גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
50 יחסים: מסופוטמיה, מצרים העתיקה, מצרית, משה דוד קאסוטו, מלך, א' באייר, אנאכרוניזם, אנציקלופדיה מקראית, ארכאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, נביאים, ספר שופטים, ספר יהודית, עמים שמיים, פרס קוגל, פלשתים, פולין, ציון (כתב עת), ראדום (עיר), שבטי ישראל, תאוריה, תנ"ך, תקופת בית שני, תשל"ו, תשכ"ט, תל אביב-יפו, תורה, זלמן שזר, חצי האי ערב, בראשית, בלשנות, ביקורת המקרא, גמל, דוד פלוסר, המאה ה-20, המבול, האנציקלופדיה העברית, השערת התעודות, ויקרא, כנען, ישראל, ישראל יצחק גרינץ, יהודים, יוליוס ולהאוזן, יוון, 1 במאי, 1911, 1957, 1971, 1976.
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מצרית
פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ומצרית · ראה עוד »
משה דוד קאסוטו
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ומלך · ראה עוד »
א' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וא' באייר · ראה עוד »
אנאכרוניזם
#הפניה אנכרוניזם.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ואנאכרוניזם · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וארכאולוגיה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ונביאים · ראה עוד »
ספר שופטים
סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וספר שופטים · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וספר יהודית · ראה עוד »
עמים שמיים
#הפניהשמיים (עמים).
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ועמים שמיים · ראה עוד »
פרס קוגל
פרס קוּגֶל הוא פרס לספרות ולספרי מדע המוענק על ידי עיריית חולון משנת 1952.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ופרס קוגל · ראה עוד »
פלשתים
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ופלשתים · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ופולין · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ראדום (עיר)
אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וראדום (עיר) · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ושבטי ישראל · ראה עוד »
תאוריה
תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותאוריה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותקופת בית שני · ראה עוד »
תשל"ו
#הפניה ה'תשל"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותשל"ו · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותשכ"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ותורה · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וזלמן שזר · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וחצי האי ערב · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ובראשית · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ובלשנות · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וביקורת המקרא · ראה עוד »
גמל
גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וגמל · ראה עוד »
דוד פלוסר
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ודוד פלוסר · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ והמאה ה-20 · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ והמבול · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ והשערת התעודות · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וויקרא · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וכנען · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וישראל · ראה עוד »
ישראל יצחק גרינץ
במרכז הנואם ישראל יצחק גרינץ בחנוכת בית כנסת בכפר סיטרין. באמצע סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר משמאל הרב מרדכי פוגלמן רבה של קריית מוצקין ישראל יצחק גרינץ (1907 – 25 בדצמבר 1982) היה איש ציבור, בנקאי ומחבר ספרים בתחום הבנקאות.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ וישראל יצחק גרינץ · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ויהודים · ראה עוד »
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ויוון · ראה עוד »
1 במאי
הפגנות אחד במאי בישראל, 2009 1 במאי הוא היום ה־121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה־18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ו1 במאי · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ו1911 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ו1957 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ו1971 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע מאיר גרינץ ו1976 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_מאיר_גרינץ
