של עזרא · ראה עוד »

קנה הנשימה

תרשים של מערכת הנשימה קנה הנשימה הוא צינור אשר תחילתו בגרון, עובר לאורך הצוואר אל בית החזה, ומתפצל לשתי סימפונות שענפיהן מעבירים את האוויר אל הריאות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקנה הנשימה · ראה עוד »

קניין כסף

מטבעות כסף עתיקים קניין כסף הוא קניין בסיסי במשפט העברי המתבצע באמצעות כסף או חפץ בעל ערך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקניין כסף · ראה עוד »

קערת השבעה

קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7 קערות השבעה הן סוג של קמיע המורכב מברכות ומילים קדושות שנכתבות על גבי קערות חרס ונקברות ברצפת הבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקערת השבעה · ראה עוד »

קפיצת הדרך

בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקפיצת הדרך · ראה עוד »

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקרנא · ראה עוד »

קרלין (פינסק)

קרלין (בבלרוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקרלין (פינסק) · ראה עוד »

קריאת הגבר

קריאת הגבר הוא ציון זמן הלכתי קודם לעלות השחר, לקראת סוף הלילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקריאת הגבר · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא הוא ביטוי ארמי שמשמעו: אדם הקורא לפעולה מסוימת יבצע נא אותה בעצמו (מילולית: קורא האיגרת הוא יהיה השליח). בשימוש היומיומי קורא הביטוי לאידאולוגים להיות גם אנשי מעשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא · ראה עוד »

קשר (חבל)

קשר הרקלס קשר בשרוך נעל שטיח קשרים קשר הוא חיבור של חבל, חוט ודומיהם לעצם אחר או לעצמו, כאשר החיבור מתבצע רק בכריכות ופיתולים בחבל, ללא שימוש באמצעים או בחומרים נוספים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקשר (חבל) · ראה עוד »

קשת בענן

נשר, התמונה צולמה משכונת גבעת נשר לכיוון מערב. מתחת לשכונת רמות יצחק רואים את כביש 705 קשת בענן וצבעיה קשת מעל בריסטול, אנגליה סופרנומררית, באלסקה. 250px קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקשת בענן · ראה עוד »

קללת האדם והאשה

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. ציור משנת 1889 המתאר את קציר החיטה. קללת האדם והאשה היא מושג המהווה חלק מהסיפור המקראי על חטא האכילה מעץ הדעת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקללת האדם והאשה · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים בירושלים, 1910 קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקברי המלכים · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקבלת שבת · ראה עוד »

קבב

שישקבב קבב (בפרסית ובערבית: كباب - כבאב, בטורקית: Kebap) משמעו בשר צלוי בטורקית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקבב · ראה עוד »

קדם (בית מכירות פומביות)

בית המכירות הפומביות "קדם" (Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) הוא קטע תפילה מסדר היום היהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקדושה דסידרא · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, דוקסולוגיה (המנון תהילה לאל), הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקדיש · ראה עוד »

קהלת רבה

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקהלת רבה · ראה עוד »

קונקורדנציה

קונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קסובסקי בספריית מוזיאון רוקפלר מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקונקורדנציה · ראה עוד »

קונטרס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקונטרס · ראה עוד »

קופים

קופים הוא שם עממי לאוסף מיני בעלי חיים מסדרת הפרימטים, אשר במובן המדעי כולל את תת-הסדרה קופים רחבי-אף ואת המשפחה קופים בעלי זנב, אך אינו כולל את קופי האדם ואת האדם עצמו, אף שהם קרובים לקופים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקופים · ראה עוד »

קורטוב

קוּרטוב היא יחידת מידה קטנה לנפח של נוזלים, שנהגתה בתקופת חז"ל ומשמשת בהלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורטוב · ראה עוד »

קורח

קֹרַח הוא דמות מקראית, שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ולבסוף נבלע באדמה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורח · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את הקורבן הראשון בהיסטוריה תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן עולה

קורבן עולה הוא אחד הקורבנות שהיו מקרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה (קורבן הנשרף כולו על המזבח) הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן התמיד · ראה עוד »

קורבן יולדת

קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורבן יולדת · ראה עוד »

קורה טה איפסום

קוּרָה טֶה אִיפּסוּם (בלטינית: Cura te ipsum) הוא ביטוי לטיני שמשמעותו "רפא עצמך" או "טפל בעצמך" ונמצא בשימוש אצל אנשי צוות רפואיים (רופאים בעיקר) כחלק מהאתיקה הרפואית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקורה טה איפסום · ראה עוד »

קול באישה ערווה

בהלכה, קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא מושג המייחס לקול זמרתה של אישה תכונות ארוטיות, ובכך קובע איסור לגבר לשמוע קול אישה זרה לו, מטעמי צניעות ("זרה" - כלומר, להוציא את קרובותיו שאינו חשוד להרהר בהן, ואת אשתו).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקול באישה ערווה · ראה עוד »

קול הדף

קול הדף קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקול הדף · ראה עוד »

קולמר

קולמר (בצרפתית: Colmar) היא עיירה בצרפת, סמוך לגבול צרפת-גרמניה-שווייץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקולמר · ראה עוד »

קובץ שיעורים

שער החלק הראשון שער החלק השני קובץ שיעורים הוא ספר למדני בן שני כרכים הכולל בעיקר את שיעוריו של רבי אלחנן וסרמן, שנמסרו בישיבת אוהל תורה בברנוביץ'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקובץ שיעורים · ראה עוד »

קווינטוס טיניאוס רופוס

קווינטוס טיניאוס רופוס (בלטינית: Quintus Tineius Rufus; ? - 134), מכונה בתלמוד טורנוסרופוס הרשע) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130-134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקווינטוס טיניאוס רופוס · ראה עוד »

קיקיון מצוי

קִיקְיוֹן מצוי (שם מדעי: Ricinus communis) הוא מין יחיד בסוג קיקיון (שם מדעי: Ricinus) שבמשפחת החלבלוביים (Euphorbiaceae).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקיקיון מצוי · ראה עוד »

קיש אבי שאול

קִישׁ הוא דמות מקראית - אביו של שאול, המלך הראשון בממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקיש אבי שאול · ראה עוד »

קידה

נבחרת יפן קדות בפני הקהל לאות תודה הודי קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקידה · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקידוש · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה, המחייבת יהודי למסור נפש במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקידוש השם · ראה עוד »

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים זו מצווה שהייתה מוטלת על הכהנים קודם תחילת עבודתם היומיומית בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »

ר"י מיגאש

רבי יוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד - ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה גדול תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה ופוסק הלכה ספרדי נודע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ור"י מיגאש · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמ"א · ראה עוד »

רמח"ל

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ו, 16 במאי 1746) היה מקובל, סופר, חוקר רטוריקה ומשורר יהודי-איטלקי במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303) הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, אליו מיוחס חיבור ספר החינוך (אם כי רבים סבורים שיחוס זה מוטעה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורא"ה · ראה עוד »

ראם (מיתולוגיה)

רְאֵם (בארמית: אורזיליא) הוא מפלצת מן המיתולוגיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראם (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראש השנה · ראה עוד »

ראש השנה לאילן (הלכה)

ראש השנה לאילן בהלכה הוא תחילת השנה לעניין מצוות התלויות בארץ החלות על פירות האילן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראש השנה לאילן (הלכה) · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראשונים · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצווה לתת את הצמר שהופק מראשית גז הצאן לכהן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראשית הגז · ראה עוד »

ראובן

וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו שנת או ונפטר בשנת או) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראובן · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וראובן מרגליות · ראה עוד »

רעם

רעם הוא הקול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורעם · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

הרב נתן נטע רבינוביץ חתימתו רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, תלמיד חכם, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל ביטון

רבי רפאל ביטוןשתמונה להחלפה הרב רפאל ביטון (ה'תרע"ו, 1916 - כ' בסיון ה'תשס"א, 11 ביוני 2001) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף ורבה של הוד השרון קרוב לארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפאל ביטון · ראה עוד »

רפאל כדיר צבאן

הרב רפאל כדיר צבאן (א' בטבת ה'תר"ע, 13 בדצמבר 1909 - ד' בכסלו ה'תשנ"ה, 7 בנובמבר 1994), היה רב באי ג'רבה שבתוניסיה ולאחר שעלה לארץ ישראל שימש כרב העיר נתיבות וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפאל כדיר צבאן · ראה עוד »

רפאים

דוד מחזיק את ראשו הכרות של גולית. לפרשנות חלק מחז"ל גולית ואחיו הענקים היו מצאצאי הרפאים. השם "רפאים" במקרא מתייחס לשתי קבוצות נבדלות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפאים · ראה עוד »

רפואה מונעת

חיסון נגד שפעת כדוגמה למניעה ראשונית רפואה מונעת היא ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות, קידום הבריאות והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורפואה מונעת · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורשב"ם · ראה עוד »

רשימות (חב"ד)

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) והן מכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו מסיבות שונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורשימות (חב"ד) · ראה עוד »

רחמים חי חויתה הכהן

הרב רחמים חי חויתה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורחמים חי חויתה הכהן · ראה עוד »

רחל

ייעקב פוגש ברחל, ציור מעשה ידי גוסטב דורה. רָחֵל, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורחל · ראה עוד »

רחל בת כלבא שבוע

הקבר המיוחס לרחל בדרומה של העיר טבריה המצבה בקבר רחל בת כלבא שבוע הייתה אשתו של התנא רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורחל בת כלבא שבוע · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר איבו (175 לערך - 247; נודע בתלמוד בפשטות בכינוי רב, ומכוּנה גם אבא אריכא, כנראה בגלל שהאריך ימים) (יותר נראה שנקרא כך משום שהיה גבוה) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב מרי בר רחל

רב מרי בר רחל בת שמואל (מכונה גם: רב מרי ברה דבת שמואל) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, מופיע עשרות פעמים בתלמוד הבבלי, היה מקורב לרבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב מרי בר רחל · ראה עוד »

רב אסי

רב אסי אמורא מן הדור הראשון לאמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אסי · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן רב אַשִּי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אשי · ראה עוד »

רב אחא (אמורא)

רב אחא היה כהן אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אחא (אמורא) · ראה עוד »

רב אחא מדפתי

רב אחא מדפתי היה אמורא בבלי בן הדור השישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת סורא במתא מחסיא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אחא מדפתי · ראה עוד »

רב אחא בר רב איקא

רב אחא בר איקא הוא אמורא בבלי בדור החמישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אחא בר רב איקא · ראה עוד »

רב אחא ברדלא

רב אחא ברדלא הוא אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3), תלמידו של רב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אחא ברדלא · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אחאי · ראה עוד »

רב אבדימי בר חמא בר חסא

רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר חַסָּא או: רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר דוֹסָּא היה אמורא מבעלי האגדה שזמנו ומקומו לא נודעו במדויק, אך נראה שהיה מאמוראי בבל, כי דבריו נזכרים רק בתלמוד הבבלי ולא בתלמוד הירושלמי הארצישראלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אבדימי בר חמא בר חסא · ראה עוד »

רב אבהו

רב אבהו (גם: רבבהו) הוא אמורא בבלי בדור השביעי, ערב תקופת הסבוראים, מחכמי ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אבהו · ראה עוד »

רב אדא בר אהבה

רב אדא בר אהבה היה אמורא בבלי בדור הראשון והשני לאמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב אדא בר אהבה · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב נחמן · ראה עוד »

רב נחמן בר יצחק

רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב נחמן בר יצחק · ראה עוד »

רב ניסים גאון

רב ניסים בר יעקב (סביבות 990–1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב ניסים גאון · ראה עוד »

רב ספרא

רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב ספרא · ראה עוד »

