גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: אתנסיוס, אולליה ממרידה, אימפריית קושאן, סוזומנוס, פאפוס מאלכסנדריה, פרובינקיה גאליה בלגיקה, פלוטרכוס מאתונה, קונסטנס, קודקס סינאיטיקוס, קיסרות אקסום, קיסרי רומא, רג'יסייד, שנות ה-50 של המאה ה-4, שליטי אקסום, חג המולד, דומינט, היסטוריה צבאית של איטליה, היסטוריה של סודאן: פרהיסטוריה, כוש, מרואה ונוביה, היסטוריה של האנטישמיות, היפאטיה, כנסיית הלחם והדגים, כלכלת אפריקה, יוליאנוס הכופר, יוליוס הראשון, 290, 320, 323.
אתנסיוס
אתנסיוס הקדוש (ביוונית: Ἀθανάσιος, מכונה גם אתנסיוס המוֹדֶה; 296/298 - 2 במאי 373) היה אחד מאבות הכנסייה והבישוף ה-20 של אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: 350 ואתנסיוס · ראה עוד »
אולליה ממרידה
אֶוּלליה הקדושה ממרידה (ספרדית Santa Eulalia de Mérida) היא קדושה נוצרייה והקדושה של הערים מרידה ואוביידו שבספרד.
חָדָשׁ!!: 350 ואולליה ממרידה · ראה עוד »
אימפריית קושאן
אימפריית קוּשָאן (Kushan) הייתה ממלכה שהתקיימה במרכז אסיה בין המאה ה-1 למאה ה-3.
חָדָשׁ!!: 350 ואימפריית קושאן · ראה עוד »
סוזומנוס
סלמיניוס הרמאנוס סוֹזוֹמֵנוּס (ביוונית עתיקה: Σωζομενός, בלטינית: Sozomenus; 400–450 לערך) היה היסטוריון של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: 350 וסוזומנוס · ראה עוד »
פאפוס מאלכסנדריה
תרגום "האוסף" ללטינית על ידי פדריקו קומנדינו משנת 1589 פאפוס מאלכסנדריה (ביוונית: Πάππος ὁ Ἀλεξανδρεύς; 290 בקירוב – 350 לספירה) היה אחד המתמטיקאים הגדולים האחרונים במסורת היוונית העתיקה, הידוע בעיקר בזכות חיבורו המתמטי "האוסף" (Collection).
חָדָשׁ!!: 350 ופאפוס מאלכסנדריה · ראה עוד »
פרובינקיה גאליה בלגיקה
גאליה בלגיקה (לטינית: Gallia Belgica) הייתה פרובינקיה רומית אשר מוקמה בשטחים הדרומיים של הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צפון-מזרח צרפת וצפון-מערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: 350 ופרובינקיה גאליה בלגיקה · ראה עוד »
פלוטרכוס מאתונה
פלוטרכוס מאתונה (ביוונית: Πλούταρχος ὁ Ἀθηναῖος; סביבות 350 – 430 לספירה) היה פילוסוף ונאופלאטוניסט יווני שלימד באתונה בראשית המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: 350 ופלוטרכוס מאתונה · ראה עוד »
קונסטנס
קונסטנס ידוע גם כ"קונסטנס הראשון" ובשמו המלא פלביוס יוליוס קונסטנס אוגוסטוס (Flavius Julius Constans Augustus) היה שליט רומא, ונשא בתואר אוגוסטוס משנת 337 עד לשנת 350.
חָדָשׁ!!: 350 וקונסטנס · ראה עוד »
קודקס סינאיטיקוס
חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: 350 וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »
קיסרות אקסום
קיסרות אקסוּם (בגעז: መንግሥተ አክሱም) הייתה ישות מדינית וכלכלית חשובה באזור חבש בצפון-מזרחה של אפריקה, בשטחי אתיופיה ואריתריאה של ימינו.
