גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
209 יחסים: ASCII, G0y, IPv6, ממד האוסדורף, מספר, מספר מעניין, מספר מרוכב, מספר סוריאליסטי, מספר סודר, מספר ערפד, מספר עגול, מספר קוונטי, מספר קוונטי מגנטי, מספר קוונטי זוויתי, מספר שלם, מספר טלפון, מספר טבעי, מספר הופכי, מספרי אוילר, מספרים חיוביים ושליליים, מספרים גדולים, מערכת משוואות ליניאריות, מערכת קואורדינטות שמימית, מערכת הקואורדינטות המשוונית, מערכות מספרים, מעלות רמר, מצמד, מרקוס הווארד, מרחב פרויקטיבי, מרחב הילברט, משפט קנטור, משפט קירכהוף, משפט זקנדורף, משפט גומורי, משלים ל-1, משטח בורגי, משוואת הלמהולץ, מתח היסט, מטריצת אפסים, מטריצת לפלסיאן, מטריצות פאולי, מזראטי MC20, מחרוזת ריקה (תכנות), מדד הדמיון לכדור הארץ, מוטות מנייה, מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מכפלה ריקה, מידת לבג, אאודי R8, אנרי לבג, ..., אנליזה פונקציונלית, אסטרונום, אפס, אפס מוביל, אצטדיון זראו, אצבע, אקסיומת הקבוצה האינסופית, ארומטיות, אריתמטיקה, אלפבית צלילי, אלגברת הקווטרניונים של המילטון, אלגברה, אלומה גאוסיאנית, אברהם אבן עזרא, אבולוציה של האדם, אדם, אוקיי, אולמקים, אי-תלות (הסתברות), אי-ודאות במדידה, אינפיניטסימל, אינטליגנציה בבעלי חיים, אינטגרל לבג, איטרציה, איחוד (מתמטיקה), איבר האפס, איבר הופכי, איבר יחידה, נפח, נקודת אפס, נקודה צפה, נטייה מגנטית, נגרג'ונה, נגד משתנה, נוסחת לז'נדר, נוסחת ברהמגופטה, ספקטרום (מתמטיקה), ספר אלעזר בן עיראי, ספרה, ספרות מאיה, ספרות קיריליות, ספרות רומיות, ספרות ברהאמיניות, ספרות בבליות, ספרות הודיות-ערביות, ספרות יווניות, סחר באיברים, סבירות, סדרת פל, סדרה הנדסית, סדרי גודל של מספרים, סכום ריק, סכום ישר, ערך מוחלט, עוצמה (מתמטיקה), עיניים (מגזין לילדים), עיגול (אריתמטיקה), פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל), פונקציה רב-ערכית, פונקציית דלתא של דיראק, פונקציית הסימן, פי, פיבונאצ'י, צפר (חודש), ציר המספרים, קבוצת קנטור, קבוצה ממידה אפס, קבוצות שקולות, קו גריניץ', קוד שתיים-מתוך-חמש, קירוב זווית קטנה, קילומטר אפס, רולטה, שמות מספרים, שעון אטומי, שעון זריקות, שבר (מתמטיקה), שבר מחזורי, שדה חשמלי, שדה גלובלי, שורש ממוצע הריבועים, שורש ריבועי, שימפנזה מצוי, שיפוע, שיטת ספירה, תנועה מחזורית, תשבץ היגיון, תלות ליניארית, תו ה-Null, תור M/M/1, תור M/M/c, לוח שנה קוסמי, לוגריתם, לוגריתם טבעי, לוגיקה עמומה, טור (מתמטיקה), טיפוס נתונים, ז'אן לה רון ד'אלמבר, זהות אבל, זהות אוילר, זוג, זירו מוסטל, זיגוטה, חרדת מתמטיקה, חשבון מודולרי, חשבון אינפיניטסימלי, חתחתול (משחק), חזקה של נקודה, חוק מרפי, חוג אוקלידי, חילוק באפס, חיבור, חיים שפירא (מתמטיקאי), באג, באג הפנטיום, בסיס אונרי, בסיס סקסגסימלי, בסיס הקסדצימלי, בראהמספהוטסידהאנטה, בראהמגופטה, ברוני ג'יימס, בודפשט, בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, גאומטריה אנליטית, גאומטריית נהגי המוניות, גריניץ' (פירושונים), גשר השלשלאות, גבול (מתמטיקה), גוגול, גודל (מתמטיקה), דנובה, דואר צבאי (ישראל), דירוג מטריצות, ה'תקנ"ז, המשפט האחרון של פרמה, המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, המלאכים הטובים של טבענו, האלכסון של קנטור, הרמוניות ספריות, השערת הצנזורה הקוסמית, התפתחות המדע בעת העתיקה, הזוגיות של אפס, הבונה העסוק, הגדרה, ההימור של פסקל, הוכחה שגויה, הוכחה באפס ידיעה, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי, כפולה משותפת מינימלית, כונן תקליטורים אופטי, יחס הכסף, יופי מתמטי, 1 (מספר), 10 (מספר), 5 (מספר). להרחיב מדד (159 יותר) »
ASCII
מרווח, שהסימן הגרפי שלו הוא מקום ריק. בפינה הימנית התחתונה יש מקום לתו שאין לו סימן גרפי מקובל. מקום זה מופיע בתמונה רק כדי לאפשר הצגה תמציתית של התווים האחרים. ASCII (ראשי תיבות של: American Standard Code for Information Interchange) הוא קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וASCII · ראה עוד »
G0y
url-status.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וG0y · ראה עוד »
IPv6
Internet Protocol version 6 או IPv6 הוא הגרסה האחרונה של פרוטוקול ה-IP, הפרוטוקול המשמש למיתוג מנות באינטרנט וברשתות תקשורת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וIPv6 · ראה עוד »
ממד האוסדורף
ממד האוסדורף הוא הכללה של מושג הממד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וממד האוסדורף · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר · ראה עוד »
מספר מעניין
מספר מעניין הוא מספר, מתוך אינסוף המספרים, שתכונותיו הופכות אותו למעניין יחסית למספרים אחרים בקבוצת המספרים האינסופית שהוא נכלל בה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר מעניין · ראה עוד »
מספר מרוכב
מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר מרוכב · ראה עוד »
מספר סוריאליסטי
מספר סוריאליסטי הוא מבנה קומבינטורי המייצג משחק אסטרטגיה, שאותו ניתן לעיתים לפרש כמספר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר סוריאליסטי · ראה עוד »
מספר סודר
בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר סודר · ראה עוד »
מספר ערפד
מספר ערפד משמש בתחום שעשועי המתמטיקה לתיאור מספר בן 2n ספרות עשרוניות הניתן להצגה כמכפלת שני מספרים המורכבים יחד מאותן ספרות (בערבוב הסדר) כאשר ספרת האחדות של לפחות אחד מהם אינה אפס; שני מספרים אלה נקראים ניבי הערפד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר ערפד · ראה עוד »
מספר עגול
בתורת המספרים, מספר עגול הוא מספר שלם, שמספר הגורמים הראשוניים שלו גדול בהרבה מן הצפוי למספרים באותו גודל.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר עגול · ראה עוד »
מספר קוונטי
מספר קוונטי (Quantum number) הוא ערך מספרי המתאר כמות נשמרת של גודל פיזיקלי בדינמיקה של מערכת קוונטית – מערכת של חלקיקים קוונטיים, אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר קוונטי · ראה עוד »
מספר קוונטי מגנטי
°120 (m.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר קוונטי מגנטי · ראה עוד »
מספר קוונטי זוויתי
אורביטלים הראשונים: 1s, 2s, 2p_x,2p_y, 2p_z במכניקת הקוונטים, מספר קוונטי זוויתי (azimuthal quantum number), הידוע גם כמספר קוונטי אורביטלי, מסומן ב-\ell, הוא השני מתוך 4 מספרים קוונטיים אלקטרוניים המתארים אלקטרון באטום.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר קוונטי זוויתי · ראה עוד »