רב סימונא

רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב סימונא · ראה עוד »

רב עינא (סבורא)

רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »

רב פנחס

רב פנחס היה אמורא בבלי בדור החמישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב פנחס · ראה עוד »

רב רחומי השלישי

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב רחומי השלישי · ראה עוד »

רב שינוי

רב שינוי גאון - גאון פומבדיתא שבבבל וראש הישיבה קרוב לאמצע תקופת הגאונים, בשנת ד'תקמ"ב (781) בערך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב שינוי · ראה עוד »

רב חמא

רב חמא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב חמא · ראה עוד »

רב חנן בר רבא

רב חנן בר רבא (215–297) היה מגדולי האמוראים בבבל בדור השני של התקופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב חנן בר רבא · ראה עוד »

רב חנניה

רב חנניה (או חנינא), הידוע גם בכינויו- רבי חנניה דציפורין היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב חנניה · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, היה אמורא בבלי אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב חסדא · ראה עוד »

רב חלקיה בר טובי

רב חלקיה בר טובי היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב חלקיה בר טובי · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (215–296) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב הונא · ראה עוד »

רב הונא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב הונא (פירושונים) · ראה עוד »

רב הונא בריה דרב נתן

חותמו של רב הונא בר נתן, החותם הזה הוא חלק מתצוגת חותמות במוזיאון הכט בחיפה רב הונא בריה דרב נתן (.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב הונא בריה דרב נתן · ראה עוד »

רב הינק

רב הינק או בר הינק הוא חכם שנזכר בתלמוד בבלי פעם אחת כמי שהיה לו בית מדרש, ולא נודע אפילו אם הוא היה תנא או אמורא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב הינק · ראה עוד »

רב כהנא מפום נהרא

רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב כהנא מפום נהרא · ראה עוד »

רב יעקב מנהר פקוד

רב יעקב מנהר פקוד - אמורא בבלי בן הדור השישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יעקב מנהר פקוד · ראה עוד »

רב יצחק בר שמואל בר מרתא

רב יצחק בר שמואל בר מרתא היה אמורא בן הדור השני והשלישי של אמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יצחק בר שמואל בר מרתא · ראה עוד »

רב ירמיה בר אבא

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב ירמיה בר אבא · ראה עוד »

רב יחזקאל

רב יחזקאל היה אמורא בדור הראשון לאמוראי בבל, המוזכר לעיתים נדירות בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יחזקאל · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יהודה · ראה עוד »

רב יוסף ראש הסדר

רבי יוסף בן יעקב הבבלי (או רב יוסף ראש הסדר) היה חכם יהודי, איש ספר ומעתיק ממוצא בבלי שפעל במצרים בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יוסף ראש הסדר · ראה עוד »

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורב יוסף בר חמא · ראה עוד »

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבן גמליאל הרביעי · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי 120 שנה, בערך בין השנים 30 לפנה"ס - 90 לספירה) היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבא · ראה עוד »

רבאי מרוב

רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) - חכם יהודי, מראשי הסבוראים (שאחרי האמוראים) בבבל בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבאי מרוב · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבה · ראה עוד »

רבה בר אבוה

רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבה בר אבוה · ראה עוד »

רבה בר רב הונא

רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבה בר רב הונא · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי מנא

רבי מנא היה כהן אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי מנא · ראה עוד »

רבי אסי

רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אסי · ראה עוד »

רבי אפטוריקי

רבי אפטוריקי הוא אמורא המוזכר בתלמוד פעמים בודדות בלבד, ולכן קשה לדעת פרטים מדויקים עליו, אבל יש להניח שהיה מאמוראי ארץ ישראל ולא מאמוראי בבל, מפני שבכל הפעמים שהוא נזכר בתלמוד הוא נזכר עם התואר "רבי" המקובל אצל אמוראי ארץ ישראל, ולא עם התואר "רב" המקובל אצל אמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אפטוריקי · ראה עוד »

רבי אלעזר חסמא

רבי אלעזר חסמא (או רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדור השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אלעזר חסמא · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (הוא מי שמכונה "רבי אלעזר" סתם, בדרך כלל, במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אלעזר ברבי שמעון · ראה עוד »

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »

רבי אחא (תנא)

רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אחא (תנא) · ראה עוד »

רבי אחא בר חנינא

רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (המאה ה-4).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אחא בר חנינא · ראה עוד »

רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אבא · ראה עוד »

רבי אבא (פירושונים)

"רבי אבא" הוא שמם של אמוראים אחדים בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אבא (פירושונים) · ראה עוד »

רבי אבא בר אבינא

רבי אבא בר אבינא היה אמורא ארצישראלי מהדור השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אבא בר אבינא · ראה עוד »

רבי אבין

רבי אבין הוא אמורא ארץ - ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אבין · ראה עוד »

רבי אייבו

רבי אַיְבוּ או אַיְיבוּ היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי אייבו · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר (ג'תתק"ל - ג'תתק"ס, 170–200) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

רבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור הרביעי, מתלמידיו של רבי מאיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »

רבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור הרביעי, אחיו של רבי יוסי ובנו של רבי חלפתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי שמעון בן חלפתא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי, מכונה בקיצור רשב"י) (ג'תת"ל ≈ 67 לספירה בערך - ג'תתקכ"ג ≈ 160 לספירה בערך) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי תנחומא

רבי תנחומא בר אבא - אמורא מארץ ישראל בדור השישי, מגדולי בעלי האגדה והמדרש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי תנחומא · ראה עוד »

רבי לוי

רבי לוי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי לוי · ראה עוד »

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי זירא · ראה עוד »

רבי חנינא איש אונו

רבי חנינא איש אונו (לעיתים גם "חנניה איש אונו") היה תנא בדור השלישי, שהגיע מהעיר אונו הסמוכה ללוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חנינא איש אונו · ראה עוד »

רבי חנינא בן תרדיון

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »

רבי חנינא בן דוסא

רבי חנינא בן דוסא היה תנא מן הדור הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חנינא בן דוסא · ראה עוד »

רבי חלקיה

רבי חלקיה היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חלקיה · ראה עוד »

רבי חלבו

רבי חלבו היה אמורא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חלבו · ראה עוד »

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי חייא · ראה עוד »

רבי בנימין בר יפת

רבי בנימין בר יפת היה אמורא ארץ ישראלי, מהדור השלישי של התקופה (סוף המאה השלישית).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי בנימין בר יפת · ראה עוד »

רבי ברכיה

רבי ברכיה (או רבי ברכיה הכהן) היה מגדולי חכמי האגדה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי ברכיה · ראה עוד »

רבי כרוספדאי

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי כרוספדאי · ראה עוד »

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי ינאי · ראה עוד »

רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו, תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יעקב בר אידי · ראה עוד »

רבי יצחק

רבי יצחק הוא אמורא המוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יצחק · ראה עוד »

רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יצחק נפחא · ראה עוד »

רבי יצחק דמן קרטיגנין

רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא ככל הנראה תושב העיר קרתגו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יצחק דמן קרטיגנין · ראה עוד »

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

קבר רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול פנים הקבר רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול · ראה עוד »

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יהושע בן קרחה · ראה עוד »

רבי יהושע דסכנין

קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יהושע דסכנין · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יהודה · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה השני

רבי יהודה נשיאה השני, בנו של רבן גמליאל הרביעי, היה נשיא בדור השני או השלישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יהודה נשיאה השני · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יונתן בן אלעזר

רבי יונתן בן אלעזר (מוזכר בתלמוד לרוב בפשטות: רבי יונתן) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הראשון של האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יונתן בן אלעזר · ראה עוד »

רבי יונה

רבי יונה היה אמורא ארצישראלי בולט, מהדור הרביעי של התקופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יונה · ראה עוד »

רבי יוסי בר זבידא

רבי יוסי בר זבידא היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יוסי בר זבידא · ראה עוד »

רבי יוסי בר חנינא

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יוסי בר חנינא · ראה עוד »

רבי יוסי הגלילי

חזית קברו של רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי היה מחשובי התנאים בדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבי יוחנן · ראה עוד »

רבין (אמורא)

רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבין (אמורא) · ראה עוד »

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבינא · ראה עוד »

רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (422-499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורבינא האחרון · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורומא העתיקה · ראה עוד »

רות קלדרון

רות קלדרון (נולדה ב-25 בספטמבר 1961) היא חברת הכנסת לשעבר ממפלגת יש עתיד וסגנית יו"ר הכנסת לשעבר, חוקרת תלמוד ואגדה, אשת חינוך ומייסדת בית מדרש 'אלול' ומכללת עלמא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורות קלדרון · ראה עוד »

רות רבה

רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורות רבה · ראה עוד »

רוב בעילות אחר הבעל

רוב בעילות אחר הבעל הוא כלל במשפט העברי הקובע כי במקרה של ספק לגבי זהות האב הביולוגי של צאצא של אישה נשואה, ההלכה קובעת שהאב הביולוגי הוא הבעל ולא גבר אחר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורוב בעילות אחר הבעל · ראה עוד »

רימון (אתר מקראי)

רימון - אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורימון (אתר מקראי) · ראה עוד »

רימון מצוי

רימון מצוי רימון מצוי (רִמּוֹן מָצוּי, שם מדעי: Punica granatum) הוא עץ תרבותי נשיר ממשפחת הרימוניים, שמוצאו באזור הים הכספי באיראן של ימינו, משם הופץ לכל ארצות אגן הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ורימון מצוי · ראה עוד »

ריש לקיש

ריש לקיש או רבי שמעון בן לקיש (בר"ת: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני לאמוראים, במחצית השנייה של המאה השלישית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וריש לקיש · ראה עוד »

ש"ס

המילה ש"ס היא ראשי תיבות של "שישה סדרים" - שם כולל לשישה סדרי המשנה, ובעקבותיהם למסכתות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וש"ס · ראה עוד »

ש"ס ונציה

ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ-ה'רפ"ג (1520-1523).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וש"ס ונציה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמאליות

ברק אובמה כותב בידו השמאלית שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמאליות · ראה עוד »

שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמאי הזקן · ראה עוד »

שמע ישראל

מוגדלות. שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמע ישראל · ראה עוד »

שמעון משה דיסקין

הרב שמעון משה דיסקין הרב שמעון משה דיסקין (מכונה: סימוניק) (ז' בשבט ה'תרצ"ב, 1932 - ט"ז בתמוז ה'תשנ"ט, 30 ביוני 1999) היה ר"מ בישיבת קול תורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעון משה דיסקין · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעון השני

שמעון השני בן חוניו השני, היה היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעון השני · ראה עוד »

שמעי בן גרא

שמעי בן גרא הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעי בן גרא · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמעיה · ראה עוד »

שמשון

ואן דייק מהמאה ה-17 שִׁמְשׁוֹן לפי המקרא, היה השופט השנים-עשר והאחרון ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמשון · ראה עוד »

שמשון אורנשטיין

רבי שמשון אורנשטיין (כ"ה באלול ה'תקפ"ד, 18 בספטמבר 1824 - כ"ג בכסלו ה'תרס"ד, 12 בדצמבר 1903) היה רב פולני ורבן של הערים אוזורקוב וקאליש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמשון אורנשטיין · ראה עוד »

שמשון ברויאר

פרופ' שַׁמשון ברויאר (ה'תרנ"א, 1891 - י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974) היה אקטואר ומתמטיקאי ישראלי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמשון ברויאר · ראה עוד »

שמשון ורטהיימר

רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 - י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »

שמחה ראובן עדלמן

שמחה ראובן עדלמן הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמחה ראובן עדלמן · ראה עוד »