חָדָשׁ!!: 350 וקיסרות אקסום · ראה עוד »
קיסרי רומא
הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: 350 וקיסרי רומא · ראה עוד »
רג'יסייד
אלבוין מלך הלומברדים (שנת 572 לספירה) המונח רג'יסייד (הלחם המילים מלטינית: regis שפירושו מלך או מונרך + cida שפירושו "רוצח" או cidium שפירושו "הרג") מתייחס לרצח (כולל התנקשות והוצאה להורג) של מלך, קיסר או כל ריבון אחר.
חָדָשׁ!!: 350 ורג'יסייד · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-4
שנות ה-50 של המאה ה-4 היו העשור השישי של המאה ה-4, החלו ב-1 בינואר 350 והסתיימו ב-31 בדצמבר 359.
חָדָשׁ!!: 350 ושנות ה-50 של המאה ה-4 · ראה עוד »
שליטי אקסום
רשימת שליטי קיסרות אקסום.
חָדָשׁ!!: 350 ושליטי אקסום · ראה עוד »
חג המולד
חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.
חָדָשׁ!!: 350 וחג המולד · ראה עוד »
דומינט
דומינט היא תקופה מאוחרת יותר של הקיסרות הרומית, לאחר תקופה המכונה "תקופת הפרינקיפט".
חָדָשׁ!!: 350 ודומינט · ראה עוד »
היסטוריה צבאית של איטליה
ההיסטוריה הצבאית של איטליה מתמשכת על פני כ-2,500 שנים החל מנפילתו של לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס, מלכה האחרון של ממלכת רומא בשנת 509 לפנה"ס, המשך בתקופת הקיסרות הרומית, עבור באיחוד איטליה ועד לימינו אלה.
חָדָשׁ!!: 350 והיסטוריה צבאית של איטליה · ראה עוד »
היסטוריה של סודאן: פרהיסטוריה, כוש, מרואה ונוביה
האזור בו שוכנת כיום סודאן שימש למגורי אדם במשך שישים אלף שנה לפחות.
חָדָשׁ!!: 350 והיסטוריה של סודאן: פרהיסטוריה, כוש, מרואה ונוביה · ראה עוד »
היסטוריה של האנטישמיות
היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.
חָדָשׁ!!: 350 והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »
היפאטיה
רפאל סנזיו, מתוך התמונה "אסכולת אתונה" היפאטיה (ביוונית: Υπατία, נולדה בין 350 ל-370, מתה במרץ 415), מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית יווניה ניאופלטונית, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים.
חָדָשׁ!!: 350 והיפאטיה · ראה עוד »
כנסיית הלחם והדגים
הכנסייה בשנת 1937 בניין הכנסייה 290px חלל הכנסייה חצר הכנסייה המודרנית ובה עץ הזית ובריכת הדגים. בתמונה נראית מזרקת שבעת הדגים המספקת מים לבריכה תרשים הכנסייה הראשונה, השנייה והנוכחית באתר, כולל מיקומו הראשון והנוכחי של הסלע הקדוש ביקור נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין באולם שנשרף בכנסייה עם ראשי הכנסייה, אוגוסט 2015 כנסיית הלחם והדגים (בלטינית: Ecclesia multiplicationis panum et piscium) שוכנת בעין שבע שבצפון-מערבה של הכנרת.
חָדָשׁ!!: 350 וכנסיית הלחם והדגים · ראה עוד »
כלכלת אפריקה
כלכלת אפריקה מבוססת בעיקר על חקלאות ובאופן מועט יותר גם על תעשייה וכרייה וקידוח.
חָדָשׁ!!: 350 וכלכלת אפריקה · ראה עוד »
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.
חָדָשׁ!!: 350 ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »
יוליוס הראשון
האפיפיור הקדוש יוליוס הראשון (לטינית: Iulius I) כיהן בתפקידו בין 6 בפברואר 337 ל-12 באפריל 352.
חָדָשׁ!!: 350 ויוליוס הראשון · ראה עוד »
290
סין עד למותו בשנת 290.
חָדָשׁ!!: 350 ו290 · ראה עוד »
320
מדליה של קונסטנטינוס - קיסר האימפריה הרומית המערבית ומי שעתיד להפוך את הנצרות לדת הרשמית באימפריה.
חָדָשׁ!!: 350 ו320 · ראה עוד »
323
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: 350 ו323 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/350
