גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד
אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד יש להם 35 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מרדכי גילולה, מיתולוגיה כנענית, אסתר אשל, אפיגרפיה, אריה, אל (אל כנעני), אלה (עץ), אוגריתית, אכדית, נדב נאמן, נהריים (חבל), סיני, רפורמת יאשיהו, רימון מצוי, ריכוז הפולחן, שמואל אחיטוב, שומרון (עיר), תענך, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, לבנט, חזקיהו, חורבת אל כום, בן סירא, בס (אל), בעל (אל), גרוטסקה, הסהר הפורה, ..., הדת הישראלית הקדומה, וולוטה, כתובות חורבת תימן, כותרות פרוטו-איוליות, יהוה. להרחיב מדד (5 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
אשרה (אלה) וממלכת ישראל · כונתילת עג'רוד וממלכת ישראל ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
אשרה (אלה) וממלכת יהודה · כונתילת עג'רוד וממלכת יהודה ·
מרדכי גילולה
מרדכי גילוּלָה (29 בינואר 1936 – 10 באוגוסט 2002) היה בלשן ואגיפטולוג, פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום שבאוניברסיטת תל אביב.
אשרה (אלה) ומרדכי גילולה · כונתילת עג'רוד ומרדכי גילולה ·
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית · כונתילת עג'רוד ומיתולוגיה כנענית ·
אסתר אשל
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור חבר לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
אסתר אשל ואשרה (אלה) · אסתר אשל וכונתילת עג'רוד ·
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
אפיגרפיה ואשרה (אלה) · אפיגרפיה וכונתילת עג'רוד ·
אריה
לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.
אריה ואשרה (אלה) · אריה וכונתילת עג'רוד ·
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
אל (אל כנעני) ואשרה (אלה) · אל (אל כנעני) וכונתילת עג'רוד ·
אלה (עץ)
עץ אלה עתיק אֵלָה (שם מדעי: Pistacia) הוא סוג עץ במשפחת האלתיים, שכמה ממיניו נפוצים בארץ ישראל בצורת שיח.
אלה (עץ) ואשרה (אלה) · אלה (עץ) וכונתילת עג'רוד ·
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
אוגריתית ואשרה (אלה) · אוגריתית וכונתילת עג'רוד ·
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
אכדית ואשרה (אלה) · אכדית וכונתילת עג'רוד ·
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
אשרה (אלה) ונדב נאמן · כונתילת עג'רוד ונדב נאמן ·
נהריים (חבל)
#הפניה מסופוטמיה.
אשרה (אלה) ונהריים (חבל) · כונתילת עג'רוד ונהריים (חבל) ·
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.
אשרה (אלה) וסיני · כונתילת עג'רוד וסיני ·
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
אשרה (אלה) ורפורמת יאשיהו · כונתילת עג'רוד ורפורמת יאשיהו ·
רימון מצוי
רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.
אשרה (אלה) ורימון מצוי · כונתילת עג'רוד ורימון מצוי ·
ריכוז הפולחן
חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.
אשרה (אלה) וריכוז הפולחן · כונתילת עג'רוד וריכוז הפולחן ·
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
אשרה (אלה) ושמואל אחיטוב · כונתילת עג'רוד ושמואל אחיטוב ·
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
אשרה (אלה) ושומרון (עיר) · כונתילת עג'רוד ושומרון (עיר) ·
תענך
תַּעְנַךְ היה יישוב קדום בצפון השומרון, ששרידיו שוכנים בתל תענך אשר בצד כביש ג'נין–מגידו, כקילומטר מהכפר הערבי תיעניכ המשמר את השם הקדום.
אשרה (אלה) ותענך · כונתילת עג'רוד ותענך ·
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
אשרה (אלה) ותקופת הברזל · כונתילת עג'רוד ותקופת הברזל ·
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
אשרה (אלה) ותקופת הברונזה · כונתילת עג'רוד ותקופת הברונזה ·
לבנט
קו חיצוני.
אשרה (אלה) ולבנט · כונתילת עג'רוד ולבנט ·
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
אשרה (אלה) וחזקיהו · חזקיהו וכונתילת עג'רוד ·
חורבת אל כום
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון.
אשרה (אלה) וחורבת אל כום · חורבת אל כום וכונתילת עג'רוד ·
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
אשרה (אלה) ובן סירא · בן סירא וכונתילת עג'רוד ·
בס (אל)
תגליף של דמותו של בס מקדש דנדרה, מצרים פסלו של בס, מוצג כיום במוזיאון הלובר, פריז בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה.
אשרה (אלה) ובס (אל) · בס (אל) וכונתילת עג'רוד ·
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
אשרה (אלה) ובעל (אל) · בעל (אל) וכונתילת עג'רוד ·
גרוטסקה
קתדרלת נוטרדאם דה פארי שלוש דמויות גרוטסקיות מאת רומולוס מטדדה בגני בובולי גרוֹטֶסקה (מצרפתית: Grotesque) הוא מונח בעל מספר פירושים.
אשרה (אלה) וגרוטסקה · גרוטסקה וכונתילת עג'רוד ·
הסהר הפורה
אזור הסהר הפורה ומצרים תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים.
אשרה (אלה) והסהר הפורה · הסהר הפורה וכונתילת עג'רוד ·
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
אשרה (אלה) והדת הישראלית הקדומה · הדת הישראלית הקדומה וכונתילת עג'רוד ·
וולוטה
הסדר האיוני כותרת עמוד נפוצה בסגנון פרוטו-איולי מתקופת בית ראשון על גב מטבע של 5 שקלים חדשים סיומת קישוטית של כינורות ווֹלוּטה (יש המתרגמים לעברית "לוליין") היא מוטיב קישוטי דמוי ספירלה הנפוץ באדריכלות קלאסית ובסגנונות אדריכלות ועיצוב שונים.
אשרה (אלה) ווולוטה · וולוטה וכונתילת עג'רוד ·
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
אשרה (אלה) וכתובות חורבת תימן · כונתילת עג'רוד וכתובות חורבת תימן ·
כותרות פרוטו-איוליות
#הפניה הסדר האיאולי#כותרות פרוטו-איוליות.
אשרה (אלה) וכותרות פרוטו-איוליות · כונתילת עג'רוד וכותרות פרוטו-איוליות ·
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד
- מה יש להם במשותף אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד
- דמיון בין אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד
השוואה בין אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד
יש אשרה (אלה) 195 יחסים. יש אשרה (אלה) 171. כפי שיש להם במשותף 35, מדד הדמיון הוא = 35 / (195 + 171).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