שמחה בונם סופר

השבט סופר הרב שמחה בונם סופר בית המדרש בו למד השבט סופר ואביו. רבי שמחה בונם סופר (שרייבר) (ברטיסלאבה, כ"ה בכסלו ה'תר"ג - פרנקפורט, ט"ו בכסלו ה'תרס"ז) - היה רבה של ברטיסלאבה (במקורות היהודים - "פרשבורג") וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמחה בונם סופר · ראה עוד »

שמואל קרויזר

הרב שמואל קרויזרתמונה להחלפה הרב שמואל קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, נובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, יולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל קרויזר · ראה עוד »

שמואל ריינר

הרב שמואל ריינר הרב שמואל ריינר (נולד בתשי"ד 1954) הוא מראשי ומייסדי ישיבת מעלה גלבוע, וחבר בוועד הרבנים של עמותת צהר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל ריינר · ראה עוד »

שמואל שאטין

רבי שמואל שאטין כ"ץ (נהגה: שוֹטְן; ה'ת"ד, 1644 - י"ד בתמוז ה'תע"ט, 1 ביולי 1719) היה מרבני יהדות אשכנז במאה ה-17 וה-18.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל שאטין · ראה עוד »

שמואל שאול לוי

שמואל שאול לוי (בצרפתית: Sam Levy) (כ"ח באייר תרמ"ד 1884 בפריז – ט"ז באב תשכ"ו 1966 בטרמבליי-לה-גונס) היה תעשיין צרפתי, וראש הקהל של הקהילה החרדית עדת יראים בפריז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל שאול לוי · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמואל ברנד

הרב שמואל ברנד (ט"ו בסיוון ה'תשי"ז, 14 ביוני 1957 - י"ח בסיון ה'תשע"ז, 13 ביוני 2017) היה מגיד שיעור ירושלמי ומחבר ספרים על סוגיות בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל ברנד · ראה עוד »

שמואל בריה דרב אבהו

רב שמואל בריה דרב אבהו (רב שמואל בר רבא) - מחכמי הסבוראים בדור הראשון, עם סופה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל בריה דרב אבהו · ראה עוד »

שמואל גדליה ניימן

הרב שמואל גדליה ניימן (ו' בטבת ה'תרמ"ח, 21 בדצמבר 1887 - כ"א בתשרי ה'תשי"ט, 5 באוקטובר 1958) היה רב ירושלמי ממוצא פולני, ראש ישיבה בישיבת עץ חיים במשך 40 שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל גדליה ניימן · ראה עוד »

שמואל הקטן

שמואל הקטן - תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל הקטן · ראה עוד »

שמואל ויטאל

רבי שמואל וויטאל בן רבי חיים (ה'שנ"ח, 1598 - תל"ז, 1677), בנו של רבי חיים ויטאל, היה מרבני ומקובלי דמשק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל ויטאל · ראה עוד »

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »

שמירת הנפש

ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמירת הנפש · ראה עוד »

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמירת הלשון · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

שמיטת קרקעות היא הענף העיקרי של מצוות השמיטה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושמיטה · ראה עוד »

שאלי שרופה באש

שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד שנאמרת בקהילות יהודי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאלי שרופה באש · ראה עוד »

שאול (מיתולוגיה)

השְׁאוֹל הוא עולם המתים הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאול (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול בן רבי אריה לייב מאמסטרדם; (~ה'תע"ז, 1717 - ז' תמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

שאול אלתר

הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) הוא ראש ישיבת שפת אמת בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאול אלתר · ראה עוד »

שאול שקד

שאול שקד (נולד ב-5 במרץ 1933 בדברצן שבהונגריה) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000 ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאול שקד · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאול ליברמן · ראה עוד »

שאילתא (דרשה)

שאילתא היא סוג של דרשה שהייתה קיימת בזמן התלמוד ולאחריו בתקופת הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאילתא (דרשה) · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745-1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב וכן רש"ז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

שניים שעשאוה

שניים שעשאוה הוא דין הלכתי שעניינו הוא לפטור את האדם מעונש במקרה ששני אנשים עשו יחד את מעשה העבירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושניים שעשאוה · ראה עוד »

שער ניקנור

שער ניקנור במרכז בית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושער ניקנור · ראה עוד »

שער שושן

קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושער שושן · ראה עוד »

שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) חזית הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא מוסד צבורי מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נוה שלום יפו ב-1890 פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שפטיה בן אביטל

שפטיה הוא דמות מקראית, בנו החמישי של דוד, מאשתו אביטל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושפטיה בן אביטל · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושפות שמיות · ראה עוד »

שריפת התלמוד

שריפת התלמוד הם אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שריפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצרים, לרוב בטקס פומבי תוך השתלהבות ההמונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושריפת התלמוד · ראה עוד »

שתיית יין בפורים

תלמיד שיכור מחבק את רבו (הרב אהרן שכטר) ומנופף בידו במסיבת פורים בישיבת רבנו חיים ברלין בניו יורק שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושתיית יין בפורים · ראה עוד »

של (מילת יחס)

שֶׁל היא מילת יחס בעברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושל (מילת יחס) · ראה עוד »

שלמה מורג

שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה מורג · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", (תקפ"ו או תק"ץ - כ"ב באייר תר"צ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה איגר

רבי שלמה איגר רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז 1787- י"א בטבת ה'תרי"ב 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה איגר · ראה עוד »

שלמה נתן קוטלר

רבי שלמה נתן נטע קוטלר (תרכ"ו, 1865, קובנה - כ"ה בשבט תש"ה, 8 בפברואר 1945, ירושלים) היה רב וראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה נתן קוטלר · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה עדני · ראה עוד »

שלמה קניבסקי

הרב שלמה קנייבסקי עם אביו הרב חיים קנייבסקי הרב שלמה קנייבסקי עם סבו הרב יוסף שלום אלישיב הרב שלמה קניבסקי (נולד באלול ה'תש"כ, 1960) הוא רב חרדי-ליטאי העומד בראשות הישיבות קריית מלך ותפארת ציון בבני ברק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה קניבסקי · ראה עוד »

שלמה טנא

הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי); תרע"ד, 1914 - כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב, לשעבר רבה הראשי של באר שבע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה טנא · ראה עוד »

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »

שלמה זלמן עמריך

רבי שלמה זלמן עמריך (תע"ד, 1714, וינה - כ"ה בסיוון ה'תקנ"ד, 23 ביוני 1794, פראג) דיין בפראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין בעיר לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן עמריך · ראה עוד »

שלמה זלמן פינס

הרב שלמה זלמן פינס (ז' בתמוז ה'תרל"ד, 22 ביוני 1874 - י' בחשוון ה'תשט"ו, 6 בנובמבר 1954) היה למדן אוטודידקט ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן פינס · ראה עוד »

שלמה זלמן ליפשיץ

הרב שלמה זלמן ליפשיץ קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא ה'תקכ"ה 1765 - ורשה י"א בניסן ה'תקצ"ט 26 במרץ 1839, מכונה גם החמדת שלמה על שם החשוב שבספריו), הרב הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן ליפשיץ · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין הרב פרופ' שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה ברויאר (משגיח)

הרב שְׁלֹמֹה בְּרוֹיֶאר (נולד ב-ה' באב ה'תש"ו, 2 באוגוסט 1946) הוא משגיח ישיבת בית מתתיהו, ויו"ר מוסד יצחק ברויאר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה ברויאר (משגיח) · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה הופמן

ד"ר שלמה הופמן (Hofman; 24 באפריל 1909 – 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה הופמן · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה למעלה מ 40 שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (140 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אלבק שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום רצבי

רצבי, 2008 שלום רצבי (נולד ב-1951) הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומשורר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלום רצבי · ראה עוד »

שלום שכנא מלובלין

מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (1495 (השערה) - 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »

שלום שכנא זאהן

הרב שלום שכנא זאהן (תרע"א (בערך) - ז' בטבת ה'תשע"ג, 20 בדצמבר 2012) היה ראש ישיבת תורה ודעת מחבר סדרת הספרים "עטרת יעקב על הש"ס" ומייסד כולל ירושלים "אליבא דהלכתא-קדשים טהרות".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלום שכנא זאהן · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, העוסקים בשבועות שהשביע אלוהים את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלוש השבועות · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושלילת התארים · ראה עוד »

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושליח עושה שליח · ראה עוד »

שחמט

מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, אישקוקה או אישקוקי) הוא ענף ספורט ומשחק לוח אסטרטגי המיועד לשני שחקנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושחמט · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבעת המינים · ראה עוד »

שבעת הישנים של אפסוס

שבעת הישנים של אפסוס באיקונין רוסי "שבעת הישנים של אפסוס" היא אגדה קתולית עתיקה מרובת גרסאות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבעת הישנים של אפסוס · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שברירי

במיתולוגיה היהודית, שברירֵי (המילה הארמית לסנוורים) הוא שד הפועל בלילה, היוצא מתוך המים וגורם לעיוורון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושברירי · ראה עוד »

שבתי בן דב

שבתי בן דב (31 במאי 1924 - 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבתי בן דב · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבט לוי · ראה עוד »

שבועת היסת

במשפט עברי, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבועת היסת · ראה עוד »

שבור השני

מטבע עם דיוקנו של שבור השני כסף המציגה את שבור השני בעת ציד שבור השני "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושבור השני · ראה עוד »

שביט היילי

שביט היילי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושביט היילי · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושד"ל · ראה עוד »

שה"י פה"י

דחה אותו בשה"י פה"י הוא ביטוי יהודי שמקורו בתלמוד שמשמעו דחייה של דבר ללא סיבה אמיתית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושה"י פה"י · ראה עוד »

שומע כעונה

שוֹמֵע כְּעוֹנֶה (יש המבטאים שוֹמֵע כָּעוֹנֶה - בכ"ף קמוצה) הוא מושג הלכתי שפירושו הוא, לצאת ידי חובת מצווה שבדיבור, על ידי שמיעתה מאחר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושומע כעונה · ראה עוד »

שושלת בעלז

שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושושלת בעלז · ראה עוד »

שושבין

שׁוּשְׁבִין (מילולית: "חבר", "ידיד") או שושבינה, הוא מי שמלווה את החתן או הכלה לחופה בטקס נישואיהם, על פי רוב קרובי משפחה או ידידים קרובים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושושבין · ראה עוד »

שולמית

שולמית היא אופרטה יידית מאת המחזאי אברהם גולדפדן, שנכתבה בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושולמית · ראה עוד »

שוטנשטיין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושוטנשטיין · ראה עוד »

שוהם

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שֹׁהַם, האבן השנייה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושוהם · ראה עוד »

שווה לכל נפש

שווה לכל נפש הוא כלל הלכתי העוסק בהלכות יום טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושווה לכל נפש · ראה עוד »

שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

שַוְויֵהּ אַנַפְשֵיהּ חֲתִּיכָה דְאִיסוּרָא (ארמית: עשאו על עצמו חתיכה של איסור) הוא מונח תלמודי המבטא סיטואציה בה אדם מחיל איסור אובייקטיבי - לכאורה - אך שבפועל חל רק כלפי עצמו, בעקבות טענה חסרת ראיות אותה טען לזכותו בבית-דין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא · ראה עוד »

שכניה בן יחיאל

שכניה בן יחיאל, דמות מקראית שחייתה בתקופתו של עזרא הסופר ונזכר ב. משפחתו של שכניה עלתה עם עזרה לישראל והוא היה אחד מחשובי הכהנים בירושלים שמונו על ידי חזקיהו לנתינת המנות בערי הכהנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושכניה בן יחיאל · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושכירת רשות · ראה עוד »

שכיב מרע

שְׁכִיב מֵרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושכיב מרע · ראה עוד »