מספר שלם
דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר שלם · ראה עוד »
מספר טלפון
מספר טלפון הוא רצף של ספרות המשמשות לזיהוי של אתר בו ממוקם טלפון, ומאפשרות התקשרות באמצעות מרכזייה עם אותו אתר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר טלפון · ראה עוד »
מספר טבעי
במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר טבעי · ראה עוד »
מספר הופכי
מספר הופכי (לעיתים נקרא הופכי כפלי) למספר נתון הוא מספר שמכפלתו במספר הנתון שווה ל-1 (איבר היחידה ביחס לכפל).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספר הופכי · ראה עוד »
מספרי אוילר
מספרי אוילר הם המקדמים בפיתוח לטור טיילור של פונקציית סקאנט היפרבולי (אחד חלקי הקוסינוס ההיפרבולי): \operatorname(t).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספרי אוילר · ראה עוד »
מספרים חיוביים ושליליים
מספר חיובי הוא מספר ממשי הגדול מ-0.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספרים חיוביים ושליליים · ראה עוד »
מספרים גדולים
המונח מספר גדול מתייחס לרוב למספר טבעי הגדול משמעותית ממספרים בהם נתקלים לרוב בחיי היום-יום, ולרוב הכוונה למספרים עם עשרות ספרות ויותר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומספרים גדולים · ראה עוד »
מערכת משוואות ליניאריות
נקודה המשותפת לכולם במתמטיקה, מערכת משוואות ליניאריות היא אוסף של משוואות ליניאריות באותם משתנים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומערכת משוואות ליניאריות · ראה עוד »
מערכת קואורדינטות שמימית
המחשה של מערכת הקואורדינטות האקליפטית כדוגמה למערכת קואורדינטות שמימית באסטרונומיה, מערכת קואורדינטות שמימית זה שמם הכולל של מספר מערכות קואורדינטות כדוריות המתארות מיקום גופים על כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו במרכז מערכת הקואורדינטות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומערכת קואורדינטות שמימית · ראה עוד »
מערכת הקואורדינטות המשוונית
על כיפת השמיים מסומנים בקו אדום מישור המילקה ובקו ירוק קו המשווה השמימי. מנקודת החיתוך ביניהם יוצא קו אורך כחול המסמן את הזווית 0° במערכת, זו היא נקודת שוויון האביב. הקואורדינטות המשווניות של הכוכב המסומן על כיפת השמיים בצד ימין למעלה מסומנות בשטח ירוק כהה עבור העלייה הישרה (right ascension) ובשטח ירוק בהיר עבור הנטייה (declination). מערכת הקואורדינטות המשוונית היא מערכת הקואורדינטות השמימית הנפוצה ביותר לשימוש באסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומערכת הקואורדינטות המשוונית · ראה עוד »
מערכות מספרים
דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומערכות מספרים · ראה עוד »
מעלות רמר
מעלות רמר (Rømer) הן יחידות מדידה לטמפרטורה שנקבעו בשנת 1701 על ידי האסטרונום הדני אולה רמר ומסומנות באמצעות Rø°.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומעלות רמר · ראה עוד »
מצמד
מַצְמֵד (בעגה: קְלָאץ', מאנגלית: clutch) הוא התקן מכני המשמש להפרדת מנוע מהאביזר שהוא מניע.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומצמד · ראה עוד »
מרקוס הווארד
מרקוס אנתוני הווארד (באנגלית: Markus Anthony Howard; נולד ב-3 במרץ 1999) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הקלע בסאסקי בסקוניה מליגת העל הספרדית בכדורסל והיורוליג.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומרקוס הווארד · ראה עוד »
מרחב פרויקטיבי
מרחב פרויקטיבי הוא גאומטריה עם נקודות וישרים, המקיימת כמה אקסיומות פשוטות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומרחב פרויקטיבי · ראה עוד »
מרחב הילברט
מרחב הילברט הוא מרחב מכפלה פנימית שהוא מרחב מטרי שלם ביחס לנורמה שמשרה המכפלה הפנימית שלו, בדרך כלל מממד אינסופי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומרחב הילברט · ראה עוד »
משפט קנטור
גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשפט קנטור · ראה עוד »
משפט קירכהוף
בתחום המתמטי של תורת הגרפים משפט קירכהוף או משפט מטריצת העץ של קירכהוף, הנקרא על שם הפיזיקאי הגרמני גוסטב קירכהוף, מספק את מספר העצים הפורשים בגרף.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשפט קירכהוף · ראה עוד »
משפט זקנדורף
מספר פיבונאצ'י עד 144. גובהו של כל מלבן שווה למספר פיבונאצ'י המתאים לו. ניתן לראות שכל מספר נוצר כסכום של המלבנים שמתחתיו. בתורת המספרים, משפט זקנדורף הוא משפט הקובע כי כל מספר טבעי ניתן להצגה בצורה יחידה כסכום של מספרי פיבונאצ'י שונים שאין ביניהם שניים עוקבים (סמוכים זה לזה בסדרה).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשפט זקנדורף · ראה עוד »
משפט גומורי
במתמטיקה, משפט גומורי הוא המשפט שלפיו אם נסיר מלוח שחמט שתי משבצות בצבעים שונים, עדיין יהיה ניתן לרצף את הלוח באמצעות אבני דומינו בגודל 2×1.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשפט גומורי · ראה עוד »
משלים ל-1
משלים ל-1 היא שיטה לייצוג מספרים עם סימן בבסיס בינארי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשלים ל-1 · ראה עוד »
משטח בורגי
משטח בורגי כאשר α.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשטח בורגי · ראה עוד »
משוואת הלמהולץ
משוואת הלמהולץ היא משוואה דיפרנציאלית חלקית בעלת שימושים בפיזיקה בתחום הגלים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומשוואת הלמהולץ · ראה עוד »
מתח היסט
מתח היסט (באנגלית: DC Offset) הוא הזזה של אות מאפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומתח היסט · ראה עוד »
מטריצת אפסים
במתמטיקה ובפרט באלגברה ליניארית, מטריצת אפסים היא מטריצה שכל איבריה הם 0, כלומר אפסים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומטריצת אפסים · ראה עוד »
מטריצת לפלסיאן
בתורת הגרפים, מטריצת לפלסיאן (לעיתים מטריצת קירכהוף) היא מטריצת המתארת גרף.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומטריצת לפלסיאן · ראה עוד »
מטריצות פאולי
מטריצות פאולי הן שלוש מטריצות מרוכבות המסייעות לייצג טרנספורמציות סיבוב במרחב מממד זוגי של פונקציות מרוכבות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומטריצות פאולי · ראה עוד »
מזראטי MC20