שימוש חכמים

שימוש חכמים הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושימוש חכמים · ראה עוד »

שינוי שם

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושינוי שם · ראה עוד »

שיקוץ משומם

שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיקוץ משומם · ראה עוד »

שיר של פגעים

שיר של פגעים הוא הכינוי שניתן ביהדות למזמור בספר תהילים, ונקרא גם "יושב בסתר" על פי הפתיח של המזמור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיר של פגעים · ראה עוד »

שיר המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הוא שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים בפרקים ק"כ–קל"ד בתהילים, הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט מזמור קכ"א, הפותח ב"שיר למעלות".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיר המעלות · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיר השירים · ראה עוד »

שיר השירים רבה

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיר השירים רבה · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושישים ריבוא · ראה עוד »

שילה רפאל

הרב שילה רפאל (1940 - 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושילה רפאל · ראה עוד »

שילוח הקן

ברבור עם ביצים בקן ביהדות, שילוח הקן היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטת ריב"ב

שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, אחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיטת ריב"ב · ראה עוד »

שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיטת זילברמן · ראה עוד »

שיטת הרבדים

שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיטת הרבדים · ראה עוד »

שיחין

החפירות הארכאולוגיות בשיחין קנקן "שיחין" שנפגם בכבשן שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013 תבנית אבן ליצירת נר שמן מחפירות 2013 שִׁיחִין (נקראה גם אסוכיס) היה יישוב עתיק יהודי מימי בית שני המשנה והתלמוד שישבו בו תנאים ואמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיחין · ראה עוד »

שיבוטה

שיבוטה (שם מדעי: Arabibarbus grypus) היא דג ממשפחת הקרפיוניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיבוטה · ראה עוד »

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושידוך · ראה עוד »

שיכון בבלי

שיכון בבלי הוא שכונה בצפון החדש של תל אביב, מדרום לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ושיכון בבלי · ראה עוד »

תמר (בת דוד)

תמר - ציור מעשה ידי אלכסנדר קבנל תָּמָר, דמות מקראית, מתוארת בספר שמואל (ב' יג) כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחות אבשלום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותמר (בת דוד) · ראה עוד »

תאומים סיאמיים

דיוקן של זוג תאומי סיאם המקוריים תאומים סיאמיים או תאומים מחוברים הוא כינוי לתאומים אשר נולדים מחוברים זה לזה בחלקי גוף שונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותאומים סיאמיים · ראה עוד »

תאודיציה

תאודיציה (Theodicy) היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותאודיציה · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנ"ך · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנאי בני גד ובני ראובן

תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים בכל תנאי, על פי ההלכה, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנאי בני גד ובני ראובן · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומתלמוד בבלי, המושר במסיבת בר מצווה לחברי חתן הבר מצווה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תנינאים

תנין היאור הוא התנינאי הידוע והקטלני ביותר. גולגולת של תנין הים, התנינאי הגדול ביותר כיום. תנינאים (שם מדעי: Crocodilia, לעיתים גם Crocodylia) הם סדרה של בעלי חיים זוחלים בקבוצת הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותנינאים · ראה עוד »

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותענית בכורות · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת הדרך

תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743 תפילת הדרך היא תפילה יהודית הנאמרת בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרך שלו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותפילת הדרך · ראה עוד »

תפילת ותיקין

ותיקין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה (זריחה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותפילת ותיקין · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותפילין · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תקוותנו

נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותקוותנו · ראה עוד »

תרפים

רחל יושבת על תרפים שהחביאה בכר הגמל. ציור של ג'ובאני בטיסטה טייפולו. במקרא תְּרָפִים הם אלילי-בית שהיו בצורת ראש אדם, ייתכן שהיו גולגולת מכויירת בטין של ראש המשפחה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרפים · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרי עשר · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) למעלה - ציצית בקשירה אשכנזית, למטה - ציצית עם פתיל תכלת בקשירה ספרדית תשמיש קדושה או תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות, לשם קיום מצווה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותשעה באב · ראה עוד »

תשבץ היגיון

תשבץ היגיון (מוכר בישראל גם כתשבץ תרתי משמע, תשבץ אתגר ותשבץ מתחכם; באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותשבץ היגיון · ראה עוד »

תל שקמונה

תל שקמונה צילום מהאוויר ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמק, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותל שקמונה · ראה עוד »

תל חנתון

מראה כללי של התל תל חַנָּתוֹן (בערבית תַל בַּדַוִּיָה) הוא תל גדול הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה, דרומית לכפר מנדא ומספר ק"מ צפון-מזרחה לקיבוץ חנתון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותל חנתון · ראה עוד »

תל בני ברק

מיקום התל בפארק איילון תל בני ברק הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בתחומי פארק אריאל שרון ובו שרידי העיר בני ברק המקראית והתלמודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותל בני ברק · ראה עוד »

תל בית ירח

תל בית ירח - היפוקאוטס - בית הקמין, בתוכו טורי אומנות לבנים אשר חיממו את רצפת האולם תל בית ירח הוא תל המצוי לחופה הדרומי מערבי של הכנרת בו נמצאים שרידי העיר העתיקה "בית ירח".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותל בית ירח · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

שער פרק ראשון של מסכת עירובין כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמוד ישראלי

תלמוד ישראלי, הדף היומי לילדים, הוא מפעל חינוכי, קהילתי וחברתי שבמרכזו מהדורה של התלמוד הבבלי לילדים, בעריכת מנכ"ל מדיסון פארמה, מאיר יעקבסון והסופר אבי רט.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד ישראלי · ראה עוד »

תלמוד ישראלי – מסכת העצמאות

כריכת חוברת התלמוד הישראלי על הפסקה השביעית של מגילת העצמאות שיצאה בשנת 2015 "תלמוד ישראלי – מסכת העצמאות" היא חוברת מאמרים על מגילת העצמאות של מדינת ישראל, הראשונה במסגרת מיזם "תלמוד ישראלי" של ארגון בינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמוד ישראלי – מסכת העצמאות · ראה עוד »

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמיד חבר · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תחש (תנ"ך)

התחש מוזכר בתנ"ך כסוג של עור שבו השתמשו, בעיקר במלאכת עשיית המשכן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותחום שבת · ראה עוד »

תחכמוני (דמות מקראית)

תַּחְכְּמֹנִי הוא דמות מקראית, שהיה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת היהודית גם ראש הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותחכמוני (דמות מקראית) · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותהילים · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותוספות · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותוספות איוורא · ראה עוד »

תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה חינמית, המכילה מאגר תורני של ספרי קודש, קונטרסים, ועוד, המוגדרים כספרי יסוד של היהדות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותורת אמת (תוכנה) · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תולדות עם עולם

אחד משבעת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשבעה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותולדות עם עולם · ראה עוד »

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים ואמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תכריכים

תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותכריכים · ראה עוד »

תכלת

צבע תכלת (או תכול) הוא צבע הנגזר מהצבע הכחול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותכלת · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיאבון

מאכלים מתוקים מעוררים תיאבון בקרב רבים מבני האדם, אפילו כשאינם רעבים. תיאבון הוא תאווה לאכילת מזון (בפרט מזון הנתפס על ידי הפרט כטעים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותיאבון · ראה עוד »

תינוק שנשבה

בהלכה, תינוק שנשבה (קיצור של תינוק שנשבה לבין הגויים) הוא יהודי אשר – מסיבות שאינן תלויות בו – לא למד, ואינו יודע את שעליו לעשות על פי ההלכה והאמונה היהודית, ומשום כך אין מחייבים אותו מבחינה הלכתית על מעשיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותינוק שנשבה · ראה עוד »

תיקון הכללי

שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי תהילים אשר נבחרו על ידי רבי נחמן מברסלב, כתיקון לפגם הברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותיקון הכללי · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ותיקוף · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

ל' בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' תשרי היא תמיד פרשת נח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ול' בתשרי · ראה עוד »

לא תתגודדו

לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או חבורה לאות אבל על המת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולא תתגודדו · ראה עוד »

לא תחנם

לא תְּחָנֵּם הוא שמה של קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולא תחנם · ראה עוד »

לא תחסום שור בדישו

ביהדות, הוא איסור למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולא תחסום שור בדישו · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

פלאח ערבי חורש בשור וחמור (המאה ה-19) לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לא ילבש

לא ילבש הוא כינוי מקוצר לאיסור הלכתי מדאורייתא על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולא ילבש · ראה עוד »

לקוטי שיחות

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולקוטי שיחות · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשם ייחוד · ראה עוד »

לשון נקייה

לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשון נקייה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשון חז"ל · ראה עוד »

לשכת פרהדרין

מיקומה של לשכת פרהדרין בבית המקדש (בכחול) בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשכת פרהדרין · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה. דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. מקום לשכת הפרווה בבית המקדש (מסומן בכחול) לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשכת הפרווה · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשכת הגזית · ראה עוד »

לשכות העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולשכות העזרה · ראה עוד »

לטקיה

לטקיה או לדיקיה (בערבית: اللَاذِقِيَّة – א-לָּאדִ'קִיַּה, לודקיא בתלמוד הבבלי) היא עיר הנמל העיקרית של סוריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולטקיה · ראה עוד »

לטרינה

הדמיית לטרינה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה לטרינה באפסוס גן הארכאולוגי ירושלים לטרינה (מלטינית 'lavatrina' - בית שימוש) היא מבנה פרטי או ציבורי לעשיית צרכים, שהיה נפוץ מאוד בערים הגדולות ברחבי האימפריה הרומית, כולל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולטרינה · ראה עוד »

לזרוס גולדשמידט

אליעזר לָזָרוּס גולדשמידט (בגרמנית: Lazarus Goldschmidt, לצרוס גולדשמידט; 17 בדצמבר 1871, פלונגה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 18 באפריל 1950, לונדון) היה חוקר יהדות ומזרחן יהודי-ליטאי, מתרגם התלמוד הבבלי לגרמנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולזרוס גולדשמידט · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת לפני ה' על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולחם הפנים · ראה עוד »

לב יודע מרת נפשו

לב יודע מרת נפשו הוא פסוק במשלי (פרק יד, פסוק י), המשמש ככלל הלכתי, לפיו אדם הוא סמכות רפואית מכריעה לגבי מצבו הבריאותי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולב יודע מרת נפשו · ראה עוד »

לבן הארמי

יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולבן הארמי · ראה עוד »

לובומל

לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולובומל · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולוד · ראה עוד »

לוואי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולוואי (פירושונים) · ראה עוד »

לווייתנאים בתרבות

במהלך ההיסטוריה, היה ללווייתנאים מעמד מיוחד בעיקר בתרבויות שהתקיימו באזורים הסמוכים לחוף-הים, לתרבויות שהתקיימו באיים או לתרבויות בעלות צי-סוחר גדול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולווייתנאים בתרבות · ראה עוד »

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי או לוי היה מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולוי בר סיסי · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולכה דודי · ראה עוד »

ליקוי ירח

צילום של ליקוי ירח לִיקּוּי יָרֵחַ (גם לִיקּוּי לְבָנָה או ירח דם) הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וליקוי ירח · ראה עוד »

ליל תיפח

ביהדות, ליל תיפח הוא כינוי לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וליל תיפח · ראה עוד »

לילית (מיתולוגיה)

"תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את ליליתו לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ולילית (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ביהדות, ט"וּ באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין כיום מועד של שמחה בסימן של פיוס ואהבה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

ט' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וט' בחשוון · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטעמי המקרא · ראה עוד »

טעם כעיקר

טעם כעיקר (טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר הקובע שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור (ללא ממשותו), הטעם אסור כמו עיקר התבשיל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטעם כעיקר · ראה עוד »

טעות - לעולם חוזר

טעות – לעולם חוֹזֵר (בראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטעות - לעולם חוזר · ראה עוד »

טל חיים

ספרי טל חיים נימוקי ועדת פרס הרב מימון (לחצו להגדלה) טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטל חיים · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטבריה · ראה עוד »

טבל

בהלכה היהודית טבל הוא כינוי לתבואה, או יין, שעדיין לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטבל · ראה עוד »

טבילת עזרא

טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטבילת עזרא · ראה עוד »

טומאת כלים

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת כלים היא הטומאה החלה על כלים או על בגדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטומאת כלים · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טור מלכא

טור מלכא היה יישוב יהודי ביהודה שהתקיים בימי חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטור מלכא · ראה עוד »

טובל ושרץ בידו

טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ הוא ביטוי הלכתי המצוי במקורות חז"ל המתאר אדם שמבקש לעשות תשובה, ולתקן את דרכיו - אך באותו הזמן ממשיך לעשות מעשה פסול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטובל ושרץ בידו · ראה עוד »

טוביה חטא וזיגוד מינגד

טוביה חטא וזִיגוּד מִינְגַד (בתרגום לעברית: "טוביה חטא וזיגוד לוקה") הוא פתגם ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, ומשמעותו: כיצד ייתכן שאדם אחד יחטא ואדם אחר ייענש?.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטוביה חטא וזיגוד מינגד · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטיקטין · ראה עוד »

טיוטה

טיוטת נאומו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, מה-8 בדצמבר 1941, לאחר המתקפה על פרל הארבור ובו הודיע על כניסת ארצות הברית למלחמה כנגד מדינות הציר טְיוּטָה היא שלב בתהליך הכתיבה, בו מקבל המסמך הנכתב את צורתו הראשונית, ועל בסיס שלב זה נעשים שינויים, תיקונים והוספות בהתאם לרצון הכותב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וטיוטה · ראה עוד »

ז' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וז' בתמוז · ראה עוד »

זמרי בן סלוא

שידול בני ישראל לחטא לפי המקובל, זִמְרִי בֶּן סָלוּא הוא אחד הכינויים של יד) אף מוסיף כי: "שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא"111, נשיא שבט שמעון במסע בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזמרי בן סלוא · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זפק

סכמה של הזפק ברווז עם זפק מלא זֶפֶק הוא איבר פנימי, חלק ממערכת העיכול בגופם של בעלי חיים רבים, לרבות עופות, חרקים וחסרי חוליות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזפק · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זׂרַח וַרְהַפְטִיג (בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; 2 בפברואר 1906 – 26 בספטמבר 2002) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

זרוע, לחיים וקיבה

זרוע של בהמה טהורה שנשחטה כהלכה לשון (לחי) ספל מלא קיבות מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »

זליג ראובן בנגיס

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »

זבל"א

זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר מוסד משפטי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזבל"א · ראה עוד »

זבד הבת

זבד הבת (הידוע גם כ"שמחת הבת") הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזבד הבת · ראה עוד »

זה נהנה וזה לא חסר

"זה נהנה וזה לא חסר" הוא ביטוי המתאר מצב שבו אדם המוותר לזולתו אינו מפסיד דבר, אך בכך מאפשר לו ליהנות מתועלת הוויתור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזה נהנה וזה לא חסר · ראה עוד »

זורק אבן למרקוליס

זורק אבן למרקוליס הוא פתגם תלמודי שבא לתאר מי שהתכוון לטוב ונמצא עושה רעה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזורק אבן למרקוליס · ראה עוד »

זכריה מנדל כ"ץ

הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ (תק"צ, 1830 - תרנ"ז, 1897) היה רבן של אליטה וראדין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזכריה מנדל כ"ץ · ראה עוד »

זכריה זרמתי

הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה ומשורר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזכריה זרמתי · ראה עוד »

זכריה בן הקצב

רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-תת"מ ≈ 80-40 לספירה) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזכריה בן הקצב · ראה עוד »

זכריה בן יהודה אגמאתי

רבי זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזכריה בן יהודה אגמאתי · ראה עוד »

זכות הלילה הראשון

"זכות הלילה הראשון" (1874), אדם זקן מביא את בתו הצעירה לבעל האחוזה. ציור מאת וזלי פולנוב. זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון) הייתה זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזכות הלילה הראשון · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזימון · ראה עוד »

זיקוקין די-נור

זיקוקין די-נור בפסטיבל נגאוקה וידאו של זיקוקין די-נור זיקוקין זיקוקין די-נור (או "זיקוקי די-נור") ובקצרה "זיקוקים", הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזיקוקין די-נור · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמצה

שדה חמצה בגליל התחתון גרגרי חמצה מונבטים. ''Cicer arietinum noir'' חִמְצָה תרבותית (שם מדעי: Cicer arietinum), המוכרת יותר בשמה הערבי חומוס, היא צמח ממשפחת הקטניות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחמצה · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך - ממול הרי הגלעד ברכת השחייה בחמת גדר (2014) חַמַּת גָּדֵר (בערבית: الحمّـة, תעתיק: אַל-חַמָּה) היא אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחמת גדר · ראה עוד »

חמת דאר

250px חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת, הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחמת דאר · ראה עוד »

חמורו של משיח

למטה משמאל: ציור של משיח רוכב על חמורו. מתוך הגדה של פסח, פראג רפ"ז (1527) חמורו של משיח הוא ביטוי ציורי אגדתי המשמש לעיתים כחלק מתיאורו של המשיח בבואו לגאול את העולם באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחמורו של משיח · ראה עוד »

חמי טבריה

מעיינות חמי טבריה המחודשים מעיינות חמי טבריה - מבט מהמסעדה בריכה תרמו-מינרלית חיצונית המרחצאות. איור מספרו של ויקטור גרן משנות ה-80 של המאה ה-19 חברת חברת „חמי טבריה בע"מ“. שנות ה-30 חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחמי טבריה · ראה עוד »

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנן מאישקיא · ראה עוד »

חנן בן אבישלום

התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנן בן אבישלום · ראה עוד »

חנן בן חנן

חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנן בן חנן · ראה עוד »

חנן בישא

חנן בישא (.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנן בישא · ראה עוד »

חנמאל בן שלום

לפי ספר ירמיהו, חנמאל בן שלום היה דודו או בן-דודו של הנביא ירמיהו, אשר שנה לפני חורבן ירושלים וגלות בבל נצטוה על ידי אלוהים לגאול את שדהו של חנמאל, כאות לכך שעם ישראל ישוב לארץ ישראל: הוא שילם עליו "שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנמאל בן שלום · ראה עוד »

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »

חנניה בן נדבאי

חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; ? - 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »

חנניה, מישאל ועזריה

חנניה מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »

חנוך ארנטרוי

הרב חנוך הכהן ארנטרוי (בכתיב מיושן: עֶהרֶנְטרָייא; ה'תרי"ד, 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנוך ארנטרוי · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחנוכה · ראה עוד »

חסדאי אבן שפרוט

חסדאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסדאי אבן שפרוט · ראה עוד »

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסיד שוטה · ראה עוד »

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חפץ חיים (ספר)

חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »

חצב מצוי

פריחת החצב המצוי בצפון ישראל תקריב על הפרחים חצב מצוי בפטרה (ירדן), תחילת דצמבר 2010 מאביקים החשובים של החצב המצוי בישראל חצב מצוי על בול משנת 1961 שיצא לכבוד יום העצמאות ה-13, בעיצובו של צבי נרקיס חצב מצוי (שם מדעי: Drimia maritima או Urginea maritima) הוא גאופיט ממשפחת האספרגיים הנפוץ כצמח בר ברוב חלקי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחצב מצוי · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחציצה · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחק לישראל · ראה עוד »

חקלאות בעל

חקלאות בעל חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחקלאות בעל · ראה עוד »

חרס הדרייני

חרס הדרייני בלשון התלמוד, הוא חרס שספג יין והיה בשימוש חיילי צבאו של אדריאנוס קיסר, להפקה חוזרת של יין מהחרס, בעת הימצאם במסעות רחוקים ברחבי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחרס הדרייני · ראה עוד »

חרבונה

חַרְבוֹנָה או חַרְבוֹנָא, דמות מקראית, הוא אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחרבונה · ראה עוד »

חרוב

חרוב מצוי (שם מדעי: Ceratonia siliqua) הוא עץ ירוק עד דו-ביתי ממשפחת הקסאלפיניים, שמתנשא לגובה של 10–15 מטרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחרוב · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

שריפת בצק שהופרש לחלה תרומת חלה (או ראשית עריסותיכם או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להקדיש לה' את עריכת הבצק הראשונה שנוטלים מעיסת הבצק, ממנה מכינים מאפים מחמשת מיני דגן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חלום

"חלום האבירים", ציור מעשה ידי אנטוניו דה פרדה. "חלום יעקב", ציור מהמאה ה-17. "חלומה של נזירה", ציור מהמאה ה-19 מעשה ידי קארל ברולוב. חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחלום · ראה עוד »

חטא בני האלוהים

חטא בני האלוהים או מעשה בני האלוהים ובנות האדם הוא תופעה הנזכרת במקרא, בספר בראשית, ובה נהגו "בני האלוהים" לקחת נשים מבנות האדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחטא בני האלוהים · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחז"ל · ראה עוד »

חזקיה פייבל פלויט

הרב חזקיה פייבל פּלוֹיְט (פּלַאוּט; בגרמנית: Feiwel Plaut; כ"ד בשבט ה'תקע"ח, 31 בינואר 1818 - כ"ז בכסלו ה'תרנ"ה, 25 בדצמבר 1894) היה רב הונגרי-אורתודוקסי בולט, מתלמידי החת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחזקיה פייבל פלויט · ראה עוד »

חזקיהו

לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחזקיהו · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחזון איש · ראה עוד »

חזון העצמות היבשות

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחזון העצמות היבשות · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה - חבורה העוסקת בקדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת, או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחברה קדישא · ראה עוד »

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחג הגאולה · ראה עוד »

חדושי מרן רי"ז הלוי

עמוד השער חדושי מרן רי"ז הלוי הוא ספר חידושיו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", שנדפס לאחר פטירתו על ידי בניו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחדושי מרן רי"ז הלוי · ראה עוד »

חדושים ובאורים

חדושים ובאורים הוא שמה של סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחדושים ובאורים · ראה עוד »

חומוס

צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה מנת חומוס כפי שמוגשת בחומוסיה ביפו חומוס (מערבית: حُمُّص,, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחומוס · ראה עוד »

חוני המעגל

הכניסה למערת קבר חוני המעגל בחצור הגלילית חוֹנִי הַמְעַגֵּל היה תנא צדיק אשר נחשב בעיני אנשי דת רבים לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחוני המעגל · ראה עוד »

חוצנים

איור שמדמה חטיפת אדם בידי חללית מכוכב אחר. חייזר אפור דמוי-אדם חוצנים הם יצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחוצנים · ראה עוד »

חוקי חמורבי

המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחוקי חמורבי · ראה עוד »

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לסדרה של אירועים היסטוריים שהביאו להרס בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחורבן בית המקדש · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחושן · ראה עוד »

חושיאל בן אלחנן

מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 - תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחול המועד · ראה עוד »

חולדה הנביאה

קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה בתנ"ך, בימי המלך יאשיהו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחולדה הנביאה · ראה עוד »

חולדה ובור

סיפור "חולדה ובוֹר" הוא אגדה הנרמזת בתלמוד הבבלי, ועוסקת בחשיבות קיומה של שבועת אמונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחולדה ובור · ראה עוד »