מזראטי MC20 (באנגלית: Maserati MC20) היא מכונית-על במרכב קופה, שמיוצרת על ידי מזראטי משנת 2020.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומזראטי MC20 · ראה עוד »
מחרוזת ריקה (תכנות)
במדעי המחשב, המחרוזת הריקה היא מחרוזת מיוחדת באורך 0.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומחרוזת ריקה (תכנות) · ראה עוד »
מדד הדמיון לכדור הארץ
מדד הדמיון לכדור הארץ (באנגלית: ESI - Earth Similarity Index) הוא אפיון מוצע על מנת לבחון את מידת התאמת מאפייניהם של כוכב לכת, לווין טבעי או כוכב לכת חוץ-שמשי לאלה של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומדד הדמיון לכדור הארץ · ראה עוד »
מוטות מנייה
יאנג חווי משולש פסקל, כפי שהוצג על ידי זו שיג'י בשנת 1303, באמצעות מספרי מוטות מוטות מנייה שימשו בסין העתיקה לפני המצאת החשבונייה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומוטות מנייה · ראה עוד »
מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי
אבו עבדאללה מוחמד אבן מוסא אל-ח'ווארזמי (בערבית: ابوعبدالله محمد بن موسی خوارزمی, תעתיק מדויק: אבו עבדאללה מחמד בן מוסא ח'וארזמי; 780 בערך – 845 בערך), היה מתמטיקאי, אסטרונום וגאוגרף מוסלמי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי · ראה עוד »
מכפלה ריקה
במתמטיקה, מכפלה ריקה היא מכפלה ללא גורמים, והיא שווה ליחידה הכפלית, 1.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומכפלה ריקה · ראה עוד »
מידת לבג
מידת לֵבֵּג היא פונקציית מידה על שדה המספרים הממשיים, שמהווה הכללה של מושג האורך (אפשר להכליל מידת לבג של נפח על המרחב \mathbb^n).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ומידת לבג · ראה עוד »
אאודי R8
אָאוּדִי R8 (בגרמנית: Audi R8) היא מכונית על במרכב קופה או קבריולה, שמיוצרת על ידי אאודי ספורט חברת הבת של אאודי מיולי 2006.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואאודי R8 · ראה עוד »
אנרי לבג
אנרי לאון לֶבֶּג (בצרפתית: Henri Léon Lebesgue; 28 ביוני 1875 – 26 ביולי 1941) היה מתמטיקאי צרפתי, המפורסם בעיקר הודות לתרומתו לאנליזה מתמטית: תורת המידה ואינטגרל לבג.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואנרי לבג · ראה עוד »
אנליזה פונקציונלית
אָנָלִיזָה פוּנְקְצְיוֹנָלִית הוא ענף של אנליזה מתמטית העוסק בחקר התכונות של וקטורים, פונקציונלים ואופרטורים הפועלים במרחבים ליניאריים בעלי מושג של אורך (נורמה) של וקטור.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואנליזה פונקציונלית · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואסטרונום · ראה עוד »
אפס
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואפס · ראה עוד »
אפס מוביל
אפס מוביל הוא כל 0 המופיע בתחילת מחרוזת מספרית המייצג ערך שאינו אפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואפס מוביל · ראה עוד »
אצטדיון זראו
אצטדיון מילטון קוראה (בפורטוגזית: Estádio Milton Corrêa), הידוע בשם זראו (Zerão), הוא אצטדיון בעיר מקאפה, בירת מדינת אמאפה שבצפון ברזיל.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואצטדיון זראו · ראה עוד »
אצבע
אֶצְבַּע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואצבע · ראה עוד »
אקסיומת הקבוצה האינסופית
אקסיומת הקבוצה האינסופית (או אקסיומת האינסוף) היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואקסיומת הקבוצה האינסופית · ראה עוד »
ארומטיות
בכימיה, אָרוֹמָטיוּת היא תכונה של קבוצת תרכובות אורגניות - תרכובות ארומטיות - בהן קיימים קשרים קוולנטיים שאינם בדיוק קשרים בודדים, אך אינם גם קשרים כפולים, אלא מהווים מין מצב ביניים בין שני סוגי קשרים אלה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וארומטיות · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואריתמטיקה · ראה עוד »
אלפבית צלילי
מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואלפבית צלילי · ראה עוד »
אלגברת הקווטרניונים של המילטון
במתמטיקה, אלגברת הקווטרניונים של המילטון, המסומנת \mathbb, היא מבנה אלגברי שאבריו הם מספרים מהצורה \ a+ib+jc+kd כאשר \ a,b,c,d הם מספרים ממשיים, ו-\ i, j, k מקיימים: i^2.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואלגברת הקווטרניונים של המילטון · ראה עוד »
אלגברה
נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואלגברה · ראה עוד »
אלומה גאוסיאנית
באופטיקה, אלומה גאוסיאנית היא אלומה של קרינה אלקטרומגנטית בה משרעת (אמפליטודה) השדה החשמלי ועוצמתו (ערך מוחלט של המשרעת בריבוע) מתפרשים על המישור המאונך לכיוון התקדמות האלומה לפי התפלגות גאוס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואלומה גאוסיאנית · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אבולוציה של האדם
הָאֵבוֹלוּצְיָה שֶׁל הָאָדָם היא תהליך ההתפתחות (אבולוציה) של המין האנושי המודרני, אדם נבון (Homo sapiens), כמו גם של מינים נכחדים נוספים בתת-שבט האדם, מתוך קופי אדם קדומים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואבולוציה של האדם · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואדם · ראה עוד »
אוקיי
קוד יוניקוד: U+2714) הוא סימן מקובל לתקינות, ומחליף לעיתים את המילה "אוקיי" (ראו גם: זקיפת אגודל). אוקיי (נכתב גם: או. קיי., אוקי, או-קיי; מאנגלית: OK, נכתב גם:.O.K או Okay) הוא ביטוי שאול מהשפה האנגלית, שנכנסה לסלנג של שפות רבות מאוד, בהן העברית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואוקיי · ראה עוד »
אולמקים
פסל אולמקי ענקי בדמות ראש שנמצא בלה ונטה האולמקים היו אומה קדומה שהתקיימה במרכז אמריקה בתקופה הטרום קולומביאנית, מסביבות 1500 לפנה"ס עד לשנת 400 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואולמקים · ראה עוד »
אי-תלות (הסתברות)
בתורת ההסתברות, מאורעות הם בלתי תלויים אם הידיעה על התרחשותו (או אי-התרחשותו) של אחד מהם, אינה משפיעה על ההסתברות להתרחשות המאורע האחר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואי-תלות (הסתברות) · ראה עוד »
אי-ודאות במדידה
אי-ודאות במדידה היא מונח במטרולוגיה, אשר מתייחס לפרמטר לא שלילי המאפיין את הפיזור של הערכים המיוחסים לכמות נמדדת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואי-ודאות במדידה · ראה עוד »
אינפיניטסימל
במתמטיקה, אינפיניטסימל הוא גודל חיובי קטן לאין שיעור ("קטן כרצוננו").
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואינפיניטסימל · ראה עוד »
אינטליגנציה בבעלי חיים
שימפנזה מצוי משתמש בכלים כדי לחלץ טרמיטים מקינם השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים ומה הם מאפייניה, הייתה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואינטליגנציה בבעלי חיים · ראה עוד »
אינטגרל לבג
אינטגרל לבג הוא הכללה של אינטגרל רימן לפונקציות מדידות שפותחה על ידי המתמטיקאי אנרי לבג במסגרת מחקרו בתורת המידה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואינטגרל לבג · ראה עוד »
איטרציה
אִיטֵרַצְיָה (באנגלית: Iteration; על פי האקדמיה ללשון העברית: חִזְרוּר) היא פעולה החוזרת על עצמה במהלך פתרון של בעיה, בדרך כלל בעיה כמותית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואיטרציה · ראה עוד »
איחוד (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואיחוד (מתמטיקה) · ראה עוד »
איבר האפס
איבר האפס הוא מונח אלגברי לציון איבר במבנה אלגברי שהוא איבר היחידה ביחס לפעולת החיבור המוגדרת במבנה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואיבר האפס · ראה עוד »
איבר הופכי
באלגברה, איבר הופכי לאיבר נתון הוא איבר שהכפלתו באיבר הנתון נותנת את איבר היחידה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואיבר הופכי · ראה עוד »
איבר יחידה
איבר יחידה (גם: איבר נייטרלי או איבר אדיש) הוא איבר בקבוצה שכאשר מבוצעת עליו פעולה בינארית עם איבר אחר, היא איננה משנה את האיבר האחר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ואיבר יחידה · ראה עוד »
נפח
כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונפח · ראה עוד »
נקודת אפס
נקודת אפס (באנגלית: Point of zero charge ובקיצור: pzc), היא מושג בכימיה פיזיקלית המתייחס לתופעה של ספיחה, והיא מתארת מצב שבו צפיפות המטען החשמלי על פני השטח שווה ל-0.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונקודת אפס · ראה עוד »
נקודה צפה
נקודה צפה (באנגלית: Floating-point) היא שיטה לייצוג מספרים ממשיים, המאזנת, תוך התחשבות במקום המוגבל המוקצב לרישום המספר, בין הצורך לרשום טווח רחב של מספרים לצורך לרשום מספרים בדיוק רב.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונקודה צפה · ראה עוד »
נטייה מגנטית
נטייה מגנטית (אנגלית: Magnetic declination) היא הזווית שבין מחט המצפן לבין הקוטב הצפוני הגאוגרפי עבור כל נקודה על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונטייה מגנטית · ראה עוד »
נגרג'ונה
נגרג'ונה (בדוואנגרי: नागार्जुन; חי בסביבות 150–250 לספירה) היה פילוסוף הודי, מההוגים הבודהיסטים המשפיעים ביותר מלבד גאוטמה בודהה עצמו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונגרג'ונה · ראה עוד »
נגד משתנה
מעגלים מודפסים ראוסטט נגד משתנה ("פוטנציומטר") הוא רכיב חשמלי שתפקידו להתנגד למעבר זרם חשמלי דרכו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונגד משתנה · ראה עוד »
נוסחת לז'נדר
בתורת המספרים, נוסחת לז'נדר (נקראת גם נוסחת דה פוליניאק על-שם אלפונס דה פוליניאק) קובעת את הפירוק לגורמים ראשוניים של n!, כאשר הסימן "!" מסמן את פעולת העצרת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונוסחת לז'נדר · ראה עוד »
נוסחת ברהמגופטה
בגאומטריה אוקלידית, נוסחת ברהמגופטה, היא נוסחה לחישוב שטח של מרובע בר חסימה, על בסיס צלעותיו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ונוסחת ברהמגופטה · ראה עוד »
ספקטרום (מתמטיקה)
באנליזה פונקציונלית, הסְפֶּקְטְרוּם של אופרטור חסום A ממרחב בנך לעצמו, הוא קבוצת הנקודות \ \lambda במישור המרוכב שעבורן האופרטור \ A - \lambda I איננו הפיך באלגברה של האופרטורים החסומים על המרחב.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספקטרום (מתמטיקה) · ראה עוד »
ספר אלעזר בן עיראי
ספר אלעזר בן עיראי הוא חיבור עלום אשר מצוטט על ידי רבי סעדיה גאון בהקדמתו לספר הגלוי וכן בפירושו לספר יצירה, החיבור נחשב היום לחיבור אבוד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספר אלעזר בן עיראי · ראה עוד »
ספרה
"על העבר בר-הכתיבה", פֶרנץ צורגאי 2005, אקריל סִפְרָה היא סמל שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרה · ראה עוד »
ספרות מאיה
המספרים מ-0 ועד 19, בספרות המאיה ספרוֹת המאיה עומדות בבסיס שיטת הספירה של בני המאיה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות מאיה · ראה עוד »
ספרות קיריליות
המספרים מ-1 ועד 9 וכפולתיהם בספרות קירילית מחוז ולדימיר ברוסיה ספרות קיריליות היא שיטת ספירה המבוססת על האלפבית הקירילי, אשר משמש מספר עמים סלאביים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות קיריליות · ראה עוד »
ספרות רומיות
שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות רומיות · ראה עוד »
ספרות ברהאמיניות
ספרות ברהאמיניות הן הספרות שעמדו בבסיס שיטת הספירה של הודו החל מהמאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות ברהאמיניות · ראה עוד »
ספרות בבליות
1.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות בבליות · ראה עוד »
ספרות הודיות-ערביות
מגדל השעון בחאן אל-עומדאן, עכו. בצד ימין שעון עם '''ספרות הודיות-ערביות''', ובצד שמאל שעון עם ספרות ערביות ספרות הודיות-ערביות הן עשרת הסימנים (9,8,7,6,5,4,3,2,1,0) הנפוצים ביותר כיום לייצוג הספרות בשיטה העשרונית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות הודיות-ערביות · ראה עוד »
ספרות יווניות
ספרות יווניות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ביוון העתיקה, המשתמשת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וספרות יווניות · ראה עוד »
סחר באיברים
סחר באיברים הוא תרומת איברים לצורך השתלת איברים הנעשית תמורת תשלום כספי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסחר באיברים · ראה עוד »