חוה

כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחוה · ראה עוד »

חוה בכרך

חוה בכרך (ה'שמ"ה, 1585 – ה'תי"ב, 1652) הייתה מלומדת יהודייה נודעת במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחוה בכרך · ראה עוד »

חכמי יבנה ברומא

ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחכמי יבנה ברומא · ראה עוד »

חינוך קטן לתפילין

חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיפה · ראה עוד »

חיק אברהם

רומנסקית מהמסדר הקדום אלפש (Alspach) מאלזס.שהיום במוזיאון אונטרלינדן קולמר חיק אברהם הוא ניב נוצרי ויהודי קדום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיק אברהם · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחילול שבת · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חידושי רבי שמעון יהודה הכהן

חידושי רבי שמעון יהודה הכהן הוא אוסף מכתבי רבי שמעון שקופ על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחידושי רבי שמעון יהודה הכהן · ראה עוד »

חיה (יהדות)

חיה ביהדות היא הגדרה הלכתית כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיה (יהדות) · ראה עוד »

חיים מחוץ לכדור הארץ

בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, ובפרט חיים תבוניים, מעסיקה את האדם שנים רבות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים מחוץ לכדור הארץ · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים מיכאל דב ויסמנדל

הרב חיים מיכאל דוב בר וֲיסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 במרץ 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים מיכאל דב ויסמנדל · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים קניבסקי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים רבינוביץ

רבי חיים רבינוביץ תמונה להחלפה רבי חיים שלום טוביה רבינוביץ מטֶלז (נודע בכינויו: ר' חיים טֶלזֶר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים רבינוביץ · ראה עוד »

חיים שבתי

הרב חיים שַׁבְּתַי (מכונה: מהרח"ש) (1557-1643) היה מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר הספר תורת חיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים שבתי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש, על שם ספרו; 1696, ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה אב"ד ור"מ וולוז'ין, רבה של מוסקבה וירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים בז'רנו

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 1 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים בז'רנו · ראה עוד »

חיים יעקב לוין

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים יעקב לוין · ראה עוד »

חיים יצחק קארב

הרב חיים יצחק קארב הרב חיים יצחק קָארב (קוֹרב; ה'תרל"ב, 1872 - ג' בסיוון ה'תשי"ז, 2 ביוני 1957) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי, רבן של ערים שונות בליטא ובאוקראינה, רב בהארלם, חבר "אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה", וראש ישיבת "בית מדרש לתורה" בשיקגו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים יצחק קארב · ראה עוד »

חיים יהושע קסובסקי

הרב חיים יהושע קָסוֹבְסקי (לעיתים נכתב קוֹסובסקי; בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, מאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים יהושע קסובסקי · ראה עוד »

חיים יהודה ליב ליטווין

רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »

בן

ג'ורג' הרברט ווקר בוש ובנו ג'ורג' ווקר בוש פקיסטני ובנו במשפחה, בן הוא יחס שארות הקושר (זכר) אל הוריו (המושג המקביל לנקבה הוא בת).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן · ראה עוד »

בן סירא

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן סירא · ראה עוד »

בן ציצית הכסת

בן ציצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור של חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן ציצית הכסת · ראה עוד »

בן שמונה

"בן שמונה" או "נולד לשמונה" הוא תינוק שנולד בחודש השמיני להיריון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן שמונה · ראה עוד »

בן בבי

על פי התלמוד הבבלי, בן בבי היה אחראי על הלקאת השומרים שישנו בהר הבית והתלמוד ירושלמי סובר כי אחראי על החלפת הפתילות של המנורה של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן בבי · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובארה של מרים · ראה עוד »

בנות צלפחד

בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור) בְּנוֹת צְלָפְחָד הן חמש בנות המוזכרות במקרא בעיקר בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנות צלפחד · ראה עוד »

בני ליס

בני ליס בכנס פורשי רשות השידור, יוני 2011 בני ליס (נולד ב-1944) הוא עיתונאי ישראלי ששימש במשך 43 שנה כטכנאי שידור וככתב טלוויזיה בערוץ הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובני ליס · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובני ברק · ראה עוד »

בני ברק (יישוב עתיק)

העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובני ברק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובני בתירה · ראה עוד »

בנימין

יוסף מתחבק עם אחיו בנימין. ברקע אחיו. התמונה מוצגת בטירת סקוקלוסטרס השוכנת לחוף אגם מלארן, שוודיה בתנ"ך, בִּנְיָמִין הוא הבן הצעיר ביותר של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנימין · ראה עוד »

בנימין עוזר

רבי בנימין עוזר הכהן בן רבי מאיר היה רב פולני, אב"ד קהילת קלימנטוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנימין עוזר · ראה עוד »

בנימין קוסובסקי

בנימין קוסובסקי (ד' באדר תרע"ז, פברואר 1917 - כ"ה באלול תשל"ח, ספטמבר 1978) היה מחבר קונקורדנציות לספרות חז"ל, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל, ה'תשל"ו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנימין קוסובסקי · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב בֶּנֶדִּיקְט (ד' באייר ה'תרע"ג 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בנימין זאב וולף בוסקוביץ

רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ (תק"ה 1745 בערך, בוסקוביצה, כיום בצ'כיה - י' בסיוון תקע"ח, 14 ביוני 1818, בוניהד, הונגריה) היה רב ופוסק בערים רבות בבוהמיה, מוראביה ובהונגריה שתחת שלטון האימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובנימין זאב וולף בוסקוביץ · ראה עוד »

בעל זבוב (אל)

"בעל זבוב", איור מתוך '''מילון התופת''' (Dictionnaire Infernal) מאת קולן דה פלאנסי (1863), העוסק בשדים ומזיקים. איור מתוך "מסעות ההלך" מאת ג'ון באניין. "בעל זבוב", פסלו של יעקב דורצ'ין המוצג במוזיאון אילנה גור. בעל זבוב הוא שמו של אל כנעני או פלשתי, המאוזכר מספר פעמים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובעל זבוב (אל) · ראה עוד »

בעלי הנפש

בעלי הנפש בהוצאת מוסד הרב קוק בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובעלי הנפש · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובעלי התוספות · ראה עוד »

בצלאל רנשבורג

רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »

בצלאל בן אורי

בצלאל. ציור בשימוש צבעי מים, מעשה ידי ג'יימס טיסו 1902-1896. על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובצלאל בן אורי · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ - י' בניסן תרל"ח) היה מגדולי התורה הנודעים של וילנה שכיהן בה כדיין ומו"צ, התפרסם גם כמחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים". אחיו הגדול ומרבותיו של הרב שלמה הכהן, רב ומו"צ ראשי בווילנה ומחבר הגהות "חשק שלמה" על התלמוד הבבלי ומתומכי תנועת המזרחי. חברם הקרוב של הרבנים האדר"ת, הלל דוד הכהן טריווש ואהרן שאול זליג מאירוב. נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה. כבר בילדותו נחשב לעילוי מוכשר ביותר והוא סיים את הש"ס כבר בגיל 13, והחל להשיב תשובות בהלכה בגיל 14. בגיל 23 נבחר להיות כמו"צ בווילנה. האדר"ת כתב עליו 'הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל' ו"גדול הדור" ו"ראש וראשון לכל דבר בווילנא".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובצלאל הכהן · ראה עוד »

בקעת בית שאן

ממוזער חפירות בית שאן בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובקעת בית שאן · ראה עוד »

בקעת הבטיחה

מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור מבט מלמעלה בקעת הבטיחה היא בקעה הנמצאת בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת טבע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובקעת הבטיחה · ראה עוד »

בר מצרא

בר מצרא הוא מונח הלכתי בדיני שכנים, המתייחס לאדם שהקרקע שלו סמוכה לגדר של קרקע חברו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר מצרא · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (תרגום מילולי: בן מחלוקת) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעו חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר פלוגתא · ראה עוד »

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר קפרא · ראה עוד »

בר בי רב דחד יומא

שלטים ביום העצמאות מודעה בר בי רב דחד יומא בפתח תקווה יום העצמאות תשע"ח בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא (ארמית: "תלמיד של יום אחד") הוא יום עיון ללימודי יהדות למי שעסוקים בשאר ימי השנה בתחומים אחרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר בי רב דחד יומא · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה". שמעון בן כוסבה שנודע בהיסטוריה כבר כוכבא (? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר כוכבא · ראה עוד »

בר יעקב

מצבת-קבר של יהודי בשם יוסף בר יעקב, ממוזיאון ההיסטוריה היהודית בז'ירונה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובר יעקב · ראה עוד »

ברניקי

ברניקי ואחיה אגריפס השני.שויטראז' בכנסיית סנט פול במלבורן ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה - לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברניקי · ראה עוד »

ברוך מקוסוב

רבי ברוך מקוסוב (נפטר בי"ג בחשוון תקס"ב - 1782), חי בדורו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך מקוסוב · ראה עוד »

ברוך שמעון שניאורסון

הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 - כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך שמעון שניאורסון · ראה עוד »

ברוך שאמר

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר, היא ברכה המהווה פתיח לפסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית, שנקראת כך על שם שתי מילות הפתיח שלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך שאמר · ראה עוד »

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך דב פוברסקי · ראה עוד »

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ, לפני 1890 הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 - י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (ולעיתים ברוריא), תלמידת חכם מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון (שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברוריה · ראה עוד »

ברכת מציב גבול אלמנה

בית אל. ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כאלמנה, וכעת שבה אל ביתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת מציב גבול אלמנה · ראה עוד »

ברכת משנה הבריות

גמדות, לקות בגדילת השלד. ברכת מְשַנֶּה הַבְּרִיּוֹת היא אחת מברכות הראיה שקבעו חז"ל בראיית יצורים חריגים המעוררים תשומת לב או רתיעה, ולאו דווקא הנאה אסתטית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת משנה הבריות · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת אירוסין

בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת אירוסין · ראה עוד »

ברכת רפואה

ברכת רפואה (או רפאנו) היא הברכה השמינית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת גאולה ולפני ברכת השנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת רפואה · ראה עוד »

ברכת שמואל

שער הספר ברכת שמואל היא סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת שמואל · ראה עוד »

ברכת שומע תפילה

ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת שומע תפילה · ראה עוד »

ברכת חכם הרזים

ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת חכם הרזים · ראה עוד »

ברכת בורא נפשות

ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת בורא נפשות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת המינים

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת המינים · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטים סדר קידוש לבנה על קיר בית כנסת בשכונת כנסת ישראל בירושלים ביהדות, בִּרְכַּת הַלְּבָנָה (או בנוסח אשכנז "קִדּוּשׁ לְבָנָה") היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, אל מול פני הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי - 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת החמה · ראה עוד »

ברכת הים הגדול

ברכת הים הגדול היא ברכה שנקבעה על ראיית ים גדול במיוחד (הים התיכון או האוקיינוס, ראו להלן), בה האדם מביע את התפעלותו מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת הים הגדול · ראה עוד »

ברכת כלה

אחד מנוסחי ברכת כלה ברכת כלה הוא שם נפוץ לתחינה או לתפילה, שאומרות חלק מן הכלות היהודיות בחתונתן לפני לכתן לחופה, לאחר שהחתן מכסה את פניהן בהינומה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת כלה · ראה עוד »

ברכת כהנים

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכה אחרונה · ראה עוד »

ברכה ראשונה

בהלכה, ברכה ראשונה היא קבוצת ברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילת כל אוכל, בכל כמות, למעט מאכל שאינו ראוי למאכל אדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכה ראשונה · ראה עוד »