סבירות
סבירות היא הערכה גסה של הסיכוי או הנאותות להתרחשות של אירוע.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסבירות · ראה עוד »
סדרת פל
סדרת פֶּל וסדרת פֶּל-לוקאס הן סדרות של מספרים טבעיים, שהן מקרים פרטיים של סדרת לוקאס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסדרת פל · ראה עוד »
סדרה הנדסית
במתמטיקה, סדרה הנדסית או סדרה גאומטרית היא סדרה של מספרים, כך שהיחס בין כל שני איברים סמוכים הוא קבוע.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסדרה הנדסית · ראה עוד »
סדרי גודל של מספרים
סקאלה לוגריתמית, מייצגת את היחסיות בין מספרים בסדרי גודל שונים רשימה זו מציגה, בסדר עולה, סדרי גודל של מספרים חיוביים כולל אלה בעלי גודל חסר ממד וכן הסתברויות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסדרי גודל של מספרים · ראה עוד »
סכום ריק
במתמטיקה, סכום ריק הוא סכום שאין בו מחוברים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסכום ריק · ראה עוד »
סכום ישר
סכום ישר (סימון: ⊕) הוא אובייקט מתמטי המורכב מכמה אובייקטים מאותו סוג ללא "הפרעות" הדדיות ביניהם.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וסכום ישר · ראה עוד »
ערך מוחלט
במתמטיקה, ערך מוחלט הוא פונקציה המודדת את גודלם של איברים בשדה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וערך מוחלט · ראה עוד »
עוצמה (מתמטיקה)
המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
עיניים (מגזין לילדים)
עיניים הוא כתב עת לילדים בעריכת תמיר ראונר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ועיניים (מגזין לילדים) · ראה עוד »
עיגול (אריתמטיקה)
עיגול הוא פעולה הנעשית על מספרים, לצורך פישוטם למספר פחות מדויק, אך נוח יותר לזכירה והבנה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ועיגול (אריתמטיקה) · ראה עוד »
פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)
ברטראנד ראסל, 1954 54.43* "מהנחה זו נובע, לאחר שהוגדר החיבור האריתמטי, ש-2.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופרינקיפיה מתמטיקה (ראסל) · ראה עוד »
פונקציה רב-ערכית
במתמטיקה, פוּנְקְצְיָה רַב־עֶרְכִּית היא יחס מלא.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופונקציה רב-ערכית · ראה עוד »
פונקציית דלתא של דיראק
בתיאור גרפי של פונקציית דלתא, גובה אינסופי מסומן באמצעות חץ. פונקציית הדלתא של דיראק, המסומנת \ \delta (x), היא פונקציה מוכללת שימושית בפיזיקה, בהנדסה ובהסתברות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופונקציית דלתא של דיראק · ראה עוד »
פונקציית הסימן
פונקציית הסימן עבור ערכים ממשיים פונקציית הסימן עבור ערכים מרוכבים במתמטיקה, פונקציית הסימן (באנגלית: Sign Function או Signum Function) היא פונקציה אי זוגית מתמטית אשר נותנת את הסימן ("-" או "+") של מספר ממשי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופונקציית הסימן · ראה עוד »
פי
פִי (אות גדולה: Φ, אות קטנה: φ או ϕ) היא האות העשרים ואחת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופי · ראה עוד »
פיבונאצ'י
פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ופיבונאצ'י · ראה עוד »
צפר (חודש)
צַפַר בערבית:(صَفَر ההגייה: סַפַר ב-ס נחצית) הוא החודש השני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וצפר (חודש) · ראה עוד »
ציר המספרים
ציר המספרים או ישר המספרים הוא תמונה חד-ממדית של קו ישר, עליו מסומנות נקודות, המציינות את המספרים השלמים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וציר המספרים · ראה עוד »
קבוצת קנטור
במתמטיקה, קבוצת קנטור היא קבוצה של מספרים, שמקיימת את התנאי הבא: מתחילים מקטע ישר; מסירים מהקטע את השליש המרכזי שלו, ומקבלים שני קטעים קטנים יותר; על כל אחד מהם, מבצעים את אותה פעולה (הסרת השליש האמצעי); מבצעים את אותה פעולה על ארבעת הקטעים שנותרו, וכך הלאה עד אינסוף.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקבוצת קנטור · ראה עוד »
קבוצה ממידה אפס
קבוצה בעלת מידה אפס היא קבוצה שמידת לבג שלה היא אפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקבוצה ממידה אפס · ראה עוד »
קבוצות שקולות
בתורת הקבוצות, נאמר על שתי קבוצות שהן שקולות אם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית ועל מן האחת לשנייה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקבוצות שקולות · ראה עוד »
קו גריניץ'
קו גריניץ' (הקו האנכי) קו לייזר מוקרן מהמצפה המלכותי של גריניץ' מסמן את קו גריניץ' קו גריניץ' הוא המרידיאן (קו אורך) העובר בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי וחוצה בדרכו את מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' שברובע גריניץ' בלונדון, אנגליה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקו גריניץ' · ראה עוד »
קוד שתיים-מתוך-חמש
בתקשורת נתונים, קוד שתיים-מתוך-חמש הוא קידוד בינארי של מספרים עשרוניים, אשר בו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקוד שתיים-מתוך-חמש · ראה עוד »
קירוב זווית קטנה
קירוב זוויות קטנות הוא קירוב מתמטי המפשט את חוקי הטריגונומטריה עבור זוויות קטנות, דהיינו זוויות בגבול לאפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקירוב זווית קטנה · ראה עוד »
קילומטר אפס
כיכר העצמאות, ועליו "גלובוס כחול" ומתחתיו רשימת ערים באוקראינה ועל ידם מצוין המרחק מנקודה זו אליהם קילומטר אפס (או אבן דרך אפס) הוא נקודת ייחוס למדידת מרחק בין ערים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וקילומטר אפס · ראה עוד »
רולטה
גלגל רולטה רולטה (מצרפתית: Roulette, מילולית: "גלגל קטן") היא משחק מזל פופולרי של הימורים, הנפוץ בבתי קזינו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ורולטה · ראה עוד »
שמות מספרים
למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושמות מספרים · ראה עוד »
שעון אטומי
שעון אטומי מבוסס על תהודה של צסיום - דגם 5061A של חטיבת המכשור של היולט פקארד, כיום אג'ילנט ממוזער שעון אטומי הוא שעון המבוסס על מעברים בין רמות אנרגיה אטומיות, היוצרים אות מחזורי בעל תדירות שהשינויים בה נמוכים במיוחד, ומנייתה מאפשרת אומדן זמן בדיוק גבוה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושעון אטומי · ראה עוד »
שעון זריקות
שחקן כדורסל זורק לסל כשבשעון הזריקות נשארו 7 שניות שעון זריקות משמש בתחום הספורט, כדי לזרז את קצב המשחק של משחקי כדור שונים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושעון זריקות · ראה עוד »
שבר (מתמטיקה)
תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »
שבר מחזורי
במתמטיקה, שבר מחזורי הוא ביטוי אינסופי הכתוב כשבר עשרוני על-פי השיטה העשרונית או שיטת ספירה אחרת, שבו הספרות שמימין לנקודה העשרונית חוזרות על עצמן ממקום מסוים ואילך.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושבר מחזורי · ראה עוד »
שדה חשמלי
שדה חשמלי היא תכונה פיזיקלית של המרחב המקיף מטען חשמלי (או של אזור בו יש שדה מגנטי המשתנה בזמן).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושדה חשמלי · ראה עוד »
שדה גלובלי
במתמטיקה, המונח שדה גלובלי מתייחס לשדה שבו מתקיימת נוסחת המכפלה (ראו להלן).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושדה גלובלי · ראה עוד »
שורש ממוצע הריבועים
שורש ממוצע הריבועים, או ממוצע RMS (באנגלית: Root mean square), הוא מספר המשמש לתיאור ממוצע הגודל של פונקציה או של סדרת ערכים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושורש ממוצע הריבועים · ראה עוד »
שורש ריבועי
גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושורש ריבועי · ראה עוד »
שימפנזה מצוי
שימפנזה מצוי (שם מדעי: Pan troglodytes) הוא מין של קוף-אדם בסוג שימפנזה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושימפנזה מצוי · ראה עוד »
שיפוע
שיפוע של ישר: ''m''.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושיפוע · ראה עוד »
שיטת ספירה
שיטת ספירה היא שיטה להצגתם של מספרים באמצעות קבוצה נתונה של סימנים, הקרויים ספרות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ושיטת ספירה · ראה עוד »
תנועה מחזורית
במכניקה, תנועה מחזורית היא תנועה שבה מיקומו של גוף ביחס לראשית הוא פונקציה מחזורית של הזמן.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותנועה מחזורית · ראה עוד »
תשבץ היגיון
תשבץ היגיון (באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ, שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותשבץ היגיון · ראה עוד »
תלות ליניארית
תלויה ליניארית הוא מושג באלגברה ליניארית המתאר קבוצת וקטורים במרחב וקטורי, אשר אפשר להציג אחד מהווקטורים שלה כצירוף ליניארי של וקטורים אחרים בקבוצה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותלות ליניארית · ראה עוד »
תו ה-Null
תו ה-Null (או תו ריק, מסומן גם NUL, באנגלית: null character, ידוע גם כ-null terminator, או null byte) הוא תו בקרה בעל הערך אפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותו ה-Null · ראה עוד »
תור M/M/1
תרשים תור M/M/1 בתורת התורים, תור M/M/1 הוא מודל תורים בעל שרת יחיד וללא מגבלה על קיבולת התור המשמש לעיתים קרובות למידול של מערכות בשל פשטותו המתמטית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותור M/M/1 · ראה עוד »
תור M/M/c
בתורת התורים, תור M/M/c (גם M/M/k, M/M/m, M/M/s) הוא מודל תורים מתמטי וסטוכסטי למערכת בעלת תור אחד ללא מגבלה ו-c שרתים הזהים בפעולתם ובקצב עבודתם, כאשר c הוא מספר טבעי השונה מאפס.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ותור M/M/c · ראה עוד »
לוח שנה קוסמי
מבט גרפי של לוח השנה הקוסמי, הכולל את חודשי השנה, ימי דצמבר והדקה האחרונה. לוח השנה הקוסמי הוא שיטה לדמיין את הכרונולוגיה של היקום, אשר משווה את גילו של היקום, 13.8 מיליארד שנים, לשנה אחת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ולוח שנה קוסמי · ראה עוד »
לוגריתם
1. לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ולוגריתם · ראה עוד »
לוגריתם טבעי
לוגריתם טבעי הוא לוגריתם שבסיסו הוא הקבוע המתמטי e, שהוא מספר טרנסצנדנטי המתחיל בספרות 2.718281828.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ולוגריתם טבעי · ראה עוד »
לוגיקה עמומה
לוגיקה עמומה, או לוגיקה מעורפלת (באנגלית: Fuzzy Logic), הוא שם כללי לתורות לוגיות המנסות להחיל את עקרונות החשיבה הרציונלית על תחומים שבהם נראה כי שני חוקי היסוד של הלוגיקה הקלאסית אינם מתאימים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ולוגיקה עמומה · ראה עוד »
טור (מתמטיקה)
במתמטיקה מושג הטור מציין את סכומה של סדרה, שיכולה להיות סדרת מספרים, וגם סדרה של פונקציות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וטור (מתמטיקה) · ראה עוד »
טיפוס נתונים
טיפוס נתונים (באנגלית: data type) הוא מושג בשפות תכנות המתאר את סוגו של משתנה השייך לו, כלומר מגדיר אלו ערכים הוא עשוי לקבל, ובאלו דרכים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וטיפוס נתונים · ראה עוד »
ז'אן לה רון ד'אלמבר
ז'אן לה רון ד'אלמבר (בצרפתית: Jean le Rond d'Alembert; 16 בנובמבר 1717 – 29 באוקטובר 1783) היה מתמטיקאי, מהנדס, פיזיקאי ופילוסוף צרפתי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וז'אן לה רון ד'אלמבר · ראה עוד »
זהות אבל
במתמטיקה, זהות אבל היא משוואה שמבטאת את הוורונסקיאן של שני פתרונות הומוגניים של משוואה דיפרנציאלית רגילה ליניארית מסדר שני (כלומר: מכילה (עד) נגזרת שנייה של הפונקציה) באמצעות מקדמי המשוואה הדיפרנציאלית.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וזהות אבל · ראה עוד »