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן חלק מסדר התפילה היהודית, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מתפילת ערבית ותפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכות קריאת שמע · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה בהלכה, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד תורה, שחובה לברכן לפני לימוד תורה, ומקובל לברכן בכל בוקר לקראת כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברכות התורה · ראה עוד »

ברירה (הלכה)

בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברירה (הלכה) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברית מילה · ראה עוד »

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברית הכהונה · ראה עוד »

ברית יצחק

ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב עדות המזרח, אולם לא בקרב התימנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברית יצחק · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברייתא · ראה עוד »

ברייתא דישועה

ברייתא דישועה הוא חיבור ארצ-ישראלי, שנתחבר כנראה לא יאוחר מתקופת אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וברייתא דישועה · ראה עוד »

בשר על גבי גחלים

בשר על גבי גחלים הוא ספר הלכה שרובו אבד, ונשארו ממנו שרידים - עשרות תשובות ופסקים - במקורות שונים, בדפוס ובכתבי יד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובשר על גבי גחלים · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובשר בחלב · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובת קול · ראה עוד »

בת כהן

במונח התורה וההלכה, בת כהן נחשבת כאשה חשובה ובעלת אופי מיוחד בייחס לשאר בנות ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובת כהן · ראה עוד »

בתיה בת פרעה

בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא דמות מקראית המופיעה בדברי הימים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובתיה בת פרעה · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626 בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית, מתואר כקוסם (אך לא כמכשף) שניסה לקלל את עם ישראל בהיותם במדבר טרם כניסתם לארץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובלעם בן בעור · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובזל · ראה עוד »

בבא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא - תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בבלי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובבלי · ראה עוד »

בגתן ותרש

תיאור של בגתן ותרש על ידי אנטואן קארון בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ הן דמויות תנ"כיות ממגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובגתן ותרש · ראה עוד »

בגדי אבל

לוויה כפרית אישה אבלה בקוריאה בגדי אבל הם הבגדים אותם לובש האבל בזמן ההלוויה של קרובו שמת או בתקופת האבל עליו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובגדי אבל · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בגדי כהונה הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובגדי כהונה · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בדיחה

בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובדיחה · ראה עוד »

בורסיפה

מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס שרידי הזיגוראת של בורסיפה, 1916 לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מפה של אזור העיר בבל ובורסיפה משנת 1908. בורסיפה מסומנת למטה משמאל בּוֹרְסִיפָּה (בשומרית: BAD.SI.(A).AB.BAKI, באכדית: בּוֹרְסִפָּ) הייתה עיר עתיקה חשובה בשומר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובורסיפה · ראה עוד »

בורקס

בורקס גבינה בורקה בורקה מעוגל בורקס קטן העשוי בצק פריך במקום בצק עלים. ממולאים גבינה וחצילים בּוּרֵקַס (במקור הלאדינו: Burreka בורקה או בורק, מטורקית: Börek; בלאדינו "בורקס" (Burrekas) היא צורת הריבוי של המילה) הוא מאפה ממולא שנהוג להכינו במטבח היהודים הספרדים מטורקיה ומארצות הבלקן שהפך למאכל נפוץ מאוד במטבח הישראלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובורקס · ראה עוד »

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובורר ביום טוב · ראה עוד »

בורגתא

גן הפסלים של יגאל תומרקין בבורגתא בּוּרְגְּתָא הוא מושב עובדים בשרון, על כביש נתניה - טול כרם (כביש 57).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובורגתא · ראה עוד »

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »

בכורות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובכורות · ראה עוד »

ביאה שלא כדרכה

בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »

בינינו

שמאל בינינו הוא ארגון חרדי הפועל להסרטת שיעורי יהדות והנגשתם לציבור באינטרנט.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובינינו · ראה עוד »

ביצה (מזון)

ביצים משווקות בתבנית ביצים המגינה עליהן משבירה ביצים לפני בישול ביצה היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של בעלי חיים מסוימים לאחר שהביצית עוברת הפריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביצה (מזון) · ראה עוד »

ביקור חולים

מרכז הרפואי שיבא זרי פרחים בחדרו של חולה ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביקור חולים · ראה עוד »

בישולי גויים

"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. בהלכה, איסור בישולי גויים או בישולי נוכרים הוא גזירת חכמים שאסרו לאכול מאכלים שהוכנו על ידי גויים בדרך בישול, טיגון או צליה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובישולי גויים · ראה עוד »

בית מדרש פלורליסטי

בית מדרש פלורליסטי הוא מוסד או קבוצה אשר עוסקים בלימוד מקורות טקסטואליים יהודיים וישראליים מתוך גישה המעודדת את השמעת הקולות השונים והעמדות השונות בקרב הלומדים ביחס לנושא ולמקורות הנלמדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית מדרש פלורליסטי · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית העלמין הנוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית קברות · ראה עוד »

בית חנן (כהונה גדולה)

בית חנן הייתה משפחת כהנים גדולים בסוף תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית חנן (כהונה גדולה) · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בֵּית חוֹרוֹן (גם: בֵּית חֹרוֹן) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בגבול נחלת שבט בנימין, אשר נזכרה במקורות, ונודעה על שני חלקיה - בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית ביתוס

בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית ביתוס · ראה עוד »

בית גרמו

בית גרמו היו משפחה שהייתה אחראית לאפיית לחם הפנים וראש המשפחה היה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית גרמו · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית דין של כהנים

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית דין של כהנים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית המטבחיים · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש בתחילת המאה ה-20. בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בעיר ברסלאו, קודם בממלכת פרוסיה ולאחר מכן ברייך הגרמני המאוחד, בין 1854 ל–1938.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית התקיעה · ראה עוד »

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר היה בית כנסת עתיק ומפואר בכפר ג'וֹבָּר שליד דמשק (שלימים היה לפרוור של העיר), שכנראה חרב בפסח תשע"ג (2013) או באייר תשע"ד (מאי 2014), כוחות הצבא הסורי בעת מלחמת האזרחים בסוריה, לאור הבטחה של אנשי העסקים אמריקאים וממשל ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר · ראה עוד »

בית הכנסת שף ויתיב

בית הכנסת שף ויתיב הוא בית כנסת עתיק שהיה קיים בעיר נהרדעא בבבל, ועל פי המסורת נבנה בידי גולי ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית הכנסת שף ויתיב · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק מוצא

חגיגת תושבים בחזית המבנה בשנים 1893-1895 שנת הייסוד חקוק על קשת במבנה המשמש היום כבית כנסת בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית הכנסת העתיק מוצא · ראה עוד »

בית הישימות

נחלות שבטי ישראל בֵּית הַיְשִׁמוֹת הייתה עיר מקראית בערבות מואב, אשר המשיכה להתקיים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית הישימות · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית כנסת · ראה עוד »

בית יעזק

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ובית יעזק · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (באמהרית: ቤተ እስራኤል - "בֵּתא אִסרַאֶל", בגעז ובתגרית: ቢተ አሥራኤል - "בִּתא אִשׂרַאֶל"; תרגום: "בית ישראל", משמעות: "קהילת ישראל") הוא כינוי לקהילת יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביתא ישראל · ראה עוד »

ביטול איסור לכתחילה

בתחום של תערובת איסור והיתר בהלכה היהודית, ישנו כלל לפיו אין מבטלים איסורים לכתחילה; כלומר, אסור להוסיף באופן מכוון חתיכת דבר אסור לתוך תערובת גדולה של היתר (לדוגמה: מעט בשר חזיר לתוך כמות גדולה של תבשיל כשר) במטרה שיתבטל החלק המועט האסור בחלק המרובה הכשר, על פי דין של ביטול ברוב, שפועל במקרה רגיל של תערובת איסור והיתר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביטול איסור לכתחילה · ראה עוד »

ביטול תורה

ביהדות, ביטול תורה הוא כינוי להימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביטול תורה · ראה עוד »

ביטול כלי מהיכנו

איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וביטול כלי מהיכנו · ראה עוד »

ג. אריוך

גֶ'נטילה ברוידא (25 במרץ 1925 – 3 ביולי 2010), שנודעה בשם העט ג. אַרְיוֹךְ, הייתה מתרגמת ישראלית שתרגמה מאנגלית לעברית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וג. אריוך · ראה עוד »

גמרא סדורה המאיר

גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגמרא סדורה המאיר · ראה עוד »

גארום

מתקני ייצור גארום בדרום ספרד אמפורות לאחסון גארום מפומפיי כדי חרס במתקן להפקת גארום בתיפאזה, אלג'יריה גארוּם (בלטינית: Garum, מיוונית עתיקה: γάρον, גָרוֹן; בתלמוד מופיע בשם אוקסיגרון, אכסיגורין או איקסגורין וידוע גם כמורייס או מורייסא) היה ציר דגים שהיווה את התבלין המרכזי במטבח הרומי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגארום · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגאולה · ראה עוד »

גנוסיס

חיתוך עץ הממחיש את התפיסה הגנוסטית של רצונו של האדם לחתור מעבר למטריאליזם שמסתיר ממנו את האידאות הרוחניות הגנוסטיקה או גנוסטיות (יוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגנוסיס · ראה עוד »

גניבא

גניבא, חכם בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של רב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגניבא · ראה עוד »

גפ"ת

א העמוד הראשון בש"ס הבבלי): באמצע הטקסט של ה'''ג'''מרא מימין '''פ'''ירוש רש"י משמאל '''ת'''וספות גפ"ת (ראשי תיבות: '''ג'''מרא, '''פ'''ירוש, '''ת'''וספות) היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגפ"ת · ראה עוד »

גרמא בשבת

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה האסורה בשבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגרמא בשבת · ראה עוד »

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגת (משטח דריכה) · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגט · ראה עוד »

גזרת תקרה

גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים כשרים לסיכוך מהתורה, היות והם עומדים בשני התנאים הנדרשים מסכך הכשר לסוכה (גידולם מן הקרקע ואינם מקבלים טומאה), חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגזרת תקרה · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים - אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגבאי צדקה · ראה עוד »

גבריאל

המלאך גבריאל באיקונין רוסי מן מאה ה-12. בדתות אברהמיות גבריאל (בערבית: جبريل ג'בריל, בלטינית: Gabrielus) הוא מלאך שמשרת כשליח האלוהים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגבריאל · ראה עוד »

גבריאל טולדנו

הרב גבריאל טולדנו הרב גבריאל טולדנו (ה' בשבט תרצ"ז, 17 בינואר 1937 - ט"ז בחשוון תשע"ז, 17 בנובמבר 2016) היה מייסד וראש ישיבת אור ברוך בירושלים וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס בשנות הקמתה הראשונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגבריאל טולדנו · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גד נבון

הרב גד נבון (1920 – כ"ט בסיוון ה'תשס"ו, 25 ביוני 2006) היה הרב הצבאי הראשי השלישי של צה"ל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגד נבון · ראה עוד »

גדר (עיר מקראית)

אום קיס ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור גדר או גדרה היא עיר מקראית ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר, על רכס של הרי הגלעד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגדר (עיר מקראית) · ראה עוד »

גדליה שמלקיש

הרב גדליה שמלקישתמונה להחלפה הרב גדליה שְׁמֶלְקֶישׂ (לעיתים: שמלקיס, בכתיב יידי: שמעלקעס. נהגה: שְׁמֶלְקֶס; כ' בשבט ה'תרי"ז, 14 בפברואר 1857 - ליל כ"ט בטבת ה'תרפ"ח, 21 בינואר 1928) היה רב גליציאני, רבה של קולומיאה ואב בית הדין בפשמישל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגדליה שמלקיש · ראה עוד »

גדור (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל גְדוֹר (גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגדור (עיר מקראית) · ראה עוד »