זהות אוילר
באנליזה מתמטית, זהות אוילר, הקרויה על שמו של המתמטיקאי השווייצרי לאונרד אוילר, היא השוויון הבא: זהות אוילר כל איברי הזהות הם מספרים קבועים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וזהות אוילר · ראה עוד »
זוג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וזוג · ראה עוד »
זירו מוסטל
סמיואל ג'ואל (זירו) מוסטל (באנגלית: Samuel Joel “Zero” Mostel; 28 בפברואר 1915 – 8 בספטמבר 1977) היה שחקן קולנוע ובמה יהודי-אמריקאי, הידוע במיוחד בזכות תפקידיו כטוביה במחזה "כנר על הגג", סאודולוס במחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" ובעיבוד הקולנועי של המחזמר.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וזירו מוסטל · ראה עוד »
זיגוטה
זיגוטה: תא ביצה אחרי הפריה עם תא זרע. זיגוטה היא מונח בביולוגיה התפתחותית המתאר את השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש, כאשר הוא תא יחיד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וזיגוטה · ראה עוד »
חרדת מתמטיקה
חרדת מתמטיקה היא תגובה רגשית ועקבית של אי שקט, מתח ודאגה, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחרדת מתמטיקה · ראה עוד »
חשבון מודולרי
חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחשבון מודולרי · ראה עוד »
חשבון אינפיניטסימלי
חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »
חתחתול (משחק)
חתחתול (באנגלית: Rat-a-Tat Cat) הוא משחק קלפים המיוצר על ידי חברת פוקסמיינד.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחתחתול (משחק) · ראה עוד »
חזקה של נקודה
250px בגאומטריה, חזקה של נקודה ביחס למעגל נתון בעל רדיוס r היא הגודל h.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחזקה של נקודה · ראה עוד »
חוק מרפי
כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבשחוק מרפי הוא כלל פופולרי היתולי, הגורס כי בכל מצב נתון, אם יש סיכוי לכך שאירועים יתרחשו שלא כשורה, הם אכן יתרחשו שלא כשורה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחוק מרפי · ראה עוד »
חוג אוקלידי
בתורת החוגים, חוג אוקלידי (שנקרא לעיתים גם תחום אוקלידי) הוא חוג שבו אפשר לבצע חילוק עם שארית, וכך לממש את האלגוריתם של אוקלידס לחישוב מחלק משותף מקסימלי.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחוג אוקלידי · ראה עוד »
חילוק באפס
גרף הפונקציה \textstyle \frac 1 x. כאשר x שואף לאפס הפונקציה שואפת ל-\pm\infty, והפונקציה אינה מוגדרת באפס. חילוק באפס היא הפעולה המתמטית של חילוק מספר במספר 0, ותוצאתה לרוב אינה מוגדרת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחילוק באפס · ראה עוד »
חיבור
הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחיבור · ראה עוד »
חיים שפירא (מתמטיקאי)
חיים שפירא (נולד ב-5 במאי 1962) הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וחיים שפירא (מתמטיקאי) · ראה עוד »
באג
Firefox בָּאג (מונח עברי: תֶּקֶל; באנגלית: Bug) הוא כשל טכני במערכת מבוססת תוכנה, שמתנהגת בצורה שגויה, לא צפויה או שאיננה מתוכננת.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובאג · ראה עוד »
באג הפנטיום
מעבד פנטיום 66MHz של אינטל עם באג FDIV באג הפנטיום או באג FDIV הוא כינויו של פגם שנתגלה במעבדי פנטיום של חברת אינטל ב-1994.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובאג הפנטיום · ראה עוד »
בסיס אונרי
ספירה על בסיס אונרי היא בסיס ספירה לפי 1.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובסיס אונרי · ראה עוד »
בסיס סקסגסימלי
לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60 ספירה על בסיס סקסגסימלי היא ספירה על בסיס 60.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובסיס סקסגסימלי · ראה עוד »
בסיס הקסדצימלי
ספירה על בסיס הקסדצימלי היא ספירה על בסיס 16).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובסיס הקסדצימלי · ראה עוד »
בראהמספהוטסידהאנטה
בּרָאהמַספּהוּטַסידהָאנטַה ('Brāhmasphuṭasiddhānta; בקיצור: BSS), היא עבודתו העיקרית של בראהמגופטה, אשר נכתבה בסביבות 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובראהמספהוטסידהאנטה · ראה עוד »
בראהמגופטה
בראהמגופטה (בהינדית: ब्रह्मगुप्त) (598–668) היה מתמטיקאי ואסטרונום הודי חשוב.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובראהמגופטה · ראה עוד »
ברוני ג'יימס
לברון ריימון "ברוני" ג'יימס הבן (באנגלית: LeBron Raymone "Bronny" James Junior; נולד ב-6 באוקטובר 2004) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק כדורסל מכללות במדי אוניברסיטת דרום קליפורניה טרויאנס מאזור ה-Pac-12 של ה-NCAA.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וברוני ג'יימס · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובודפשט · ראה עוד »
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
בית היתומים הראשון שלו ברחוב קרוכמלאנה (Krochmalna), ורשה. בית היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק, פעל בוורשה שבפולין משנת 1912 ועד אוגוסט 1942, בהנהלתו של קורצ'אק.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ובית היתומים של יאנוש קורצ'אק · ראה עוד »
גאומטריה אנליטית
קואורדינטות קרטזיות במתמטיקה, גֵּאוֹמֶטְרִיָּה אָנָלִיטִית או הַנְדָּסָה שִׁעוּרִית היא ענף העוסק בחקר הגאומטריה באמצעות כלים אלגבריים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגאומטריה אנליטית · ראה עוד »
גאומטריית נהגי המוניות
נקודות. גאומטריית נהגי המוניות הוא כינוי למרחב מטרי, שבו מודדים את המרחקים על-פי אילוצי הנסיעה של נהג מונית, במקום ב"מעוף הציפור".
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגאומטריית נהגי המוניות · ראה עוד »
גריניץ' (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגריניץ' (פירושונים) · ראה עוד »
גשר השלשלאות
הגשר ההרוס, תמונה מפברואר 1946 גשר השלשלאות סצ'ני (בהונגרית: Széchenyi Lánchíd) הוא גשר תלוי על נהר הדנובה בלב בודפשט.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגשר השלשלאות · ראה עוד »
גבול (מתמטיקה)
במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »
גוגול
גוגול גוּגוֹל (Googol) הוא המספר 10100, כלומר הספרה 1 ובעקבותיה מאה אפסים.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגוגול · ראה עוד »
גודל (מתמטיקה)
במתמטיקה, גודל של עצם מתמטי הוא תכונה שלו שניתן להשתמש בה כדי לקבוע האם העצם גדול יותר או קטן יותר מעצמים אחרים מסוגו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וגודל (מתמטיקה) · ראה עוד »
דנובה
מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ודנובה · ראה עוד »
דואר צבאי (ישראל)
חותמת דואר צבאי מעטפת מכתב מחייל בשירות פעיל (1968). המספר בחותמת המשולשת מציין את היחידה הצבאית שבה משרת השולח. על המדבקה בצד ימין מצוין כי המכתב נפתח ונבדק על ידי הצנזורה הצבאית בצה"ל, שירותי הדואר הצבאי (בראשי תיבות: ד"צ) ניתנים לצורך העברת דברי דואר בין חיילים לבין חיילים, בין חיילים לבין אזרחים ובין יחידות צה"ל לאזרחים באמצעות דואר ישראל.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ודואר צבאי (ישראל) · ראה עוד »
דירוג מטריצות
דירוג מטריצות היא הפעלה של פעולות מתמטיות מסוימות על מטריצה, שאינן משנות את מרחב הפתרונות שלה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ודירוג מטריצות · ראה עוד »
ה'תקנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וה'תקנ"ז · ראה עוד »
המשפט האחרון של פרמה
אריתמטיקה" עם הערותיו של פרמה המשפט האחרון של פרמה הוא משפט מפורסם בתורת המספרים שנוסח על ידי המתמטיקאי פייר דה פרמה בשנת 1637 ונותר כבעיה פתוחה, עד שהוכח על ידי אנדרו ויילס (Wiles) בשנת 1995.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והמשפט האחרון של פרמה · ראה עוד »
המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי
המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי או המשפט היסודי של החשבון האינפיניטסימלי הוא משפט מתמטי הקושר בין שני מושגי היסוד של החשבון האינפיניטסימלי: הנגזרת והאינטגרל.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והמשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי · ראה עוד »
המלאכים הטובים של טבענו
המלאכים הטובים של טבענו: מדוע דועכת האלימות בהיסטוריה (באנגלית: The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined) הוא חיבור עיוני מאת הפסיכולוג הקוגניטיבי סטיבן פּינקר, שהתפרסם ב-2011.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והמלאכים הטובים של טבענו · ראה עוד »
האלכסון של קנטור
ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0. האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והאלכסון של קנטור · ראה עוד »
הרמוניות ספריות
הרמוניות ספריות הן משפחה של פונקציות של שני משתנים: הזוויות θ ו-φ בקואורדינטות ספריות (כדוריות).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והרמוניות ספריות · ראה עוד »
השערת הצנזורה הקוסמית
השערת הצנזורה הקוסמית (באנגלית: Cosmic censorship hypothesis) היא השערה שהועלתה בשנת 1969 על ידי הפיזיקאי הבריטי רוג'ר פנרוז, לפיה כל סינגולריות כבידתית נמצאת מאחורי אופק אירועים, כלומר בתוך חור שחור.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והשערת הצנזורה הקוסמית · ראה עוד »
התפתחות המדע בעת העתיקה
מדע, כפי שהוא נתפש בעת החדשה, הוא האיסוף השיטתי של ידע אודות העולם; הוא כולל תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים ואובייקטיביים, פיתוח ידע זה להסברים כוללניים ונרחבים ככל האפשר, תיעוד הידע והפצתו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והתפתחות המדע בעת העתיקה · ראה עוד »
הזוגיות של אפס
המאזניים האלו מכילים אפס עצמים, המחולקים לשתי קבוצות שוות. אפס הוא מספר זוגי, משום שהוא שווה לפעמיים אפס, וכל מספר השווה לפעמיים מספר שלם הוא זוגי לפי ההגדרה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והזוגיות של אפס · ראה עוד »
הבונה העסוק
הבונה העסוק (באנגלית: Busy beaver) הוא שמה של בעיה לא כריעה במדעי המחשב, העוסקת בשאלה: "כמה עבודה ניתן לעשות באמצעות מכונת טיורינג עם מספר נתון של מצבים אפשריים, שפועלת על סרט ריק ועוצרת?".
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והבונה העסוק · ראה עוד »
הגדרה
הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והגדרה · ראה עוד »
ההימור של פסקל
האם אמונה באלוהים תהיה הימור טוב? בלז פסקל ההימור של פסקל (במקור נקרא הימור הפתאים של פסקל) הוא ניסוי מחשבתי אשר הגה המתמטיקאי בלז פסקל להוכחת כדאיות האמונה באל (תאיזם).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וההימור של פסקל · ראה עוד »
הוכחה שגויה
בשעשועי מתמטיקה, הוכחה שגויה היא "הוכחה" המובילה לסתירה ברורה, וזאת משום שהיא מכילה שגיאות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והוכחה שגויה · ראה עוד »
הוכחה באפס ידיעה
במדעי המחשב ובקריפטוגרפיה, הוכחה באפס ידיעה או פרוטוקול אפס ידיעה, היא מערכת הוכחה אינטראקטיבית, שבה צד אחד (מוכיח או טוען) משכנע את הצד השני (מוודא) באמיתות טענה, בסבירות מכרעת (לא באופן מוחלט), מבלי לחשוף כל מידע בנוגע לטענה עצמה, שאי-אפשר היה להשיגו באמצעים אחרים (פרט לעצם נכונותה של הטענה).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והוכחה באפס ידיעה · ראה עוד »
היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות
האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית. משוואה פולינומית היא משוואה בה מופיעים אך ורק מקדמים וחזקות של משתנה מסוים (וכן מספרים קבועים, שהם למעשה מקדמים של \ x^0.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות · ראה עוד »
היסטוריה של המתמטיקה
פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והיסטוריה של המתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20
פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »
היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי
חשבון אינפיניטסימלי הוא ענף מרכזי של המתמטיקה, העוסק בהשתנותן של פונקציות.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) והיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי · ראה עוד »
כפולה משותפת מינימלית
כפולה משותפת מינימלית (או כפולה משותפת קטנה ביותר, כמק"ב) של שני מספרים שלמים שאינם שניהם אפס, היא המספר השלם החיובי הקטן ביותר ששני המספרים הנתונים מחלקים אותו.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וכפולה משותפת מינימלית · ראה עוד »
כונן תקליטורים אופטי
כונן תקליטורים כונן תקליטורים אופטי הוא מכשיר אלקטרוני המסוגל לקרוא נתונים מדיסק (CD) באמצעים אופטיים (לייזר).
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) וכונן תקליטורים אופטי · ראה עוד »
יחס הכסף
מתמטי המקובל של יחס הכסף יחס הכסף הוא כינוי לקבוע המתמטי \ 1+\sqrt שערכו המקורב הוא 2.4142135623....
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ויחס הכסף · ראה עוד »
יופי מתמטי
דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ויופי מתמטי · ראה עוד »
1 (מספר)
1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ו1 (מספר) · ראה עוד »
10 (מספר)
10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ו10 (מספר) · ראה עוד »
5 (מספר)
חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.
חָדָשׁ!!: 0 (מספר) ו5 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/0_(מספר)