גוסטב דלמן

גוסטאב דלמן גוסטף הרמן דלמן (גרמנית: Gustaf Hermann Dalman; 9 ביוני 1855 - 19 באוגוסט 1941) היה בין השנים 1902 ל-1917 המנהל הראשון של "המכון הגרמני האוונגלי למחקר עתיקות ארץ הקודש בירושלים" (בגרמנית: Deutsches Evangelisches Institut für Altertumswissenschaft des heiligen Landes) וחוקר מובהק של התנ"ך, התלמוד, והשפות השמיות - עברית, ארמית וערבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגוסטב דלמן · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגופן · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגוש חלב · ראה עוד »

גולם (מיסטיקה)

מהר"ל ועל הגולם מפראג, מאת הצייר הצ'כי Mikoláš Aleš בפולקלור היהודי, גולם הוא גוש של חומר בדמות אדם שמקובלים ויודעי תורת הנסתר הפיחו בו רוח חיים על ידי שם קודש או על ידי משיכת השפעה אסטרלית מהכוכבים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגולם (מיסטיקה) · ראה עוד »

גוליית

בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה גָּלְיָת הוא דמות מקראית, גיבור פלישתי מגת, לחם בישראל בימיו של המלך שאול.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגוליית · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגוי · ראה עוד »

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לחלק מבני-אדם.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגילוי אליהו · ראה עוד »

גיחון

גִיחוֹן (בערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגיחון · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וגיור · ראה עוד »

ד' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד' בתשרי · ראה עוד »

ד'ר"ס

חתימתו הסופית של התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וד'ר"ס · ראה עוד »

דמא בן נתינה

דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודמא בן נתינה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינת הצלבנים שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דמי ולדות

דמי ולדות הוא מושג הלכתי המתייחס לפיצוי כספי אותו צריך לשלם אדם שפגע באישה הרה וגרם למות עוּברה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודמי ולדות · ראה עוד »

דניאל

דניאל בתקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו דניאל בגוב האריות - תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות - פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶלֶט-שַׁר-אֻצֻר - beleṭ šar uṣur-שמור על חיי המלך) היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודניאל · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודניאל בומברג · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס וילנא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוס וילנא · ראה עוד »

דפוסי התלמוד הבבלי

מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, אולי החשוב בספרי היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

שער "דקדוקי סופרים" למסכת ברכות דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נָטֵע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד שמקיף את כל התלמוד הבבלי ויד צנזורים נוצרים לא נגעה בו), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דרקון

פסל של דרקון יורק אש גרפיטי של דרקונים זהירות - דרקון לפניך דרקון הוא יצור אגדי בעל מאפיינים לטאיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודרקון · ראה עוד »

דרשו ד' ועוזו

לוגו דרשו "דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודרשו ד' ועוזו · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דלילה

דלילה חותכת את שערו של שמשון, ז'ראר וון הונת'ורסט, 1615 שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640 דְּלִילָה היא דמות תנכ"ית המופיעה בספר שופטים, פרק ט"ז.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודלילה · ראה עוד »

דבקות בתלמידי חכמים

דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב בכל נוהגיו אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר מנוהגיהם יוכל ללמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודבקות בתלמידי חכמים · ראה עוד »

דברי דוד האחרונים

דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים היא שירה בת שבעה פסוקים המופיעה ב. בשיר מספר דוד בגוף ראשון על התגלות ה' בדברו אליו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודברי דוד האחרונים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודברים · ראה עוד »

דבש

דבש דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודבש · ראה עוד »

דבורה הנביאה

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה לפי המקרא, הייתה השופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודבורה הנביאה · ראה עוד »

דון מינה ואוקי באתרה

דון מינה ואוקי באתרה הוא כלל תלמודי לפיו כאשר נלמד דין מסוים בגזירה שווה מדין אחר, גדרי הדין הנלמד נשארים כפי שהיו לולא הלימוד ולא נלמדים מהדין המלמד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודון מינה ואוקי באתרה · ראה עוד »

דון חואן

דון חואן כפי שהוא מוצג באופרה דון ג'ובאני של מוצרט, ציור של הצייר הגרמני מקס סלבגוט דון חואן (בספרדית: Don Juan, נקרא גם דון ז'ואן על פי ההגייה הספרדית הקדומה או דון ג'ובאני על פי הצורה האיטלקית) הוא דמות דמיונית, שמקורה כנראה בסיפור עם, ועלילותיה מתוארות על ידי סופרים רבים בגרסאות שונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודון חואן · ראה עוד »

דואר

תיבה לאיסוף דואר, בריטניה דוורית על אופניים, מוזיאון הדואר, פריס מכונית לחלוקת דואר, מוזיאון ארץ ישראל תאי דואר באוניברסיטת ג'יימס מדיסון הדואר הוא רשת תקשורת והובלות בינלאומית להעברת חפצים ובכלל זה חפצים נושאי מידע (גלויות, מכתבים, קלטות, תקליטורים, ספרים וכיוצא בזה) וחפצים המשמשים כאמצעי תשלום (מזומן, המחאות וכיוצא בזה).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודואר · ראה עוד »

דורסי לילה בתרבות

תחריט של תנשמות על גבי קיר בית. דורסי לילה (שם מדעי: Strigiformes) היא סדרת עופות הנכללת יחד עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודורסי לילה בתרבות · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד · ראה עוד »

דוד אבודרהם

הרב דוד (בר' יוסף) אַבּוּדֶרְהֶם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד ניטו

חכם דוד (בר' פנחס) ניטו (ונציה 1654 - לונדון 1728), רב, הוגה, ורופא יהודי, כיהן כרב ודיין בקהילת ליוורנו ובקהילה הספרדית בלונדון.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד ניטו · ראה עוד »

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל (תס"ז, 1707 - כ"ב בסיוון תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד פרנקל · ראה עוד »

דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד רוזנטל · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד לוריא רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד לוין

לוין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד לוין · ראה עוד »

דוד טביל ממינסק

הרב דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי) הוא בנו של הרב משה רובין.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד טביל ממינסק · ראה עוד »

דוד חנזין

הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד חנזין · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד הלבני

הרב דוד וייס הלבני (נולד בד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927) הוא חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד הלבני · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב וב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד ובת שבע · ראה עוד »

דוד וגוליית

דוד וגוליית. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס מוצג במוזיאון נורטון סימון בפסדינה סיפור דָּוִד וְגָלְיָת הוא סיפור מקראי של קרב ביניים המתרחש ברקע מלחמה בין ישראל לפלשתים בעמק האלה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד וגוליית · ראה עוד »

דוד יצחק מן

הרב דוד יצחק מן (י"ב באב תש"ד, 1 באוגוסט 1944 - י"ד בסיוון תשע"ב, 4 ביוני 2012) היה ראש ישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודוד יצחק מן · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

כתרו של רודולף השני, קיסר אוסטריה. הכתר סימל את כוחה וסמכותה של המלכות בעת הקדומה. דינא דמלכותא דינא הוא מושג הלכתי בתחום המשפט העברי שתרגומו מהשפה הארמית הוא: "דין המלכות - דין".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיר אל-בלח

בית הקברות - 1918 דיר אל-בלח (ערבית: دير البلح) היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודיר אל-בלח · ראה עוד »

דיג בארץ ישראל

הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודיג בארץ ישראל · ראה עוד »

דייג

דייג חכה בברזיל ילדים המדמה דייג. דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי ודייג · ראה עוד »

ה' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה' בכסלו · ראה עוד »

ה'שנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'שנ"ו · ראה עוד »

ה'ת"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'ת"ד · ראה עוד »

ה'תמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תמ"א · ראה עוד »

ה'תע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תע"ט · ראה עוד »

ה'תק"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תק"ח · ראה עוד »

ה'תקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תקנ"ד · ראה עוד »

ה'תקס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תקס"ז · ראה עוד »

ה'תקט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תקט"ז · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תרמ"ו · ראה עוד »

ה'תכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי וה'תכ"ט · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמקושש · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית (המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמרד הגדול · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמשכן · ראה עוד »

המוות בשפה העברית

בשפה העברית (כבשפות אחרות) זכה המוות למגוון רחב של ביטויים העוסקים בו, בהקשרים אחדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמוות בשפה העברית · ראה עוד »

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקרי רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים, מן העת העתיקה ועד שנת 1947.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (226–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

האיסור לכהן להורות בשכרות

האיסור לכהן להורות בשכרות אוסר על כהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאיסור לכהן להורות בשכרות · ראה עוד »

האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד

250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »

האיגוד לפרשנות התלמוד

לוגו האיגוד לפרשנות התלמוד האיגוד לפרשנות התלמוד הוא עמותה שהוקמה בשנת 1993 במטרה להוציא לאור סדרת פירושים על התלמוד הבבלי המבוססים על מחקר מדעי ביחד עם פרשנות מסורתית-דתית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והאיגוד לפרשנות התלמוד · ראה עוד »

הנחת תפילין

קצין צה"ל מתפלל עם תפילין במלחמת לבנון השנייה. ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והנחת תפילין · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והנדח · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסכם יששכר וזבולון

הסכם יששכר וזבולון הוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והסכם יששכר וזבולון · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

העלאה על המוקד

שריפת אביר ומשרתו באשמת הומוסקסואליות בציריך, 1482. העלאה על המוקד (ידועה גם כשריפה בחיים או שריפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והעלאה על המוקד · ראה עוד »

העיטור

שער ספר העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובנס שבצרפת (ד'תתפ"ב-ד'תתקנ"ג, 1122-1193 בערך).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והעיטור · ראה עוד »

הפקר

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם במשפט העברי, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והפקר · ראה עוד »

הפילוג היהודי-נוצרי

אקלזיה וסינגוגה. הפיצול בין היהדות לבין הנצרות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונה והשנייה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והר הבית · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

הרבי מליובאוויטש. לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הרוג מלכות

הרוג מלכות הוא מונח במסורת היהודית המתייחס לכל יהודי שנהרג על ידי שלטון זר, לרוב בשל יהדותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והרוג מלכות · ראה עוד »

השועל והדגים

Ohara Koson השועל והדגים הוא משל שנאמר על ידי רבי עקיבא ומופיע בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והשועל והדגים · ראה עוד »

התפוח (בית המקדש)

התפוח היה ערימת אפר ענקית באמצע מזבח העולה, ונקרא כך משום שהיה תָפוּחַ, ונראה כתפוח גדול מאוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה בשנת 63 לפנה"ס עם הפלישה הרומאית לארץ זו בהנהגת המצביא הרומי פומפיוס, ונמשכה עד שנת 324; שמקובל לראות בה את תחילת שליטתה של האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד), היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלל לומד תורה

הִלֵּל לומד תורה (או הלל על גג בית המדרש) הוא סיפור מאגדות חז"ל, המתאר את אהבתו ומסירותו הרבה של הלל הזקן ללימוד התורה, עוד לפני שהיה לחכם מוכר וידוע.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלל לומד תורה · ראה עוד »

הלל הגדול

הלל הגדול הוא פרק קל"ו בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלל הגדול · ראה עוד »

הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

הַלֵּב יוֹדֵע אִם לעֵקֶל אִם לעֲקַלְקַלּוֹת הוא פתגם המובא אצל חז"ל, שמקורו ככל הנראה במאות הראשונות לפני הספירה, ומשמעו במקורו: לגבי מעשה המשתמע לשני פנים, רק לבו של האדם יודע האם מדובר בכוונה לטובה (לעקל.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכה כבתראי · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המבוסס בעיקר על פסקי השולחן ערוך, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: תלמוד בבלי והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות&quo